חקת תשפ"ו | הרב אהרון מרציאנו

🎬 לצפייה בשיעור ביוטיוב

── ראשי פרקים ──
(0:07) פתיחת הפרשה והציווי של פרה אדומה
(1:25) מצוות ללא טעם – דוגמאות נוספות
(2:38) רמזי הרמב"ן לחוקת התורה

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. פרדווקס הפרה האדומה — מצוות פרה אדומה מייצגת סתירה לוגית שבה העוסקים בטהרה נטמאים, בעוד שהטמא עצמו נטהר על ידי אפרה.
2. הקנטת אומות העולם — אומות העולם והשטן מקניטים את ישראל דווקא במצווה זו משום שהיא חסרת היגיון אנושי וסותרת את השכל.
3. קבלה ללא הרהור — התורה משתמשת בלשון חוקה כדי ללמד שיש לקיים את גזירות השם גם כשאין אנו מבינים את טעמן.
4. יסוד לכל התורה — קיום מצווה שאין בה היגיון מוכיח שכל שאר המצוות נעשות מתוך רצון לעשות נחת רוח לבורא ולא מתוך מניע אישי.
5. ביטול השכל לבורא — עבודת השם אמיתית דורשת ביטול של דעתנו בפני חכמת המקוים, וראיית כל מצווה כגזירה עליונה.
6. גדרים בהלכות שבת — הלכות שבת מדגימות שקיום המצוות תלוי בגזירת המלך ולא במאמץ הפיזי, כגון ההבדל בין חיתוך ידני למכונה חשמלית.
7. שתיקתו של אהרון — למרות שנענש במי מריבה על לא עוול בכפיו, אהרון הכהן שתק ולא הרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא.
8. המבחן במרה — מצוות פרה אדומה ניתנה במרה כניסיון לבדוק האם עם ישראל מוכן לקבל תורה שמעל לשכל האנושי.

What is כרם ביבנה - פרשת השבוע (רבנים ובוגרים)?

"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

ערב שבת שלום פרשת חוקת.

פרשתנו פותחת בפסוק:

זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור:

דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה,

אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול.

ומבאר רש"י במקום:

לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר,

מה המצווה הזאת לכם ומה טעם יש בה,

לפיכך כתב בה חוקה.

גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה.

ביאור דברי רש"י:

פרה אדומה זו מצווה שאומות העולם מקניטים את עם ישראל,

איזה מצווה משונה אתם מקיימים?

הפרה צריכה דווקא אדומה,

לא עלה עליה עול,

אין במצווה הזאת היגיון,

ולפיכך הם מקניטים אותנו.

ועל כך משיבה התורה:

חוקה חקקתי,

גזירה גזרתי,

ואין לך רשות להרהר אחריה.

אלא שיש לשאול,

מדוע דווקא במצווה זו אומות העולם מקניטים את ישראל?

יש עוד מצוות שאין להן טעם,

כגון אכילת בשר וחלב,

כגון עגלה ערופה,

כגון כלאיים צמר ופשתן.

יש מצוות שהן לא הגיוניות,

מדוע דווקא בעגלה ערופה אומות העולם מקניטים את עם ישראל?

ונראה לבאר שבפרה אדומה יש משהו ייחודי,

יש בה פעולה שהיא סותרת את עצמה מיניה וביה.

כידוע שהשוחט את הפרה,

האוסף את אפר הפרה,

המזה,

הם נטמאים מהפרה אדומה,

ואילו הטמא נטהר.

ולפיכך ממה נפשך?

אם יש סגולה בפרה שהיא מטהרת היא צריכה לטהר את כולם,

ואם היא מטמאת שתטמא את כולם.

לכן דווקא במצווה זו שיש בה סתירה פנימית אומות העולם מקניטים את ישראל.

אלא שאם כך יש לשאול,

מדוע התורה כותבת זאת חוקת התורה?

התורה הייתה צריכה לכתוב זאת חוקת הפרה.

בפרה אדומה יש משהו שהוא סותר את עצמו,

שהוא מנוגד,

שהוא חסר היגיון.

מבאר אור החיים הקדוש במקום ואומר:

ובדרך רמז ירמוז באומרו חוקת התורה,

שאם יקיימו מצווה זו הגם היותה חוקה בלא טעם,

מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו התורה אשר ציווה השם לאמור.

ביאור דבריו:

יש מצוות שהן מצוות שכליות שהשכל מחייב אותם,

כיבוד הורים,

לא תגנוב,

השבת אבידה,

צדקה.

אלו מצוות שגם בלי התורה החמלה שבתוכנו,

הרחמים,

הכרת הטוב הייתה מחייבת אותנו לקיים את המצוות הללו.

אך יש סוג שני של מצוות,

מצוות שמעיות.

מצוות שאין בהם טעם,

כגון אכילת בשר וחלב,

כלאיים,

עגלה ערופה.

אומר אור החיים הקדוש:

כשאתה מקיים מצווה שכלית מי אמר שכוונתך לעשות את רצון הבורא?

אולי אתה עושה את זה מתוך דחף פנימי שלך,

אך הרחמים שבתוכך מחייבים אותך לתת צדקה.

באה פרה אדומה ואומרת:

אם אתה מקיים את מצוות פרה אדומה אתה מגלה שכל הרצון שלך זה לעשות

נחת רוח לבורא,

כל המניע שלך בקיום מצוות זה לקיים מצוות הבורא.

אנחנו מבטלים את שכלנו דעתנו לכבוד הבורא.

ולפיכך ברגע שאתה מקיים מצוות פרה אדומה אתה בעצם מקיים את כל התורה כולה.

זאת חוקת התורה,

לא חוקת הפרה.

כשאתה מקיים מצווה זו אתה מגלה שכל המצוות שאתה עושה הן מתוך מניע אחד

לעשות רצון הבורא יתברך.

יש בהלכות שבת כמה הלכות שלכאורה הן נראות מאוד לא מובנות.

אדם שרוצה בשבת לפרוס עשרה לחמים עם סכין,

זה קשור בעמל,

ביגיעה וזיעה,

זה מותר בשבת.

אבל אם אדם רוצה לפרוס כיכר לחם אחד על ידי מכונה חשמלית,

זה אסור.

לכאורה איפה אדם יותר מתאמץ?

בעשרה לחמים.

בלחם אחד הוא כמעט לא מתאמץ,

הוא רק לוחץ על כפתור.

זה מותר,

זה אסור.

חוקה חקקתי,

גזרה גזרתי,

אין לך רשות להרהר אחריה.

יש עוד מצווה,

אדם שרוצה בשבת לקלף בוטנים.

הוא מקלף ואוכל,

זה מותר,

אבל אם הוא מקלף ומניח בצלחת,

זה אסור.

בשני המקרים אותה פעולה,

זה מותר,

זה אסור.

חוקה חקקתי,

גזרה גזרתי.

בהמשך הפרשה מסופר על חטא מי מריבה.

משה ואהרון באים עם ישראל ומבקשים מהם מים.

אומר הקדוש ברוך הוא למשה:

דבר אל הסלע ויתן מים.

הולך משה רבנו מכה את הסלע.

הקדוש ברוך הוא כועס על משה ואהרון ואומר:

יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל,

לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי לכם.

ונשאלת השאלה:

בשלמא משה חטא,

במקום לדבר אל הסלע הוא הכה את הסלע.

אבל מה עשה אהרון?

יען לא האמנתם בי,

שניכם לא האמנתם.

מה עשה אהרון?

התשובה לכך נמצאת בפרשת וזאת הברכה,

כאשר משה מברך את עם ישראל אז כתוב:

וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר ניסיתו במסה תריבהו על מי מריבה.

ביאור הפסוק:

משה מברך את שבט לוי.

תמיך ואוריך שיזכה לאורים ותומים.

מי יקבל את האורים ותומים?

לאיש חסידך אהרון הכהן,

הוא יקבל את האורים ותומים.

למה?

אשר ניסיתו במסה.

מה הקשר?

הרי ניסיתו במסה לכאורה אהרון לא עמד בניסיון.

על מה הוא מקבל פרס?

אומר התרגום במקום:

בחנתוהי על מי מצותא ואשתכח מהימן.

הקדוש ברוך הוא בחן את אהרון במי מריבה והוא נמצא נאמן.

מה ביאור הדברים?

אהרון לא מבין למה הוא נענש.

הוא לא עשה שום דבר.

משה הכה את הסלע,

לא אהרון,

והוא נענש.

והוא שותק וידום אהרון.

אומר אהרון:

אני לא מהרהר על מידותיו של הקדוש ברוך הוא.

צדקתך כהררי אל,

משפטיך תהום רבה.

חוקה חקקתי,

גזרה גזרתי,

ואין לך רשות להרהר אחריה.

מוסיף הבן איש חי ומסביר:

אחת המצוות שניתנה לעם ישראל במרה הייתה מצוות פרה אדומה.

למה פרה אדומה ניתנה במרה לפני מתן תורה?

אומר הבן איש חי:

הקדוש ברוך הוא רצה לעשות מבחן לעם ישראל.

האם הם מוכנים לקבל רק מצוות שהשכל מחייב אותם,

או גם מצוות שהשכל לא מחייב?

בא הקדוש ברוך הוא ומציע לעם ישראל את מצוות פרה אדומה,

מצווה מאוד מוזרה,

מאוד לא מובנת.

עם ישראל אומר:

אנחנו מוכנים לקבל,

נעשה ונשמע.

אומר הקדוש ברוך הוא:

אם כך,

עמדתם במבחן.

עכשיו אתם ראויים לקבל את התורה.

רק לאחר מכן מקבלים את התורה.

מי יתן ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרנו,

אמן,

שבת שלום.