גדעון עמיחי הוא פרסומאי, המייסד והבעלים של חברת הקריאייטיב No, No, No, No, No, Yes ולשעבר אחד השותפים במשרד הפרסום ״שלמור אבנון עמיחי״. הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ותחילת דרכו היתה בתחום הקריקטורה והקומיקס כשאייר ופרסם בעיתונים ובמגזינים הנחשבים בארץ ובעולם.
הציבור הרחב, גם אם הוא לא מודע לכך, כנראה מכיר רבות מעבודותיו בתחום הפרסום, ביניהן הקמפיין לקפה טורקי (Hot Water, Small Glass), המהלך של הפיכת רשת ג׳ לכזו שמשמיעה מוזיקה ישראלית בלבד, ורבות אחרות.
אחת הזכורות מביניהן היא קמפיין ההשקה לרשת הסלולר אורנג׳ בשנת 1999, שעליו הוא מספר שהיה ״במידה רבה ׳לא מידתי׳. נקנו כל שלטי החוצות במדינה, מה שהיתה החלטה היסטורית. כולם נצבעו בצבעי המותג – שחור לבן וכתום, ורק אחרי חמישה ימים הוחלפו השלטים לכאלה עם הלוגו של אורנג׳ – קוביה קטנה ללא דימויים של מכשירי סלולר. זה קמפיין שנצרב בזיכרון הצילומי״.
כמישהו שחי את עולם הפרסום למעלה מ־30 שנה, ולאחרונה אף שפט בפסטיבל קאן בקטגוריית החדשנות, אחד הדברים האהובים עליו בתהליך הוא לספר סיפור. ״יש הרבה דברים שהשתנו – יש היום הרבה יותר תחרות והרבה יותר אמצעים, אבל הדבר הכי בסיסי – העובדה שבאמצעות רעיון מנסים לשכנע אותך לעשות משהו או לא לעשות משהו – זה לא השתנה״.
היום, הוא מסביר, עולם הפרסום נמצא במקום הרבה יותר בוגר. ״כשנכנסה הטלוויזיה המסחרית ב־1993 השנים הראשונות היו כל כך דרמטיות, שאם מתחרה היה בטלוויזיה זה היה הופך לאסון מתגלגל. היום יש יותר יכולות הכלה, יותר ויותר מוצרים דומים, קשה למוצר אחד לטרוף את הקלפים. יש יותר רוגע. אבל גם היום, ככל שאתה מגיע עם פתרונות מיוחדים יותר – ככה יש יותר חששות״.