כרם ביבנה - שיעורים מיוחדים

🎬 לצפייה בשיעור ביוטיוב

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. *תכלית עם ישראל* — תפקידו של עם ישראל הוא לגלות את שם השם בעולם, כפי שנאמר "זו יצרתי לי תהילתי יספרו". הקדוש ברוך הוא קשר את שמו בשמנו, ולפי *הרמב"ן*, אם אין יהודים בעולם, כל כוונת הבריאה בטלה.

2. *ההבטחה הגדולה ביותר* — *הבית הלוי* מסביר שההבטחה הגדולה ביותר היא ששם השם יתפרסם בעולם רק דרך ישועת ישראל. כאשר ישראל בשפלות, כבוד השם בהסתר, וכאשר ישראל נגאלים, זוהי עלייה לכבודו של הקדוש ברוך הוא.

3. *הגדרת "גוי גדול"* — הברכה ל*אברהם אבינו* "ואעשך לגוי גדול" אינה נמדדת בכמות מספרית, אלא באיכות רוחנית. לפי *הרמב"ן*, גוי גדול הוא עם שקרוב לאלוהים וחי על פי *חוקים ומשפטים צדיקים* מן השמיים.

4. *חילול השם בגלות* — הנביא *יחזקאל* מלמד שהגלות היא *חילול השם* נורא, משום שהגויים טוענים שאלוקים זרק את עמו והחליפם באומה אחרת ("תורת החילופין"). הימצאות יהודים מבוזים בגלות גורמת לזלזול במלכות השם.

5. *קידוש השם בגאולה* — הגאולה והשיבה לארץ ישראל אינן נעשות רק למען עם ישראל, אלא "למען שם קדשי". עצם המציאות של מדינה יהודית פורחת וקיבוץ גלויות הוא הוכחה לעולם כולו שאלוקים לא זנח את בריתו.

6. *המדינה אינה פונקציה* — בניגוד לתפיסה הרואה במדינה אמצעי פונקציונלי בלבד כמו "ועד בית", המדינה היא "יסוד כיסא השם בעולם" כדברי *הרב קוק*. היא הבית עצמו שבו מתגלה מלכות השם, ולא רק כלי שירותי.

7. *הקץ המגולה* — הסימן המובהק ביותר לגאולה אינו נמדד רק במספר לומדי התורה, אלא בראש ובראשונה בפריחתה של ארץ ישראל ("ענפכם תתנו ופריכם תשאו"). זהו הקידוש השם הגדול ביותר שמדהים את אומות העולם והאפיפיורים.

8. *ציפייה למלכות* — הקדוש ברוך הוא נוזף בצדיקים שחיכו לתורה אך לא חיכו למלכותו. עלינו לשאוף לא רק לשלמות אישית בעבודת השם, אלא לכאוב את גלות השכינה ולצפות להחזרת מלכותו הכללית בעולם דרך הקמת עם ישראל בארצו.

What is כרם ביבנה - שיעורים מיוחדים?

שיעורים מיוחדים, ובעיקר שיחות ליל שישי המועברים ע"י מנעד של אורחים
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

כמה שעובר הזמן זה נהיה יותר קטן כל הדברים האלו. כן, אבל אנחנו רוצים לדבר באמת על המציאות ההפוכה, איך אנחנו הולכים ומתקדמים, הזדמנות באמת ובתקופה שלנו לברר יותר את הזהות המיוחדת של היהדות וכל יהודי ויהודי. כן, הרבה דברים יש לדבר. נשתדל למצות קצת את הדברים בראשי פרקים. לפני כמה שבועות דיברתי אצלנו בליל שבת ודיברנו על המפקד שהיו עושים, זה היה בפרשת במדבר נדמה לי, כבר כמה חודשים. בשביל מה עושים מפקדים? והרמב\"ן כותב שכמו בכל צבא בעולם, כל רמטכ\"ל, כל שר צבא צריך לדעת כמה חיילים יש לו, עם מי הוא הולך למלחמה. אז צריך למנות את העם, את החיילים. והוא מוסיף שם שהתורה מלמדת אותנו שלא סומכים על הנס, צריך להילחם. ובשביל זה צריך שיהיה צבא וצריך לדעת כמה חיילים יש כדי להכין את כל הדברים החיוניים למלחמה. וגם יש גאון מעניין, לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון אבל כך הוא כותב שבספר הפקודים של עם ישראל, מי נכנס שם? מי זכאי להיכנס בתור המפקד? אז כתוב בתורה: מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא. זאת אומרת, לא מספיק שתהיה בן עשרים שנה, צריך גם להיות יוצא צבא. מי שלא הולך לצבא הוא אומר הוא לא במפקד, הוא לא שייך למפקדים האלו. לא כמובן שלא מגרשים אותו מעם ישראל, אבל כראיה הוא אומר שאיש בושת שהיה בנו של יונתן לא מופיע בסדר השולשלת של שאול המלך. למה הוא לא מופיע? כי הוא היה נכה. ואם הוא היה נכה הוא לא יכול ללכת לצבא, אז הוא לא נמנה במפקד הזה. אז אחרי השיעור, אחרי השיחה הזאת, בא אליי איזה אברך חרדי שלמד באחת מהישיבות המובילות בעולם החרדי והוא אומר לי: תראה, אני ספרתי עשר הוכחות שאתה הבאת לעניין הזה שיש עניין בזמן מלחמה ללכת לצבא, ואני לא מכיר אף אחת. והוא שאל: למה הם מסתירים את זה מאיתנו? זו אז הייתה השאלה שלו, התמיהה שלו. למה ראשי הישיבה שלנו מסתירים את הדברים האלו מאיתנו? אז חשבתי קצת לעסוק בעניין הזה ובדיוק היו שני עורכי עיתונים חרדיים שהסבירו על גבי העיתון שלהם למה באמת אנחנו מתנגדים לצבא. אני רוצה להראות לכם דוגמה, אחד קצת יותר עדין, זה מקור א', הוא כותב: גם אם לא רצינו מראש את המדינה, אנחנו מבינים שזוהי כעת הכוונה האלוקית שיהודים יחיו בשלב זה של הגלות תחת מדינה יהודית. תראו בן אדם, לא חלי ולא מרגיש איזה אבסורד הוא אומר כאן, שהתקופה שלנו זה לא תקופה של גאולה, אנחנו בגלות. הקדוש ברוך הוא רוצה שבתקופה הזאת של הגלות הזאת אנחנו נבלה בארץ ישראל. אבל מבחינת הגלות וגאולה שום דבר לא קרה. אנחנו בגלות, אבל במקום להיות בפולניה אנחנו עכשיו פה בארץ ישראל. טוב, הלאה תראו את הנקודה החשובה, הוא אומר: כאן נעוץ ההבדל העמוק, הם, הם זה אנחנו כן? הם מאמינים בקדושת המדינה, בקדושת הצבא, המדינה בעבורם היא לא אמצעי פונקציונלי, כלומר משהו תפקודי, אלא לחיות בארץ ישראל היא מבחינתם מטרה. הם מאמינים... הם מאמינים שהמדינה היא כסא השם בעולם, כפי הביטוי הידוע של הרב בספר אורות, והוא אומר דבר קדוש, קדוש לך מבחינה דתית, אתה תעשה הכל במסגרתו, גם אם זה פוגע בך ומתנגש בחיים שלך ושל ילדיך. כלומר ידוע שמי שהולך לצבא מתקלקל, אז אבל אתה מוכן לזה, כי זה דבר קדוש לשמור על מדינה יהודית זה דבר קדוש. חמישים אחוז מהמקרים להיות מובס בקרב על האתגרים האלה. וכל זה כדי להיות חלק מהקדושה הזאת. עכשיו הוא מסביר הציבור החרדי אינו מתייחס למדינה ולצבא כמהשהו קדוש. אנחנו חולקים גורל חיים משותף עם אחינו היהודים במדינה הזאת. אנחנו כמובן רוצים שאם יש מלחמה, שינצחו במלחמה, ולכן רוצים שהצבא יקצור ניצחונות נגד האויבים הקמים על כולנו לכלותנו. אבל אנחנו מתייחסים לכל זה כפונקציה. פונקציה הלכתי להסתכל במילון בדיוק מה ההגדרה. הוא אומר זה תפקיד, פונקציה זה תפקיד. זו פונקציה חשובה שצריכים אותה, קיומית לעת עתה חייבים את זה, אבל בסך הכל זה פונקציה כמו ועד בית. יש ועד בית, צריך לדאוג שהמעלית תעבוד בסדר, שהאשפה תפונה, שיהיה נקי וכולי. אבל זה לא דבר קדוש, זה דבר שצריכים אותו. ולכן אם זה לא מתאים לדרך החיים שלך אז אני עוזב את זה. אני אחפש לי פונקציה אחרת. זה הרעיון, כך הוא מסביר, ההתנגדות שלהם לצבא. אז אני רוצה לחזק את העניינים שלנו שכל בחור ידע מה העניין הזה של מדינת ישראל, אנחנו בערב יום העצמאות, מה העניין הזה של מדינת ישראל במחשבת היהדות. לפני כן אני אציג איזה דברי חז\"ל מאוד מעניינים שנסביר אותם בעזרת השם בסוף השיעור. כתוב שם על פסוק בזכריה הנה מלכך יבוא לך, זה שנקרא מלך שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקדוש ברוך הוא מכריז לצדיקי הדור ואומר להם, צדיקי הדור, אף על פי שדברי תורה חביבים עליכם, לא יפה עשיתם שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי. כלומר יש צדיקים שמחכים לתורה, אבל לא מחכים למלכות השם. זה פלא גדול. מה זאת אומרת לא מחכים למלכותי? אנחנו כל יום חייבים לקבל עול מלכות שמיים, קריאת שמע של שחרית, קריאת שמע בערבית. איך אפשר להגיד שיש צדיקים שלא מחכים למלכות השם? זה שני המושגים לא הולכים ביחד. אז אני רוצה לומר לכם קודם כל כמה יסודות שדיברנו על זה כאן, אני לא יודע בפני הציבור הזה אני לא זוכר. נגיד את זה בקצרה ואני חושב שזה היסוד של הכל. כשמשה רבינו מתפלל אחרי חטא העגל ואחרי חטא המרגלים, וגם הקדוש ברוך הוא בפרשת האזינו אומר את הסברה הזאת. מתפלל שעם ישראל ינצל מגזירת השמד. מה הנימוק שלו? למה הוא מבקש הקדוש ברוך הוא יציל אותם? אז בכל המקרים מופיע המשפט הזה למה יאמרו מצרים לאמור. מה יגידו המצרים? מה יגידו הגויים? גם יהושע בתחילת ספר יהושע אומר אם יהרגו אותנו אז מה תעשה לשמך הגדול? יהיה חילול השם גדול. והרמב\"ן שואל מה הקדוש ברוך הוא אומר לו סלחתי כדבריך, חז\"ל אומרים כמו שאמרת למה יאמרו מצרים. אז שואל הרמב\"ן מה הקדוש ברוך הוא כל כך מפחד ממה שיגידו הגויים? מה אכפת לו מה שיגידו הגויים? אז אומר הרמב\"ן זה לא העניין. אנחנו פשוט לא מבינים את המושג. אומר הרמב\"ן כל העניין של עם ישראל זה לגלות שם השם בעולם. אנחנו אחראים על זה. קראנו לפני שלוש שבועות בהפטרה של פרשת ויקרא, הפרשה מתחילה, ההפטרה מתחילה עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו. אני יצרתי אתכם כדי שתספרו תהילת השם. זאת אומרת על ידכם יתגלה שבראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. ואם יבינו כל הגויים שבראשית ברא את השמיים ואת הארץ אז הם יבינו שהעולם צריך להיות. יותר מתוקן, יותר מוסרי, יותר אידיאלי, יותר טוב. זה התפקיד שלנו ללמד את הדברים האלה. אחר כך בהפטרה הוא ממשיך הלאה. הוא אומר: ואתם עדיי נאום השם ואני קל. אומרים חז\"ל פה משהו מזעזע. חז\"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא אומר: אם אתם עדיי, אז אני אלוקים. אם אין אתם עדיי, כביכול אינני אלוקים. אין מציאות של אלוקים בעולם אם אין עם ישראל בעולם. ולכן כותב שמה הרמב\"ן בהמשך, מאריך מאוד בפרשת האזינו, והוא אומר: אם אין יהודים בעולם, כל כוונת הבריאה בטלה. אין טעם לבריאת העולם אם אין יהודים. כי אם היהודים לא, אם אין יהודים שיסבירו לאנושות מה זה עולם, מה זה חיים, ומה זה הקדוש ברוך הוא. אז בשביל מה בראתי את העולם? זה התפקיד שלנו. ורצוי להוסיף באמת זה נקודה מאוד מאוד חשובה, שכשקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: לך לך מארצך ואעשך לגוי גדול, מה הוא אומר לו כאן? איך יכול להיות שהוא לא יסביר לו: מי אתה? למה אתה העם הנבחר? למה בחרתי בך? מה התפקיד שלך בעולם? הוא אומר לו: לך לך לארצך, תלך לארץ ישראל, ואעשה אותך שם לגוי גדול. אז כמה זה גוי גדול? מה, אנחנו נהיה כמו הסינים? מאות מיליונים? אף פעם לא היינו כאלה, וסתם גם לא נהיה. משה רבנו בתחילת ספר דברים אומר: אתם המעט מכל העמים. אז מה זה הברכה הזאת ואעשך לגוי גדול? אז כותב שמה הרמב\"ן, מדרש: גוי גדול זה לא במספר. זה כל אחד מבין. אז מה כן? מה ההגדרה של גוי גדול? אז כתוב בתחילת ספר דברים: כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כהשם אלוקינו בכל קראנו אליו. ופסוק שני: ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אני נותן לפניכם היום. ההגדרה של גוי גדול זה עם שקרוב לאלוקים. אתם הדבקים בהשם אלוקיכם. ובגלל זה יש להם תורה מן השמים. אנחנו לא חיים על פי חוקים של הכנסת, של איזה פרלמנט. לנו יש חוקים מן השמים, כי אנחנו קרובים לאלוקים. זה הגדרה של גוי גדול. והקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: אתה לא העם ה-71. בפרשת נוח יש 70 אומות. אתה לא העם ה-71. כי אברהם אבינו כתוב במדרש שאל את הקדוש ברוך הוא את השאלה הזאת. בנוח ראיתי שיש 70 אומות, עכשיו אתה אומר שיש 71, נו אז מה, מה הבשורה? הוא אומר לו: לא, זה משהו אחר לגמרי. אתם גוי גדול כמו שכתוב בתחילת ספר דברים, זה ההגדרה. וכל זה בשביל מה? מה התכלית? מה המטרה? כתוב בפסוק הבא: ונברכו בך כל משפחות האדמה. כותב שם רש\"י: מה הבשורה הזאת ונברכו בך כל משפחות האדמה? אומר: יש הרבה אגדות על הפסוק הזה. אני אגיד לך פשוטו של מקרא. מה פשוטו של מקרא? כל גוי יגיד לבן שלו: תסתכל שמה, אתה רואה את היהודי הזה? ככה אני רוצה שאתה תהיה. זה נקרא ונברכו בך כל משפחות האדמה. ומוסיף רש\"י: מאיפה אני לוקח את זה? אומר רש\"י: יש בפרשת ויחי. מה כתוב שם? שיעקב מברך את יוסף. מה הוא אומר לו? בך יברך ישראל, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה. אז מה זה נקרא בך יברך? שאתה תהיה הדוגמה לכולם. אז יוסף מבחינה פרטית אישית, ואברהם מבחינה כלל אנושית. ונברכו בך כל משפחות האדמה. כל גוי יגיד: אני רוצה להיות כמו היהודי. כל מדינה של הגויים יגידו: הלוואי והמדינה שלנו תהיה, תתנהג כמו המדינה היהודית, כמו מדינת ישראל. זה התפקיד שלנו. זה תפקיד ארוך ארוך. אבל בסופו של דבר הכל זה בשביל לגלות את ההתחלה. הכל מתחיל מבראשית ברא אלוקים, ומכאן ואילך אלוקים צריך להיות נוכח בחיים שלנו. זה המטרה. של עם ישראל. על זה כותב הבית הלוי, תסתכלו במקור ב'. כשיעקב יורד למצרים והקדוש ברוך הוא אומר לו: אל תירא מרדה מצרימה, אנוכי ארד עמך ואנוכי אעלך גם עלה. ושואל הבית הלוי: למה צריך כפילות? אנוכי ארד עמך ואנוכי אעלה אותך. למה צריך לכתוב אנוכי אעלך גם עלה? אומר לו: יש פה שני דברים. תסתכלו במקור ג', כי זה באמת בית הלוי מאוד מאוד יסודי ומקבל משמעות מיוחדת בתקופה שלנו. הוא אומר: כאן באה ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות. זה ההבטחה הכי גדולה שניתנה לעם ישראל, שיהיה נקרא שמו על ישראל. איפה נקרא שמו על ישראל? כי במילה ישראל יש א-ל, זה שם השם. והכוונה בזה, שלעולם לא יתפרסם שם כבודו בעולם על ידי מעשה היוצא חוץ מדרך הטבע, רק באמצעות ישועתם של ישראל. איך הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם? הוא אומר: זה הבטחה הגדולה שבכל ההבטחות, שרק אתם תגלו אותי. אין לאומות העולם הכרתם לגלות שיש אלוהים בעולם, רק כשהם מסתכלים עליכם. למה? כי על ידי ישועת ישראל יתפרסם שם כבודו בכל העולם. כאשר עם ישראל נוכח מאברהם אבינו ועד היום, כן, חמשת אלפים שנה, בכל הנסים שנעשו להם בכל ההיסטוריה, ובמיוחד היום, זה מגלה שיש אלוקים בעולם. וכשאתם מתחילים לשמוע היום גויים שמדברים על זה שעם ישראל הוא העם הנבחר ויש לו קשר מיוחד עם אלוקים. אפילו האיראנים היום אומרים, רק בכיוון ההפוך, הם טוענים שיש בעם ישראל מכשפים שהם מצליחים לסדר את כל הפלאים האלה. אבל גם הם מבינים שזה לא בדרך הטבע. איך יכול להיות שכל כך הרבה זמן וכל כך הרבה מאות מטוסים וטיסות, ולא נפלה שערה מראשו של טייס ולא בורג ממטוס? איך יכול להיות דבר כזה? מכשפים. אבל אנחנו יודעים את האמת. תכף נחזק יותר את הרעיון הזה. כל מעשה שיהיו ישראל בשפלות חלילה, אז גם כבודו בהסתר ובהעלם. כשעם ישראל נמצא בגלות, כשיהודים נשרפים באושוויץ, מה אומרים הגויים? וגם יהודים אומרים, הרבה יהודים אומרים: איפה אלוקים? לא יכול להיות. סימן שאין דבר כזה. וזה שאמר אנוכי ארד עמך מצרימה, הכוונה אני יורד איתך לא רק לשמור עליך. אני יורד איתך. כשאתה יורד לגלות, גם אני יורד. זה ירידה בשבילי. וממילא ההפך: כל זמן שאתה תהיה בירידה, גם כבודי אינו נגלה בעולם. וזהו שנקרא בדרך משל שירד עמו מצרימה על דרך המאמר הכתוב: 'עמו אנוכי בצרה'. הקדוש ברוך הוא יורד גם כן, כי כולם שואלים איפה אלוקים שלכם. ואנוכי, עכשיו אתם מבינים מה זה אעלך גם עלה, מה זה הכפילות? קודם כל, כשאני אעלה אותך ממצרים, אני אעלה אותך. הורדתי אותך לגלות, אני אחזיר אותך בחזרה. אבל מה ההמשך? אנוכי אעלך גם עלה, שמה? שאתה, כלומר אני, הקדוש ברוך הוא, עולה ביחד איתך. זה עלייה בשבילי. כי פתאום הגויים רואים שיש אלוקים ואת היחס המיוחד שלו לעם ישראל. כשיעלה אהיה מעלה אותך, על ידי עלייתך יתפרסם גם שמי בכל הגויים ותהיה עלייה לכבודי. וזהו שאמרו חז\"ל שהקדוש ברוך הוא שיתף שמו עם ישראל. ונתנו על זה משל כתוב בירושלמי: משל למלך שהיה לו פלטירין גדול, ארמון גדול, ומפתח קטן. אמר המלך: מה אני אעשה עם המפתח? יאבד כזה מפתח קטן. אז הוא שם לו איזה שרשרת, עשה סימן. וכך הוא אומר עם ישראל, הקדוש ברוך הוא שם לו איזה סימן, הטביע את שמו בעם ישראל כדי שהוא לא ילך לאיבוד. השאלה מה המשל של המפתח שהקדוש ברוך הוא כל כך מפחד שהמלך יאבד את המפתח? בסדר, כמה עולה מפתח? אתם יודעים? 20 שקל. חנות חומרי בניין, קונים מפתח ב-20 שקל, מזה עושים כזה סיפור? אומר המהר\"ל: לא, הבעיה היא לא כמה המפתח שווה, הבעיה היא אם אין לך מפתח, מה זה משנה כמה זה שווה? אבל עובדה, אתה לא יכול להיכנס הביתה. אין מפתח. וזה המשל שאומרים חז\"ל: הקדוש ברוך הוא לא יכול להיכנס לפלטירין, לעולם, אם עם ישראל לא נמצא, מפני שאין לו את המפתח. אנחנו המפתח. בלעדינו הוא לא יכול להיכנס לעולם. \"אתם עדי נאום השם\", אם אני לא, אם אתם לא מעידים עליי, אז אני לא חלילה לא אלוקים. זה הבעיה פה. הקדוש ברוך הוא תלה את כבודו, קשר את כבודו בעם ישראל. אז הוא אומר: אם אתם בגלות, אני אעלה אתכם מן הגלות, אבל גם אני עולה ביחד אתכם. וזה, זה המטרה, זה ההבטחה הגדולה שהוא אומר, ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות. לכן כותב הרמב\"ן, תראו במקור ד'. הרמב\"ן מסיים את הפסקה שלו שהזכרתי קודם בפרשת האזינו, אז הוא כותב ש\"כבר כתבתי סוד גדול בעניין\" שנלמד ממנו שאנחנו לו לעם והוא יהיה לנו לאלוהים. והוא לא כותב מה הסוד. \"וכבר כתבתי\", איפה כתבת? לא יודע. אבל ברוך השם מצאנו. תראו במקור ד': \"וידעו כי אני השם אלוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשוכני בתוכם\", כלומר, למה הוצאתי אותם ממצרים? כדי לשכון בתוכם. כותב הרמב\"ן: והנה יש בעניין סוד גדול. הנה הסוד שהוא רמז על זה בפרשת האזינו שיש בעניין סוד גדול. מה הסוד הגדול? אז הוא אומר: לפי הפשט, השכינה בישראל צורך הדיוט, לא צורך גבוה. בשביל מה הקדוש ברוך הוא... שכחתי להגיד לכם, לא קראנו את הפסוק. כתוב: \"וידעו כי אני השם אלוהיהם שהוצאתי אותם מארץ מצרים לשוכני בתוכם\", כלומר למה הוצאתי אותם ממצרים? כדי לשכון בתוכם. מה הפשט הפשוט? בשביל מה הקדוש ברוך הוא רוצה לשכון בתוך עם ישראל? כדי לשמור עליהם, להגן עליהם. הוא אומר: זה צורך הדיוט. מה זה צורך הדיוט? הוא רוצה לשכון בתוכנו בשביל מה? לשמור עלינו, בשבילנו, זה הפשט הפשוט. אבל הוא אומר: יש פה צורך גבוה. אבל הוא אומר כעניין שנאמר \"ישראל אשר בך אתפאר\", כלומר הקדוש ברוך הוא צריך אותנו. ואמר יהושע \"ומה תעשה לשמך הגדול\" אם אנחנו לא נהיה פה. ופסוקים רבים כיוצא בהם. אז תראו בטור הבא, הרב שבל מביא דברים שכתבו תלמידיו של הרמב\"ן. כך הוא כותב: תלמידיו המקובלים של הרמב\"ן, לפי הפשט היה נראה שהשכינה בישראל צורך הדיוט, אבל על דרך הסוד אינו כן, אלא זה צורך גבוה. כלומר, השראת שכינה בעם ישראל זה בשבילו, לא בשבילנו. כעניין שנאמר \"ישראל אשר בך אתפאר\", זה עניין שלי. ואמר יהושע \"ומה תעשה לשמך הגדול\" אם לא יהיו יהודים בעולם. כלומר, אם יכריתו אויבים את שמנו, שלך גדולה משלנו. מה שלך? הבעיה שלך, הצרה שלך יותר גדולה מהצרה שלנו. למה? כותב כאן בלשון סגי נהור: שאם אין אנו כאן, אין אני כאן. כלומר, אם אנחנו לא נהיה פה, גם אתה לא תהיה פה. ולכן אתה חייב לשמור עלינו. זה ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות. זה התפקיד של עם ישראל: \"ונברכו בך כל משפחות האדמה\". ופה אנחנו מגיעים לפרק מאוד מאוד מיוחד בספר יחזקאל. תראו במקור ה': \"ויהי דבר השם אליי לאמור, בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטומאת הנידה הייתה דרכם לפניי\". כן, עם ישראל חטא. מה עושה הקדוש ברוך הוא? \"ואשפוך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טימאוה ואפיץ אותם בגויים וייזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים\". הענשתי אותם. איך הענשת אותם? זרקתי אותם לגלות. עכשיו בוא נראה מה קרה בגלות. פסוק כ': ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם השם אלה ומארצו יצאו. אומר הנביא הקדוש ברוך הוא זרק אותם לגלות אל הגויים ושם הם חיללו את שם קדשי. יש בגלות יש חילול השם גדול. מה חילול השם? באמור להם הגויים אומרים תראו עם השם אלה ומארצו יצאו. הם חטאו, כן לכאורה זה הפשט. עם ישראל בגלות הם חטאו בארץ ישראל ולכן הוא זרק אותם, מארצו יצאו. הוציא אותם זרק אותם מארצו. למה זה חילול השם? למה כשהגויים אומרים תראו עם ישראל חטא ואלוקים העניש אותם וזרק אותם מארץ ישראל זה חילול השם? אין לנו זמן עכשיו אבל יש מקומות בתורה שכתוב, למשל בסוף התורה בפרשת וילך, אז כתוב שהגויים אומרים על מה עשה השם ככה לארץ הזאת, למה הארץ הזאת כל כך שוממה, על אשר עזבו את ברית השם אלוקי אבותם. הוא זרק אותם מהארץ כי הם חטאו. לא כתוב שם שזה חילול השם. להיפך, הרמב\"ן בסוף פרשת בא אומר זה קידוש השם. כשגויים רואים שעם ישראל חוטא ונענש הם אומרים יש השגחה אלוקית בעולם. זה קידוש השם. איך הגויים מגיעים פה למסקנה שזה חילול השם? אבל יש פה משהו אחר לגמרי על פי הבנה של חז\"ל. תסתכלו בפסוק כ'. יש פה בעיה לשונית, שתי בעיות. כתוב ויבוא אל הגויים אשר באו שם. למה פעמיים באו? ויבוא אל הגויים אשר באו. פעמיים באו? ויבוא אל הגויים ויחללו את שם קדשי מספיק פעם אחת. חוץ מזה תשימו לב שהפסוק מתחיל בלשון יחיד וממשיך בלשון רבים. ויבוא אל הגויים אשר באו. מה זה הדבר הזה? על מי מדברים פה? בהתחלה מדברים על יחיד אחר כך מדברים על רבים. אומרים חז\"ל משהו אחר לגמרי. הקדוש ברוך הוא כאילו אומר למלאכים אני סקרן לשמוע מה הגויים מדברים על הגלות של עם ישראל. איך הם מבינים את זה? מה הם אומרים על כך? הקדוש ברוך הוא אומר אני ארד למטה אני אקשיב מה הם אומרים. תראו עכשיו הפסוק מקבל משמעות אחרת לגמרי. כתוב כאן בפסוק ויבוא אל הגויים. מי בא? הקדוש ברוך הוא בא. לאן הוא בא? אל הגויים אשר באו שם. אתם מבינים? הרישא זה על הקדוש ברוך הוא. הסיפא זה אל הגויים שבאו שם. נו מה הוא שומע? הוא רוצה לשמוע מה הם אומרים. מה הם אומרים? אז בפסוק כתוב באמור להם עם השם אלה. אז חז\"ל אומרים זה לשון שאלה. הם הפכו את הפסוק ללשון שאלה. אם עם השם אלה אז למה מארצו יצאו? איך יכול להיות דבר כזה? אתם אומרים שאתם עם השם נכון? אתם מברכים כל בוקר שבחר בנו מכל העמים? היה לנו עכשיו חג פסח כמה פעמים אמרנו אתה בחרתנו מכל העמים? תגידו אתם עושים צחוק? מה זה? זה עם נבחר? ככה מתנהגים לעם נבחר? אם אתם העם הנבחר איך יכול להיות שהוא עושה מכם כזה צחוק? זורק אותכם מהארץ. תראו אלפיים שנה אתם כבר מסתובבים בעולם. כולם יורקים עליכם, משמידים אותכם, מבזים אותכם. זה נקרא עם נבחר? אם עם השם אלה, אם אתם טוענים שאתם עם השם איך יכול להיות שמארצו יצאו? אתם בני ברית של אלוקים למה הוא לא שומר עליכם? אז מה התשובה שהגויים נותנים על הדבר הזה? אתם יודעים מה הם אומרים הגויים? זה מה שנקרא בספרות תורת החילופין של הנצרות. התשובה של הגויים זה שאלוקים זרק את עם ישראל בגלל החטאים שלהם. הם לא אומרים שבגלל החטאים הוא העניש אותם. הוא זרק אותם. לא רק שהוא זרק אותם הוא החליף אותם במישהו אחר. בהתחלה באמת הם היו העם הנבחר אבל ברגע שהם חטאו בעגל, זו התיאוריה של הנוצרים, כשהם חטאו בעגל. אז הוא אמר הרף ממני ואשמידם, אני הולך להשמיד אותם. טוב משה רבינו התפלל, הקדוש ברוך הוא סלח לו, אבל זמנית. עד מתי? עד שיבוא המשיח. ואחרי אלפיים שנה הגיע המשיח ועם ישראל ירד מהבמה. זה היסוד של הנצרות, הגלות זה היסוד של הנצרות. מכאן הם לוקחים את כל הבסיס של הדת שלהם, שהיום הם הבעלי ברית של אלוקים. את עם ישראל הוא זרק, הוריד מהבמה ואנחנו שם. וזה חילול השם. הרמב\"ן כותב בכמה מקומות, תראו, הבאתי פה כמה דוגמאות. תראו למשל במקור ח' האחרון פה בעמוד הראשון, הנה משה אדונינו מזהיר אותנו בכל מיני התראה והזהרה, ומפחיד אותנו בכל עניין פחד ואימה ככל הבאות עליהם. כל מה שכתוב בתורה פרשת בחוקותי ופרשת כי תבוא, כל הקללות התקיימו בהיסטוריה. אבל הוא אומר יותר מהם לא התרה בנו מעולם. יותר ממה שהוא כתב שם לא התרה בנו. מה היה יכול להתרות יותר? יש שם מאה קללות יש שמה בכל פרשה, זה נורא. הוא אומר לו יהם שאם נעריך לחטוא יחליף אותנו באומה אחרת או ישכח אותנו לגמרי. אין בשום מקום דבר כזה שהתורה תגיד אם אתם תחטאו, אז אני אזרוק אתכם, אני אחפש לי בעל ברית חדש. ולא נכרת הברית בינינו לבין אלוקינו בקבלת תורתו על התנאי הזה. בשום מקום לא כתוב בתורה ובתנ\"ך שאם אתם לא תשמרו על התורה, אני אקח את התורה ואני אתן אותה למישהו אחר. אתם לא רוצים, נחפש מישהו אחר. אין דבר כזה. להפך, בכל התורה כתוב אני אעניש אתכם, אבל אתם העם הנבחר. בסוף אתם תחזרו בתשובה. באים הגויים ואומרים לא, אחרי שהם חטאו הוא זרק אותם, החליף אותם במישהו אחר. זה לא כתוב בתורה וזה חילול השם גדול, מפני שהקדוש ברוך הוא מופיע בכל התנ\"ך כבעל ברית של עם ישראל ושהבטיח להם שככה זה יהיה, ולעולם הוא לא יעזוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. אין הפסק לברית של עם ישראל. ולכן הקדוש ברוך הוא אומר על החילול השם הזה אני לא יכול לוותר. אז מה עושים? עם ישראל עכשיו נמצא בגלות, מה עושים? יש חילול השם נורא כשעם ישראל נמצא בגלות, הם כל הזמן אומרים תראו את היהודים האלה, הם אומרים שהם העם הנבחר, תראו מה קורה איתם. אומר הקדוש ברוך הוא תסתכלו בפסוק הבא, פסוק כ\"א, ויחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגויים אשר באו שמה, ולכן אמור לבית ישראל כה אמר השם לא למענכם אני עושה אלא לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם. הקדוש ברוך הוא מודיע מראש: אני לא גואל אתכם בשבילכם, אתם עוד לא מגיע לכם גאולה, אבל יש לי בעיה אישית. ברגע שאומרים שאני זרקתי את עם ישראל מהברית, זה בעיה שלי, ואני לא יכול לסבול את מה שהגויים אומרים שאני כאילו משקר ולקחתי מישהו אחר. וזה חשוב מאוד, כי היום, גם היום, יש אנשים, ויכוח גדול בתוך עם ישראל, בשביל מי הייתה הגאולה? אז יש אומרים רק בשביל אלה שלומדים תורה, רק בשביל אלה ששומרים מצוות. מי שלא שומר מצוות הקדוש ברוך הוא לא עושה לו ניסים. כן, לא נאריך בזה עכשיו, אבל יש טענה כזאת. הקדוש ברוך הוא אומר מראש תדעו לכם לא למענכם. אם זה היה למענכם כדי לגאול אתכם מן הגלות, יש מקום להתווכח אולי בשביל מי היציאה מהגלות, בשביל החרדים, בשביל הדתיים לאומיים, בשביל החלוצים, יש כל מיני סברות, כל אחד אומר בשבילי. הקדוש ברוך הוא אומר תעזבו את הוויכוח הזה, זה לא זה הבעיה פה. לא למענכם אני עושה בית ישראל, זה בעיה אישית שלי. וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתוכם וידעו הגויים כי אני השם. אני הולך לעשות פה מצב של חילול השם, של קידוש השם גדול. אם הגלות גורמת לחילול השם שהגויים יכולים לטעון שהאלוקים זרק אתכם, אז אני הולך להפוך את המציאות כדי שיהיה קידוש השם. אז אם הגלות גרמה לזה, אז מה יהיה קידוש השם? בגאולה. ותראו, זה אני לא מחדש פה שום דבר, הכל כתוב כאן. וידעו הגויים כי אני השם. איך? ולקחתי אתכם מן הגויים, קיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. פה הולך להיות קידוש השם גדול. אני לוקח אתכם ומחזיר אתכם לארץ ישראל. הלו אתם אמרתם, והנצרות עד היום טוענת, שעם ישראל לא יכול לחזור לארץ ישראל. וכשהרצל הלך לבקש מהאפיפיור שיעזור ליהודים לחזור לארץ, הוא זרק אותו מכל המדרגות. הוא אמר לו: אתם לא יכולים לחזור לארץ ישראל, כי הקדוש ברוך הוא זרק אתכם, גמר אתכם, עכשיו אנחנו, וארץ ישראל היא שלנו, וירושלים שלנו. אין לכם מה לעשות שם. והוא גם הוסיף ואמר: אם אתם תחזרו לשם, אני אשלח אלפים של נזירים ונזירות כדי שיטבילו אתכם לנצרות. אתם לא יכולים לחזור לשם. והייתה בעיה גדולה אחרי מלחמת ששת הימים, בהתחלה עם הקמת המדינה, עם ישראל, מלחמת השחרור ויש מדינת ישראל, זה בעיה גדולה. זה לא מסתדר עם התורה הנוצרית. אז הם אמרו: לא, לא התכוונו לכל ארץ ישראל, התכוונו לירושלים. זה העיקר של ארץ ישראל, ירושלים. כל ארץ ישראל לא משנה. ירושלים אף פעם לא תהיה שלהם. אבל הגיעה מלחמת ששת הימים וגם ירושלים שלנו, והם התבלבלו לגמרי, הם לא מבינים מה קורה פה. לכן הם כל כך נלחמים כל הזמן שירושלים תהיה עיר בין-לאומית. הם לא מוכנים, נלחמים נגד האומות ולוחצים על האו\"ם שירושלים תהיה עיר בין-לאומית. לא יכול להיות שהבעל-הבית על ירושלים יהיו יהודים. אבל זה מה שאומר הנביא: אני אחזיר אותם לארץ ישראל ואז יהיה קידוש השם גדול. אחר כך הוא ממשיך: רגע, ומה יהיה עם החטאים? הלו מפני חטאינו גלינו מארצנו, אז מה יהיה? אז אומר הנביא: אל תדאגו. מה כתוב אחר כך? ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם. כאילו הקדוש ברוך הוא אומר: חבר'ה, אל תדאגו. בסוף אתם תחזרו בתשובה, אני אעזור לכם. אבל מה שבוער עכשיו זה חילול השם. ואם הגלות גורמת לחילול השם, אז קודם כל וקידשתי את שמי הגדול בגויים המחולל בגויים. איך קידשתי? לקחתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. זה הקידוש השם. אחר כך נטפל בחזרה בתשובה, אבל קודם כל תחזרו לארץ. לכן הנוצרים, תסתכלו במקור ז', זה דברים שנכתבו מאחד מאבות הכנסייה במאה הרביעית, זאת אומרת לפני 1600 שנה בערך. הוא אומר הנקמה של הקדוש ברוך הוא תהיה אינסופית. לעולם לא תהיה להם מדינה וגם לא בית מקדש. לא יכול להיות שליהודים תהיה מדינה. למה? כי אם תהיה להם מדינה מה זה אומר? שהם עדיין עם ככל העמים ואלוקים שומר עליהם ואחרי 2,000 שנה הוא מחזיר אותם ונותן להם מדינה, זה קטסטרופה. בעיתון של הוותיקן בזמנו של הרצל היה מאמר והכותרת הייתה שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות היום לנצרות זה שיהודים יחזרו לפלסטינה ויקימו שם מדינה יהודית. זה האסון הכי גדול של הנצרות. כי אם תהיה להם מדינה זה אומר שהם עדיין העם הנבחר. זה אסון. לא יכול להיות. על זה אומר הקדוש ברוך הוא: כן, תחזרו לארץ ותהיה להם מדינה. מכאן ואילך כל המהלך מהקמת המדינה, אני רוצה שתבינו מה זה נקרא מציאות של קיבוץ גלויות וכמו שכתוב אחר כך בהמשך שארץ ישראל נותנת פירות, שחז\"ל אומרים שאין לך קץ מגולה מזה. זה הסימן הכי בולט של גאולה. אל תחפשו כמה ישיבות יש, כמה לומדים תורה, כמה שומרים שבת וכדומה. תסתכל החוצה תראה, יש פירות? זה סימן שהגאולה מתחילה. אין לך קץ מגולה מזה. זה הסימן הכי ברור של הגאולה. אז להגיד שתהיה מדינה ליהודים זה קטסטרופה בשביל הנוצרים. אז אני רוצה להראות לכם קצת במספרים. מה מה הפלא הגדול? לכאורה לכל עם יש מדינה. לא. בשנת תר\"י, לפני מאה שמונים שנה, הגאון דחף את התלמידים שלו לעלות לארץ ישראל, לעלות לירושלים. אמרו לו: אין, הטורקים לא מרשים לבנות פה בית. אבל הוא אמר להם: לא, תעלו, תעלו, כי חייבים להגיע למספר של שישים ריבוא, כמו שהיה ביציאת מצרים. הרב קוק כותב, תסתכלו במקור י\"א, זה בעולת ראיה בסידור, הוא אומר: אוכלוסייה שתהיה לא בארץ הגלות כי אם בארץ ישראל, תהיה אוכלוסייה במספר הראוי שישים ריבוא. אם נגיע בארץ ישראל למספר של שש מאות אלף, תהיה תחילת צמיחת קרן לבית יעקב. זה התחלת הגאולה כשנגיע למספר הזה של שש מאות אלף. ובא הנה עיננו פקוחות שתהיה נאמנה על פי רוח השם אשר עלינו. אתה רוצה לדעת אם זה באמת להיות בטוח שזה הגאולה? תסתכל, יהיה שישים ריבוא, זה הסימן הגדול. ויש לזה מקורות במדרשים, הם לא המציאו את זה. אבל תראו, בשנת תר\"י היו ששת אלפים יהודים בכל ארץ ישראל. ששת אלפים. שבעים שנה, שבעים ושמונה שנה אחרי זה, תרע\"ח, הייתה הצהרת בלפור. היו כבר בארץ ישראל שישים אלף יהודים. עכשיו היום אתה מדבר על שישים אלף, מה זה? זה מושבה קטנה. אבל אז אתם קוראים בספרים של התלמידי חכמים, תראו איך הם מדברים: שישים אלף יהודים! כי קודם היו רק ששת אלפים. שלושים שנה אחרי תרע\"ח, איזה שנה הייתה? מה קרה? תש\"ח. הקמת המדינה. כמה יהודים היו פה? אתם לא יודעים? שש מאות אלף. שש מאות עשרים ושבע אלף יהודים היו פה בארץ ישראל. הכול הולך לפי התוכנית. כמה יש היום אתם יודעים? היום יש לפי המפקד אוכלוסין של משרד הפנים שבעה וחצי מיליון. זה היה בערב ראש השנה לפני חצי שנה. לא יודע מה יש היום. אבל כבר הגענו לשבעה וחצי. אתם מבינים מה זה שעם ישראל חוזר לארץ ישראל? איפה יש בעולם דבר כזה? שארץ שהייתה אלפיים שנה בלי עם, ועם אלפיים שנה בלי ארץ, וחוזרים. ואחרי שחוזרים אומר הנביא: ואתם הרי ישראל ענפכם תיתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. תסתכלו החוצה, תפתחו את החלון ואת הראש. יש עצים, יש פירות. עד עכשיו לא היה. יש סופר אמריקאי שהוא היה גם מדריך טיולים, בטח שמעתם עליו, קראו לו מרק טוויין. הוא כתב ספר על הטיול שלו בארץ ישראל. הוא אומר ארץ כזאת בחיים שלי לא ראיתי. הנה, הספר נקרא \"מסע תענוגות בארץ הקודש\" והוא מסכם את הטיול שלו, הוא אומר: אין כמעט עץ ראוי לשמו בארץ ישראל, אפילו לא בדל עץ לבזבז על האש. מכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר. זו הארץ הכי שוממה שיש בעולם. היא יושבת עטויה שק ואפר וכולי וכולי. הוא אומר: אני חושב שאני אשנה את השם של הספר במקום \"מסע תענוגות בארץ הקודש\", אני אקרא לספר \"מסע הלוויה לארץ הקודש\". עזריה אלון שהיה ראש שמורות הטבע, הוא אומר שהיו נוסעים ברכבת העמק כשהיינו ילדים, זאת אומרת לפני מאה שנה, לא היה משהו ירוק, רק חולות. עכשיו אתה נוסע בעמק יזרעאל באותו מקום, הכול ירוק. מה קורה פה? אז האפיפיור בשנות השישים הגיע לארץ. לא רצה להיכנס דרך מעבר מנדלבאום בירושלים כי הוא לא רצה שיחתימו לו את הדרכון שלו, איך קוראים לזה? הפספורט שלו, בשם ירושלים. אז הוא הלך למגידו, שמה פתחו לו איזה פתח ומשם אחר כך הוא עלה להר תבור והוא מסתכל. הוא רואה הכל ירוק, הכל פורח והוא שואל את המדריך שלו, זה היה אח של הרב אליהו, והוא שואל אותו תגיד מי גר פה? מה זה מי גר פה? יהודים, ארץ ישראל, מה... הסתכל הסתכל, חושב, אומר כנראה אלוהים סלח להם, כי מה זה דבר לא יתואר, פתאום הארץ ירוקה, יש בעיה, מה קרה פה? אבל עכשיו לפני עשר שנים, היה פה האפיפיור שמת לפני כמה חודשים, והוא קצת יותר ככה מענטש, הוא באמת הלך ליד ושם, הלך לכותל, ביקש סליחה מהעם היהודי. אבל היה עוד דבר מעניין, הוא לקח זר פרחים. אתם יודעים מה הוא הלך לעשות עם זר פרחים? הוא עלה להר הרצל ושם את הזר פרחים על הקבר של הרצל. ופה מעל הבמה הזאת אני אמרתי לבחורים, אתם מבינים מה קורה? אותו אפיפיור שזרק את הרצל מכל המדרגות ואמר לו ארץ ישראל לא שלכם, אתם לא יכולים לחזור לארץ ישראל. אותו אפיפיור עכשיו הוא בא אליו להרצל, שם לו זר פרחים, מה הוא בעצם אומר לו? הוא אומר לו אדוני צדק, אני טעיתי. אני אמרתי שארץ ישראל לא של היהודים, כן, היא כן של היהודים, תראה מה קורה פה. עד כדי כך, תסתכלו במקור י\"ב, מסמך שפרסם הוותיקן בחנוכה תשע\"ו, כן, בדיוק לפני עשר שנים, תחת הכותרת לא ינחם אלוהים על מתנת ידו ועל קריאת פיהו. כלומר כשאלוהים אומר משהו זה יהיה, הוא לא מתחרט. הוא כותב ככה: הברית שאלוקים כרת עם ישראל זה דבר שאין לשנותו או להשיבו, אי אפשר להתחרט. שנאמר לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. נו, אז הוא אומר, בעצמו אומר, ומה עם כל מה שלמדנו עד היום בנצרות שארץ ישראל כבר לא שלהם ואלוהים זרק אותם? הוא אומר דבר זה נותר בגדר מיסטורין עליון. לא יודע, לא מבין מה קורה פה. ודרך אגב בעיתון אחר כך קראתי שהרבה נוצרים עזבו את הוותיקן, הם אומרים אתם השתגעתם לגמרי? אלפיים שנה לימדתם אותנו מה זה עם ישראל ומה זה מי זה אנחנו, שאותם הוא זרק ולקח אותנו, ועכשיו אתם אומרים סליחה טעינו? מה זה הדבר הזה? הם עוזבים את הוותיקן. זה הקידוש השם הכי גדול, שלפני שלושת אלפים שנה אמר הנביא זה מה שיהיה, תיגמר הגלות לפני זמנה, אבל יהיה קידוש השם גדול והקדוש ברוך הוא יחזיר את עם ישראל לארץ ישראל. לכן הקיבוץ גלויות לארץ ישראל, לארץ ישראל פורחת ונותנת פירות, זה קידוש השם הכי גדול שיש, כי כל העולם משפשף את העיניים ואומר וואו הם צודקים. זה מה שהקדוש ברוך הוא הבטיח להם, זה מה שהוא עושה, הם העם הנבחר. וזה קיים עד היום, היום פתאום אתה רואה הרבה גויים כן, ובעיקר נוצרים באמת, אבל גם ערבים, אומרים שהמציאות מוכיחה שעם ישראל הוא העם הנבחר. איך יכול להיות פלאים כאלה פתאום מדינה כזאת קטנטונת? כן? אתם יודעים שאיראן היא בגודל שלה פי שבעים וחמש ממדינת ישראל, ונחשבת כמעט פי עשר בתושבים שלה. איך הם עושים מהם קרקס כזה? אז יש רק פתרון אחד מצידם, להגיד שזה כישוף. אבל אנחנו יודעים את האמת. לכן אין לנו עכשיו הרבה זמן. תשימו לב בתפילות כשחזן נסקור את התפילה, תסתכלו למשל במקור י\"ג. זה לפני התפילת שחרית, קדש את שמך על מקדישי שמך, כן, הבקשה היא לקדש את שם השם. ובישועתך תרום ותגביה קרננו למעלה על ידי הישועה שלך. אתם זוכרים את הבית הלוי, ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות. מה אנחנו מבקשים? קבץ נפוצות קוויך מארבע כנפות הארץ, בשביל מה? לא רק בשבילנו. יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלוהים לבדך, ומי בכל מעשי ידיך? בסוף הוא מסיים בעבעור שמך הגדול והנורא. מתחילים את התפילה. בקביעה הזאת יש קידוש השם גדול ולזה אנחנו מתפללים. תחזיר אותנו לארץ ישראל כדי שכולם יראו את הקידוש השם הזה. אחר כך יש בשירת הים. איך מסתיים שירת הים? ה' ימלוך לעולם ועד. אומרים חז\"ל, אילו ישראל היו אומרים ה' מלך עולם ועד עכשיו, לא לעתיד לבוא, לא הייתה כל אומה ולשון שולטת בהם. אבל הם אמרו ה' ימלוך לעתיד לבוא, אז עד לעתיד לבוא יש עוד בעיות. ובתרגום כתוב ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא. מה זה קאים? עכשיו. בנסתר ה' הוא מלך עולם ועד, אבל מה שנראה בעין אז ה' ימלוך לעולם ועד. איך ממשיכים אחר כך חז\"ל? דרך אגב, למה באמת אז ישראל למה הם לא אמרו ה' מלך עולם ועד? כי לא רואים את זה עכשיו. אתם יודעים מה היה כמה ימים אחרי שהם עברו את ים סוף? מה קרה? ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. עוד לפני מתן תורה, ממש כמה ימים אחרי שביעי של פסח. ויבוא עמלק. אז עם ישראל אומר: זה נקרא ה' מלך? מי מפחד ממנו? אם עמלק לא מפחד זה לא נקרא שמלכות השם קיימת. לעתיד לבוא אבל לא עכשיו. ולכן חז\"ל אומרים: כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור. מתי תהיה מלכות השם שלמה? כשיבוא לשפוט את הר עשו ואז תהיה מלכות השם. אבל כרגע הכיסא חסר, לכן כתוב כי יד על כס יה. אין השם שלם ואין הכיסא שלם. אז עכשיו אנחנו כבר מבינים מתי יהיה השם שלם והכיסא שלם? כשעם ישראל יחזור לארץ ישראל. קבץ קוויך למען שמך, אז יהיה השם שלם. ולכן חז\"ל הוסיפו אחרי הפסוק ה' ימלוך לעולם ועד הם הוסיפו פסוקים: כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, כי לה' המלוכה ומושל בגויים, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, ואז תהיה מלכות השם קיימת. אז כשעם ישראל יחזור לארצו וכולם יראו את מלכות השם. וככה אנחנו ממשיכים הלאה. בקריאת שמע מה אנחנו אומרים? אהבה רבה. והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לארצנו כי בנו בחרת מכל עם ולשון וקירבתנו לשמך הגדול. ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה. אנחנו הולכים לקבל מלכות שמיים, אז תדע לך שככה מתגלה הקדוש ברוך הוא בעולם כשהוא מקבץ את כל נדחי ישראל. ואז יש הנה, תשימו לב, היום התחילו להגיד תחנון. תשימו לב ביום חמישי. כל התחנון יש שם קרוב ל-20 פעם, נוסח אשכנז, ספרד פחות, אבל גם כן למעלה מ-10 פעמים, כל הבקשות שלנו לקבץ את נדחי ישראל ולבוא לארץ ישראל. הנימוק תמיד בעבור שמך הגדול כי על ידי זה השם שלך מתפרסם בעולם. זה התפקיד שלנו עכשיו וזאת המציאות. ואחר כך אנחנו אומרים עלינו לשבח. עלינו לשבח זה תפילה מסכנה כי הרבה כבר מקפלים את התפילין. יש כאלה בכלל שאומרים את זה בדרך. יש בית כנסת בירושלים מול השוק, מול מחנה יהודה, למעלה היה שלט: תפילת עלינו לשבח היא לא תפילת הדרך. תישאר פה תתפלל, אחר כך תלך. אז רב צבי יהודה אמר לנו כמה פעמים: כל התפילות שאנחנו מבקשים על בריאות ופרנסה וילדים, כל הדברים האלה בשביל מה? בשביל תפילת עלינו לשבח. כי מה אנחנו מבקשים שם? לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, לתקן עולם במלכות שדי. יכירו וידעו כל יושבי תבל יקבלו את עול מלכותך, והיה ה' למלך על כל הארץ. זה הפסגה של התפילה. כל מה שאנחנו מבקשים צרכים זה לא צרכים פרטיים, זה בשביל הקדוש ברוך הוא. לכן אומר הרב במקור טז: מדינה זו היא מדינתנו מדינת ישראל, יסוד כיסא השם בעולם. למה זה יסוד כיסא השם בעולם? מפני שכשבא עמלק אז יד על כס יה, אין השם שלם ואין הכיסא שלם. אז אנחנו מבקשים שהכיסא יהיה שלם. איך הוא יהיה שלם? כשעם ישראל יחזור לארץ ישראל ואז כולם יראו את ההשגחה האלוקית על עם ישראל ויראו מי אנחנו ומי הקדוש ברוך הוא, איך אנחנו מחוברים. זה מה שאומר הבית הלוי, ההבטחה הגדולה שבכל ההבטחות. טוב, אז נחזור למה שהתחלנו. הקדוש ברוך הוא נוזף בצדיקי הדור ואומר להם לא יפה עשיתם שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי. מה הפשט? תראו במקור יז, מתחיל מסילת ישרים, זה הפרק הראשון. המשפט הראשון, מה הוא אומר שם? יסוד החסידות ושורש העבודה שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו. ומה חובתו בעולמו? מה הוא אומר אחר כך? שהורונו חכמים ז\"ל שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם ולהנות מזיו שכינתו, זה התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים, להתענג על השם. כותב הרב קוק ועוד הרבה שאלו את השאלה הזאת, תגידו, זה התכלית של האדם להתענג? הרמב\"ם כותב תקיים את המצוות לא בשביל שכר ובשביל תענוג. איך ספר כזה גדול יכול להגיד כל העניין של קיום המצוות זה בשביל להתענג על השם? לא בסדר, לא על עוגה עם קרם וכדומה. בסדר, אבל להתענג? הרב כותב זה מושג אגואיסטי להתענג, לא יכול להיות. אבל תראו במקור יח מי מגיע במסילת ישרים לפרק יז נדמה לי, יז או יח באמת על שער החסידות, מי מגיע לשם? כותב שמה הרמח\"ל, הוא בעצמו שואל את השאלה הזאת ועונה עליה, תראו. ודאי שמי שמתכוון בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים ולחזות בנועם השם לבקר בהיכלו ולקבל גמול בעולם הבא, לא נוכל לומר שזה כוונה רעה. בסדר, אבל לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, זה לא האידיאל. זה לא נורא, אבל זה לא האידיאל. כי סוף סוף אדם מחפש תענוג, אז זה לצורך עצמו, וזה לא המטרה. אז מה כן? אז הוא אומר דבר זה ביארו בתנא דבי אליהו: כל חכם מישראל שיש בו דבר תורה לאמיתו מתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודם של ישראל כל ימיו ומתאווה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גלויות זוכה לרוח הקודש. אומר הרמח\"ל, אז מה התכלית? התכלית היא תפסיק לחשוב על עצמך, גם לא בתורה ובמצוות, תחשוב על הקדוש ברוך הוא. איך מקדמים את העולם? לכבוד ירושלים, לכבוד בית המקדש, הישועה, כינוס גלויות, על זה צריך להתפלל. אומר הרמח\"ל בהתחלה כשאדם הוא עדיין יש לו תאוות, אז הרמח\"ל מתחיל את הספר הוא אומר תשמע לפחות תעביר את התאווה להתענג על השם. אל תתענג בחתונה לאכול כל כך הרבה, איך קוראים לזה בסוף, המזנון, כן? ואחר כך תבוא הביתה עם כאב בטן. תעזוב את התענוג הגשמי, תתענג על השם, בהתחלה. כשהוא מגיע לשער החסידות אומר תדע לך זה לא האידיאל. האידיאל הוא שבן אדם מרגיש את עצמו בכלל ישראל כשליח של ריבונו של עולם איך מרבים כבוד השם בעולם. איך עושים יותר קידוש השם וזה תתפלל על קיבוץ גלויות כשאם ישראל יחזור לארץ ישראל אומר הנביא וקידשתי את שמי הגדול המחולל בגויים. המסקנה מכל הדברים האלה אומר אותו עורך עיתון, לעלות ולהקים מדינה בארץ ישראל זה פונקציה. איזה פונקציה? הוא אומר כמו ועד בית, כן? תדאג לזה, תדאג לזה, תדאג לניקיון, תדאג לחשמל וכו'. פונקציה הוא אומר יש הרבה פונקציות. חביבי, אתה לא מבין, זה לא פונקציה של ועד בית. זה קבלן שבונה את הבית עצמו. התפקיד שלנו זה לבנות את הבית, לא אחר כך ללכת ולנקות את הבית. זה לא ועד בית, זה הבית. כי אתם עדי נאום השם ואני קל ועם זו יצרתי לי תהילתי יספרו. אז התפקיד שלנו זה לבנות פה בית יהודי ולהביא את כל עם ישראל לכאן, זה כל התפילות שלנו. קבץ נפוצותינו למען שמך, לא בשבילנו, לא בגלל שאנחנו סובלים בגלות, אלא בגלל הקידוש השם הגדול שיש כאן. ופה אני רוצה להראות לכם דבר נפלא. זה ראיתי לא מזמן בספר חדש שיצא, שתלמיד של הרב שטיינזלץ כתב את זה על הרב שלו. והוא כותב ככה, תסתכלו במקור י\"ט. הוא כותב לתלמידים שלו, הוא אומר לתלמידים שלו, יש בספר שמואל סיפור על המלך שאול, כשהוא מדבר עם קרוביו ושריו על החשש שלו מדוד. ובאותה הזדמנות הוא בא אליהם בטענות. והטענה היסודית שלו היא פשוטה, מה הוא אומר להם? אין חולה מכם עלי. מה הפשט אין חולה מכם עלי? אתם מבינים את המושג הזה בעברית שלנו? כשאומרים אני חולה עליך, מה זה אני חולה עליך? או היום אומרים יותר מזה, אומרים אני מת עליך, כן? מה זה? שאני מאוד רוצה להיות קרוב אליך, כן? אני אוהב אותך. בא שאול ואומר להם, לכל השרים שלו, אין מכם חולה עלי. הוא אומר להם תראו את המשפט הזה הוא לא מאשים אותם בבגידה ממשית או באי נאמנות, בבסיסו של דבר הוא אומר להם בעצם, אתם כולכם לבושים במדים, כל אחד מעוטר בדרגתו, וזה בסדר גמור, אתם עושים מה שצריך לעשות. אבל אין חולה מכם עלי, לאיש מכם לא באמת אכפת ממני. כל אחד עושה מה שהוא עושה כדי לצאת ידי חובה. אבל איש מכם לא קם בלילה מודאג מהמצב שלי, אף אחד לא חושב באמת באיזה מצב נורא אני נמצא, לאף אחד לא כואב שמה בתוך חדרי הלב. ככה אומר שאול לשרים שלו. ואז פה עכשיו בא הוורט של הרב שטיינזלץ, והוא אומר, אם אתם שואלים אותי, אמר הרב עדין כאילו סח לפי תומו, אז אולי ככה יושב הקדוש ברוך הוא ואומר לכל אחד מאיתנו, גדולים וקטנים, אתם כולכם ילדים טובים, חלקכם לבושים כרבנים, מעוטרים בדרגות, הולכים עם כובע מיוחד, עם מעיל מיוחד, חלקכם בעלי בתים של בעלי בתים, עושים מה שצריך, יוצאים ידי חובה, בלי עבירות גדולות, עם מצוות קטנות ויפות, הכל טוב ויפה. אבל השאלה היא מי מכם חולה עלי, כך אומר הקדוש ברוך הוא. אכפת לכם ממני? אתם דואגים לעצמכם. למי מכם באמת אכפת ממני? למי כואב בכלל המצב שלי, שאני נמצא גם כן בגלות? למי מכם אכפת איך נראה העם שלי? אכפת לכם איך עם ישראל נראה? כל אחד דואג לעצמו. אז הוא לומד תורה, מקיים מצוות, רגע, אבל מה עם אחרים? מה עם עם ישראל? איך נראה העולם שלי? אתה מתפלל כל יום, לתקן עולם במלכות שדי, וידע כל פעול כי אתה פעלתו. אכפת לך מזה? זאת הבעיה. וזה מה שהקדוש ברוך הוא בא אליהם בטענה. תראו, רבי ישראל מסלנט אמר פעם, שכל יהודי מקבל עול מלכות שמיים בראש השנה. כן? ידע כל פעול כי אתה פעלתו, השם אלוהי ישראל מלך, בסדר. כולם מקבלים עול מלכות שמיים, חוץ מאחד. מה זה החוץ מאחד? כל אדם אומר אני רוצה שהשם יהיה מלך, מצפון עד מזרח, מהשמים ועד הארץ, כן, הכל יהיה מלכות השם. אבל לא אני. אני יש לי כל מיני דברים, אני צריך לעשות כל מיני דברים, אז אני לא יכול. אומר רבי ישראל מסלנט, כשאדם מקבל עול מלכות שמיים אתה צריך לדעת, העיקר זה אתה. כך הוא אומר. ואני רוצה להגיד, לא נגד, אבל אפשר גם להגיד את הכיוון ההפוך. כשאתה מקבל עול מלכות שמיים על עצמך, תדע לך, יש גם מלכות שמיים להמליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם, ולדאוג כמו שאתה אומר כל יום בעלינו לשבח, לראות בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, או בראש השנה ידע כל פעול כי אתה פעלתו, לדבר על מלכות שמיים שחלה בכל העולמות, בכל העולם, לא רק על עצמך. וזה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לצדיקי הדור. הוא אומר אני נוזף בכם שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי. אתם לומדים תורה? יפה מאוד. זה דבר גדול, יפה. מקיים מצוות. אבל מה עם מלכותי? לא מלכותי עלי, שאני מקיים מצוות בגלל שאני מקבל עול מלכות שמיים. מה עם המלכות הכללית? לתקן עולם במלכות שדי. מה עם מה שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו בהתחלה? ואעשך לגוי גדול. ונברכו בך כל משפחות האדמה. אתה צריך להיות דוגמה לכל העולם, מודל שכולם ירצו לחקות אותך. אז עכשיו השאלה היא אם באמת אכפת לך מזה, או שאכפת לך רק מהתורה שלך, מהתורה הפרטית שלך, ומהמצוות שאתה עושה לעצמך. זה לא זה. לכן הוא בא בטענות: לא חיכיתם למלכותי. נו מה יהיה אבל? מה יהיה הסוף? כל אלה שמדברים היום רק על תורה וקיום מצוות, אבל כשמדברים על כלל ישראל זה לא מעניין אותם בכלל. אז מה יהיה? אז תראו את השורה האחרונה. ההמשך של הפסיקתא הזאת שהקדוש ברוך הוא נוזף בצדיקים, כתוב בשורה האחרונה, אחרי שהם שומעים את התוכחה הזאת, עומדים צדיקי הדור ומסלקים את תפילתם, כלומר את התפילין שלהם כמו אבלים, ומניחים אותם על הארץ, ואומרים לפניו ריבונו של עולם, באמת לא יפה עשינו כל השנים האלה, כצאן תעינו. איך לא חשבנו עליך? חשבנו רק על עצמנו. אומר להם הקדוש ברוך הוא מחול לכם, מחול לכם, ומנשקם ומניח להם כתר בראשם. בסוף זה יסתדר. גם אלה שכותבים שאנחנו היום נמצאים בארץ ישראל, שהגלות שלנו היא פה בארץ ישראל, בסוף הם יבינו שזה קידוש השם הגדול, כמו שאומר יחזקאל וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגוים וידעו הגוים כי אני ה'. הם יבינו את זה בסוף. ואנחנו צריכים להידבק בתורה הזאת. וכשיש מלחמה בעיקר, אז אנחנו יוצאים כמו שאומר המדבר הרמב\"ם, על העזור לעם ישראל להציל אותם מיד צר, והרמב\"ם אומר כשאדם הולך למלחמה שיסיר כל המחשבות הפרטיות ממנו, יחשוב רק על מלחמות ה' אדוני נלחם, על העניין הגדול הזה של קידוש השם, והרמב\"ם אומר מי שיחשוב כך אני ערב לו שלא יקרה לו שום דבר במלחמה. אז תחשבו על הדברים האלה. שלום.