הירשם
שתף
שתף
הטמע
.
בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:
1. *ציפייה מכוח המצווה* – המצווה של "ושמרו בני ישראל את השבת" מלמדת על הצורך להמתין ולצפות לכניסת השבת כפי שנאמר על *יעקב אבינו* "ואביו שמר את הדבר" (בראשית לז, יא).
2. *שלילת הגישה החומרית* – אין לצפות לשבת רק בגלל המנוחה הפיזית או המאכלים הטובים, שכן ראיית השבת ככלי להנאה אישית בלבד היא טעות בתפיסת ה*קדושה*.
3. *השבת כאות וברית* – הסיבה המרכזית להשתוקקות לשבת צריכה להיות הרצון לקיים את מצוות הבורא ולהתחבר ל*ברית* שבין הקדוש ברוך הוא לישראל.
4. *עונג שבת כמצווה* – השמחה והתענוג במאכל ובמנוחה הם חשובים, בתנאי שהם נעשים מתוך מודעות לכך שזו *שמחה של מצווה* וקשר עם ריבונו של עולם.
5. *אירוח הנשמה היתירה* – ה*נשמה יתירה* שניתנת באדם בשבת היא אורח קדוש וניצוץ מעולם הבא, ועל האדם לנהוג כלפיה במידת *הכנסת אורחים* כראוי.
6. *מנוחה מוחלטת מדאגות* – כיוון שהנשמה היתירה מגיעה ממקור שאין בו צער, על האדם להסיר מלבו כל דאגה וטרחה כדי שלא לצער את ה"אורחת" השוכנת בקרבו.
7. *איסור דיבור והרהור* – מעלת ה*נשמה יתירה* מחייבת שמירה לא רק מ*ל"ט מלאכות*, אלא גם מדיבורי חול ואפילו מהרהורי עסקים וטרדות.
8. *טעימה מחיי העולמים* – שמירת השבת כראוי בעולם הזה היא המפתח והגשר להגיע לזכות של "יום שכולו שבת" ב*חיי העולמים* לעתיד לבוא.
"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
שלום וברכה. פרשת השבוע שלנו מופיעה הפרשיה שאותה אנחנו אומרים כל שבת כמה פעמים, ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם וכולי, וביום השביעי שבת וינפש. ורציתי לשתף אתכם בשני ביאורים נפלאים שראיתי בדברי האור החיים הקדוש על הפרשיה הזו. האור החיים הקדוש כדרכו מאריך בדרכים רבות, ביאורים רבים על הדברים הללו, ושני ביאורים שככה נגעו לליבי רציתי לשתף אותם כאן. ביאור אחד, אומר האור החיים הקדוש, יש כמה סוגים של אנשים. יש אנשים שהם קשה להם עם יום השבת. זה יום שבו יש איסור מלאכה, ואסור לעשות הרבה דברים שמאוד אוהבים לעשות ורוצים לעשות ורגילים לעשות, וזה מאוד קשה להם עם השבת. זה לטורח ולמשא עליהם, והם מעדיפים שזה לא יבוא, מעדיפים שזה ייגמר כמה שיותר מהר. מאחרים להיכנס אל השבת וממהרים לצאת. וזה סוג אחד של אנשים. יש לעומת זאת סוג אחר של אנשים שמאוד אוהבים את השבת. הם אומרים שבת, איזה יופי, שבת זה דבר נפלא, אפשר לנוח ולא צריך לעשות מלאכה, ויש מאכלים מענגים, וזה טוב וזה עוזר שאפשר לעשות הפסקה מכל מיני דברים. זה נפלא, זה תענוג. אומר האור החיים הקדוש, בפרשיה הזו אנחנו אומרים ששני האנשים הללו טעות בידם. התורה מצווה אותנו כאן לנהוג לא כך ולא כך. ושמרו בני ישראל את השבת. ושמרו בני ישראל מלשון ואביו שמר את הדבר, שציפה והמתין וחיכה מתי יתקיים הדבר. מצד אחד צריך כל יהודי לשמור את השבת, לצפות ולחכות בכיליון עיניים לשבת, להשתוקק מתי מתי כבר תבוא ותיכנס השבת. אבל למה צריך לשמור ולהמתין ולצפות לשבת? לא משום המאכלים המענגים, משום המנוחה שיש בשבת, אלא ושמרו בני ישראל את השבת כדי לעשות את השבת, כי ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. הסיבה שאנחנו צריכים לחכות ולהשתוקק אל השבת זה לא בשביל ההנאה האישית הפרטית שיש לנו בה, אלא בגלל המצווה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו בשבת, בגלל מעלת השבת, בגלל הברית שהשבת מהווה בינינו לבין ריבונו של עולם. ובוודאי הקדוש ברוך הוא רוצה שאדם ישמח בשבת ויתענג בשבת במאכלים ובמנוחה, אבל שהשמחה והעונג יהיו שמחה במצווה, שמחה בקדוש ברוך הוא, שמחה בברית ובקשר שלנו לקדוש ברוך הוא ולא כמנותקים בפני עצמם. ולכן הציפייה אל השבת צריכה להיות מן הצד האחד, ושמרו בני ישראל את השבת, אבל הסיבה היא ושמרו כדי לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. לצפות אל השבת עבור הזכות שבה ועבור המצווה שבה והקשר שיש בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. וביאור נפלא נוסף כותב שם האור החיים הקדוש. חז\"ל דרשו מסוף הפרשיה הזו וביום השביעי שבת וינפש, כיוון שיצאה שבת וי אבדה נפש. ואמרו חז\"ל שיש באדם נשמה יתירה שניתנת באדם ביום השבת. ומבאר שם האור החיים שהנשמה היתירה הזו היא נשמה מיוחדת, נשמה קדושה מבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא. שבת אנחנו אומרים מזמור שיר ליום השבת, יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. שבת היא מעין העולם הבא. וכותב שם האור החיים שהנשמה הזו מגיעה ממקום עליון כזה, מקרבת הקדוש ברוך הוא, וזה בחינת שבת וזה בחינת העתיד לבוא, בחינת יום שכולו שבת ומנוחה מעין עולם הבא. והנשמה הזו היא מגיעה ממקום של לעתיד לבוא שאין בו שום צער ושום דאגות ושום עניינים שכאלו. ובשבת אנחנו זוכים לניצוץ, אנחנו זוכים לארח את אותה נשמה יתירה, נשמה מיוחדת, לארח אותה אצלנו. ועל כן אומרת התורה צריך לנהוג בה בהכנסת אורחים כראוי. וצריך לשמור ושמרו בני ישראל את השבת, הוא אומר זו אותה נשמה יתירה בחינת שבת שיש בכל יהודי. צריך לשמור את השבת. איך לשמור את השבת? שאדם לא יהיה עם שום טרחה ושום צער, כי היא מגיעה ממקום שאין בו טורח ואין בו צער, יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. ולכן הוא אומר התורה אוסרת לא רק על מלאכות, התורה אוסרת גם על דיבורים אסורים ואפילו על הרהורים אסורים. אדם צריך בשבת להיות שרוי במנוחה ובעונג ובשמחה כדי לארח כראוי את אותה נשמה יתירה. ושמרו בני ישראל את השבת. הוא מסביר שרק על ידי שהאדם בעולם הזה כבר משמר את השבת וטועם מעין עולם הבא, הדבר הזה הוא זה שמקשר אותו והוא זה שעל ידו ובזכותו בסופו של דבר לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, להגיע באמת לעתיד לבוא לאותו יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. את זה אפשר רק על ידי שכבר עכשיו כאן בעולם הזה שומרים בני ישראל את השבת ובזכות זאת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. אז גם בימים הנפלאים האלה שאנחנו נמצאים בהם שחסדי השם גדולים עלינו ואנחנו רואים תשועות גדולות ועצומות, אנחנו רואים איך כמו שאנחנו אומרים במזמור שיר ליום השבת, שכל הרשעים שנראו פורחים הכל הוא להישמדם עדי עד כפי שבסופו של דבר רואים באותו מזמור ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. נזכה לשמור את השבת בשמחה, לענג את השבת, לארח את הנשמה יתרה כראוי, לשמור את השבת בשמחה לשם המצווה שבה, לשם הברית שלנו עם הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה נזכה באמת במהרה להגיע לאותו יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. שבת שלום ומבורך.