{"type":"rich","version":"1.0","provider_name":"Transistor","provider_url":"https://transistor.fm","author_name":"אינווסטור 360 לייב","title":"נחיה לנצח? המרוויחים הגדולים של מיפוי הגנום האנושי - אביב זאבי מרשות החדשות","html":"<iframe width=\"100%\" height=\"180\" frameborder=\"no\" scrolling=\"no\" seamless src=\"https://share.transistor.fm/e/d427cb2a\"></iframe>","width":"100%","height":180,"duration":4350,"description":"ארחנו את אביב זאבי- סמנכ\"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות\r\n\r\nמעת לעת, גם בתוך הסערה הכלכלית והגיאופוליטית, צריך רגע לעצור. לפתוח את הפריזמה, לראות מה צופן לנו העתיד, ואיפה זה שם אותנו כחברה, כפרטים, גם כמשקיעים. זה בדיוק מה שעשינו בוובינר השבועי שלנו עם אביב זאבי, סמנכ\"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות. את רוב השיחה תפס הנושא המרתק של מיפוי הגנום האנושי, שזה עתה התבשרנו כי הוא הושלם במלואו. \r\n\r\nהגנום האנושי כולל 3 מיליארד זוגות בסיסיים של דנ\"א, וכבר ב-2003 הוכרז על השלמת המיפוי. אלא שהתברר כי למעשה, נותרו עוד 8%, ודווקא בהם טמונים כמה מהסודות הגדולים. בהשקעות עתק של הממשל האמריקאי וחברות פרטיות הושלמה כעת התמונה. באחת התגליות החשובות, פרי עבודה של חברת אלפא פולד מבית אלפאבית (בעלי גוגל), רוצפו חלבונים לאחר שזוהו ובודדו בידי מדענים של אוקספורד. מה שמדהים הוא שתהליך הריצוף הזה, שהסתייע בכלי בינה מלאכותית חדשניים, לקח שעות ספורות – מה שעד לא מזמן היה נמשך שנתיים-שלוש. הדיוק היה זהה כמעט לחלוטין לשיטות המסורתיות. אביב ציין בהקשר הזה שכמה דוקטורנטים נעו ודאי באי נוחות בכיסאם: אם חלבון אחד היה פעם עבודת דוקטורט, כיום זה בלחיצת כפתור. מישהו אמר Disruption? \r\n\r\nריצוף גנטי פרסונלי מתבצע כיום בלא מעט מקומות בעולם ובעלויות הולכות ופוחתות (כיום זה 500-400 דולר). זה אפשרי גם בארץ, אך נדרשת עדיין קפיצת דרך רגולטורית בעניין. מה זה נותן? בראש ובראשונה דיאגנוסטיקה חכמה, אבחון מוקדם של מחלות פיזיות או נפשיות, מומים כאלו ואחרים, ואפילו רק פוטנציאל לפתח אותם עקב מחסור, שיבוש או מוטציה כלשהי ברצף ביחס לדנ\"א של כלל האוכלוסייה. מה עושים עם זה? המון: משינוי תזונה ואורח חיים, דרך רפואה מונעת ומותאמת אישית ועד לתיקון הדנ\"א בטכנולוגיית קריספר – גזירה והסרה של חלקים פגומים והחלפתם בתקינים. אבל זה עוד לא הכול: המחקר הגנומי מקרב גם את הפתרון לסוד הקיום שלנו – לשאלה מדוע תאים מזדקנים וכיצד ניתן לעצור את התהליך הזה. וכבר נאמר: התינוק שיגיע לגיל 200 כבר נולד…  \r\n\r\nמרכיב מרכזי הוא בניית תשתית מידע, שתוכל להצליב אנליזה של תאים בודדים עם המידע הגנומי והקליני, המבנים התלת ממדיים של החלבונים, ה-RNA ועוד. כך, בהדרגה, נוכל להתחקות אחר עוד ועוד בעיות ולצמצם את הסיכון לחלות. ישראל היא מעצמה מחקרית הודות...","thumbnail_url":"https://img.transistorcdn.com/K47-NevAKIzIKwDwSBxsTwf-JZOMAo4fk4BrXG79pPk/rs:fill:0:0:1/w:400/h:400/q:60/mb:500000/aHR0cHM6Ly9pbWct/dXBsb2FkLXByb2R1/Y3Rpb24udHJhbnNp/c3Rvci5mbS9zaG93/LzE5NDkxLzE2MzUw/MzQ3MzUtYXJ0d29y/ay5qcGc.webp","thumbnail_width":300,"thumbnail_height":300}