ספר הכוזרי | הרב יצחק דעי (ישיבת כרם ביבנה)

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. *שלילת התארים והגשמה* — *הרמב"ם* מדגיש כי אין לייחס לקדוש ברוך הוא תכונות נפשיות או שינויים רגשיים, שכן כל שינוי והתפעלות מעידים על חוסר שלמות ועל היות הפועל נשלט על ידי גורם חיצוני.

2. *הבחנה בין בקשות משה* — משה רבינו ביקש "הראני נא את כבודך" ונענה בשלילה, אך לבקשתו "הודיעני נא את דרכיך" נענה בהצגת כל הנמצאים וקשריהם, המכונים במקרא *כל טובי*.

3. *תארי פעולה בלבד* — השמות והמידות שאנו מייחסים להשם, כגון "רחום" ו"חנון", אינם מתארים את מהותו אלא את תוצאות מעשיו בעולם, הדומים לפעולות שאצל בני אדם נובעות מרגש.

4. *י"ג מידות כהנהגה* — שלוש עשרה המידות הן תמצית הדרכים שבהן הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו ושופט את בני האדם, והן משמשות כמודל לחיקוי עבורנו תחת הכלל של *והלכת בדרכיו*.

5. *הבדל בין רחמים אנושיים לאלוהיים* — בעוד שרחמים אנושיים נובעים מהתפעלות הלב למראה סבל, ה*רחמנות* האלוהית היא תוצאה של הנהגה על פי דין וסדר הבריאה, ללא מעורבות רגשית.

6. *דרגות האמונה בין האבות למשה* — *ריה"ל* מסביר ב*ספר הכוזרי* כי האבות לא נזקקו למופתים גלויים כי אמונתם הייתה יציבה ונקייה, ואילו עם ישראל במצרים נזקק לניסים גדולים כדי לבסס את אמונתו.

7. *שפת התורה כהשאלה* — כל הביטויים הגשמיים בתורה (רואה, שומע, יורד) הם "על דרך העברה" בלבד, במטרה לסבר את האוזן האנושית המוגבלת בלקסיקון של עולם החומר.

What is ספר הכוזרי | הרב יצחק דעי (ישיבת כרם ביבנה)?

שיעורי הרב יצחק דעי שליט"א בישיבת כרם ביבנה

נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

שלום וברכה. אנחנו התחלנו, כבר לא בגיל, די, קצת נחת. אנחנו התחלנו קודם כול יישר כוח גדול לרגב חגיגי, שצילם עבורנו את הקטע מהרמב\"ם במורה נבוכים, יישר כוח גדול. והמטרה שלי בצילום הזה כדי שנראה שגם ברמב\"ם יש את העניין של שלילת התארים. כן, אני רוצה ללמוד את זה איתכם לפני שנחזור לדברי רבנו יהודה הלוי. תראה לי שנייה איך זה אצלך, מאיפה זה מתחיל אצלך? כן. כאשר ביקש ידיעת התארים וביקש הסליחה על האומה, משה רבינו, כן? פרשת כי תשא, ונענה על הסליחה להם, אחר כך ביקש השגת עצמו יתעלה, והוא אומרו: הראני נא את כבודך. נענה על הבקשה הראשונה והיא: הודיעני נא את דרכיך. יש הראני נא את כבודך ויש הודיעני נא את דרכיך. יש למשה שתי בקשות. בקשה אחת הראני נא את כבודך, ובקשה אחת הודיעני נא את דרכיך. על הבקשה של הראני נא את כבודך הוא נענה בשלילה מוחלטת. למה? למה? למה? תודה רבה, זה פסוק שכתוב, כן. אבל על הבקשה השנייה, לבקשה השנייה, בסדר, יש מיונים לשיעור ב', מי נכנס לאיזה שיעור ומה ומי, אז אתה לא בשיעור א', בסדר, נכון, בסדר. טוב, על כל פנים, אבל על הבקשה הנוספת שהייתה: הודיעני נא את דרכיך, לא הראני נא את כבודך, בסדר מר מוסאי? אתה איתנו? אני שמח. אז על זה אומר כך: נענה על הבקשה הראשונה והיא הודיעני נא את דרכיך, ונאמר לו: אני אעביר כל טובי על פניך. נאמר לו בתשובת השאלה השנייה: לא תוכל לראות את פניי. אבל אומרו כל טובי הוא רמז למה שהציב לפניו כל הנמצאים שעליהם נאמר וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טובי זה כל מה שעשיתי בעולם ובראתי את כל הנמצאים. כוונתי בהצבתם לפניו שישיג טבעם וקשריהם זה בזה, שאז ידע הנהגתו אותם היאך, הכלל והפרט. ולעניין זה רמז באומרו: בכל ביתי נאמן הוא. כלומר, שהבין מציאות עולמי כולו הבנה אמיתית יציבה. כלומר, כשהקדוש ברוך הוא אומר למשה אני נענה לך על הבקשה הראשונה של הודיעני נא את דרכיך, את הראני נא את כבודך אי אפשר, אבל הודיעני נא את דרכיך, הכוונה ביקש משה לדעת את הדרכים והנהגות של הקדוש ברוך הוא בעולם. ואומר לו הקדוש ברוך הוא: אני אעביר את כל טובי לפניך, דהיינו, אני אתן לך עכשיו סקירה על כל מה שבראתי ועל כל הקשרים שיש בין הכלל ובין הפרט ובין כל הברואים, בין בעופות, בין בדגים, בין בבעלי החיים, בין בבני אדם, תכונות בני אדם, תכונות כל המציאות כולה, בסקירה אחת, ואז אתה תוכל להבין איך אני מתנהג. ומה זה יעזור? משה רבינו צריך דברים לעצמו? לא. כדי שהוא יוכל לדעת בזמן שישראל צריכים מחילה, צריכים סליחה, לדעת איך להפעיל את המידות של הקדוש ברוך הוא. עכשיו, זה נשמע לכם להפעיל את הקדוש ברוך הוא, זה כאילו ללחוץ על כפתור ורגע, כשאתה כועס אז צריך ללחוץ על קונטרול-אלט-דיליט ואז אני כאילו מוחק את הזה, אז תשמעו. תשכחו מזה, זה לא הכוונה. בוא נראה איך הרמב\"ם מסביר לנו את הדברים. שאז ידע הנהגתו אותם היאך הכלל והפרט, בעניין זה רמז באומרו \"בכל ביתי נאמן הוא\". שכשמשה רבנו אומר, כשהקדוש ברוך הוא אומר לאהרון ולמרים \"בכל ביתי נאמן הוא, מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה\", אז הוא התכוון להגיד הוא יודע כביכול עליי יותר מכל בריאה בעולם שהייתה לפניו ושתיחיה אחריו. הוא יודע את הנהגתי, את ביתי, את העולם שלי, את המציאות. הבנה אמיתית יציבה, לא הבנה לשעתה. הבנה שאין בה, הרב קפאח פה אומר למטה ב-20, בלתי מעורערת ולא מופקפקת, אלא דבר יציב. כי ההשקפות שהן בלתי נכונות הן לא יציבות, אינן יציבות. נמצא כי השגת אותם המעשים הם תאריו יתעלה אשר על ידם הוא נודע. דהיינו אתה יותר תוכל לדעת את השם, את דרכו, ככל שאתה יודע יותר את המעשים שהוא עשה בכל המציאות. והראיה שהדבר שהובטח בהשגתו הם פועליו יתעלה, הם הפעלים שהוא עשה בעולם, שהרי הדבר שהודיעו הם תארי מעשים בהחלט. רחום, חנון, ארך אפיים. כלומר י\"ג מידות זה חלק מהתארים של מעשי השם בעולם. ממשיך הרמב\"ם ואומר, הנה נתבאר כי הדרכים אשר ביקש ידיעתן והודיעו אותן הם הפעולות הבאות מאיתו יתעלה, וחכמים קוראים אותן מידות ואומרים שלוש עשרה מידות. ושם זה נאמר בשימושם של חכמים בדרך שהם משתמשים במילה הזאת בכל מיני דברים, על מידות בני אדם, ארבע מידות בנותני צדקה, ארבע מידות בהולכי בית המדרש ובאלה רבים. עכשיו שימו לב, זה חשוב כאן המשפט הבא של הרמב\"ם. ואין העניין כאן שהוא בעל מידות. הוא לא בעל המידות, הקדוש ברוך הוא הוא לא בעל מידות רחום וחנון, שהוא בעצמו רחום וחנון, כמו שאנחנו צריכים להיות. אני צריך להיות רחום, אני צריך להיות חנון. למה? כי אני צריך להידבק במידות של הקדוש ברוך הוא. אבל שלא תחשוב חלילה שהקדוש ברוך הוא בעצמו רחום וחנון. למה? כי אם הקדוש ברוך הוא רחום וחנון, זה אומר שאפשר לפעול עליו ויש לו חולשה אנושית שהוא רואה עני אז הוא כואב לו עליו. וברגע שאתה אומר שהקדוש ברוך הוא כביכול מתפעל, דהיינו רואה מציאות כאובה כמו עניים או כמו אנשים חולים וזה עושה לו לא טוב אז הוא רוצה להשפיע טוב, אז מה זה אומר שהוא? משתנה. ואם הוא משתנה, אז הוא כבר לא אלוה. אלוה לא משתנה. שום דבר לא יכול לשנות אותו. כי אם יחול בו שינוי זה אומר שהוא מתפעל, אז יש משהו ששולט עליו. אנחנו נשלטים על ידי רגשות. אנחנו נשלטים על ידי רגשות. אני עובר ברחוב, אני רואה עני מרוד, בלוי בגדים, בלוי סחבות, וזה מעורר בי רגש של חמלה. ובל נטעה, אם זה לא יעורר בי רגש של חמלה, זה חיסרון אצל האדם. אדם אכזר וקר לב רואה עני ואומר שילך לעבוד. זה רע מאוד. אבל אם אני רואה אדם עני ויש לי כסף לתת לו, חמישה שקלים, עשרה שקלים, לא יזיק לי, לא יערער את הנכסים שלי, ולו זה ייתן המון, לו זה ייתן ארוחה היום, היום יהיה לו ארוחה, הוא לא ילך לישון רעב. אז וודאי שאתה צריך להיות רחום וחנון. ואם אתה לא, אז חסר לך במידות, אתה אדם קר. אבל אז מה הבעיה למה אצל הקדוש ברוך הוא זה לא בסדר? הרי אתה אומר \"מה הוא רחום אף אתה היה רחום\". לא הבנת. הקדוש ברוך הוא לא יכול להיות במציאות כמו של האדם. אין אצל הקדוש ברוך הוא התפעלות. האדם הוא מתפעל, הוא רואה מציאות ומתפעל. הוא מקבל ממנה איזשהי התפעלות, איזשהי הרגשה וזה משנה אצלו משהו. אני יכול לשנות בן אדם. אני יכול לקחת אותו לסיור בבית חולים, במחלקה פנימית ב'. ביקרתי שם הרבה לצערי, אבי זכרונו לברכה. ואתה רואה אנשים במצבים של \"ה' ישמור\" כמו שאומרים היום. נכון? כשהוא יוצא מהבית חולים, הוא כבר יותר עדין, הוא יותר רך, הוא מבין שיש בעולם דברים קשים, וזה עושה לו משהו. זה קצת ככה. זה טוב מאוד שלאדם יהיה את זה, כי האדם צריך להתפעל ולשנות את המידות שלו ולהיות רך, אדם צריך להיות רך. אבל אצל הקדוש ברוך הוא, הוא מפעיל את מידת הרחמנות שצריך להפעיל אותה על פי הדין. הקדוש ברוך הוא יכול ברגע אחד לרחם על עני שנמצא באיזה מקום ומצד שני להוריד מגדל בביירות, בסדר? על יושביו. למה? זה מעשה אכזרי ביותר, מעשה אכזרי, כי צריך פה לפעול במידת האכזריות בבת בבת באותו רגע, פה צריך לפעול במידת הרחמנות. ושני הדברים קורים במקביל בלי שהקדוש ברוך הוא משתנה. אנחנו לא יכולים להבין את זה, מכיוון שמידותיו של הקדוש ברוך הוא הן לא התארים שלו, אלא זה הפועל יוצא של דברים שהוא חושב שצריך לעשות אותם על פי הדין. ולכן כשאני אומר מה הוא רחום אף אתה רחום, הרחום הראשון והרחום השני זה 180 מעלות, זה משהו אחר לחלוטין. הרחום של הקדוש ברוך הוא זה לא שהוא מרחם עלינו בגלל שיש לו איזושהי חמלה עלינו כי נגעה לו בלב, בסדר? בכינו בתפילה ואז הוא אמר אני לא יכול לעמוד בזה תנגבו ת'דמעות אתם תקבלו הכל קחו שנה טובה הכל בסדר אני מוחק לכם את כל העוונות אני לא יכול לראות את זה בסדר? אלא לא, לא בגלל זה, אלא בגלל שעשינו תשובה ולפי החוקים של הקדוש ברוך הוא איך שהוא ברא את העולם יש בעולם כללים. והכללים אומרים שמי ששב בתשובה, בסדר? תשובה מעליתא אמיתית, לא תשובה חיצונית של אותו טבח דנפיק טריפתא מתחת ידיה ורמי באמזי וטופרי, ואז רב נחמן אמר עזבו הוא מבלבל ת'מוח הוא רק עושה לנו הצגה, בסדר? לא דברים כאלה. אלא באמת תשובה אמיתית, תשובה של תיקון המעשים. תשובה זה תיקון המעשים ותו לא מידי, ככה אמר פעם הנודע ביהודה, קודם כל תיקון המעשים. כן יצחק. ואיך זה באמת מידת רחמים זה מידת דין שפועלת באופן שהוא... אתה צודק, אצל הקדוש ברוך הוא אין מידות הוא לא בעל מידות, אבל אתה לא יכול להגיד את זה כי איך אני אפעל בעולם אני חייב לקבל את ה... כי מצד שני אני יכול חלילה לחשוב על הקדוש ברוך הוא שהוא אכזר, שהוא לא שהוא אדיש, ששום דבר לא מזיז לו. למה למה זה ככה אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן. להגיד על הקדוש ברוך הוא שהוא רחמן זה לא טוב, מצד שני להגיד טוב הוא לא רחמן הכל על פי הדין אז זה אומר שהוא קר ומנוכר זה גם חמור מאוד להגיד דבר כזה. כל הפלונטר הזה נובע בגלל שאנחנו... איך? אנחנו מנסים להבין. אנחנו נבראים, אנחנו מוגבלים, אנחנו מנסים להבין את האינסוף. ולכן כל ניסיון להבין את האינסוף הוא ייתקל בחומה. או שאתה תגיד על הקדוש ברוך הוא משהו נעים ונחמד אבל אתה מוריד אותו אליך. אתה יודע מה אם אני רוצה לדבר בצורה הכי בוטה או שאתה לוקח אותו לנצרות או שאתה לוקח אותו לאסלאם. למה אני מתכוון? אני אגיד לכם בדיוק. הנצרות הגשימה את האלוה לגמרי, נהיה בן אדם, הוא נהיה בן אדם, הוא נהיה ישו עם כל החמלה והחסד והרחמים. האסלאם הרחיק את הקדוש ברוך הוא, בסדר? יכול להיות שהאסלאם יותר טוב מהנצרות מבחינת הגדרת האלוה אם נקרא לזה ככה אבל אנחנו לא צריכים לא לזה ולא לזה יש לנו את ההגדרות שלנו שהיו עוד לפניהם. אבל בשביל להמחיש את הנקודה בשבילך אני עונה לך על השאלה. האסלאם אומר הקדוש ברוך הוא אין תמונה ואין חמלה ואין זה, יש אכזריות מאוד מאוד גדולה בסדר? העונש הוא מאוד מאוד אין אין תשובה. נגיד מוסלמי שאחותו דיברה עם איזה מישהו מחוץ למסגרת הנישואין הוא חייב לכרות לה ת'ראש, זה החוק, הוא חייב לכרות לה ת'ראש זה כבוד המשפחה. הוא ייקח את הראש שלה וישים את זה על השולחן של הארוחה, זה ה... צ'יקן של הנוצרים, נו איך זה נקרא? קנטקי, קנטקי. איך? קנטקי. הטרקי הטרקי הזה של הזה אצל הנוצרים זה לשים ת'ראש של אחותך ככה מונח על הזה ולהאמין שזה דבר כל כך דתי כל כך דתי. הרי השקר הזה של האלימות בחברה הערבית למה אנחנו לא עושים כלום למה המשטרה לא זה... מה זאת אומרת אלימות בחברה הערבית? זה התרבות של החברה הערבית. תניח להם. שיעשו כך, זה ככה הם צריכים לחיות ולמות. זה ככה הם צריכים לעשות. אתה חושב שאתה יכול לתקן אותם, לתרבת אותם. זה הלאומיות שלהם, זה התרבות שלהם. הרצח הוא עומד בראש מעייניהם. זה עניינם, אתה לא יכול לשנות את זה. אתה יכול לייחל שזה יקרה יותר הרבה, כן. בהרבה גוונים ובהרבה זה, בסדר. אבל זה הנקודה. יובל, אני רואה שזה משעשע אותך. זה לא אומר שאצל הנוצרים זה הרצח ואצל הערבים זה... זה נכון, אבל זה השתנה קצת. הנצרות השתנתה. השתנתה הרבה בעקבות הקמת מדינת ישראל. אבל לא נדבר על זה כרגע. על כל פנים, הערה נכונה ישי. אז בוא נמשיך. אז אומר, ואין העניין כאן, וזה מי שיש לו מרקר למרקר את המשפט הזה, ואין העניין כאן שהוא בעל מידות, אלא עושה פעולות הדומות לפעולות הנעשות על ידינו כתוצאה ממידות. כלומר מתכונות נפשיות. לא שהוא יתעלה בעל תכונות נפשיות, אומר הרמב\"ם. וקיצר בהזכירו שלוש עשרה מידות הללו, ואף על פי שהשיג כל טובו, כלומר כל פעליו, משה רבנו לא השיג רק את י\"ג המידות. הוא השיג את כל המידות כביכול שיש לקדוש ברוך הוא. הוא השיג את הכל כי הוא אמר לו: אני אעביר כל טובי על פניך. את כל הטוב שיש בעולם שהבאת, שזה יכול להיות גם לפעמים להרוג את הרשעים. זה גם טוב. את כל המעשים שלי אני אראה לך. אבל משה רבנו קיצר את זה, הרי מי קרא את י\"ג המידות? יש מחלוקת במפרשים, אם משה אמר את זה או השם אמר את זה. כן? אפשר לקרוא בפסוקים את שני הדברים. הדעה המקובלת יותר היא שהשם קרא את י\"ג המידות. כן? ויעבור השם על פניו של משה. ויתייצב עמו שם. ויקרא. מי? השם. שעכשיו אמרנו שהוא עבר על פניו, ויקרא השם השם, הוא קורא על עצמו, הוא אומר: אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים וכולי. אז השם אומר למשה אני מקריא לך עכשיו את זה, תדע שזה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב ומשה רבנו גם השתמש בזה כשצריך. וגם אנחנו משתמשים בזה בימים נוראים, ביום הכיפורים אנחנו אומרים עשרים ושש פעמים מערבית עד נעילה את י\"ג המידות, ואומרים את זה בשני וחמישי בתחנון, אומרים את זה גם כל יום בתחנון וכולי. זה הנקודה. אז אומר, הוא רק קיצר אותם ל-13 המרכזיות, נקרא לזה. ואף על פי שהשיג את כל טובו, כלומר כל פעליו, יהיו להם הפעולות הבאות מצידו יתעלה לגבי המצאת בני האדם והנהגתם. אז בנוגע לבני אדם מה שחשוב זה הי\"ג מידות. זאת אומרת, איך הקדוש ברוך הוא מפעיל את בני האדם, שופט אותם, דן אותם, מתייחס אליהם, זה באמצעות י\"ג המידות הללו, שהם הדרך של הקדוש ברוך הוא, אני מקווה שאני אומר נכון את, מדייק נכון בהגדרה, כן, לא אומר עליו חלילה שהוא בעל המידות האלה, אלא דרך המידות האלה הקדוש ברוך הוא מתנהג עם בני אדם. ואנחנו גם כן ראוי לנו להתנהג עם בני אדם עם זולתינו לאור המידות הללו. כן. זה לא חובה להתנהג על פי המידות הללו? מה אמרתי? שראוי. מסכים. חובה עלינו להתנהג במידות הללו, בסדר. אוקיי. אז אם כן, כן יניב. אבל לכאורה לא עדיף כאילו לא לרחם ממש אלא על פי השכל להבין טוב אז אני צריך לתת לו צדקה באופן שכלי ולא... אתה מזכיר לי, אז אני אגיד, יפה הערת הערה נכונה. אתה מזכיר לי שמספרים על איזה צדיק אחד שעבר ברחוב עם התלמידים שלו והיה עני, והצדיק נתן לו כסף. המשיכו קצת ללכת ואז הצדיק אמר רגע רגע, אני חוזר עוד פעם, שנייה, ונתן לעני עוד פעם. אז אמרו לו הרב, מעיקרא מאי קסבר והשתא מאי קסבר? אם אתה חושב שמגיע לו פעמיים, דהיינו נגיד נתת שתי מטבעות של חמישה שקלים, אם אתה חושב שמגיע לו עשרה שקלים תיתן לו עשרה שקלים כבר על ההתחלה. ואם אתה חושב שלא מגיע לו אז למה נתת לו את השני? מה הרעיון כאן? אמר להם אגיד לכם. פעם ראשונה אני נתתי לו לא בגלל המצווה צדקה, בגלל שכאב לי בלב. לא יכולתי לראות אותו ככה. אז נתתי לו את החמישה שקלים. אחר כך, אחרי שנרגעתי, אמרתי יש מצוות צדקה. לא מצד ההתפעלות, מצד החושן משפט, יורה דעה. צריך לתת צדקה. אז הוא חזר, אתם מבינים שזה לא אדמו\"ר. זה לא אדמו\"ר, כן? הוא חזר, זה יותר ממחוזות אחרים יותר, ביבנה אולי, כן? הוא חזר עוד פעם ואז הוא אמר: על פי הדין אני צריך לתת לך את החמש שקל עוד פעם. הפעם הראשונה זה לא היה, זה היה בשביל להשקיט את המצפון שלי. אז אני עונה לך, בוודאי שאני לא יודע מה יותר טוב. אתה יודע מה? זה יכול להיות פתח לסוגיה נרחבת ביותר, שקשורה לטעמי מצוות ועוד. האם כשאני מרגיש חמלה כלפי העני ואני נותן לו צדקה, האם זו הצדקה המובחרת ביותר כי אני עכשיו מזדהה עם החולשה שלו ואני רוצה לעזור לו? אבל זה לא בגלל שזו מצוות צדקה ואני רוצה לקיים מצוות צדקה. כלומר, בפעם הראשונה שהוא נתן, זה גם אם לא הייתה מצוות צדקה הוא היה נותן את הצדקה. זאת אומרת, עד כמה התורה צריכה להיות אנושית, זאת אומרת, עד כמה אנחנו צריכים שהמצוות יהיו אנושיות, ועד כמה... או מצד שני אנחנו צריכים לומר: לא, אל תערב את הרגש. אני נותן צדקה כמו שאני מניח תפילין, בסדר? כמו שאני אוכל מצה. למה אתה אוכל מצה? הרי לחם זה הרבה יותר טעים. למה אתה אוכל מצה? כי השם ציווה עליי לאכול מצה בליל הסדר. אז אתה לא עושה את זה בגלל הרגש, אתה עושה את זה בגלל השכל, נכון? למה אתה מניח תפילין? זה לא נובע מאיזשהו רגש, זה נובע מהשכל. אבל למה אתה נותן צדקה לעני? ולמה אתה מכבד את ההורים? ולמה אתה, אני יודע מה, עושה כל מיני מצוות שהם יותר אנושיות ורגשיות? אז השאלה היא מתי אומרים \"אפשי ואפשי\" אלא שהקדוש ברוך הוא ציווה עליי, ומתי אומרים: לא, אדרבה, אני צריך להתחבר רגשית לדבר הזה? אז זה כנראה יהיה תלוי בסוגי המצוות. בסדר? ככל הנראה. אבל זה פתח לעוד, למערכה יותר גדולה. כן. נראה לי מה שבעל התניא עושה בהתחלה של הליקוטי אמרים, בספר הבינוני שם בהתחלה, אם אני לא טועה. כן. אוקיי. אז הוא אומר: כי אלה הפעולות הבאות מצדו יתעלה לגבי המצאת בני האדם והנהגתם. וזה היה תכלית מטרת שאלתו כי סוף הלשון \"ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה\". אשר אני צריך להנהיגם בפעולות, אלך בהם בעקבות פועלך בהנהגתם. זאת אומרת, גם הבקשה של משה היא לא הייתה בקשה אישית: אני רוצה לדעת את דרכיך בשבילי, בשביל ההשכלה שלי או בשביל ההתעלות שלי בעבודת השם. אז בסוף בסוף, כל מה שמשה רבנו משיג זה למען עם ישראל. כי הוא אומר \"הודיעני נא את דרכיך ואדעך וראה כי עמך הגוי הזה\". הרי העם הזה הוא העם שלך ואני צריך לדעת איך לתפעל אותו, איך להנהיג אותו. וחשוב לי לדעת מהן הנהגותיך כדי שאוכל לפעול לפי הנהגותיך ולהנהיג את העם. כן יובל. הרב, לא אמרנו שצריך להזדהות עם המצוות שהן שכליות? אמרתי, אמרתי שיש בזה אריכות דברים, תלוי בסוגי המצוות, תלוי בסוגי המצוות. בסדר? יש מצוות שאם אדם לא מזדהה איתן אז זה חיסרון אצל האדם. לעומת זאת, יש מצוות שאדם לא צריך להזדהות איתן אלא הוא צריך לעשות אותן כי על פי השכל צריך לעשות אותן. בסדר? הנה נתבאר לך כי הדרכים והמידות דבר אחד, הדרכים של הקדוש ברוך הוא והמידות של הקדוש ברוך הוא דבר אחד. והם הפעולות הבאות מאיתו יתעלה בעולם, וכל פעולה שנשיג מפעולותיו נתארהו יתעלה בתואר שאותה פעולה יוצאת ממנו, ונקראהו בשם הנגזר מאותה פעולה. בסדר? אנחנו נקרא לקדוש ברוך הוא רחום, לא כי הוא באמת רחום אלא כי יש ממנו נגזרת ממנו פעולת הרחמים. בסדר? הסיבה אמרתי לכם למה, כי אם אני קורא לו רחום אז אני יכול להגיע להגשמה או לחיסרון באלוהות. כן ישראל. דרכי פעולה. דרכי פעולה, בדיוק. המשל בכך כאשר הושגה עדינות ניהולו בהתהוות עוברי בעלי החיים, והמצאת כוחות בו ובמגדליו לאחר לידתו, המונעים ממנו את המוות והאובדן, שומרים עליו מן הנזקים ועוזרים לו בצרכיו החיוניים. וכן פעולה זו לא תיעשה מצדנו כי אם לאחר התפעלות והתרגשות, והוא עניין הרחמנות. איך אני ארחם על בעלי חיים? ברגע שאני אראה בעל חיים חסר אונים, גור של חתול שאני רואה שהוא מונח באשפה או באיזה מקום. כל שכן אם זה תינוק שאני רואה אותו חס וחלילה נזרק באיזה מקום, נגיד יש תינוקות שההורים שלהם לא יכולים לגדל אותם או שהאמא ילדה את התינוק הזה בלא במסגרת הנישואין או משהו כזה, אז היא מתביישת בו ואז היא שמה אותו בתוך איזה, אני יודע מה, באיזה מקום, ואז אנשים עוברי דרך או עוברי אורח רואים את זה והלב שלהם נקרע. הם לא יכולים לראות את הדבר הזה, הם חייבים לקחת אותו, לגדל אותו. אז זה טוב לעשות את זה? בוודאי שזה טוב לעשות את זה, לא מה שהאמא עשתה. מה שהבן אדם שרואה את התינוק, זה טוב שאתה מרחם על התינוק? כן. ואיך זה מגיע שאתה מרחם על התינוק? כי זה אתה מתפעל, אתה רואה תינוק יצור קטן כזה חמוד, בוכה, צורח את נשמתו, קר לו. בסדר? אתה חייב לקחת אותו, לא משנה מה, אתה תגיע הביתה אשתך תגיד לך \"מה זה? מה? מה? מה? יש לנו שמונה פה קופים שקופצים עלינו כל יום\". אני לא יכול להשאיר אותו בחוץ בגשם, אין סיכוי כזה. אנחנו ניקח אותו ונגדל אותו. בסדר? כמו בסרטים, אתם מכירים את זה? אנחנו ניקח אותו ונגדל אותו. למה? כי אני לא יכול לישון בלילה, אני לא יכול. אם מישהו מכם יראה תינוק, אוקיי? ויגיד \"מסכן פור בייבי\" וימשיך הלאה, זה בן אדם רשע שאני לא מסוגל לחשוב שיש יהודי שיהיה ככה. למה? כי אתה חייב שתפעל עליך מידת הרחמנות. אבל כשהקדוש ברוך הוא מרחם זה לא בגלל שזה פעל עליו והוא \"אני לא מסוגל\", לא, אלא בגלל שלפי הדין, אנחנו לא- גם אם אני אסביר את זה אנחנו לא נבין את זה, או אולי נבין את זה אבל לא נוכל להפנים את זה. וטוב שאנחנו יכולים להפנים את זה כי זה מראה את הפער, זה מסביר את הפער בין בורא לנברא. בסדר? שאתה לא יכול להבין את הקדוש ברוך הוא, אתה לא יכול להבין, אתה יכול להגיד יש לו דרכי פעולה. אוקיי, נמשיך. פן פעולה זו לא תעשה מצידנו כי אם לאחר התפעלות והתרגשות והוא עניין הרחמנות. לכך נאמר עליו יתעלה רחום, כדרך שנאמר \"כרחם אב על בנים\", ואמר \"וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו\". הקדוש ברוך הוא אומר אני חומל עליכם כמו שאדם חומל על בנו. למה הוא אומר את זה? כדי שאנחנו נבין ממנו את הרחמנות, אבל זה לא אותה רחמנות, זה לא מגיע מאותו מקום וזה לא אותו רעיון. כן ישי. עכשיו הוא אומר שהוא עושה את הרחמנות מטעם הדין, זה לא הגבלה מסוימת גם כן? כי דין זה גם תואר מסוים. כן, אבל אני שולל ממנו את החולשה האנושית. בסדר? זה הרע במיעוטו. אה, מה שאמרנו עם הכוזרי שזה כאילו עדיף להגיד אינסוף מאשר- בדיוק. לא שהוא התפעל ומתרגש אלא כי אותה פעולה באה מצד האב כלפי הבן שהיא תוצאה של רגישות וחמלה והתפעלות בהחלט, תבוא מצדו יתעלה כלפי חסידיו לא מתוך התפעלות ולא מתוך שינוי. וכשם שכאשר אנו נותנים דבר למי שאין לו עלינו חובה נקרא זה בלשוננו חנינה, כמו שנאמר \"חננו אותם\" או \"אשר חנן אלוהים\", \"כי חנני אלוהים וכי יש לי כל\" וכדומה לזה הרבה. והוא יתעלה ממציא ומנהל את מי שאין לו עליו חוב בהמצאתו והנהלתו, לפיכך נקרא חנון. בסדר, לא צריך להסביר, זה ברור. וכך אנו מוצאים בפעולותיו הבאות על בני האדם מן הפגעים הגדולים הבאים על מקצת בני האדם ומשמידים אותם, או דבר כללי המשמיד עמים ואף אקלים, משמיד הבן ובן הבן ואינו משאיר לו זכר ולא זרע כבקיעת האדמה. כן, יש רעידת אדמה באיזה מקום, משפחות שלמות, דורות שלמים נעלמים ברעידת אדמה או ברעש אדמה או בהתפוצצות של הר געש. אתה אומר לקדוש ברוך הוא \"ריבונו של עולם, מה זאת האכזריות הזאת?\". הטבע, הקדוש ברוך הוא פה משתמש בטבע והורס פה אומות שלמות, מכחיד אותם. הייתה עיר שלמה ש- איך איך? יוון עם הר געש? לא לא ביוון, משהו לפני יותר מאלף שנה. פומפיי. פומפיי. כן? באיטליה. באיטליה. עיר שלמה נמחקה, נמחקה ב- מצאו אחרי זה, אחרי הרבה הרבה שנים חתכו בתוך האדמה, מצאו את המאובנים, מצאו כל מיני אנשים. עיר שלמה הקדוש ברוך הוא הכחיד אותה ביום. זה אתה אומר לעצמך \"מה זאת- איך אני- איך אני יכול כאילו להכיל את הדבר הזה?\". אז זה מול החנון, יש גם את זה. אז אתה צריך להבין שזה לא מגיע מאיזושהי תכונה אנושית. כתנועת עם על עם אחר להשמידם בחרב. אז מה זה? איך אני איך אני יכול כאילו להכיל את הדבר הזה? אז מול החנון יש גם את זה. אז אתה צריך להבין שזה לא מגיע מאיזשהי תכונה אנושית כתנועת עם על עם אחר להשמידם בחרב ולאבד כל זכר למו. והרבה מהפעולות הללו שאינן נעשות מצד אחד ממנו כלפי השני, כי כשאנחנו עושים את זה, כי אם מתוך חמה גדולה או נטירה עמוקה או שאיפת נקמה. לפיכך נקרא מחמת פעולות אלו קנוא ונוקם ונוטר ובעל חמה. זה נחום נראה לי, זה כתוב בספר נחום. יפה. כלומר שהפעולות אשר כמותן נעשות על ידינו מתוך תכונה נפשית והיא הקנאה או הפעלת נקמה או נטירה או חימה, נעשים מצידו יתעלה מחמת חובת אותם אשר נענשו, לא מתוך התפעלות כלל, יתרומם מכל מגרעת. ככה הדין שככה מגיע להם. מגיע להם עכשיו השמדה טוטאלית, נגיד עכשיו כל המשטר באיראן, נגזר עליהם עכשיו השמדה טוטאלית, אנחנו עכשיו השליחים שמוציאים לפועל את רצון השם בעניין וזה קורה. לא הקדוש ברוך הוא עושה את זה, לא מתוך שהוא עכשיו נוקם ונוטר או שיש לו איזה. אנחנו יכולים להגיד שזה מתוך נקמה והם רצו להשמיד אותנו, אז זה טוב שאנחנו נחשוב ככה, זה ייתן לנו את המוטיבציה לעשות את זה. אבל אצל הקדוש ברוך הוא אין שום עניין, הוא לא צריך מוטיבציה לעשות משהו, הוא לא צריך להניע אותו, הוא לא מתפעל, הוא לא מונע, הוא לא צריך לחמם אותו. הקדוש ברוך הוא, האיראנים הם עובדי עבודה זרה, תיכנס בהם וזה. זה לא יעזור, אתה לא עכשיו בא ומחמם אותו. הוא לא יכול להשתנות ממך, הוא לא משתנה ממך, לא מהתפילה שלך ולא מהזה. אלא מה? המעשים שלך הם גובים מחירים, יש מחיר לכל מעשה, או נקמה או מתנה, זה תלוי לפי המעשים שלך. אז למה הנביאים משתמשים בכל מיני ביטויים כלפי הקדוש ברוך הוא? כי צריך לסבר את האוזן, רוב בני האדם לא יכולים להבין את זה, אז משתמשים בביטויים שעוזרים לנו להבין. לא מתוך התפעלות כלל, יתרומם מכל מגרעת. וכך כל הפעולות הן פעולות דומות לפעולות הנעשות על ידי בן אדם מתוך התפעלות ותכונות נפשיות, והן נעשות מצידו יתעלה לא מתוך עניין נוסף על עצמו כלל. בסדר, זה מאוד חשוב, מורה נבוכים חלק ראשון פרק נ\"ד, יסודי ביותר. עכשיו בוא נראה כמה זמן נשאר לנו, בוא נמשיך עוד קצת בדברי הכוזרי. אני מעיר עכשיו מאמר שני, זה כבר לא אותו בן אדם, זה אותו בן אדם אבל הוא כבר יהודי, בסדר? ולכן יש לו מבט אחר על העניין. האם אתם זוכרים איפה עצרנו? באמצע פסקה ב'. איפה? תעזור לי. אבל התארים. אוקיי, אבל התארים התלויים בשם המפורש יתעלה, הרי הם תוארי ההמצאה מבלי אמצעים טבעיים, כמו יוצר ובורא ועושה נפלאות גדולות לבדו, רצונו לומר בעצם גזרתו ורצונו מבלי מיצוע סיבה אחרת. כן, הקדוש ברוך הוא יוצר דברים אבל הוא לא צריך אמצעים כדי ליצור. אני בשביל ליצור שולחן אני צריך פטיש ומסמרים ובולי עץ וידיים טובות וכושר אמנותי, מלאכת מחשבת, כן, מי שמכיר, ואז אני יכול ליצור. אבל הקדוש ברוך הוא יוצר בלי אמצעים, בלי אמצעים טבעיים, הוא לא צריך כלים, הוא לא צריך ארגז כלים. ואפשר שזה רצה באומרו: \"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי\", כלומר בדרך הכוח והניצחון, כמו שאמר: \"לא הניח אדם לעושקם ויוכח עליהם מלכים\", ולא ברא עליהם מופת כמו שברא למשה. על כן אמר: \"ושמי ה' לא נודעתי להם\", רצה לומר ובשמי ה', מפני שהב' של \"באל שדי\" משמשת אותה. יש \"באל שדי ובשמי ה'\". אז הב' הזאת נקראת תקבולת חסרה. הב' מחסירים אותה מהחלק השני. ועשה עם משה וישראל מה שלא השאיר ספק בנפשות שבורא העולם ברא את הדברים האלה בריאה מכוונת ומחודשת, כמו מכות מצרים, קריעת ים סוף, המן, עמוד הענן וזולת זה. לא לעילוים מאברהם יצחק ויעקב, ממש לא, לא שהם יותר טובים מאברהם יצחק ויעקב ולכן הקדוש ברוך הוא עשה להם את הניסים האלה. להיפך, אברהם יצחק ויעקב לא היו צריכים את הניסים הבומבסטיים האלה כדי להבין שהקדוש ברוך הוא שולט בטבע. זה מה שהקדוש ברוך הוא מאיר למשה עקיצה, הוא אומר לו: \"וארא\", רש\"י אומר שם בתחילת פרשת וארא, חבל על דאבדין ולא משתכחין. חבל על אלה שעבדו, הראשונים, אברהם יצחק ויעקב, הם הבינו אותי מהר, הם הבינו אותי, כן. פעם היה איזה ראש ישיבה אחד שמתפלל שמונה עשרה 30 שניות, משהו לא ייאמן, 40 שניות, משהו. אמרו לו הרב, איך אתה מספיק? מה כאילו מה? אז הוא אמר אני מבין את החומר מהר והקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מבין גם מהר, אז הכל הולך מהר. מבין אותי, אז הכל בסדר. כן. אז אם כן, אז הוא אומר: הם הבינו אותי מהר מאוד, אברהם יצחק ויעקב לא הייתי צריך לעשות להם עכשיו קריאת ים סוף. הם הבינו את העניין, הם תפסו אותי ברמה מאוד גבוהה. אבל עכשיו עם ישראל, נו נבעך, אני צריך לעשות לכם עכשיו דברים מיוחדים כדי שתבינו שאני בורא העולם. מה עכשיו אתה אומר: רגע, אבל משה היה זה, אז משה אז זה לא משה בהר סיני, משה עבר תהליך, עד שהוא הגיע למעלתו שבאמת מעלתו ב\"הודיעני נא את דרכיך\" היא עברה את אברהם יצחק ויעקב בפער, כן? וגם כל מי שאחריו, אבל בהתחלה, בהתחלה של משה הוא עדיין לא הגיע למעלתו הגבוהה ביותר. מעלתו הגבוהה ביותר הוא הגיע מתי? בהר סיני. \"הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם\". במעמד הר סיני משה רבנו הגיע לטופ של הטופ שלא היה לפניו וגם לא יהיה אחריו. אבל בסנה ובבית פרעה וביציאת מצרים וזה, זה עדיין לא שמה. הוא היה בתהליך של התהוות, של היה בדרגה גבוהה. אברהם יצחק ויעקב היו יותר גבוהים מהמצב של משה בפרשת וארא. רואים את זה, רש\"י אומר: אתה לא כמותם, הם היו יותר טוב, כביכול. אבל משה רבנו כשהגיע למעלה הגדולה, ואפשר לומר שהמעלה הגבוהה ביותר שלו זה היה בשעה שהוא מסר את הנפש על עם ישראל. הוא אמר: \"מחני נא מספרך אשר כתבת\", שמה הוא הגיע לטופ, כי הוא הבין שזה לא בשביל עצמו, בשביל אחרים. זה הנקודה הגבוהה ביותר. לא לעילוי מאברהם יצחק ויעקב, אלא מפני שהם רבים והספק בנפשותיהם, כן, אל תשכח גם שזה לא כוחות, בסדר? פה יש לך אנשים יחידים, אברהם יצחק ויעקב, פה יש לך עם שלם של מיליונים של אנשים. מיליונים של אנשים מורכבים מאנשים עם אינטליגנציה גבוהה, אינטליגנציה נמוכה, כל מיני תכונות נפשיות כאלה ואחרות. הם לא עילויים. אברהם יצחק ויעקב זה עילויים. אז עילוי זה משהו אחר, אבל עם שלם מורכב מכל שכבות האוכלוסייה. לכן אתה לא יכול להשוות, זה לא כוחות עכשיו להשוות. אי אפשר שכל העם יהיה עילוי. אפשר שבתוך העם העם יצמיח עילויים, אבל כל העם כולל אנשים מבוגרים, אנשים צעירים, נשים וכולי, אז זה אתה לא יכול להשוות לאברהם יצחק. לכן אומר הקדוש ברוך הוא: בסדר, אני מבין את האירוע, לכן להם אני צריך לתת הרבה יותר אמצעי המחשה. והאבות היו בתכלית האמונה ובור הלבב, בור זה כמו בורית, זה כמו סבון. הם היו נקיים ללא שום ספקות. עד שאילו לא היו פוגעים כל ימיהם כי אם רע, לא הייתה מטורפת אמונתם בהשם. אם אברהם יצחק ויעקב היה כל החיים שלהם רע, כמו הקדוש ברוך הוא היה עושה להם איוב, בסדר? זה לא היה מזיז להם. למה? כי הם היו דבוקים בהשם ברמה... זה לא שהחיים שלהם היו דבש, כן? יעקב אבינו החיים שלו היו מאוד קשים, מאוד קשים מתחילתם ועד סופם, ואף על פי כן הוא היה דבוק להשם, מרכבה לשכינה, כי הוא הבין את הקונספט והוא הבין שזה לא משנה המכות שאני מקבל הם לא רלוונטיים למידת אמונתי בקדוש ברוך הוא. אבל אתה לא יכול לדרוש את זה מאנשים שהם לא יעקב, שהם לא יצחק, שהם לא אברהם. אנשים שחוו את השואה. אני לא יכול, אני לא במעמד שאני מגיע לסוליה שלהם שאני יכול לשפוט אותם ולהגיד איך אתה לא מאמין באלוקים. תבוא לאושוויץ, תהיה יום אחד באושוויץ ותדבר. אתה עכשיו בא מדבר אחרי שמונים שנה, אתה אומר: איך? בוא תהיה שעתיים באושוויץ, תצא בחיים, תראה שרצחו לך חס וחלילה את כל המשפחה, ואתה לא רואה את אלוקים. איפה אלוקים? אין אלוקים! הסתר פנים הגדול ביותר בהיסטוריה, לא יודע אולי, אני לא יודע על דברים אחרים אבל אולי כן. ואתה לא יכול להאשים בן אדם כזה. אתה ברגע שאתה רואה בן אדם כזה אתה צריך לשתוק, להגיד: לך דומיה תהילה, אין לי מה להגיד לך, אתה עברת את הדבר הנורא ביותר בעולם, אני יכול רק להעריך אותך וכולי. גם אם הוא יגיד דברים קשים ויקנתר כלפי מעלה, אין לי את הפוזיציה לבוא ולהגיד לו: מי אתה שתדבר ככה? כי אתה לא... הוא עבר את הדבר הנורא ביותר שלא כתוב בתורה אפילו, שהתורה אומרת שיש מכה שלא כתובה בתורה שהיא תהיה. אני אולי אני לא יודע, אני אומר אולי זה זה. אז צריך להיות עם הרבה ענווה מול אנשים שחוו דברים נוראיים, או אנשים שעברו שכול, בסדר? והם אומרים דברים קשים על הממשלה או על לא יודע על מי, בסדר? אתה לא יכול להגיד... מי אתם בכלל שתדברו וזה וזה. אדם שכל את בנו, את בתו בשמחת תורה, או במלחמה. אתה לא יכול להיות בפוזיציה הזאת. אתה יכול רק לקבל, להכיל, לרחם. בטח שלא לתקוף, כי זה מציאות אחרת. הוא נמצא בעולם אחר לגמרי, עולם מאוד מאוד כואב. אז אתה יכול רק לנסות להבין, אבל לא יותר מזה. אלה שמפעילים אותם, אוקיי? אני עכשיו בסוגריים, כל מיני אנשים או כל מיני ארגונים שהם מפעילים אותם בציניות, הם אנשים שצריך אותם להעמיד על מקומם וכולי. אבל לא מי שחווה את זה, אתה לא יכול להגיד לו שום דבר. \"אשר אילו היו פוגעים בהם כל ימיהם כי אם רע לא הייתה מתרופפת אמונתם בהשם, לפיכך לא הוצרך עמהם לזה. ונקרא אותו יתעלה חכם לבב, לפי שהוא עצמות שכל, והוא השכל, ואין השכל תואר לו. אבל אמיץ כוח מן התארים הפעליים\". פה הוא נוגע בכל מיני סוגים של תארים שכן אפשר להגיד, וחלק שאנחנו אומרים אותם הם לא תאריו שלו, אלא תארים שהם מתארים את פעולתו. אמר הכוזרי: טוב, אתה נתת לי פה מניפסט שלם על תאריו של הקדוש ברוך הוא, אבל מה תעשה בתארים שהם יותר גשמיים מאלה, כמו רואה, שומע, מדבר, כותב, יורד, שמח, מתעצב אל לבו, אחי, זה כתוב בתורה. מה עושים עם זה? זה כתוב בתורה, שהקדוש ברוך הוא יש לו את כל הפעלים האלה. אמר החבר: \"הלוא דמיתי לך בשופט צדק שאין הסטיה במידותיו, ויוצא ממשפטיו ניצחון אנשים והצלחתם, ואז יקרא אוהבם ושמח בהם, ושופט אחרים בהריסת בתיהם ומחיית עקבותיהם, ואז יתואר בהיפך זה שהוא שונא אותם וכועס עליהם. והיות שאין נסתר ממנו דבר ממה שנעשה וממה שנאמר, הרי הוא רואה ושומע. והיות שהאוויר ושאר הגופים נפעלים לרצונו ומצטיירים במאמרו כאשר הצטיירו השמיים והארץ, הרי הוא נקרא מדבר וכותב. וכן מצטיירות מן הגשם העדין הרוחני הנקרא רוח הקודש הצורות הרוחניות הנקראות כבוד השם, ונקרא על דרך העברה השם, ויורד על הר סיני. אנחנו עתידים להרחיב בביאורו כאשר נדבר על החוכמות\". במילים אחרות הוא אומר כל השמות הללו זה איך שאנחנו תופסים את איך שהקדוש ברוך הוא מתנהל בעולם. כיוון שהעולם נראה לפניו כי הוא לא נעלם ממנו כל חי, אז הוא נקרא רואה. אבל לא באמת כי הוא רואה, כי הוא משתמש בכוח הראייה כמו שאני משתמש בכוח הראייה. כי כוח הראייה הוא גשמי. איך אני יודע שכוח הראייה הוא גשמי? כי אני לא יכול לראות משהו שהוא לא גשמי. אתם יכולים לראות משהו שהוא לא גשמי? אה? חוץ ממני, בסדר? האם אתם יכולים לראות משהו שהוא לא גשמי? בדמיון. מצוין. אבל להשתמש בכוח הראייה ובכוח השמיעה ובכוח המישוש, כל החושים, כפי שאמר אריסטו, חוש המישוש חרפה לנו, זה החרפה של האדם. למה? כי זה מראה כמה אתה גשמי. אז איך אתה יכול להשתמש במילת רואה, שומע, כותב, מדבר, \"ויכתוב על הלוחות את הדברים\", כל מיני דברים? הוא אומר כל המילים האלה זה על דרך העברה, כדי שתבין שהקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו או יש איזה משהו רוחני ממנו שנפגש עם עם ישראל, אז ירד על הר סיני. מה זה ירד? ירד זה אומר שהוא ממקום גבוה למקום נמוך. זה בסנטימטרים, במטרים. שייך אצל הקדוש ברוך הוא מידות אורך ורוחב? ודאי שלא. כי מידות אורך ורוחב או מרחקים, מרחק זה עניין של חומר, של מטריה. לא שייך אצל הקדוש ברוך הוא מטריה. אבל זאת הדרך לבטא. הרב דרוקמן היה אומר, אין לנו בלקסיקון שלנו מילים לתאר את הקדוש ברוך הוא, אז אנחנו משתמשים בלקסיקון האנושי, אין מה לעשות. אז אם כן זה האירוע. אנחנו סיימנו את ד', עכשיו ה' זה עוד שאלה, שאלת המשך. אז אני אעצור כאן כי בכל זאת אמורים היינו לסיים ברבע לשבע. בגדול השיעור הזה מסתיים ברבע לשבע, בסדר? צריך לפעמים לסיים ברבע לשבע כדי להראות את הנתון הזה שהוא כן מתקיים. אז בהצלחה.