שלח תשפ"ו | הרב יוסף אביטן

🎬 לצפייה בשיעור ביוטיוב

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. עונש כתיקון ולא כנקמה — המשפט האלוקי, כפי שמתבטא בקביעת הבכייה לדורות בתשעה באב, אינו פעולת תגמול אלא "מידה כנגד מידה" שנועדה לתקן את שורש החטא אצל עם ישראל.

2. קדושת המדבר מול קדושת הארץ — טעותם היסודית של המרגלים הייתה העדפת החיים הניסיים והרוחניים של המדבר, שניתנו "בחינם", על פני האתגר של קידוש החומר והעמל בארץ ישראל.

3. חשש המנהיגות של המרגלים — על פי הזוהר, המרגלים חששו מאובדן מעמדם במעבר לארץ, אך ברובד עמוק יותר הם לא השכילו להבין שהנהגה אמיתית דורשת מעבר מהתענגות רוחנית לחיי מעשה.

4. ההבדל בין יהושע לכלב — בעוד שיהושע התייצב בגלוי נגד המרגלים והיה זקוק להגנה משינוי חיצוני, כלב בן יפונה התחזה כחלק מהם והיה חייב להתפלל בקברי אבות כדי לא להיגרר אחרי דעותיהם הכוזבות.

5. "אנשי קודש" כאידיאל — כפי שלימד האדמו"ר מקוצק, התורה דורשת שנהיה "אנשים" – בני אדם עם יצרים וצרכים גשמיים – ודווקא בתוך אותה אנושיות ניצור קדושה וטהרה.

6. קידוש הגשמיות ביהדות — בניגוד לתפיסה שהגשמיות היא בהמית, ביהדות מעלים את החומר לקודש, כפי שמתבטא בקידוש על היין ובמצוות הקידושין בין איש לאישה.

7. תיקון הבכייה בגלות — ה"בכייה לדורות" שבחורבן באה לתקן את ה"בכייה של חינם"; הגלות מחנכת את עם ישראל לקיים מצוות ולקדש את השם גם מתוך קושי וסבל, ולא רק כשנהנים מניסים גלויים.

What is כרם ביבנה - פרשת השבוע (רבנים ובוגרים)?

"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

שלום לכולם,

אנו בשבוע שבסיומו

נקרא את פרשת שלח לך,

פרשת המרגלים,

ואחד משיעורי היסוד שזכינו לשמוע ממורנו ורבנו ראש הישיבה זצל,

ובתוספת נופך

ממורנו ורבנו ראש הכולל, רב משה חיים דימטמן,

זכר צדיק לברכה,

שאנחנו נמצאים בתוך השנה לפטירתו,

קשור לחטא המרגלים, שהוא העיקר בפרשה שלנו,

פרשת שלח לך.

הגמרא, מסכת תענית,

מפורסמת,

מקשרת בין הבכי של עם ישראל ויבכו העם בלילה ההוא, בפרשת השבוע,

לבין הבכי על החורבן,

בבחינת

אתם בכיתם

בחייה של חינם,

ואני אקבע לכם בחייה לדורות, מגלגלים חובה ליום חייו.

הבכייה של העם ישראל בעקבות חטא המרגלים הייתה בתשעה באב, ובאותו לילה נקבעה בחייה לדורות בחורבן שני בתי המקדש.

שאל מורנו ורבנו ראש הישיבה זצל מספר שאלות

על הגמרא הזאת ועל המהלך

של הפרשה.

ראשית,

מה הקשר בין

הבכייה בעקבות חטא המרגלים של עם ישראל

בגלל שהם שמעו מה שהמרגלים אמרו להם?

ארץ אוכלת יושביה,

אנשי הארץ זה אנשי מידות,

מה זה קשור לבכי בעקבות החורבן?

נוסף לכך,

אנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא שהוא קבע את הדברים בבחינת מידה כנגד מידה.

והשריש לנו ראש הישיבה זצל,

שכשהקדוש ברוך הוא נותן עונש, הוא נותן מידה כנגד מידה,

זה לא בגלל נקמה וכדומה,

אלא כדי לתקן את הסיבה שבגללה הם חטאו,

אז לכן הוא נותן להם עונש

שבאמצעותו יתקנו את החטא

שבעקבותיו הם מקבלים את העונש.

אם כן,

מה התיקון? איך חורבן הבכי על החורבן מהווה תיקון לבכי בעקבות חטא המרגלים?

שאלה בסיסית מאוד

היא,

כיצד בפרשה, איך יכול להיות שהמרגלים,

ראשי בני ישראל המה, כמו שהתורה מגדירה אותם,

הגיעו לשפל המדרגה כזה לגרום נזק כל כך גדול לעם ישראל, ממש למרוד בקדוש ברוך הוא?

הרי ראשי בני ישראל המה.

הזוהר הקדוש מנסה קצת

להכווין אותנו בהקשר הזה, הזוהר על הפרשה,

ואומר שהמרגלים חששו

שבעקבות הכניסה לארץ ישראל הם ירדו ממנהיגותם,

בגלל שההנהגה בארץ ישראל אינה מתאימה להנהגה של דור המדבר.

אבל הכה תקשה,

וכי בגלל שהם ירדו ממנהיגותם הם יכולים לגרום נזק כל כך גדול לעם ישראל?

שאלה אולי אחרונה פה, חמישית ואחרונה בסבב הזה,

התורה מבטיחה שכר לכלב בן יפונה,

שהוא ויהושע לא הוציאו, לא השתתפו בעצת המרגלים,

כמו שכתוב,

ועבדי כלב, עקב הייתה רוח אחרת עמו וכו',

והשאלה היא למה רק לכלב מגיע שכר, נתנו לו את חברון שבה הוא התפלל,

יהושע גם כן לא הוציא דיבה לארץ,

מגיע גם לו שכר לכאורה.

שמעתי ממורי ורבי הרב משה חיים דימנטמן, זכר צדיק לברכה, את ההבדל הזה בין יהושע לבין כלב,

אחר כך ראיתי בתוספת

בחפץ חיים,

שהיה הבדל מהותי בין יהושע שמתחילת הדרך

הוא לא הראה נכונות

להשתתף עם המרגלים בעצתם,

והוא ביטא את זה כלפי חוץ לכל אורך הדרך,

מה שאין כן כלב בן יפונה,

שלכל הדרך יראה למרגלים כאילו יחד איתם.

זה גם מסביר את הסיבה שמשה רבנו התפלל דווקא על יהושע,

ויקרא משה להושע בני יהושע, כמו שרשי מביא,

יא יושיעך מעצת מרגלים.

וגם מסביר למה כלב הוא זה שהלך לחברון להתפלל, וילכו בנגב, ויבוא, לא כתוב ויבואו,

ויבוא עד חברון שהלך להתפלל על קברי אבות.

כי יהושע, משה רבנו התפלל אליו שיינצל אולי מהרצון של המרגלים לפגוע בו פיזית, כי הוא הרי נגדם לכל אורך הדרך.

לעומת זאת כלב לא פחד מפגיעה פיזית,

אבל הוא פחד שהוא ייגרר אחרי דעותיהם הכוזבות,

ואולי גם הוא חלילה יוציא דיבה על הארץ, לכן הוא התפלל בקברי אבות

שקבורים בארץ ישראל,

שקדושת ארץ ישראל תגרום לו שלא ייגרר אחריהם.

ממילא יוצא לנו שכל העניין הזה של

עם ישראל במדבר ועם ישראל בארץ ישראל זה שני דברים שונים לגמרי.

ההנהגה במדבר הייתה הנהגה ניסית כידוע.

עם ישראל אכל מן וכן סלב,

שתה מי באר,

הייתה לו הגנה עם ענני הכבוד,

כל הזמן עם ישראל יכלו להקדיש ללימוד תורה ולהתענג על השם.

אבל כשיבוא לארץ ישראל כבר נאמר, כי תבואו לארץ ונטעתם.

כבר לא יאכלו מן, לא יאכלו סלב,

לא ישתו מי באר, לא תהיה להם הגנה של ענני הכבוד, הם יצטרכו לעשות הכל בכוחות עצמם.

וזה המרגלים לא השכילו להבין שזה הרצון של הקדוש ברוך הוא,

שכל החיים במדבר שהם התענגו על השם ונענו הכל בחינם,

בלי שום קניין מצידם,

זה רק מעבר ותהליך בדרך לקדושת ארץ ישראל,

ששם לחיות את חיי המעשה ולקדש את החומר.

בהקשר הזה נזכיר את מה ששמעתי ממורנו ורבנו המשגיח המיתולוגי של הישיבה,

הרב אברהם ריבלין, שיהיה בריא,

שהוא הסביר בשם האדמו״ר מקוצק את הפסוק אנשי קודש תהיון לי,

לא כתוב קדושים תהיון לי, אנשי קודש,

אנשים בשר ודם עם תאוות ורצונות גשמיים ובכל זאת תעשו את זה בקדושה ובטהרה.

ולכן הסביר האדמו״ר מקוצק

ששני דברים שאצל הגויים נחשבים גשמיות ואפילו בהמיות,

כמו שתיית יין במטה ברזח והשתכרות והסתאבות,

או לחלופין ענייני נשים וניאופים וכדומה,

ביהדות, כשעושים את זה בקדושה ובטהרה,

זה הופך להיות קדוש.

על היין אנחנו עושים קידוש,

וכשמחברים בין איש לאישה המצווה נקראת קידושין.

אנשי קודש תהיו לי, אומר האדמו״ר,

תהיו אנשים אבל תעשו את זה בקדושה ובטהרה.

ולפי זה, בעזרת השם,

ניישב את הקושיות ששאלנו כפתור ופרח.

עם ישראל במדבר חי במציאות מסוימת,

שכמו שאמרנו, היא רק תהליך.

כשמגיעים לארץ ישראל כבר צריכים להתנהג בצורה אחרת,

לחיות את חיי המעשה ולקדש את החומר.

ולכן המרגלים שחשבו

שאולי עדיף להישאר בהנהגה של המדבר, של להתענג על השם,

לקבל הכול בחינם,

זו הייתה טעותם.

ולכן גם ההנהגה שלהם היא לא מתאימה לארץ ישראל.

וממילא גם נבין את העניין של אתם בחיתם בחייה של חינם ואני אקבע לכם בחייה של דורות. כמו שאמרנו,

המשפטים של הקדוש ברוך הוא זה לא נקמה אלא תיקון המידות,

תיקון הסיבה שבגללה הם חטאו.

והם חטאו בגלל שהם חשבו שהאידיאל זה להתענג על השם,

בלי לעשות שום מאמץ מצידם

ולהישאר בבחינת דור המדבר,

מבחינת משה רבנו.

אבל אמר להם הקדוש ברוך הוא,

אתם עכשיו תצאו לגלות ותבינו שגם כשאתם בגלות

אתם צריכים לשמור ולקיים את מצוות השם ולקדש בחיים הגשמיים, בסבל, בצרות, בייסורים

של עם ישראל בגלות

את כל מצוות השם.

‫מתוקים הדברים ממש כנתינתם מסיני, ‫כמו שקיבלנו מרבותינו,

זכר צדיקים לברכה,

‫והיא רצון שתהיה נשמתם גם של ראש הישיבה זצל, ‫הרם חיים יעקב גולדביכט,

‫גם של מורנו ורבנו, ראש הכולל שלנו ברחובות, ‫הרב

משה חיים דימנטמן, ‫שאנחנו עדיין בתוך השנה לפטירתו,

‫צורה בצרור החיים.

והלוואי שנדע ליישם את זה בחיי המעשה, ‫בארץ ישראל, בקודש,

‫כמו שבאמת תלמידי ובוגרי הישיבה ‫עושים בהצלחה רבה.

‫תודה רבה, שבת שלום מבורך,

‫בשורות טובות וגאולה בקרוב, אמן.