תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך
רש״י
התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהי׳ עמו ולחלקו
רמב׳ן
שניחד לבנו אליו לבדו , ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד; וממנו לבדו נדרש העתידות , מנביאיו או מאנשי חסידיו
ולפיכך , אחר אזהרת שאלת העתידות מן קוסם אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה , ולא תירא ממגיד עתיד
אש קודש
שנת תש"א, שופטים
פשוט אפ״ל לא תחקור אחר עתידות, כי כל איש על העתיד מקבל ע״ע לעבוד את ד', מחר או למחרתיים יהי׳ טוב, רק בהווה היצה״ר מפתהו, וזה שמרמז הכתוב תמים תהי׳ עם ד׳ אלוקיך לא לחקור אחר העתידות רק בהו׳ תהי׳ תמים עמו.
עוד אפ׳׳ל כי משה רבינו אמר לד׳ הן בנ״י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, ומדייק בספרי כ״ק אא״מ זצוקללה״ה ג״כ מדייק למה לא שמעו מקוצר דוח וכו׳ הא אדרבה מפני צרתם היו צריכים יותר לשמוע ולשמוח בבשורה טובה
כי כשהאדם בצרה בעוד רוחו בו, אז כששומע בשורה טובה מאמין ושמח בה, משא״כ כשהוא כ״כ מוכה ומיוסר עד שנשבר ומרוסס מצער ועוני, אז אף שבדעתו מאמין ויודע שיהי׳ טוב לו, מ״מ אין כבר איש אשר ישמח ואין כבר מי אשר יתחזק באמונתו, וכעין מעשה כזו ראיתי כבר, לכן ולא שמעו אל משה אף שהאמינו אבל מקוצר רוח ומעבודה קשה לא הי׳ מי שיתחזק ויתן לב לשמועה טובה זו.
וזה שאמר משה רבינו הן בני ישראל לא שמעו אלי אף שהיא לטובתם, מפני שכבר נשבר רוחם ועצמותם, ואם אין רוחו של ישראל נמצא כבר, אז אני ערל שפתים אטום לגמרי, כי הגדולה שנתת לי היא בשביל ישראל
והנה בכל הצרות רואים שבאם ידעו כלם שתיכף למחר יושעו כי אז חלק גדול גם מן המתיאשים עוד היו יכולים להתחזק, אבל דא עקא שאינם רואים את הקץ לחושך, והרבה אין להם במה להתחזק וח״ו מתיאשים ורוחם נופל, וזה תמים תהי׳ עם ד׳ אלוקיך, אפילו אם אתה שבור ומרוסס מ״מ תהי׳ תמים ושלם והתחזק עם ד׳ אלוקיך, כי יודע אתה שד׳ אלקיך עמך בצרה, לכן לא תחזיר אחר עתידות לומר איני רואה קץ לחושך אלא כל מה וכו׳ קבל בתמימות ואז תהי׳ עמו ולחלקו וממילא עי״ז יקרב ישועתך כמו שביקש מש״ר והם עמך ונחלתך.