Subscribe
Share
Share
Embed
AI-Generated Summary (AI can be inaccurate. Check important information):
1. *Defining Tamid* — While *Rashi* interprets *tamid* in the context of the *Menorah* as "regularly" (like the *Olat Tamid*), the *Ramban* maintains it means "permanently" (24/7), specifically referring to the *Ner Ma'aravi*.
2. *Kehunah status* — The *Torah* lists the sons of *Aharon* specifically to teach that their status as *Kohanim* was a unique appointment, not an automatic inheritance; this explains why *Pinchas* required a later, specific elevation to the *Kehunah*.
3. *Royal vestments* — The *Ramban* identifies the *Bigdei Kehuna* as garments of *malchus* (royalty), comparing terms like *Me’il*, *Kutonet Pasim*, and *Tzitz* to the attire of biblical kings and nobility.
4. *The Urim Ve’tumim* — Rejecting the *Ibn Ezra’s* view of physical craftsmanship, the *Ramban* explains these were *Shemot* (Divine Names) placed within the folds of the *Choshen* to provide a level of *Ruach HaKodesh*.
5. *Death penalty sources* — While a *Kohen* performing *avodah* while *mechusar begadim* (missing garments) is *chayav misah*, the *Ramban* argues this is derived from the principle that "garments define the *Kohen*," rather than the specific warnings found by the *Me’il* and *Michnasayim*.
6. *Purpose of bells* — The bells on the *Me’il* served as a "royal protocol," effectively knocking on the door to ask permission before entering the *Heichal* and signaling the *malachim* (angels) to make way.
7. *Milui Yadayim meaning* — *Rashi* connects the term for inauguration, *milui yadayim*, to a secular glove-giving custom, but the *Ramban* defines it as *shlemut* (completeness), signifying that the *Kohen* is now fully empowered to perform the *avodah*.
8. *The unique Chatat* — The *Chatat* of the *Miluim* was a *Chatat Chitzonah* that was nonetheless burnt (like a *Chatat Pnimis*); the *Ramban* suggests this served as an early *kapara* for *Aharon’s* future involvement in the *Cheit Ha'egel*.
9. *Incense Altar placement* — The *Mizbe'ach HaKetoret* is listed at the end of *Parshas Tetzaveh* rather than with the other *keilim* in *Terumah* because, as the *Meshech Chochma* notes, the physical altar is not strictly *me’akeiv* (essential) for the *Ketoret* service itself.
Shiurim by Rabbi Shlomo Friedman in KBY.
Enjoyed? Your feedback means a lot to us. Click here to email us: https://tinyurl.com/thanksEN
The next פסוק pasuk in the העלאת נר תמיד ha'alot ner tamid. What is the connotation of the word תמיד tamid in this פסוק pasuk? רש\"י Rashi understands that over here תמיד tamid means on a regular basis, not 24/7. After all, עולת תמיד olat tamid and the מנחת חביתין minchat chavitin of the כהן גדול kohen gadol that the תורה Torah says תמיד tamid doesn't mean that all the time he's involved in bringing it, but it means on a regular basis. רש\"י Rashi does point out that at times the word תמיד tamid does have a connotation of all the time. After all, the לחם הפנים lechem hapanim, at least according to one opinion, is meant to be all the time on the שלחן shulchan. And I would guess that רש\"י Rashi is going with the opinion that at the same time, perhaps רש\"י Rashi is going with the opinion that the same time that they would remove the old לחם lechem they would put on the new לחם lechem. However, the רמב\"ן Ramban points out that חז\"ל Chazal understand that also over here with respect to the מנורה menorah, the word תמיד tamid is 24/7. Not with respect to all the נרות nerot, but with respect to the נר מערבי ner ma'aravi. So says the רמב\"ן Ramban on page ת\"ע Tav Ayin, but before halfway down on the page, says the רמב\"ן Ramban: ומדרש רבותינו אינו כך אלא כך שנו בספרי יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהיו מדליקין מעולם תלמוד לומר מערב עד בוקר מערב עד בוקר יכול יהיו דולקים מערב עד בוקר ויכבו תלמוד לומר יאירו שבעת הנרות כיצד יאירו שבעת הנרות מערב עד בוקר לפני השם תמיד שנר מערבי דולק תדיר שממנו מדליק את המנורה בין הערבים וכולי u'midrash raboteinu eino kach ella kach shanu beSifrei ya'iru shivat hanerot shomei'a ani sheyihyu madlikin me'olam talmud lomar me'erev ad boker me'erev ad boker yakhol yihyu dolkim me'erev ad boker veyikhbu talmud lomar ya'iru shivat hanerot keitzad ya'iru shivat hanerot me'erev ad boker lifnei Hashem tamid shener ma'aravi dolek tadir shemimenu madlik et hamenorah bein ha'arbayim vekhulei. So the נר מערבי ner ma'aravi was meant to be דולק dolek also in the day, the other נרות nerot דווקא davka night. So the word תמיד tamid according to that מדרש midrash refers to the נר מערבי ner ma'aravi. Which by the way was the נר מערבי ner ma'aravi? So if you have over here this artistic picture of the משכן mishkan, with this being the מערב ma'arav, this being the קודש הקודשים kodesh hakodashim, so the שלחן shulchan, I forgot the שלחן shulchan, the שלחן shulchan is here, the מנורה menorah is here. So according to one opinion, the מנורה menorah was from east to west, according to another opinion from north to south. So according to the opinion these dots are the נרות nerot. So according to this opinion the נר מערבי ner ma'aravi is the middle one that was in a certain sense facing the west. According to the opinion that the מנורה menorah was like this, so the נר מערבי ner ma'aravi if I'm not mistaken, you can take a look at the רמב\"ן Ramban, is the second one from the east which was מערבי ma'aravi vis-a-vis the one that was more מזרחי mizraki. That's why in the morning in the קרבנות korbanot we speak of הטבת חמש נרות hatavat chamesh nerot and הטבת שתי נרות hatavat shtei nerot. The הטבת שתי נרות hatavat shtei nerot, that is the two נרות nerot you need in order for this second one to be מערבי ma'aravi, there needs to be another one that's lit because מערבי ma'aravi relative to the one that's more מזרחי mizraki. Okay, in any case, so to summarize, רש\"י Rashi understands that תמיד tamid means on a regular basis in this context, and the רמב\"ן Ramban says that תמיד tamid refers to the נר מערבי ner ma'aravi. We know that the רמב\"ם Rambam's שיטה shita is that the נרות nerot were meant to be lit not only night but also during the day. The מנחת חינוך minchat chinuch understands that the רמב\"ם Rambam interpreted תמיד tamid to be referring to all the נרות nerot, however not everybody understands the רמב\"ם Rambam in that fashion. Okay, in any case, כ\"ח א' Khaf Chet Aleph, so משה Moshe was meant to take נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן Nadav ve'Avihu Elazar ve'Itamar bnei Aharon. So רש\"י Rashi understands the פסוק pasuk is coming to indicate that we shouldn't think that simply because אהרן Aharon was made into a כהן kohen, his children as well. שלא יחשוב כי ממשך האב לכהונה יהיו הבנים האלה כהונים shelo yachshov ki mimeshekh ha'av likhunah yihyu habanim ha'eleh kohanim automatically, אבל להם בעצמם יכהן aval lahem be'atzmam yikahen to make them into כהנים kohanim. So who's the odd man out? פנחס Pinchas. עד שיצא פנחס ושאר הנולדים שלא נתכהנו רק אלה ארבעה עם שהם עמו מולדתם אשר יולידו אחרי כן ad sheyatza Pinchas ushear hanoladim shelo nitkahnu rak eileh arba'a im shehem imo moladetam asher yoladu acharei khein. All those that are born afterwards from those individuals mentioned here these four they'll be כהנים Kohanim but anybody that was born beforehand which certainly includes פנחס Pinchas maybe others they were not כהנים Kohanim and פנחס Pinchas became a כהן Kohen after he did that proper action of killing זמרי Zimri. Okay. לכבוד ולתפארת Lichavod uletiferet. The רמב\"ן Ramban understands that these בגדי כהונה Bigdei Kehuna are בגדים Bigadim that were associated with מלכות Malchus in the times of תנ\"ך Tanach and he quotes many פסוקים Pesukim to this effect. לכבוד ולתפארת Lichavod uletiferet says רמב\"ן Ramban שיכבד ויתפאר במלבושים נכבדים ומפוארים sheyichavad veyitpa'er bemalbushim nichbadim umefo'arim. בגדים Bigadim which bring great honor and glory. כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר Kemo she'amar hakatuv kechatan yichahen pe'er. So what's the רמב\"ן Ramban want from this פסוק Pasuk? That כהונה Kehuna is associated with glory just like a חתן Chatan is associated with that כי אלו הבגדים לבושי מלכות הן בדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה ki elu habegadim livushei malchus hen bidmutan yilbeshu hamelachim bizman haTorah כמו שמצינו בכותונת ועשה לו כותונת פסים ביוסף Kemo shematzinu bechutonet ve'asa lo kutonet pasim beYosef פירוש מרוקמת כדמות פסים וכותונת תשבץ כמו שפירש Peirush merukemet kidmut pasim vechutonet tashbetz kemo shepeirush perhaps the אבן עזרא Ibn Ezra והלבישו יעקב נתן ליוסף בגד כבן מלכי קדם ve'hilbisho Yaakov natan leYosef beged keben malchei kedem וכן הדרך במעיל וכותונת הכתוב ועליה תמר כותונת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים vechein haderech beme'il vechutonet hakatuv ve'aleha Tamar kutonet pasim ki khein tilbashna benot hamelech habetulot me'ilim. So you see the word מעיל Me'il is associated with royalty. פירוש כי עליה כותונת פסים נראית ונגלית כי מנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים Peirush ki aleha kutonet pasim nir'et veniglet ki minhag lilbosh benot hamelech habetulot me'ilim שתתעלפנה she'titalefna. שתתעלף she'titalef also has a connotation of to faint but over here it doesn't mean to faint I assume it means to relax. נמצא שכותונת הפסים עליון המלבוש היה Nimtza shekutonet hapassim elyon hamalbush haya. מצנפת Mitznefet he says next line that's also nowadays associated with מלכים melachim and שרים גדולים sarim gedolim. Nowadays do kings wear מצנפת Mitznefet? Well I don't know if I should mention this but the pictures of the Ayatollah they all have turbans right? So hopefully not for long but whatever. וכן יקראם הכתוב פארי מגבעות Vechein yikra'em hakatuv pa'arei migba'ot. פארי Pa'arei associated with פאר pe'er. Okay. ציץ Tzitz is associated with a crown. תכלת Techeiles. תכלת Techeiles is royalty. ובתכלת uvatecheiles skipping a number of lines ובתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גויים Uvatecheiles gam hayom lo yarim ish es yado lilbosh chutz mimelech goyim. Not everybody's allowed to wear תכלת Techeiles. וכתיב ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור Uchtiv uMordechai yatza milifnei hamelech bilvush malchus techeiles vachur. Okay. Does quote another interpretation על דרך האמת al derech ha'emes. על דרך האמת al derech ha'emes normally is קבלה Kabbalah in which the כבוד תפארת Kavod Tiferes is לכבוד השם השוכן בתוכם lichavod Hashem hashochein betocham. ולתפארת עוזם ul'tiferes uzam. Again אין לנו עסק בנסתרות ein lanu esek benistaros but there's some interesting line at the end of this section at the end of this פסוק Pasuk כבר אמרו דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי Kevar amru dmut diyukno minatzeach lefanai beveis milchamti. You remember the גמרא Gemara that speaks of the plans that אלכסנדר מוקדון Alexander Mokdon had to destroy the בית המקדש Beis HaMikdash based on the wicked advice of the כותים Kusim that they had their place of worship on הרגריזים Har Gerizim. And initially אלכסנדר Alexander was planning on destroying the בית המקדש Beis HaMikdash and the גמרא Gemara relates in יומא Yoma I think it is that שמעון הצדיק Shimon HaTzadik the כהן גדול Kohen Gadol he marched with some people accompanying him through the night and he when he met towards the morning אלכסנדר מוקדון Alexander Mokdon then אלכסנדר מוקדון Alexander Mokdon this great conqueror gets off his horse and bows down to שמעון הצדיק Shimon HaTzadik and people say You're bowing down to this Jew? I thought you were going to destroy. So the reaction of אלכסנדר Alexander is that when I'm victorious in battle I see some image similar to that of the כהן גדול Kohen Gadol. Which I think the רמב\"ן Ramban is citing that as a statement that presumably the image that אלכסנדר מוקדון Alexander Mokdon saw some angel that was helping him and the כהן גדול Kohen Gadol had some image which the כהן גדול Kohen Gadol represented some sort of heavenly force and that therefore the כהן גדול Kohen Gadol looked like that angel that heavenly force that was supporting. supporting, that was helping אלכסנדר מוקדון Alexander Mukdon in his conquest. Okay, פסוק ה׳ Pasuk He: והם יקחו את הזהב Vehem yikchu et hazahav. Who's הם hem? So the רמב\"ן Ramban says, maybe we'll shut the heat. Thank you. They refer to the some individuals who were involved in the מלאכה melacha that they were being trusted without having to give a דין וחשבון din vecheshbon, although they did decide on their own to give a דין וחשבון din vecheshbon on what was given to them. So says רמב\"ן Ramban, הנה כל הצוואות עד כאן היו במשה עצמו ועשית תעשה ואתה תדבר אל כל חכמי לב שיעשו הבגדים לכן אמר והם יקחו את התכלת ואת הזהב שיקבלו הם הנדבה מן הציבור ויעשו בה את הבגדים והטעם שלא ישקול להם הנדבה ולא ימנה כי נאמנים הם כעניין שנאמר ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לעשות למלאכה כי באמונה הם עושים וכאשר נאמר בבגדים הוא הדין בכל מלאכת המשכן Hineh kol hatzava'ot ad kan hayu beMoshe atzmo ve'asita ta'aseh ve'atah tedaber el kol hachmei lev sheya'asu habegadim lachen amar vehem yikchu et hatechelet ve'et hazahav sheyekablu hem hanedavah min hatzibur veya'asu bah et habegadim vehata'am shelo yishkol lahem hanedavah velo yimneh ki ne'emanim hem ke'inyan shene'emar velo yecheshvu et ha'anashim asher yitnu et hakesef al yadam la'asot lamelacha ki ve'emunah hem osim ucha'asher ne'emar babegadim hu hadin bechol melechet hamishkan. They didn't need to give a דין וחשבון din vecheshbon. But the רמב\"ן Ramban does point out a number of lines later towards the end of that פסוק pasuk, אבל הם לאחר שקיבלו הכל מנו ושקלו ואמרו למשה כדכתיב וזהב התנופה Aval hem le'achar shekiblu hakol manu veshaklu ve'amru leMoshe kedichtiv vezehav hatnufah. They did give a דין וחשבון din vecheshbon because they didn't want there to be any חשד chashad. Okay, פסוק ל׳ Pasuk Lamed: ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים Venatata el choshen hamishpat et ha'urim ve'et hatumim. So what exactly was the אורים ותומים Urim Ve'tumim all about? So the אבן עזרא Ibn Ezra says that it was some sort of artistic work, some craftsmanship, but the רמב\"ן Ramban doesn't accept that; rather refers to names of God which were put in the חושן choshen so as to give the חושן choshen its power of generating some sort of low level of נבואה nevuah. That's why the חושן choshen, as you see over here, perhaps you could see the חושן choshen is doubled over, the פסוק pasuk says, and in between, within the חושן choshen they put the names, the names of the associated with the אורים ותומים Urim Ve'tumim to give the חושן choshen its power. After on the חושן choshen you had these the names of the שבטים shevatim and also the names of the אבות avot according to the גמרא gemara that would light up when there was some message that was being given to the Jewish people. So says רמב\"ן Ramban, סבר רבי אברהם בעניין האורים והתומים ואמר כי הם מעשה אומן כסף וזהב והאריך בעניינם כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבות השואל ולא אמר כלום Savar Rabi Avraham be'inyan ha'urim vehatumim ve'amar ki hem ma'aseh uman kesef vezehav veherich be'inyanam ki chashav shehem al hatzurot sheya'asu ba'alei hakochavim lada'at machshevot hasho'el velo amar klum. אבל הם כדברי רש\"י כתב על שם המפורש נתן בין כפלי החושן לכך הוצרך להיות כפול Aval hem kidvrei Rashi ktav al shem hameforash natan bein kiflei hachoshen lekach hutzrach lihyot kaful. Therefore the חושן choshen was doubled over. והראיה כי לא נזכרו אורים ותומים כלל במעשה אומנים Veha'rayah ki lo nizkeru urim vetumim klal bema'aseh omanim. When the תורה Torah describes how the משכן mishkan was built, the תורה Torah goes into all sorts of details, but it doesn't say a word about how they did the אורים ותומים Urim Ve'tumim. ולא הזכירם להם בצוואה ולא במעשה כלל ופרט בבגדים ויעש את האפוד ויעש את החושן ולא אמר ויעש אורים ותומים ואילו היה מעשה חרש וחכם היה מאריך בהם יותר מן הכל Velo hizkiram lahem batzava'ah velo bama'aseh klal upirat babegadim vaya'as et ha'efod vaya'as et hachoshen velo amar vaya'as urim vetumim ve'ilu hayah ma'aseh charash vechacham hayah maarich bahem yoter min hakol. And also he points out the fact that it says ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים Venatata el choshen hamishpat et ha'urim ve'et hatumim. Sounds like something very special, something holy. ועוד תשוב ותראה Ve'od tashuv vetireh says רמב\"ן Ramban, כי לא הזכיר בה הידיעה אחד מכל הכלים שנזכרו כבר אבל אמר ועשו ארון ועשית שולחן ועשית מנורה וכן כולם משכן אמר ואת המשכן תעשה כפי שכבר הוזכר ועשו לי מקדש ki lo hizkir ba hayedi'ah echad mikol hakelim shene'ezkeru kvar aval amar ve'asu aron ve'asita shulchan ve'asita menorah vechen kulam mishkan amar ve'et hamishkan ta'aseh ve'asu li mikdash. It doesn't say ועשו הארון ve'asu ha'aron, ועשית השולחן ve'asita hashulchan, ועשית מנורה וכן כולם ve'asita menorah vechen kulam. משכן Mishkan אמר amar ואת המשכן תעשה ve'et hamishkan ta'aseh because it's already mentioned ועשו לי מקדש ve'asu li mikdash. But by אורים ותומים Urim Ve'tumim it says האורים והתומים ha'urim vehatumim. So that indicates to something that was very special. הוזכרו בה' הידיעה ולא הוזכר המכתב רק במשה לבדו שאמר בצוואה ונתת אל חושן המשפט ויתן אל החושן את האורים ואת התומים Huzkeru behei hayedi'ah velo huzkar hamichtav rak beMoshe levado she'amar batzava'ah venatata el choshen hamishpat veyiten el hachoshen et ha'urim ve'et hatumim. It wasn't מעשה אומן ma'aseh uman. Rather, it was סוד מסור למשה מפי הגבורה ומכתב בקדושה או לפי גרסה אחת מעשה שמיים sod masur leMoshe mipi hagevurah umichtav bikdushah o lefi girsah achat ma'aseh shamayim. Something manufactured in heaven that was given to משה Moshe. Okay, fine. And משה רבנו Moshe Rabbeinu takes this and the רמב\"ן Ramban in the continuation he discusses what's the meaning אורים Urim and תומים Tumim. These are different שמות shemot that did had different... He said the אורים Urim is what gave the חושן choshen the ability is what brought about... how to put them together in the proper order. For that there was the תומים Tummim. So the אורים Urim is what caused the different appropriate letters to light up and the תומים Tummim is to give the כהן Kohen the wisdom of being able to interpret the message carefully. You know, there's a famous ווארט vort of the גר\"א Gra in connection with it, with respect to which righteous woman? חנה Chana. That there were letters that lit up which עלי הכהן Eli HaKohen thought were spelling out שכרה shikora, but in reality it was spelling out כשרה kesheira or כשרה kshira, כשרה kshira, whatever it is. Prayer that we don't have the אורים ותומים Urim VeTummim, exactly how to... In any case, so says רמב\"ן Ramban that this אורים ותומים Urim VeTummim is some מדרגה madrega ממדרגות mimadregos רוח הקודש Ruach HaKodesh, which is lower than נבואה nevuah but higher than בת קול bas kol. Okay, skipping to פסוק posuk פרק כ\"ח Perek chaf-ches פסוק ל\"ה posuk lamed-hay. Okay, brief introduction. The תורה Torah mentions twice with respect to two of the בגדים begadim something about ולא ימות velo yamut. Once with respect to the מעיל me'il, the תורה Torah says והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקודש לפני ה' ובצאתו ולא ימות vehaya al aharon leshares venishma kolo bevo'o el hakodesh lifnei hashem uvetzeiso velo yamut. So he meant to have the מעיל me'il and if he didn't have the מעיל me'il when he came אל הקודש el hakodesh, then חס ושלום chas veshalom he would die. Then you have later in פסוק מ\"ג posuk mem-gimmel, the פסוק posuk says by the מכנסיים michnasayim, והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו vehayu al aharon ve'al banav bevo'am el ohel mo'ed o begishtam el hamizbe'ach leshares bakodesh velo yisu avon vamesu chukat olam lo ulezaro acharav. So by both of these the תורה Torah says that חיוב מיתה chiyuv misah if one doesn't have these בגדים begadim. So which is the source that a כהן kohen that does עבודה מחוסר בגדים avodah mechusar begadim is חייב מיתה chayav misah? So what does רש\"י Rashi say? Both. רש\"י Rashi says both. What does רמב\"ן Ramban say? Neither. רמב\"ן Ramban says neither of these פסוקים pesukim that's the source for מחוסר בגדים mechusar begadim. Of course רמב\"ן Ramban does acknowledge that the פסוק posuk which speaks to the מעיל me'il is the source for מחוסר בגד mechusar beged of the מעיל me'il, and the פסוק posuk about מכנסיים michnasayim with respect to מכנסיים michnasayim. With respect to the other בגדים begadim, that's not learned from here but's rather based on something else. So let's see this inside. ולא ימות מכלל לאו אתה שומע הן אם יהיו עליו לא יתחייב מיתה הא אם יחסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה לשון רש\"י ואיננו נכון בעיני velo yamut michlal lav atah shome'a hein im yihyu alav lo yischayav misah ha im yechasar echad min habegadim halalu chayav misah lashon rashi ve'eineno nachon be'einai. שהיה לו לכתוב פסוק זה לאחר שיזכיר כל שמונה בגדים shehaya lo lichtov posuk zeh le'achar sheyazkir kol shmonah begadim. If in fact this פסוק posuk were coming to teach us this חיוב מיתה chiyuv misah on the כהן מחוסר בגד kohen mechusar beged, then why write it in the middle? After the תורה Torah discusses all the בגדים begadim, then say it. למה הזכיר זה בג' בגדים חושן ואפוד ומעיל קודם שיזכיר ציץ וכתונת ומצנפת ואבנט ומכנסיים lama hizkir zeh begimel begadim choshen ve'eiphod ume'il kodem sheyazkir tzitz vechsones umitznefes ve'avneit umichnasayim? And also it says ובצאתו ולא ימות uvetzeiso velo yamut. Then when he leaves he's meant to have the מעיל me'il on and the יציאה yetziah is not an עבודה avodah to be חייב מיתה chayav misah. And רמב\"ן Ramban goes on to quote by the מכנסיים michnasayim. וכן vechein by the מכנסיים michnasayim פסוק מ\"ג posuk mem-gimmel. והיו על אהרן ועל בניו vehayu al aharon ve'al banav. כתב רש\"י והיו כל הבגדים האלו על אהרן ועל בניו הראויים להם והאמורים להם ולא ישאו עון ומתו הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים חייב מיתה וכן נראה זה בדרך הפשט kasav rashi vehayu kol habegadim ha'eilu al aharon ve'al banav haroyim lahem veha'amurim lahem velo yisu avon vamesu ha lamadeta shehamishamesh mechusar begadim chayav misah vechein nireh zeh bederech hapeshat. רמב\"ן Ramban does acknowledge that על פי פשט al pi pshat that is the impression, that this is the source for מחוסר בגדים mechusar begadim. But you look at the גמרא Gemara, you don't get that impression. Rather, you get the impression that פסוק מ\"ג posuk mem-gimmel is a specific ציווי tzivuy on the מכנסיים michnasayim that would be not צנוע tzanua, even though he's wearing a מעיל me'il, but nevertheless it would be not צנוע tzanua with respect to the מכנסיים michnasayim I would guess, I don't know if רמב\"ן Ramban says explicitly calls it that. And with respect to the מעיל me'il, the other רמב\"ן Ramban says a special significance of the מעיל me'il is the following. We know that one that enters the היכל heichal without permission, one that enters the king without permission, what's his דין din? So says רמב\"ן Ramban, well we learned in מגילת אסתר Megillas Esther, כי הבא אל היכל המלך פתאום חייב מיתה בטכסיסי המלכות כענין אחשורוש ki haba el heichal hamelech pit'om chayav misah betachsisiei hamalchus ke'inyan achashveirosh. And that's what the מעיל me'il was about. The מעיל me'il had the פעמונים pa'amonim. So the פעמונים pa'amonim is like the knocking on the door before one enters and the purpose is to sort of ask permission to enter but also the הרמב\"ן Ramban says in continuation to see to it that the angels would leave so that the angels would not harm the כהן Kohen doing the עבודה avodah, the עבודה avodah of the הקטרת הקטרת haktoras haktoras. And when leaving, then he was meant to, it was important for the מעיל me'il for the כהן Kohen to wear the מעיל me'il, which would symbolize, okay, now the rest of, now the מלאכים malachim can return. So that's something specific to the מעיל me'il, the חיוב מיתה chiyuv misa on not having the מעיל me'il. But that which הלכה halacha says that if a כהן Kohen does עבודה מחוסר בגדים avodah mechusar begadim, he's חייב מיתה chayav misa, that's based on a פסוק pasuk which says וחגרת אתם אבנט וחבשת להם vechagarta osam avnet vechavashta lahem. This is פסוק כ\"ט ט' pasuk chaf-tes tes. בכ\"ט ט' bechaf-tes tes the הרמב\"ן Ramban says is a פסוק pasuk וחגרת אתם אבנט וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהנה לחקת עולם vechagarta osam avnet vechavashta lahem migbaos vehaysa lahem kehuna lechukas olam. When they're wearing the בגדים begadim, then they are proper כהנים kohanim. והגמרא דרשה vehagemara darsha, בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם bizman shebigdeihem aleihem kehunasam aleihem ein bigdeihem aleihem ein kehunasam aleihem. And hey, if אין כהונתם עליהם ein kehunasam aleihem, they're like a זר zar. And if a זר zar does עבודה avodah, he's חייב מיתה chayav misa. So that's the source that the כהן Kohen is not wearing the other בגדי כהונה bigdei kehuna he's חייב מיתה chayav misa. But these פסוקים psukim are local to the מעיל me'il and local to the מכנסיים michnasayim. Let's take a look at, in this פסוק pasuk, there is a line towards the end of page תע\"ח taf-ayin-ches. Does anybody has the other printing? Then perhaps ומה שאמר למעלה ונשמע קולו בבואו אל הקודש ולא ימות umah she'amar lemalah venishma kolo bevo'o el hakodesh velo yamut. ומה שאמר למעלה ונשמע קולו בבואו אל הקודש ולא ימות umah she'amar lemalah venishma kolo bevo'o el hakodesh velo yamut. This is about, I guess, about halfway through. ומה שאמר למעלה ונשמע קולו בבואו אל הקודש ולא ימות הוא על דעתי ביאור למצות הפעמונים umah she'amar lemalah venishma kolo bevo'o el hakodesh velo yamut hu al da'ati be'ur lemitzvahs hapa'amonim. תר\"י\"ז taf-reish-yud-zayin. תר\"י\"ז taf-reish-yud-zayin. ומה שאמר למעלה ונשמע קולו בבואו אל הקודש ולא ימות הוא על דעתי ביאור למצות הפעמונים מפני שאין בהם צורך בלבישה ואין דרך הנכבדים לעשות להם כן umah she'amar lemalah venishma kolo bevo'o el hakodesh velo yamut hu al da'ati be'ur lemitzvahs hapa'amonim mipnei she'ein bahem tzorech belivisha ve'ein derech hanichbadim la'asos lahem kein. After all, generally speaking, bells is not something which the other בגדים begadim as we mentioned is royalty. But generally speaking, bell-bottoms went out of style in the 70s, whatever it is. So what exactly are these bells all about? So says the פסוק pasuk, וכך אמר הכתוב בהם בעבור שישמע קולו בקודש כנכנס לפני אדוניו כאילו ברשות כי הבא אל היכל המלך פתאום חייב מיתה בתכסיסי מלכות כעניין אחשורוש וירמוז למה שאמרו במסכת יומא בירושלמי וכל אדם לא יהיה באהל מועד אפילו אותן שכתוב בהם ודמות פניהם פני אדם vechach amar hakasuv bahem ba'avur sheyishama kolo bakodesh kenichnas lifnei adonav ke'ilu birshus ki haba el heichal hamelech pis'om chayav misa bitachsisai malchus ke'inyan Achashveirosh veyirmoz lema she'amru beMaseches Yoma biYerushalmi vechol adam lo yihyeh be'ohel mo'ed afilu osan shekasuv bahem udmus pneihem pnei adam. Even angels about which there is some פסוק pasuk דמות פניהם פני אדם dmus pneihem pnei adam לא יהיו באהל מועד lo yihyu be'ohel mo'ed. על כן צוה להשמיע קולו כמי שיקרא הוציאו כל איש מעלי ויבא לעבוד את המלך ביחוד וכן בצאתו לצאת ברשות שיודע הדבר כדי שיוכלו משרתי המלך לצאת לפניו או לשוב לפניו al kein tzivah lehashmia kolo kemi sheyikra hotzi'u chol ish me'alai veyavo la'avod es hamelech beyichud vechein betzeiso latzes birshus sheyivada hadavar kedei sheyuchlu mesharsai hamelech latzes lefanav o lashuv lefanav might be the proper גרסא girsa. Okay. והנה בפרקי היכלות מדרש ידוע בענין הזה והטעם והנה הטעם שלא יפגעו בו מלאכי אלוהים vehineh bePirkei Heichalos midrash yadua ba'inyan hazeh vehata'am vehineh hata'am shelo yifge'u bo malachei Elokim. Okay. Skipping to פסוק מ\"א pasuk mem-alef, והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו vehalbashta osam es Aharon achicha ve'es banav ito. And the continuation of the פסוק pasuk, ומשחת אותם ומלאת את ידם umashachta osam umilesa es yadam. So what's that all about? ומלאת את ידם umilesa es yadam. So what's the filling of the hands over here? So says רש\"י Rashi quoted by the הרמב\"ן Ramban, כל מלוי ידים לשון חינוך kol milui yadayim lashon chinuch. We're in כ\"ח מ\"א chaf-ches mem-alef towards the beginning. כל מלוי ידים לשון חינוך kol milui yadayim lashon chinuch. מלוי ידים milui yadayim is associated with חינוך chinuch, inauguration. What's the connection between מלוי ידים milui yadayim and חינוך chinuch? כשהוא נכנס להיות מוחזק בו מאותו היום והלאה לשון רש\"י keshehu nichnas lihyos muchzak bo me'oso hayom vehalah lashon Rashi. And רש\"י Rashi in the continuation says as הרמב\"ן Ramban quotes that it is the practice when a person is, when a person starts some new important job, then the שליט shalit will give him some sort of a glove, will give him some sort of... So based on this practice that the שליט Shalit will give me a glove when I'm starting some important job and while put my hand in that glove so the word מילוי ידים milui yadayim is associated with inauguration beginning some important job. That's רש״י Rashi as understood by the רמב״ן Ramban which the רמב״ן Ramban himself is not so thrilled with as we will see. So again line two of ומשכת אותם ומלאת את ידם V'mashachata osam umileisa es yadam כי מילוי ידים לשון חינוך ki milui yadayim loshon chinuch כשנכנס להיות מוחזק בו מהיום והלאה kshenichnas lihyos muchzak bo mehayom v'halah לשון רש״י loshon Rashi ולא בינותי בדבריו v'lo binoti bidvarav איך יבוא לשון מילוי ידים לחנוכת כל דבר eich yavo loshon milui yadayim l'chanukas kol davar ומה שאמר הרב רש״י כי בלשון לעז כשממנים אדם על פקודת דבר נותן השליט לו בית יד של עור u'mah she'amar harav Rashi ki b'loshon laaz k'shemmanim adam al pequdas davar nosein hashalit lo beys yad shel or a glove שקורין shekorin whatever ועל אותה בית יד ומחזיק בדבר במילוי ידים v'al osa beys yad umachzik badavar bimilui yadayim לא ידעתי lo yadati אם ירצה הרב לומר שעל שם הבית יד יקרא החינוך מילוי ידים ויביא ראיה מן המנהג ודע כי הענין ההוא יצא להם מן התורה im yirtzeh harav lomar she'al shem habeys yad yikarei hachinuch milui yadayim v'yavi raya min haminhag v'da ki ha'inyan hahu yatza lahem min hatorah this is something which I got from the תורה Torah this idea of the glove based on a misunderstanding of the story of מגילת רות Megillas Rus. After all שהוא אצלם כענין חליפין של בעז shehu etzlam k'inyan chalipin shel Boaz וכך מתורגם להם שלף איש נעלו ששלף הגוב שלו v'kach meturgam lahem shalaf ish naalo sheshalaf haglove shelo and they say that the גואל Goel gave to בעז Boaz. They understand that the גואל Goel that was giving בעז Boaz now the job of being the גואל Goel the potential גואל Goel otherwise known as פלוני אלמוני Ploni Almoni that said no thanks he gave בעז Boaz the opportunity to be the גואל Goel and thus according to this interpretation of the גויים goyim then this potential גואל Goel gives בעז Boaz the glove. That's שלף איש נעלו ונתן לרעהו shalaf ish naalo v'nasan lereyhu וזה מנהג מוזכר בספרי חכמיהם v'zeh minhag muzkar b'sifrei chachmehem והנה דברנו דברינו בדברי הבאי v'hineh dibarnu devareynu b'divrei habay. So this is just nonsense meaning that's not really what's going on there in מגילת רות Megillas Rus. What is going on in מגילת רות Megillas Rus? There there is a קנין חליפין kinyan chalipin that's going on. And who's being קונה koneh from whom? Well בעז Boaz we פסקן pasken and it's a מחלוקת machlokes in the גמרא Gemara but we פסקן pasken that קנין חליפין כליו של קונה kinyan chalipin kailo shel koneh. So it's בעז Boaz that gave a כלי kli to the גואל Goel to buy the rights or to have the גואל Goel relinquish the rights of doing the גאולה geulah relinquishing the rights of buying the field and marrying רות Rus. So says רמב״ן Ramban he thinks this total different explanation of what מילוי ידים milui yadayim means in this context nothing to do with a glove. ונכון בלשון מילוי ידים בתורה שהוא לשון שלמות v'nachon b'loshon milui yadayim batorah shehu loshon shlemus. מילוי ידים milui yadayim means his hand becomes complete כלשון כי מלאו ימי k'loshon ki milu yamay which רמב״ן Ramban understands that I have filled all the days I've done all the days of work says יעקב אבינו Yaakov Avinu. ובמלאת הימים האלה עשה המלך ubimlos hayamim haeleh asah hamelech ובמלאת הימים האלה ubimlos hayamim haeleh עד יום מלאת בשלימה ad yom milos hashlama וכן בכסף מלא v'chen b'kesef malei מחיר שלם mechir shalem. So מילוי milui over here it's not to fill something that was missing but rather something which is complete. והטעם כי הזר שלא תשיג ידו בתורת המזבח לעבוד עבודת המלכות הנה ידו חסרה בעבודה ההיא וכשיכשר לעשות כן הנה ידו שלמה v'hataam ki hazar shelo tasig yado b'toras hamizbeach laavod avodas hamalchus hineh yado chaseirah baavodah hahi uchsheyichshar laasos kein hineh yado shleimah. So his hand is fit his hand is empowered to be able to do the עבודה avodah. I'm somewhat surprised that the רמב״ן Ramban doesn't bring as a ראיה raya on that which he claims that לשון מלא loshon malei over here doesn't mean full but rather means complete from the phrase אבני מילואים avnei miluim that we saw last week that רמב״ן Ramban understands אבני מילואים avnei miluim means a stone that's complete as opposed to a stone that was cut down. Okay skipping to כט:יד kaf tet yud daled כט:יד kaf tet yud daled. So says רמב״ן Ramban quoting רש״י Rashi לא מצינו חטאת חיצונית נשרפת אלא זו lo matzinu chatas chitzonah nishrepes ela zu. We know that there's two types of חטאת chatas. There's a חטאת חיצונית chatas chitzonah and חטאת פנימית chatas p'nimis. חטאת chatas the standard חטאת chatas is a חטאת חיצונית chatas chitzonah that's brought on the מזבח החיצון mizbeach hachitzon and whose blood does not enter the היכל Heichal. just sprinkled on the outside מזבח mizbe'ach. חטאת פנימית chatas pnimis is a חטאת chatas whose דם dam is brought into the היכל heichal and is sprinkled on מזבח הקטורת mizbe'ach haketores. Now, we know that a חטאת חיצונית chatas chitzona, so what do we do with it? Well, some is given to the כהנים kohanim and some on מזבח mizbe'ach, but it's not burnt מחוץ למחנה michutz lamachane. However, חטאת פנימית chatas pnimis, aside from the part that's put on the מזבח mizbe'ach, the rest is burnt out of ירושלים Yerushalayim. Now the חטאת chatas over here was a חטאת חיצונית chatas chitzona and thus we would not have expected it to be burnt, but nevertheless over here it was burnt. So says the רמב\"ן Ramban quoting רש\"י Rashi, לא מצינו חטאת חיצונית נשרפת אלא זו lo matzinu chatas chitzona nishrafas ela zo, לשון רש\"י leshon Rashi. And this was a הוראת שעה hora'as sha'ah כדברי רבותינו kedivrei raboseinu. And why in fact was it all burnt aside from the part that was on מזבח mizbe'ach and not eaten? שהכל גלוי לפניו shehakol galui lefanav והיה פר חטאת זה לכפר על מעשה העגל וכמנהגו של כהן משיח vehaya par chatas ze lechaper al ma'ase ha'egel ucheminhago shel kohen mashi'ach. When the כהן משיח kohen mashi'ach sins, then he's meant to bring, as you know, there is, we speak about איזהו מקומן של זבחים Eizehu Mekoman shel Zvachim, פרים הנשרפים parim hanisrafim ושעירים הנשרפים use'irim hanisrafim, which includes the פר par of a כהן גדול kohen gadol that sins. So that פר par is a חטאת פנימית chatas pnimis and is burnt. So this חטאת chatas was like a חטאת פנימית chatas pnimis in the sense that it was brought as כפרה kapara for the sin of the כהן גדול kohen gadol, of אהרון Aharon, because of his involvement in the עגל egel. On the bottom, he points out the following: we know that the רמב\"ן Ramban, generally speaking, is of the opinion that יש מוקדם ומאוחר בתורה yesh mukdam u'me'uchar batorah, that things are written in chronological order. And according the רמב\"ן Ramban, פרשת תרומה תצוה parshas Terumah Tetzaveh was said before the חטא העגל cheit ha'egel. אבל פקודי aval Pekudei, after the חטא העגל cheit ha'egel, as the order of the פסוקים psukim. רש\"י Rashi though goes of the understanding that the ציווי tzivui for the משכן Mishkan, i.e. תרומה תצוה Terumah Tetzaveh, was after the חטא העגל cheit ha'egel, אין מוקדם ומאוחר בתורה ein mukdam u'me'uchar batorah. So on the bottom he says, well that which רמב\"ן Ramban says that this is meant to be a כפרה kapara for the חטא העגל cheit ha'egel, that is working with רש\"י Rashi's שיטה shita that the, that תרומה תצוה Terumah Tetzaveh came after the חטא העגל cheit ha'egel. I'm not sure why he's forced to say that; after all, the רמב\"ן Ramban over here does preface his words by saying וטעם בזה שהכל גלוי לפניו veta'am baze shehakol galui lefanav. גלוי לפניו galui lefanav, i.e. גלוי לפניו galui lefanav that there will be the חטא העגל cheit ha'egel. Okay, why is it that he was not meant to bring the דם dam, if in fact this was meant to be similar to a חטאת פנימית chatas pnimis and that's why it was burnt, and it's considered to be חטאת פנימית chatas pnimis because it is כפרה kapara for the sin of the כהן גדול kohen gadol, so why is it that the דם dam wasn't actually meant to be brought inside? So the רמב\"ן Ramban has some line that the whole idea of bringing the דם dam inside is because of the high level of שכינה shchina that's inside, but over here, before the ימי המילואים yemei hamiluim were completed, before the יום השמיני yom hashmini, so the שכינה shchina wasn't fully inside, that high level of השראת שכינה hashra'as shchina was not there yet. Okay, skipping to פרק ל' פסוק א' perek lamed posuk aleph, ועשית מזבח מקטר קטורת ve'asisa mizbe'ach miktar ketores. So the רמב\"ן Ramban points out something which many מפרשים mefarshim address, this section, the ציווי tzivui on the מזבח הקטורת mizbe'ach haketores is seemingly out of place. After all, being that this is one of the כלים keilim of the משכן Mishkan, then it belongs in פרשת תרומה parshas Terumah not פרשת תצוה parshas Tetzaveh. So says רמב\"ן Ramban, והנה מזבח הקטורת מן הכלים הפנימיים, היה ראוי שיזכרנו עם השולחן והמנורה שהוא מונח עמהם, וכן נזכרו במעשה בפרשת ויקהל ve'hineh mizbe'ach haketores min hakeilim hapnimiyim, haya ra'ui sheyizkarenu im hashulchan vehamenorah shehu munach imahem, vechen nizkeru bema'aseh beparshas Vayakhel. וטעם להזכירה כאן אחר המשכן וכל כליו והקרבנות, ובסוף אמר veta'am lehazkirah kan achar hamishkan vechol keilav vehakorbanos, uvesof amar. So he says something which is at least mystical to me, which I didn't understand. He says that it says the end of מלאכת המשכן meleches ha'mishkan, ונקדש בכבודי ושכנתי בתוך בני ישראל venikdash bichvodi veshachanti besoch bnei Yisrael, and thus the פסוק posuk then adds they're meant to be מקטיר קטורת maktir ketores which is also associated לכבוד השם lichvod Hashem, also associated with the שכינה shchina. Okay, there is though, he quotes on the bottom, a famous explanation of the משך חכמה Meshech Chochma that points out that in a certain sense the the מזבח הקטורת mizbeiach haketoret played a less critical role than the other כלים keilim, in that הלכה halacha says that if there's no מזבח הקטורת mizbeiach haketoret, one could still bring the קטורת ketoret and just place it on that area where the מזבח הקטורת mizbeiach haketoret was meant to be. And that perhaps would be an explanation of why it's less critical and thus listed later. Okay, certainly there are דרשות drashos about the explanation for all sorts of דרשות drashos about why the if I'm not mistaken about why the מזבח הקטורת mizbeiach haketoret is listed here. Okay, to repeat we'll say some things which we've seen, so the Torah uses the word תמיד tamid with respect to the נרות neiros, Rashi says on a regular basis, although Rashi does acknowledge other times תמיד tamid means twenty-four seven. The Ramban says that תמיד tamid over here does mean twenty-four seven, not with respect to all the נרות neiros, but with respect to the נר מערבי ner maaravi. We discussed the מחלוקת machlokes about which is the נר מערבי ner maaravi. Okay, לכבוד ולתפארת L'chavod ul'tifaret, the Ramban points out that the clothes of the כהן גדול Kohen Gadol were clothes of מלכות malchus. These type of בגדים bgadim were worn by מלכות malchus at the time of the Torah. He also has some other interpretation in which there's some mystical significance to these clothes and they're associated with heavenly forces and in this context he quotes the גמרא Gemara that when Alexander Mukdon bows down to שמעון הצדיק Shimon Hatzadik he explains his doing so by saying that דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי demut diyukno menatze'ach lefanai beveit milchamti. When I wage war I see a דמות demut similar to the דמות demut of שמעון הצדיק Shimon Hatzadik, of the כהן גדול Kohen Gadol. Okay, the Ramban pointed out that those involved in building the משכן Mishkan were trusted and were not asked to give a דין וחשבון din vecheshbon, although they decided to do so. The אורים ותומים Urim VeTumim which the Ibn Ezra says was some sort of craftsmanship, the Ramban says those are names of God which were placed in between the doubling over the two parts of the חושן choshen and with those names the חושן choshen had the ability to deliver whatever message was meant to deliver. The Torah says ולא ימות velo yamut also with respect to the מעיל me'il, also with respect to the מכנסיים michnasayim which Rashi sees as a source that מחוסר בגדים חייב מיתה mechusar bgadim chayav mita. The Ramban says that these are unique דינים dinim for the unique ציווי tzivui for the מכנסיים michnasayim and for the מעיל me'il. With respect to the מעיל me'il he says the significance of this is that it's a way of asking permission or knocking before entering and a way of informing the מלאכים malachim when he's about to leave that they should return. After all at the time of the הקטרת קטורת haktarat ketoret it says that even מלאכים malachim were not meant to be there. Okay, the source for זר zar that does עבודה avodah מחוסר בגדים mechusar bgadim, I'm sorry, the source for a כהן kohen that does עבודה avodah מחוסר בגדים חייב מיתה mechusar bgadim chayav mita is some פסוק pasuk which indicates that when a כהן kohen is wearing the clothing, the בגדי כהונה bigdei kehunah then he's a proper כהן kohen, implying that without wearing those clothing he's not a proper כהן kohen and he's like a זר zar and a זר zar that does עבודה avodah is חייב מיתה chayav mita. Okay, the Torah associates inauguration with מילוי ידיים milui yadayim. Rashi says it has to do with some glove ceremony. Ramban says that מילוי ידיים milui yadayim is associated with inauguration because after all a person that doesn't have the ability to do certain עבודה avodah so his hand is not complete. By a person doing whatever he's meant to do to be worthy and fit to do the עבודה avodah now his hand is empowered, now his hand is complete. The Ramban explains, quoting Rashi, that the חטאת chatat brought by the כהן kohen, by אהרן Aharon, on the day of the on the days of מילואים Miluim is something which has similarities to the פר par brought by a כהן גדול Kohen Gadol when the כהן גדול Kohen Gadol sins and this is based on הקדוש ברוך הוא Hakadosh Baruch Hu's knowledge that אהרן Aharon would do something improper with respect to the חטא העגל cheit ha'egel. The מזבח הקטורת mizbeiach haketoret, the Ramban points out is listed here at the end of תצוה Tetzaveh in a place that is not expected. We would have thought that it should have been mentioned earlier. So the Ramban suggests that some sort of mystical explanation, and we saw the Ibn Ezra, we mentioned the משך חכמה Meshech Chochmah that says that in a certain sense the מזבח הקטורת mizbeiach haketoret is less מעכב me'akeiv in light of the הלכה halacha which says that even if the מזבח mizbeiach is not there one could bring the קטורת ketoret on that place. Okay, the Ramban in פסוק ז pasuk zayin has a bit of a discussion about why it mentions the name of אהרן Aharon with respect to the קטורת ketoret. After all the מצוה mitzvah doesn't need to be done דווקא davka by the כהן kohen. גדול Gadol. Okay, עיין שם ayen sham. שקויח shkoach רבותי rabosai. Have a great שבת Shabbos.