ספר הכוזרי | הרב יצחק דעי (ישיבת כרם ביבנה)

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. קדושה עצמית של הארץ — קדושת ארץ ישראל היא תכונה מהותית ואובייקטיבית של המקום, ולא רק הגדרה אנושית או סמלית.

2. הנבואה תלויה בארץ — הנבואה האמיתית אינה חלה אלא בארץ ישראל או בעבורה, שכן היא זקוקה ל"אקלים" רוחני מסוים.

3. המקום כגורם משפיע — יעקב אבינו הבין בענוותנותו שחזון הסולם נבע מקדושת המקום, ולאו דווקא מזכויותיו האישיות.

4. שילוב הכנה ורצון אלוקי — נבואה אינה אוטומטית; היא דורשת גם הכנה אנושית (שכל ומידות) וגם רצון אלוקי שתלוי בזמן ובמקום.

5. השפעת הסביבה על האדם — האווירה במקומות קדושים משפיעה על נפש האדם ועל התנהגותו באופן שקשה להשיג במקומות אחרים.

6. שביתת הארץ — המצוות התלויות בארץ, כגון שמיטה ויובל, מלמדות שגם לאדמה יש מעין "אישיות" הזקוקה למנוחה לפני ה'.

7. הנקודה העיקרית של הדור — על פי הרב חרל"פ, המבחן הרוחני המרכזי של דורנו הוא הקשר והאהבה לקדושת ארץ ישראל.

8. יהדות שלמה רק בארץ — התורה והמצוות מושרשות בארץ ישראל; יהדות בגולה נחשבת כחסרה וכ"מוטציה" של המקור.

9. מעמד הלכתי עדיף — חז"ל קבעו הלכות רבות (בכתובות ובגיטין) המעדיפות את הישיבה בארץ, עד כדי כפייה בדיני אישות.

10. תוכחת מלך כוזר — המלך מטיח בחבר שהתפילה לכיוון ציון ללא עלייה בפועל היא בבחינת "מצוות אנשים מלומדה" או חוסר עקביות.

מה זה ספר הכוזרי | הרב יצחק דעי (ישיבת כרם ביבנה)?

שיעורי הרב יצחק דעי שליט"א בישיבת כרם ביבנה

נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

שלום וברכה. עצרנו באמצע פסקה י\"ד במאמר שני, כשאנחנו מדברים על הנקודה של ארץ ישראל. כפי שאמרתי לכם, ארץ ישראל זה דבר שקשה לקבל אותו בשכל, על הקדושה של הארץ. כי אנשים מוכשרים אתה יכול להבין שהם גדולים, בסדר. אז הוא אומר לו: מאמרך אצל עמך כבר התבאר לי, אבל מאמרך אצל ארצך קשה לי לקבלו. היה מסביר הרב דרוקמן זצ\"ל שהכוונה שזה לא קביל. למה שארץ אחת תהיה יותר חשובה ויותר קדושה מארצות אחרות? בני אדם אני יכול להגיד יש בני אדם חכמים יותר, מוכשרים יותר. יש עמים שיש בהם תכונות מיוחדות. המלך הכוזרי כבר פעם חשב שהפילוסופים הם קבוצת האיכות, הם בני האדם המיוחדים יותר. הוא שאל אותו במאמר ראשון, אם אתם זוכרים, הוא שאל אותו: מי לדעתך הוא מעל המדבר? אז הוא אומר לו: החכמים הגדולים, הפילוסופים. הוא אומר לו: זה לא הבדל איכותי, זה הבדל כמותי. ואני שואל אותך על הבדל איכותי. אז הוא אומר: כנראה שאין. אז הוא אומר לו: ואם אני אגיד לך על אדם שנכנס בתוך האש ולא נכווה, וארבעים יום לא אוכל ולא שותה ולא נס לחו וזה, אז הוא אומר לו: מה? הנבואה. אז בעצם כן אני מקבל, אומר: מאמרך אצל עמך כבר התבאר לי, ולכן גם התגיירתי. עם ישראל אני מבין, אבל ארץ ישראל מה העניין? ואז הוא מביא לו את משל הכרם, שהאדמה מסוימת יכולה להניב פירות מסוימים בתנאים מסוימים. ואז הוא אומר לו: אבל לא שמעתי שאנשי ארץ ישראל יש להם איזה שהן איכויות מיוחדות יותר מאחרים. אז הוא אומר לו: כן, כמו שאת הגפן צריך לטפל בה וצריך לתת לה את עבודת הכרם, אז ככה גם אנשי ארץ ישראל, אם הם יהיו עובדים על פי עבודה סדורה ומיוחדת, אז הם יוכלו להניב פירות. ואז אנחנו מגיעים אל הנבואה שלא נתנבאו אלא בה או בעבורה. עצרנו באמצע פסקה י\"ד. הלא תראה יעקב, איך לא תלה המראה אשר ראה בזכות נפשו, ולא ביראתו וחזק אמונתו, אלא תלה אותה במקום. כמו שאמר: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. אם זה היה מישהו אחר שקצת עף על עצמו, כשהוא היה רואה את המשל של הסולם, מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, הוא היה מתעורר ויירא נגיד מישהו ויאמר: מה נורא אני. שמע, ראיתי עכשיו מחזה מטורף, מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, והשם פונה אליי. תראה איזה יופי. יעקב הבין בענוותנותו ובהבנתו, הוא הבין שזה לא תלוי בו. כנראה המקום הזה קדוש. מה הביא אותו להבין את זה? הוא הבין שיש למקום, זה נקרא מלמד שהמקום גורם. מצינא בית פגי ואימרא להן, יכול תהא אמרתה אמרתה? תלמוד לומר וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר השם, מלמד שהמקום גורם. יש למקום, סגולת המקום משפיעה על האדם. לפעמים עצם ההגעה למקום מסוים, גם אם עדיין לא דיברת עם אנשים, עצם ההגעה אל המקום, האווירה היא כבר משפיעה עליך. אתה מגיע לכותל, כבר התפילה היא אחרת. אתה מגיע לקבר רחל, אתה מגיע למערת המכפלה, אתה מגיע למקומות המקודשים לעם ישראל, להר הבית מי שעולה, אני לא עדיין לא עולה, אבל מי שעולה, זה משהו אחר לגמרי. זה משהו מיוחד. אבל לעומת זאת כשאתה מגיע למקומות שגם אם עדיין לא אתה לא מדבר עם אנשים ועוד לא זה, האווירה היא אווירה שמורידה אותך. האווירה היא אווירה אחרת. אדם מרשה לעצמו לעשות דברים מסוימים במקום מסוים ובמקום אחר לא. למה? מה זה? תהיה עקבי, תהיה ישר. לא, לפעמים המקום גורם. המקום גורם. אז אותו דבר פה, יעקב אבינו הבין שזה המקום. והאמת היא שגם התורה רומזת לזה: ויפגע במקום. זה לא יעקב אומר, זה התורה אומרת. כלומר, התורה רומזת לנו כאן, יש כאן מקום מסוים, מקום שבו יש השראת שכינה. כן רגב. אולי יעקב כן יכול להבחין בין מקום קדוש למקום לא קדוש, אבל יכול להיות שבן אדם רגיל מן השורה, אם הוא מגיע למערת המכפלה והוא לא מודע לזה שזה מקום קדוש? מסכים איתך לחלוטין. ואמר עליו לפני כן, ואמר עליו קודם לכן ויפגע במקום, רצונו לומר המקום המיוחד. אבל לא תראה איך הועתק אברהם מארצו כאשר גדל והיה ראוי להידבק בעניין האלוקי והוא לב אותה הסגולה, אל המקום אשר בו תיגמר שלמותו. כמו שימצא עובד האדמה גזע אילן שפריו טוב בארץ מדבר ויעתיקהו לארץ נעבדת שמטבעה שיגדל בה מין הגזע ההוא, מיגדלו שם ויעשה בוסתני אחר שהיה מדברי, וירבה אחר שלא היה נמצא אלא בזמן שהזדמן ובמקום שהזדמן. כך נסתה הנבואה בזרעו בארץ ישראל, רבו אנשי הקודש בעומדם בארץ ישראל עם הנסיבות המסייעות מהטהרות והעבודות והקורבנות, כל שכן בהימצא השכינה. כי העניין האלוקי כמו צופה למי שראוי להתחבר בו, ויהיה לו לאלוקים, כנביאים והחסידים. כמו שהשכל צופה למי שנשלמו טבעו והתאזנו נפשו ומידותיו, שיחול בו השלמות כפילוסופים. יש מחלוקת בין הפילוסופיה לבין האיסלאם. פילוסופיה אומרת שכדי שאדם יוכל להגיע למעלת השכל הפועל נקרא לזה או לידיעות מיוחדות, הוא צריך לעבוד וצריך שיהיה לו מזג מיוחד ויש אנשים שהם לא יכולים להיות פילוסופים אף פעם, כיוון שהם נולדו בחיסרון ונולדו במקומות במדינת עולם שלישית נקרא לזה בלשון שלנו, והם לא מושכלים וכולי וכולי ולכן הם לא יכולים להגיע. זאת אומרת צריך שיהיה לך נתונים נתוני פתיחה כדי שתוכל להגיע לנבואה, מה אשכנזי כאילו סתם. בקיצור, אבל אם אין לך את הנתוני פתיחה האלה לא יעזור לך. אבל לעומת זאת 180 מעלות האיסלאם אומר שגם חמור יכול להיות נביא, מוחמד. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה גם כלב יכול להיות נביא. בסדר? ומה הראייה שלהם? מאתונו של בלעם. מה התפיסה הנכונה? התפיסה הנכונה שזה נכון שהנבואה זה שילוב של שני הדברים. הנבואה גם אם אתה תעשה את כל ההכנות הנדרשות ותהיה חכם ומושכל וחכם ומתוקן במידות וטהור וכל יום בטהרה גדולה ובטהרת המחשבה טהרת המעשה וטהרת הדיבור וממש תהיה ממש מתקדש ומיטהר, אם הקדוש ברוך הוא יחליט שאתה לא תהיה נביא אתה לא תהיה נביא. והראיה ברוך בן נריה. ברוך בן נריה תלמידו של ירמיה הנביא, הוא היה ראוי להיות נביא, אבל הקדוש ברוך הוא החליט שזה לא הזמן ולא המקום. כן? ויש מחלוקת אם הוא היה נביא? רש\"י כותב במגילה כשהוא מונה את כל הנביאים הוא מונה את ברוך בן נריה. אוקיי, אבל במה שמופיע ב... סדר עולם רבה? כן. בסדר, אני... יש כמה שהיו ראויים להיות... יש גמרות שאומרות שהיו כמה שהיו ראויים להיות נביאים. כן, היו ראויים להיות נביאים, אז יכול להיות שאפשר למנות אותם. בסדר, אני רק מביא פה דוגמה. ולכן גם אם אתה פועל, אם הקדוש ברוך הוא החליט שזה לא הזמן לא המקום לא הדור, הדור לא ראוי, אתה מבין? אתה לא יכול להיות מנותק מהדור, אתה צריך להיות אתה לא יכול להיות מנותק מעם ישראל. עם ישראל כרגע לא במצב של נבואה, אתה לא תהיה. בסדר? גם אם אתה תהיה עכשיו משהו עצום. בסדר? שגם אם יקחו אותך עכשיו לדורות אחרים אתה תחשב בין תלמידי החכמים שבאותו דור, בסדר? משהו עצום. אבל נולדת נשתלת בדור שלא מתאים. לעומת זאת, גם אם הקדוש ברוך הוא רוצה, בסדר? להשפיע עליך נבואה אבל אתה לא ראוי, אז זה לא יקרה. זאת אומרת האיסלאם לקח את הנקודה שכל מטאטא יורה. בסדר? זה לא משנה, אתה יכול להיות משוקץ מתועב אנס רוצח כמו מוחמד וזה ותהיה נביא. הנביא מוחמד הנביא הם קוראים לו. רסולאללה, השליח האל. אבל הפילוסופים אומרים נו צ'אנס, אם אתה לא זה זה רק תלוי בך רק תלוי בך ואתה תגיע, אם זה תלוי בך אתה תגיע. כלומר השכל הפועל אני יכול להגיע אליו זה לא תלוי בו זה תלוי בי. האיסלאם אומר זה בכלל לא תלוי בך זה תלוי רק באללה. האמת היא שהנבואה זה שילוב של רצון האל יתברך יחד עם עבודת האדם. הא בהא תליא. הא בלא הא לא סגי, יותר נכון זה המשפט היותר זה. כן ישי? איך מסבירים אם כן גמרות וכאלה כמו נבואה ניתנה לשוטים וכאלה, מה הכוונה שם? זה לא נבואה באמת. זה שלפעמים עזוב, זה לא... תסתכל במפרשים במהרש\"א בבבא בתרא דף י\"ב, תסכם אותו בדף פוליו אחד ותשלח לי למייל אם בא לך. בקיצור אז זה בסדר זה כל מיני חריגות שהם לא בדיוק נבואה, זה לא בדיוק זה. הנבואה ניתנה לשוטים ולתינוקות אחרי החורבן. בסדר, מה הכוונה? מה תינוק יהיה זה? תינוק שלא יודע מימינו משמאלו? מה הוא יהיה נביא? זה חרפה, שוטה יהיה נביא. זה לא הכוונה. הגמרא שם מביאה את בתו של רב חסדא שרב חסדא לימד תורה וישבו לפניו רמי בר חמא ורבא. וברגע של בדיחותא שאל רב חסדא את בתו, את מי מהם את רוצה להתחתן? אז היא אמרה, תרווייהו. ואמר רבא, ואנא בתרא. ובאמת כך היה, רמי בר חמא נשא אותה לאישה, הוא נפטר, ואחר כך נשא אותה רבא. שואלים, למה הוא צריך להיפטר? שיגרש אותה? למה להרוג בן אדם? התשובה שרבא היה כהן. ולכן, וגם רמי בר חמא היה כהן. לכן רבא שכלל במהירות את האופציות שלפניו ואז הוא אמר, אם נבואה ניתנה לתינוקות זה אומר ששנינו נשא אותה לאישה, אז עדיף שאני אהיה האחרון. כך מבאר הרב מרגליות בספרו מחקרים בתלמוד. בסדר? הוא מוכיח שרבא היה כהן וגם רמי בר חמא היה כהן ואז הדרך היחידה, כי כהן אסור בגרושה רק באלמנה, אז נו, אנה וחס, הדרך היחידה שלי זה להיות האחרון. ובאמת האמינו בזה ממש, שנבואה ניתנה לתינוקות. מה זה נבואה? ידיעת העתידות, זה לא תמיד נבואה. בסדר, בוא, על כל פנים רבותיי נמשיך הלאה. אבל מוסיף עוד משהו, העניין האלוקי צופה למי שנשלמו. מה זה צופה? צופה זה מייחל, כלומר הקדוש ברוך הוא רוצה שאנשים יהיו נביאים כדי להשרות שכינתו עליהם. ומבטא את זה משה רבנו בפרשת בהעלותך שבא אליו הנער ואומר לו, אדוני משה כלאם, ואז הוא אומר לו, המקנא אתה לי? מי ייתן ו... מי ייתן ו... וכל... לא יודע, חסר לי שם מילה. מי ייתן כל עם השם נביאים. כל, מי ייתן כל? אתה חותם על זה? אוקיי. מי ייתן כל עם השם נביאים כי ייתן השם את רוחו עליהם. מה הכוונה? הוא מבטא פה את הרצון של הקדוש ברוך הוא, את הרצון של הנביאים, שזה לא כאילו אני רוצה לקחת את זה לעצמי שאני אהיה ולא אחרים. לא, אדרבה, אני אשמח שכולם יהיו נביאים, שכולם יתעלו. זה לא שההתעלות שלך היא עולה... אני מפסיד מזה. זו תפיסה אגוצנטרית ורדודה, נמוכה, תינוקית. אדרבה, ההצלחה שלך היא הצלחתי ברוחניות. אז צופה זה כמו ואביו שמר את הדבר, אומר רש\"י שמר זה מייחל ומצפה, מצפה ומייחל שזה יקרה. אז אותו דבר פה. ויהיה לאלוהים כנביאים והחסידים, כמו שהשכל צופה למי שנשלמו תכונותיו ותיקון נפשו ומידותיו שיחול בו על השלמות כפילוסופים, כמו שהנפש צופה למי ששלמו כוחותיו הטבעיים שלמות מוכנה למעלה נוספת שתחול בו כבעלי החיים, וכמו שהטבע צופה למזג המאוזן באיכויותיו שיחול בו ויעשה צמח. הוא טוען שכאילו כל הבריאה יש בה ניסיון או שאיפה או רצון להתעלות למעלה גבוהה יותר. כל המציאות הטבעית היא שואפת אל הבורא, היא שואפת אל ידיעת הבורא, שואפת אל קרבה לבורא. אמר הכוזרי, אלה כללי חכמה הצריכים פירוט שאינו מענייננו עתה ועוד אשאל אותך עליו במקום החכמה, זה במאמר חמישי שאנחנו כנראה לא נלמד אותו השנה. ועתה אמור דבריך על מעלת ארץ ישראל. עכשיו הוא רוצה יותר להרחיב בעניין מעלת ארץ ישראל. רק אני ארחיב דבר אחד שיש פסקה במי מרום של הרב חרל\"פ זצ\"ל באחד מספריו, אני לא זוכר באיזה מספר, אני רק זוכר שזה פסקה י\"א, אני פשוט זוכר איך זה נראה ואני לא זוכר באיזה מהספרים שלו. והוא כותב שם, זה נקרא פסקה נקודה עיקרית. כותב הרב חרל\"פ שבכל דור יש נקודה מסוימת שהיא הנקודה העיקרית שעליה כל התורה נשענת. נגיד יש דור שהנושא של מסירות נפש על קידוש השם, בסדר, נגיד דור של חשמונאים, הדור של המכבים, זה מסירות נפש על קידוש השם. או יש דור שבדור הזה הבעיה זה הכי חשובה, זה הנקודה של היהדות נשענת, נקודת הארכימדס שעליה כל היהדות נשענת, זה נגיד קדושת המאכלות, קדושת האכילה, מאכלות אסורות, שאתה רואה שרוב העם בדבר הזה. או יש דור שהשבת, יש זה. אומר הרב חרל\"פ... הנקודה העיקרית בדורנו זה, הוא היה לפני הקמת המדינה וגם קצת אחרי, הנקודה העיקרית בדורנו זה היא קדושת ארץ ישראל. מה שיש ניסיון שהיה וגם עדיין קיים אצל כמה חוגים מסוימים, שלא רוצה להאריך ולהגיד עליהם דברים, שגימדו את הנקודה של ארץ ישראל ואמרו, מה אתם עושים עניין מארץ ישראל? זה מצווה אחת מתוך התרי\"ג, יש עוד הרבה מצוות. נתפסתם לנקודה של ארץ ישראל וזה כל התורה כולה וכולי וכולי וכולי. מה שמאשימים אותנו חוגים מסוימים, כאילו מה, אין תורה חוץ מארץ ישראל? מה אתם זה, הולכים לגבעות וזה. אז התשובה לזה היא על פי העומק, על פי הסוד, על פי דברים הרבה יותר פנימיים, שאנחנו בזאת ייבחנו. בכל דור ודור יש את הנקודה המסוימת שהיא גוררת אחריה את כל התורה כולה, שכל היראת שמיים והקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא הוא דרך הנקודה הזאת. והנקודה של דורנו, עכשיו דורנו זה לא רק החמישים שנה האחרונות, זה כנראה מתחילת חזרה לארץ ישראל וקיבוץ גלויות, שזה היה עוד לפני הקמת המדינה. זה היה מתחילת העלייה הראשונה נגיד, שזה בעצם הנקודה שהחזרת שכינה לישראל היא צריכה לבוא דרך האחיזה בארץ. בהתחלה זה עלייה של יחידים, אחרי זה זה הקמת המדינה שגרמה לקיבוץ גלויות אדיר, ואחרי זה המאבק על ארץ ישראל עם הערבים, עם השכנים הלא רצויים שיש לידינו. וכל הזמן זה סביב זה, כל המלחמות, כל זה, ופה בעצם הנקודה העיקרית. מי שמתעלם מהמושג הזה של שלמות הארץ ושל היאחזות בארץ, אז הוא מפסיד חלק ניכר מכל היהדות שלו. שנבין, להיות היום יהודי ירא שמיים בלי להתייחס למושג של ארץ ישראל, זאת אומרת מבחינתי אין כלום, לא מעניין אותי פה שם, להיות בזה, תן לערבים את הכל, מדינה פלסטינית, זה פוליטיקה, אני לא מתעסק בפוליטיקה, מבחינתי להיות בלונדון או להיות בארץ זה אותו דבר. מי שמחזיק כך ואומר: אני, יש לנו תפילין, שבת, לימוד תיירה, זה זה. ארץ ישראל זה של הפוליטיקאים. חוץ מזה שזה עוול נוראי לארץ ישראל, כי ארץ ישראל זה תורה. כל התנ\"ך, כל דף בתנ\"ך אתה רואה ארץ ישראל, אתה רואה את הנקודה של ארץ ישראל. כל אבות האומה חייהם הסתובבו סביב ארץ ישראל. משה רבנו אבי הנביאים, משאת נפשו הייתה להגיע לארץ ישראל. וכל מי שלא התנבא, כל מי שהתנבא זה בא ובעבורה, וכל הנביאים מדברים וכולי וכולי. אתה פשוט קורע מהיהדות את המסד שלה. ובפרט על אחת כמה וכמה בדורנו זה שכל הסיפור של עם ישראל היום זה הסיפור של הקשר לארץ ישראל. ולכן אתם תראו שכל הזמן זה יהיה סביב הנקודה הזאת בסוף. זה יהיה הנקודה הזאת. לכן אומר הרב חרל\"פ, הנקודה העיקרית בדורנו זה השייכות לארץ ישראל ואהבת הארץ כי זה תיקון חטא המרגלים. כדי שיתוקן חטא המרגלים ותהיה לנו אחיזה בארץ בצורה טובה וראויה ויפסיקו להציק לנו. למה מציקים לנו על הארץ כל הזמן? כי לנו זה לא ברור במאה אחוז שזה שלנו. לא ברור לכל עם ישראל באופן מלא, אפילו בוא נגיד לא כל עם ישראל, לאלה שכן מאמינים בקדושת הארץ ובהיאחזותנו בה, שאנחנו צריכים להיות נגיד לכבוש את רצועת עזה שהיא חלק מארץ ישראל. זה לא ברור לכולם. יש הרבה אנשים, גם דתיים, גם ימניים, שאומרים תשמע עזוב, רצועת עזה זה זה, מה עכשיו עזוב, זה לא זה לא עזוב אותך זה לא, כאילו אתה קיצוני מדי כשאתה חושב, אתה אומר מה נכבוש את עזה? זה נשמע לך כזה כמו משהו לא... אבל בהסתכלות מעמיקה יותר זה התויירה, זה התורה. זה ארץ ישראל לכל דבר ועניין. אז צריך להבין שזה תורני, זה לא פוליטי. אחד העוולות הגדולות ביותר שנעשו לארץ ישראל זה שלקחו את הוויכוח התורני של היהדות והעבירו אותו למגרש הפוליטי. ואז מיד אתה מסומן, ברגע שאתה אומר ארץ ישראל, אה אתה מהגבעות, אתה מאלה, אתה מהמשוגעים, אתה... בעצם זה דרך מניפולטיבית להוציא אותך מהשיח, להגיד שאתה לא, או שאתה מסוכן, או שאתה לא רלוונטי בשיח הישראלי. זה דרך מאוד מאוד אכזרית לבוא ומיד לסמן אותך על ההתחלה, ולהגיד שאתה לא באירוע. למה? כי אמרת את ה... חס וחלילה אמרת את ה... אנחנו לא נגיד, הוא דתי, הוא רוצה או תלמוד תורה או כל הדברים האלה, זה ערכים יהודיים תורניים. בסדר? זה מאוד מאוד חשוב שאנחנו נבין את זה מתוך ישיבה, מתוך לימוד תורה, לא מתוך דעות כאלה ואחרות, דעות במגרש הפוליטי, זה לא פוליטיקה. זה כמו תלמוד תורה, זה כמו תפילין, זה כמו שבת. זה הנקודה, בסדר? זה העניין החשוב מאוד של העניין שלנו. ובאמת תורני בלי ארץ ישראל הוא חסר, הוא לוקה בחסר. לוקה בחסר חד משמעית. התפתחה מוטציה כזאת, בסדר? אני לא רוצה להגיד מילים לא זה, או מין תיאולוגיה כזאת מעוותת שאפשר להיות תורני על מלא ובקטע של להשליך את ארץ ישראל לעזאזל, כאילו זה עזוב, זה פוליטי. לצערנו זה משהו שהתפתח ב-78 השנים האחרונות. ברוך השם זה נסדק, זה נסדק, אבל זה כאילו הסיפור. בסדר? זה מאוד מאוד חשוב. אז בואו נמשיך. ועתה אמור דבריך על מעלות ארץ ישראל. אמר החבר, היא הייתה מקודשת להישיר את העולם, קבועה לשבטי בני ישראל מעת שנפרדו הלשונות, כמו שנאמר \"בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם\", מה כתוב אחר כך? \"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל\". ולא זכה אברהם בדבקות בעניין האלוקי ובכריתת הברית עמו אלא אחר הגעתו אל הארץ הזאת במעמד בין הבתרים. ומה אתה חושב על קהל סגולה שהיו ראויים לשם עם השם ובארץ מיוחדת שנקראת נחלת השם בזמנים קבועים איתו יתעלה, לא הוסכם עליהם לא שנלקחו מחכמות הכוכבים ולא מזולת זה, אלא מה שנקראו מועדי השם. אם טהרות ועבודות ודברי המעשים המשוערים מאיתו נקראים מלאכת השם ועבודת השם. אומר הנה, כמו שיש עם השם, מלאכת השם, מועדי השם, עבודת השם, אתם יכולים לראות למטה בהערות את כל המקורות של זה, יש גם נחלת השם. זה בדיוק הטענה שאמרתי לכם, זה בעצם המושג של ארץ ישראל שהיא מקודשת, זה קדושה של תורה. אמר הכוזרי, בסדר הזה ראוי שייראה כבוד השם. זה הוא מודה לו, הוא מסכים איתו. אמר החבר, עכשיו הוא מעלה אותו עוד שלב. טוב, הגענו פה לפסקה כ', פסקה כ' היא פסקה מאוד קשה מפני שצריך ללמוד בשבילה, צריך ללמוד סוגיה מאוד מסובכת במסכת ראש השנה שעוסקת במולד הירח ועניין של זמני היום וסיבוב כדור הארץ וכולי. אנחנו נדלג פה על חלק מהדברים. בסדר? בגדול נוהגים לדלג על זה אלא מי שהוא באמת חזק בהלכות קידוש החודש ודברים כאלה. אני לא. אז בסדר? יש פה באמת דברים מסובכים. כתבו על זה גם, מי שרוצה אני יכול להפנות אותו, אבל צריך פה לדעת את הכללים של גבול קו התאריך. בסדר? יש פה הרבה דברים ולמדו מזה גם הלכה למעשה. יש איזה מאמר שקראתי \"הכוזרי בהלכה\" שמקומות שלמדו מספר הכוזרי ראיות להלכה למעשה. אחת השאלות הגדולות שעסקו בהם גדולי עולם, גם החזון איש, גם הרב עובדיה, גם הרב אוירבך, ממש גדולי הדור, עסקו בשאלה מי שיוצא מסין בטיסה ומגיע לארץ ועובר את קו התאריך האם מה דינו לעניין תפילות, תפילין, שבת וכולי. אז נאמרו בזה הרבה דעות האם הוא הולך לפי המקום שממנו הוא יצא או שהוא הולך לפי המקום שאליו הוא יגיע או שהוא צריך להניח תפילין פעמיים או שצריך להתפלל פעמיים או כל מיני. זה גם נפקא מינה לספירת העומר. עסק בזה גם הרבי מלובביץ' בהלכה בעניין הזה. היה גם גאון בהלכה אגב שתדעו, גאון גדול. אז זה העניין של קו התאריך, מה קורה כשאדם זה. או יש עוד שאלה שראיתי בתחומין גם, זה היה בזמן שאילן רמון זכרונו לברכה האסטרונאוט הישראלי הראשון. מה איך איך מקיימים מצוות בחלל? בסדר, אם מישהו מכם ירצה פעם לטוס לחלל, וזה יכול להיות בעוד כמה שנים דברים שבמעשים שבכל יום, אוקיי? לקפוץ שנייה לירח ולחזור, וכל אלה. עם התפתחות, אתה לא יודע מה יכול להיות, זה יכול להיות עם התפתחות הטכנולוגיה, יכול להיות שיש לך חללית ליד הבית, עוד חמישים שנה נגיד, זה לא עכשיו, זה מאוד מאוד יקר וזה עולה מיליארדים וזה נאס\"א וזה, אבל עוד מעט זה יהיה כמו טסלה. בסדר. ואתה נכנס לחללית, אני קופץ שנייה לירח וחוזר, עושה שמה כמה תמונות לבר מצווה וחוזר למטה. עכשיו יש לך איזה בלאגן שמה במצוות עשה וזה דברים, קריאת שמע, מה מה עושים? שקיעה, לא שקיעה, אתה לא אתה לא באירוע בכלל, אתה במערכת השמש, אתה לא במערכת השמש. קיצור, אז זה מעניין. זה מעניין. אז מה? מה אתה אומר? קידוש לבנה בירח. יפה, קידוש לבנה בירח, זה אהבתי. עושים קידוש הארץ. קיצור, זה לא רחוק, בסדר? זה לא רחוק. הרמב\"ם כותב, במקום לקפוץ צריך להתכופף למטה. כן, הרמב\"ם כותב כשהוא רוצה לבאר, אתם בטח למדתם את זה בהקדמות הרמב\"ם למשנה, הוא כותב, הוא רוצה לבאר משהו מוזר. אז מה הוא אומר? כמו שתגיד ספינה ששטה באוויר. ככה הרמב\"ם אומר, אמנם זה היה לפני שמונה מאות חמישים שנה, בסדר? אבל ההתקדמות היא מטורפת, כאילו כל רגע זה. אומר ספינה ששטה באוויר, זה זה משהו דמיוני. הרמב\"ם כותב את זה, זה דמיון, זה לא יכול להיות. הנה האחים רייט וכולי, אף שלושים וחמש אתה יכול לעשות הכל. בקיצור רבותיי, אז איך הגענו לזה? בקיצור יש קו התאריך וזה, אז אני אדלג פה על פסקה כ', מי שחשב שנלמד את זה ככה, זה אז לא. בקיצור אומר הכוזרי, אמר החבר הלא תראה איך קיבלה הארץ שבתות? איך הארץ קיבלה שבתות שיש בארץ גם עניין של שביתה כמו אצל האדם. כל פעם בארבעים ותשע שנה או אפילו לא צריך להגיע ליובל, אפילו שמיטה כל שבע שנים, שנה שביעית הארץ צריכה לשבות. מה זה בן אדם? מה זה מה זה לשבות? שבתון? מה זה משרד החינוך? שבתון פעם בשבע שנים לא עובדים. הארץ יש בה עניינים שזה כמו האנשה. ארץ ישראל יש בה האנשה, זאת אומרת כמו שהאדם צריך מנוחה, אמנם אצל האדם המנוחה היא בתדירות הרבה הרבה יותר גבוהה, כן, כל שבת. גם הארץ צריכה מנוחה, זה משהו אדיר, משהו מיוחד. זה רק בארץ ישראל, בחוץ לארץ אתה יכול חופשי לעשות מה שאתה רוצה כל הזמן, אין עניין של שביתת הארץ. בארץ ישראל זה משהו מיוחד. כמו שאמר שבת הארץ, ושבתה הארץ שבת לה', וגם לא הותר למוכרה לצמיתות כמו שאמר כי לי הארץ. ודע כי שבתות ה' ומועדי ה' אמנם הם תלויים בנחלת ה'. כלומר גם המועדים והשבתות הם תלויים בנחלת ה' בארץ ישראל, והכוונה היא כמו שאומר הרמב\"ם במצוות עשה קנ\"ג בספר המצוות, שהיכולת לעבר את החודשים, לקדש את החודשים ולעבר את השנים זה רק בארץ ישראל. זה הכוונה שהכל מתחיל פה. ואז הוא שואל אותו וזה פתיח לשאלה, הלא לכאורה קביעת הימים היא מתחילה מסין? הכוונה שהארץ היא לא מבחינת כדור הארץ ארץ ישראל לא נמצאת בתחילת העולם מבחינת המקום הראשוני שקרני השמש פוגעים בה. בסדר? יש את המזרח, לכאורה המזרח שזה סין, הוא קורא לזה סין, בסדר, זה המקום שממנו לכאורה מתחיל היום עד שהוא מגיע אליך. בסדר, אני אומר את זה בקווים כלליים, אז הוא אומר לכאורה ארץ ישראל את צריכה להיות במזרח הרחוק, בסדר, כדי שהיא תהיה תחילת היום, ממנה יתחיל האור כביכול, אז הוא שואל אותו למה זה ככה? כן דורון? מי קבע שהיום מתחיל בסין דווקא? הוא טוען כאילו הואיל והשמש הזריחה זה במזרח, שקיעה זה במערב. ביחס אלינו היום כאילו זה נקבע נקודת האפס באנגליה כי אנגליה שלטה בכל העולם, אבל הוא רוצה לטעון שמסין המקום הכי מזרחי, שמה זה לכאורה צריך להיות, שמה צריכה להתחיל לכאורה. אומר: למה ארץ ישראל כאילו הנקודת התחלה צריכה להיות ממנה? ולא, היא צריכה להיות הקו שממנו מתחיל התאריך כביכול. עכשיו נכון, היום עכשיו השעה עשרה לשבע, מה השעה עכשיו בסין? מישהו יודע? תוסיף 12 שעות. אחורה או קדימה? תוסיף 12 שעות. תוסיף 12 שעות. זאת אומרת הם התחילו כבר לפני 12 שעות את היום. הבנת? למה לא הפוך? למה ארץ ישראל לא מתחילה וכל העולם אחריה? זה כאילו השאלה בגדול. מובן זה השאלה או שיש לך מה להוסיף? לא, רציתי להגיד שכאילו הסיבה שאמרו שבסין היא התחילה וזה, כי כאילו כל אסיה ואירופה, כאילו כל האזור, כל הגוש של היבשות, כאילו הנקודה הכי מזרחית שם זה כאילו סין, וזה כאילו שמה קו התאריך כאילו שמה מתחיל. כאילו ביחסית למקום המיושב בכדור הארץ, נכון, מסכים איתך. הוא עונה לו, הוא אחרי זה עונה לו את התשובה המדעית שהיתה בדור שלו על קו התאריך, אבל הוא אומר לו: תשמע, תחילת השבת היא מסיני. זאת אומרת בגלל שניתנה השבת בסיני או מאלוש, אלוש זה מרה כאילו, איפה ניתנה השבת? הוא אומר: שמה ניתנה השבת, במקום שבו ירד המן. ולא תיכנס השבת אלא על מי ששקעה עליו השמש אחרי סיני בהדרגה עד סוף המערב. כאילו הוא אומר זה נכון שאולי מצד היחס בין כדור הארץ לשמש, אז במקומות מזרחיים יותר שמה מתחיל קו האור, אבל אנחנו לא פועלים לפי זה, אנחנו פועלים לפי קדושת השבת. בסדר? זה הרעיון. אז בעצם קדושת השבת מתחילה אם אתה רוצה לדעת במדבר סיני. זה המקום הראשוני שממנו מתחילה השבת ומשם אני סופר את הזמן. זאת אומרת, משמה אתה מרחיק מערבה, משמה אתה בעצם מוסיף שעות. זה כאילו הרעיון. אחרי זה הוא מתחיל לדבר על העניינים האלה של קו התאריך, אני מדלג. ועכשיו הוא אחרי שהוא הרחיב בעניין הזה, אז הוא ממשיך ורוצה לדבר על מעלותיה של ארץ ישראל. אז אנחנו בכ\"א. אמר הכוזרי: השמיעני מזה מה שיש אצלך מחמודותיה. אמר החבר: מזה אמרם: הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מורידין. ודינם על האישה, מסרבת לעלות עם בעלה לארץ ישראל, תצא בלא כתובה. ובהיפך, אם מסרב האיש לעלות עם האישה לארץ ישראל, יוציא ויתן כתובה. כופים עליו לגרש. ואמרם: לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. בסדר? זה אומר אם אתה או שתגור בברוקלין או שתגור באום אל-פחם. מה עדיף? אום אל-פחם. יש שם חינוך יותר טוב. אוקיי. מה הלכה למעשה? תלוי בפיקוח נפש כמובן. אם אתה נכנס לאום אל-פחם אני לא יודע אם אתה יוצא. אבל חוץ מפיקוח נפש, אבל אם אתה יכול... הלאה. ואמרם: לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה למי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה למי שאין לו אלוה. זאת אומרת, מי שדר בארץ ישראל גם אם אתה חושב שאין לו אלוה או נראה ככה או מתנהג ככה, הוא דומה למי שיש לו אלוה. ומי שגר בחוצה לארץ גם אם הוא נראה ומתנהג כמי שיש לו אלוה, אז באמת אין לו אלוה. באמת זה חמור, זה דברים תקיפים ביותר. זה ספרי גם כן. בספרי או בספרי זוטא או משהו כזה? בכל הדר בחוצה לארץ דומה למי שאין לו אלוה. וכן הוא אומר בדוד: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים. לומר לך כל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה. ונתנו למצרים מעלה על שאר הארצות, ודנו על שאר הארצות מקל וחומר. ומה מצרים שנכרתה עליה ברית, שמה התחילה כן, הקדוש ברוך הוא כרת עם ישראל ברית במצרים, מילה ופסח, אסור לרדת למצרים. שאר הארצות לא כל שכן? זה בספרי כתוב. ומאומרם כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח, ומשבחים מי שמת בה יותר ממי שנישא אליה מת. לאומרם אינו דומה קולטתה מחיים כקולטתה לאחר מיתה. יותר מזה אמרו, ומי שהיה יכול לשכון בה ולא שכן בה, מצווה לשאתו אליה אחר מותו. אז על זה העירו על זה בירושלמי: בחייכם ונחלתי שמתם לתועבה, שלא עליתם לארץ, אתם כאילו בעצם בזה שאדם יכול לעלות, כן, מדבר פה על אדם שיכול לעלות, לא אדם שלא יכול לעלות. אדם שיכול לעלות ולא עולה, אז ואת נחלתי שמתם לתועבה, זאת אומרת אתם כאילו ביזיתם את נחלתי. ובמיתתכם ותבואו ותטמאו את ארצי. אחרי שבן אדם מת, הוא אומר טוב תעלו את עצמותיי לארץ ישראל, אתה בא לטמא אותה בטומאת מת. בשביל מה? והגיעה הקפדת רבי חנינא כאשר נשאל האם מותר לפלוני ללכת לחוץ לארץ לייבם את אשת אחיו. שאלו את רבי חנינא אדם בא אליו אמר לו תשמע יש לי יבמה בחוץ לארץ, יש מצוות עשה מדאורייתא לקיים מצוות ייבום. אמר לו שהיא תבוא לכאן. אחיו נשא גויה ומת ברוך המקום שהרגו. ואתה תלך וגם תלך לשאת גויה? מה זה גויה? רחמנא ליצלן יהודייה כשרה. לא, רבי חנינא אמר דברים תקיפים מאוד. אומר הרב אומר רבי יהודה הלוי, עד כדי שאמר אחיו נשא גויה ברוך המקום שהרגו, הוא ירד אחריו? כתובות קי\"א עמוד א'. אתם מבינים? תראו איך ההתייחסות לאדם שחי בחוץ לארץ ולא עולה ויש לו אפשרות לעלות. ככה אומרת הגמרא, בלי פילטרים. בסדר? זה לא הרב קוק כתב את זה ולא הרב צבי יהודה כתב את זה, ולא לא יודע מי, תגיד לי הוא זה או ברוך מרזל כתב את זה. לא! זה גמרא כתובות קי\"א עמוד א' בבבלי. בסדר? לומדים את זה בפוניבז' גם אני חושב. לומדים כתובות בפוניבז' לא? אולי את הדפים האלה מדלגים. מי יודע? אין שם לומדות, לומדים רק בבתולות נישאות ואלו נערות. כן. הרב אריה שטרן, שהיה פה ר\"מ עד שנה שעברה אם אתם זוכרים אם שמעתם עליו, הוא אמר שפעם הוא הלך לשמוע שיעור אצל רב שמדבר בהגייה אשכנזית מאוד מאוד כבדה והוא אמר \"בפרק נערה שנתפתתה\". אז הוא חשב נורה שהתפוצצה. הוא לא הבין איפה יש פרק בש\"ס נורה שהתפוצצה. נערה שנתפתתה. \"בפרק נערה שנתפתתה\". וכל השיעור בפרק נערה שנתפתתה, נערה שנתפתתה. איזה נורה התפוצצה פה למען השם? זה מזכיר לי שפעם מישהו בא אליי אחרי שיעור של הגרז\"ן, אמר לי תגיד מה זה הקופונים האלה שהוא מדבר עליהם? איזה קופונים? מה העניין? הגרז\"ן כל הזמן היה אומר \"על כל פנים, על כל פנים\". על כל פנים שלמה ככה, על כל פנים זה, אז על איזה קופונים הוא מדבר? טוב. איי איי איי חבל על דאבדין. אומר לנו ומה שקשור לומר אין דנים דיני קנסות. רגע, ואיסורם למכור קרקע לנוכרי, כן, גמרא עבודה זרה, גמרא גיטין, ואיסורם למכור אריסות הבית ולהניחו חרב. ומה שקשור לומר אין דנים דיני קנסות אלא בארץ ישראל ושלא יצא העבד לחוץ לארץ וזולת זה הרבה ואמרם אווירא דארץ ישראל מחכים. ומאהבתם את הארץ אמרו כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ואמר רבי זירא למין לאפיקורוס שטען נגדו על שנדחק לעבור את הנהר מבלי מעבורת, נהר הירדן, והוא אמר לו עמא פזיזא מתשוקתו לעבור לארץ ישראל אמר לו מה ענה לו רבי זירא דוכתא דמשה ואהרון לא זכו לה מי יימר דזכינא לה, זה צריך להתאמץ בשביל זה. משה ואהרון לא זכו להיות פה ואני אזכה? לכן כשהמעבורת לא הגיעה הוא התחיל לשחות את הנהר בידיים, התחיל לשחות בעצמו לעבור את הירדן להגיע לארץ ישראל. אמר לו מה תמתין למעבורת הבאה עוד כמה דקות. אומר לו מי אמר שאני אזכה? עד כדי כך. אולי זה פיקוח נפש הרב? איך? אולי זה פיקוח נפש? אולי הוא ידע לשחות, אולי בסדר אפשר לתרץ. אבל זה התאמצות התאמצות מאוד מאוד גדולה. אפשר לעבור את הירדן בשחייה? כן זה הירדן של פעם. אמנם בימינו לצערנו אני הייתי בירדן בקיץ האחרון והוא היה ממש אפשר ללכת אותו גם ופעם הירדן היה ממש שצף קצף, בסדר? אבל עדיין אפשר בשחייה לחצות אותו מי שקצת בקי בזה. טוב ועכשיו מגיעה פצצה. פצצת אטום לפנים. מה היא הפצצה? מה אתה עושה פה? מה אתה עושה פה בספרד, באירופה, איפה שזה היה? לא יודע אם זה בארץ כוזר, זה כנראה באירופה בחבל הקווקז ככה אומרים חלק שזה המקום. אז מה אתה עושה פה אדוני? שאלה גדולה. וזה מתחבר לנו לכל הפיוטים הנפלאים של רבי יהודה הלוי. אמנם הקושיה הייתה לחבר שזה לא רבי יהודה הלוי, זה הוא מתאר מה היה בלשון שלו, אבל ודאי שרבי יהודה הלוי פה אומר את המיית ליבו, לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב וכולי, ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך מבין אלף הפיוטים שחיבר רבי יהודה הלוי בהם יש רבים רבים שעוסקים בארץ ישראל ובכמיהה לארץ. אז הוא שואל אותו עכשיו עם כל הכבוד והערכה ידידי המלומד מה אתה עושה פה? אתה עובד עבודה זרה, אין לך אלוה, מוטב שברוך המקום שהרגך, כל מה שאתה אומר אני עכשיו אומר את זה עליך. מה עושים? אמר הכוזרי ובזה אנחנו נסיים, אם כן אתה מתרשל בחובת תורתך שאין אתה שם פעמיך אל המקום הזה ותעשהו בית חייך ומותך ואתה אומר רחם על ציון כי בית חיינו והוא כבר מבין קצת הוא אומר הוא כבר יהודי הוא דתי כבר עונה לו מתוך המקורות מברכות ההפטרה, ותאמין כי השכינה חוזרת אליה ואילו לא הייתה לה מעלה אלא התמדת השכינה בה במשך תשע מאות שנה הייתה לנפשות מנוחה והזדככות כאשר אירע לנו במקומות החסידים והנביאים קל וחומר באשר היא שער השמיים וכבר הסכימו אומות על זה, הנוצרים אומרים שהנפשות נקבצות אליה וממנה מעלים אותן אל השמיים, כן הנוצרים אומרים הקתולים אומרים שאחרי שבנאדם נפטר אז הנשמות עוברות דרך בית לחם וכל מיני מקומות ושהיא מקום תחיית המתים והיא לכל מקום שפונים אליו בתפילה וחוגגים אליו והנה השתחוותך וקריאתך נגדה צביעות או עבודה בלי כוונה. זה האשמות חריפות. וכבר היו אבותיכם הראשונים בוחרים לגור בה יותר ממקומות מולדתם ובוחרים הגרות בה יותר מהאזרחות במקומותם, זה אף שלא שכנה בה אז שכינה גלויה אלא הייתה מלאה זוהמה ועבודת אלילים לפני שזה והם לא יכלו אלא להידבק בה ולא יצאו ממנה בעתות היוקר והרעב אלא בציווי מאת השם, היינו בבבא בתרא צא עמוד א בעניין הזה בביקורת החמורה שיש על אלימלך אנחנו לקראת שבועות, אחר כך היו משתוקקים שישאו עצמותיהם אליה. אז התשובה היא מצאת מקום חרפתי החבר בלשון של האבן שמואל אבל לפי הרב שילת אמר החבר הוכחתני מלך כוזר ובזה אנחנו נעמוד.