ניצן מינץ ודדה בנדאיד הם בני זוג, אמנים שעובדים יחד ברחוב ובסטודיו, מציגים ברחבי העולם, אקטיביסטים ובדרכם לניו יורק. הם הגיעו אליה לטובת תכנית רזידנסי בספטמבר האחרון ובתחילת אוקטובר קרה הדבר הזה שטרף את כל הקלפים.
״ב־7 באוקטובר היינו בדירה בקווינס״, הם מספרים, ״ומרוב צער בהתחלה לא יכולנו לעשות שום דבר. חשבנו לחזור לארץ אבל הבנו שלא יגייסו אותנו אז זה לא באמת יעזור. אחרי בריינסטורמינג של 24 שעות החלטנו להתחיל לעשות פוסטרים, ויחד עם המעצבת טל הובר יצאנו למסע עיצוב והפקה. יום למחרת כבר הדפסנו 2,000 עותקים וחילקנו ברחובות ניו יורק״.
קמפיין מודעות החטופים תפס תאוצה בצורה כל כך מהירה וגורפת, כך שבשבועות הראשונים הם לא הפסיקו לעבוד לרגע (כולל להתראיין ל־CNN תוך כדי מקלחת או ארוחת צהריים). ״אנחנו יודעים שבארץ היתה מלחמה, אבל גם אצלנו בחדר הזה, רק עם המזרון על הרצפה, זה הרגיש כמו מלחמה״.
הם מתארים את שלושת החודשים הראשונים שאחרי כתקופה הכי עמוסה שהיתה להם בחיים, הכי מתישה אבל גם הכי חשובה. ״קשה לחשוב עכשיו על לייצר עבודות אמנות כי זה לא מרגיש מספיק חשוב. אנחנו מנסים להזכיר לעצמנו שיש במקביל את היומיום, אבל זה דיסוננס מאוד רועש״.
כשהם לא עסוקים בקמפיינים, ניצן ודדה עובדים יחד כבר כעשר שנים (אחרי ארבע שנים שבהן מערכת היחסים הלכה והתבשלה). כל אחד.ת מהם התחיל בנפרד עוד לפני, בעיקר ברחוב, והיום העבודות שלהם.ן נמצאות על קירות ומבנים באינספור לוקיישנים בתל אביב אבל גם בלונדון ובווינה ובעוד המון ערים בארץ ובעולם – שאליהן הם מוזמנים בשנים האחרונות.
הם לא נענים בחיוב לכל הצעה (להיפך, לרוב הם אומרים לא), הם מאוהבים בתל אביב ובמיוחד באזורים ובניינים נטושים, אבל כדי לקדם את הקריירה שלהם הם מבינים שהם צריכים להסתכל גם מעבר. ״אם היתה לנו יכולת להתפרנס פה כמו שהיינו רוצים לא היינו עוזבים. אבל שם זה אינסופי, ואנחנו ננסה את מזלנו״.