הירשם
שתף
שתף
הטמע
בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:
1. *מדרגת העולם הבא* — מדרגת האדם ב*עולם הבא* נקבעת על פי קרבתו לבורא ב*עולם הזה*; ה*פרוזדור* וה*טרקלין* הם יחידה אחת, ועל האדם להוריד את קדושת העולם הבא לתוך חייו הנוכחיים.
2. *שכר אומות העולם* — הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריה, וגם גוי שעשה מעשים טובים והיה מ*חסידי אומות העולם* יזכה לגמול, אך יש הבדל מהותי בינו לבין קרבת ה' המיוחדת לישראל.
3. *מהות שפלות הגלות* — מצבו הקשה של עם ישראל ב*גלות* אינו מעיד על ריחוק מהבורא כפי שטענו הנצרות והאסלאם, אלא הוא תוצאה זמנית של חטאינו; בניגוד לדתות אחרות המקדשות את הסבל, היהדות שואפת למלכות וגדולה בארץ.
4. *התשובה לנצרות ולאסלאם* — הכוזרי טוען כי הדתות האחרות מתפארות בסבלן אך בפועל רודפות כוח ועושר; אילו היו נאמנות לשיטתן המקדשת את העוני, היו צריכות לכבד את היהודים הנרדפים ולא להשפילם.
5. *בחירה מול הכרח* — חלק משמעותי משכרם של ישראל ב*גלות* נובע מכך שהם דבקים ביהדותם מתוך בחירה; בכל רגע יכול היה יהודי להמיר דתו ולהינצל מסבלו, אך רוב העם מסר נפשו על קדושת השם ועל *ברית מילה*.
6. *ארץ ישראל כתרופה* — ה*מצוות* פועלות במלואן רק בארץ ישראל; ה*גלות* נמשלת למצב של גופה ללא נשמה, והשיבה לארץ היא בבחינת *תחיית המתים* לאומית המחברת מחדש את הגוף והרוח.
7. *סגולת ישראל וגיור* — ה*כוזרי* מדגיש את המעלה המיוחדת של זרע ישראל לעניין *נבואה*; *גר צדק* מתקבל באופן מלא רק בביצוע מעשים ועמל הנפש, ולא בהסתפקות באמירה מילולית של הצהרת אמונה.
8. *עולם הבא במקורות* — אף ש*התורה שבכתב* מתמקדת בשכר בעולם הזה כעדות להשגחה, קיימים בה רמזים ברורים להישארות הנפש ול*תחיית המתים*, כגון בספר *קהלת*.
שיעורי הרב יצחק דעי שליט"א בישיבת כרם ביבנה
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
למה? למה? לא, דיברתי על משהו אחר. רבותיי. טוב, שבת זכור, אה? מקווה שתעשו דברים יפים. טוב, אנחנו בק\"יא, אמר החבר. אנחנו איננו שוללים משום אדם גמול מעשיו הטובים בעיני השם דווקא, מאיזה אומה שיהיה. אבל אנו רואים היתרון הגמור לעמנו בקורבם בחייהם, ואנו מעריכים מדרגותיהם אצל השם אחרי מותם באותו הערך. כן, יש שכר לכל אדם בעולם, בין גוי וגם להבדיל גם יהודי, אם הוא עושה מעשה טוב הוא מקבל על זה שכר בעולם הבא. גם גוי עכשיו שהוא עושה טוב לעם ישראל, עושה טוב לעולם, אף על פי שהוא לא יהודי והוא גם לא עובד עבודה זרה, אבל הוא אדם טוב, מקבל שכר. הרמב\"ם אומר שיש גם עולם הבא לגויים אם הם עשו מעשה טוב, יש חסידי אומות העולם, אז יקבל טוב. אבל ברור שמי שבעולם הזה היה, מה זה מה יש שמה? מה מחלקים שמה? צווי גיוס לחוצניקים? הבנתי. תגיד להם כל מי שנשאר פה מקבל צו גיוס, נקמה הולכת ובאה. ראית? מה זכור. אז אם כן, אומר הרמב\"ם וגם אומר פה הכוזרי, מי שהוא עושה מעשה טוב הוא יקבל שכר על זה. כל אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה. אבל ברור שיש הבדל תהומי בין מי שבעולם הזה מדרגתו אצל השם היא גבוהה, קרובים אל השם בחייהם, ואנו מעריכים מדרגותיהם אצל השם אחרי מותם באותו הערך. כלומר, מה שבעולם הזה אתה רואה את מדרגתו אצל השם, ככה תהיה מדרגתו בעולם הבא. הסברתי את זה, דיברתי על התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין. הסברנו בשם מורי ורבי הרב דרוקמן זצ\"ל שהטרקלין והפרוזדור זה באותו בית וזה לא שני בתים שונים. זה לא אלא באותו מקום אנחנו בעצם מורידים את העולם הבא לעולם הזה. וכאן הכוזרי שואל שאלה כואבת והוא בא עכשיו לתת פה עקיצה חזקה ביותר לחבר. אומר לו: רגע רגע רגע, אז בוא נראה איך אתם בעולם הזה ואז לפי זה נדע מה איתכם בעולם הבא, ומתכוון לתקופת הגלות. אמר הכוזרי: ויצמד למשל הזה בהפך. בוא נלך על הצד השני. והערך מדרגתם בעולם הבא לפי מדרגתם בעולם הזה. בוא תראה איך אתם היהודים, איך אתם נראים בגלות. כואבים, ודחוסים, ודווים, ואין לכם זכויות, וכל מי שרוצה יכול להרוג בכם ולקחת את ממונכם. ומצבם של יהודים בגלות היה מצב מאוד מאוד קשה. אז ככה יהיה גם מצבכם בעולם הבא לפי דבריך. אתם פה לא קרובים אל השם כי השם הסתיר את פניו מכם. אמר החבר: אני רואה שאתה מגנה אותנו בשפלות ובדלות, כן, אבל תדע לך שבהן מתגאים חשובי הדתות האלה. עכשיו השאלה היא מה התשובה פה. כי הוא נותן תשובה לפי הקריטריונים של הנצרות. אבל לפני שנענה על זה, קודם כל בוא נראה מה הטענה. האין הם, הנוצרים, מתפארים אלא במי שאמר: מי שסטר על לחיך הימנית הגש לו השמאלית. זה בעצם הנרטיב הנוצרי הקתולי הידוע, המעוות, המקולקל. ומי שלקח טליתך תן לו חלוקך. ספגו חבריו וסיעתו מאות מן השנים ביזיון ומכות והרג עד הקצה המפורסם אותם, והם גאוותם. מה זה עד הקצה? זה הקצה, כן? הצליבה. הם מפארים את זה. שדווקא בעולם הזה תהיה מושפל, תשפיל את עצמך כדי שתזכה לחיי העולם הבא. הנה יש פה כסאות. מיעוט רבים שניים. היה לי פעם רב, אם אתם גם תעשו את זה אז אתם תיפטרו מקניות. היה לי פעם רב שאשתו שלחה אותו לקניות, כתבה לו מלפפונים. אמר כמה? אז לא היה פלאפונים וזה. אמר מיעוט רבים שניים. אז הוא הביא שני מלפפונים, מאז אשתו אמרה לו טוב אתה לא הולך לקניות, עזוב, אתה פטור. תנסו את זה אבל אני לא בטוח שהתוצאה תהיה אותו דבר. אז אם כן, אומר, והם גאוותם וכן בעל דת האסלאם וחבריו עד שהתגברו וניצחו. גם כן הם היו במצב שפל. אז אומר, מה בעצם הוא עונה לו? הוא עונה לו לא לפי דעתנו, הוא עונה לו לפי דעתם. אתה אומר שמדרגתנו היא תהיה נמוכה לעולם הבא בגלל מדרגתנו בעולם הזה? לכאורה אתה צודק לפי דעתנו, אבל לפי דעת האסלאם והנצרות דווקא אנחנו במצב מצוין כי מי שסובל בעולם הזה צריכה להיות לו זה, זאת אומרת, מה הוא אומר בעצם? שאם הנוצרים והמוסלמים היו באמת מאמינים במה שהם מאמינים, הם היו צריכים לתת ליהודים משלוח מנות כל יום ולפאר אותם ולרומם אותם כדי שבעולם הבא הם יקבלו עונש, כן? כי ככה זה הנרטיב שלהם, ככה זה הרציונל שלהם. בעולם הזה תסבול כדי שבעולם הבא תקבל גמול. אז מה היו צריכים לעשות כולם עם היהודים? לכבד אותם, לרומם אותם, לתת להם כסף ואוכל ושלטון וממשלה וזה. אתה רואה שהם לא עושים את זה, אז בעצם זה יוצא שהם בעצמם לא מאמינים במה שהם עושים לעצמם. כי כשהם נמצאים במצב גרוע מה הם אומרים? תסבול בעולם הזה כדי שתזכה לעולם הבא. וכשם שהם יכולים להגיע למצב טוב, אז הם לוקחים את זה, הם לא חושבים פעמיים, הם לא בוחלים בשום אפשרות לבטל את שליטתם. לך עכשיו לוותיקן, מה? כי הם לא מספיק צדיקים כביכול, כאילו הגדולים שלהם. אבל הם בוחרים בזה. לך עכשיו לוותיקן, בסדר? תראה איזה פאר והדר, איזה זה. תגיד לכמרים בואו תתפלשו באפר ובעפר ותסבלו. למה אתם לובשים בגדי משי, בגדי משי ורקמה וכולי וכל הזהב והכסף שיש בכנסיות וזה? מה פתאום? תתלה זה, תיקח, תיתן לו סטירה, תגיד לו אתה צריך להודות לי על כך. אני מוכן לעשות את זה בכיף. כן, אתה צריך להודות לי על כך וגם אני נותן לך גם שמאלית אחת כי ככה כתוב אצלכם. נראה לך? אתה תעשה את זה כל העולם הנוצרי יתקומם עליך. אז הם בעצם לא מאמינים בזה. אז בעצם הוא אומר תשמע, אתה מגנה אותנו בשפלות ובדלות, בסדר. לפי הדתות שלכם, הדתות השולטות פה בעולם זה דווקא גאווה. וכן בעל דת האסלאם וחבריו עד שהתגברו וניצחו והם מתגאים ומתפארים לא בעלי המלחמה אשר גדל מעמדם ורחב מקומם ועבתה מחיצתם. אומר הרב שילת שהם יושבים מאחוריה, הכוונה השולחן שלהם, הכל, לא רק המחיצה שלהם, הכוונה העובי של הזה כי אתה יודע הרי שמה זה אברך? בסדר, אברך זה ראשי... מה זה אברך? אב בחוכמה ורך בשנים, נכון? זה אמור להיות אברך. יש כאלה שאומרים מה זה אברך? עב מקדימה ורך בצדדים. שמנמן כאילו. כן ישראל. לגבי הטענה שהם אומרים שהיית צריך לעזור ליהודים בעולם הזה כדי שבעולם הבא יהיה להם רע, זה לא הכי נכון כי הוא יכול להגיד אני נחמד אליך, אני רוצה שתסבול בעולם הזה, אתה יש לך חטא על זה שאתה יהודי, ואני דואג לך לעולם הבא. כן, אתה צודק. אבל באמת הם לא רוצים, בגדול הנצרות אומרת דבר שהוא פרדוקס. מצד אחד הנצרות אומרת שרק בהשפלתם של היהודים יהיה התפארות לישו. זאת אומרת, כדי לפאר את ישו, כדי לפאר את הנצרות צריך להשפיל יהודים כמה שיותר. מצד שני הם אומרים שמי שסובל בעולם הזה הוא זוכה לעולם הבא. דווקא זה. אז הם לא רוצים שיהיה ליהודים עולם הבא, הם רוצים שלא תהיה יהדות. כי כל הנצרות בנויה על כך שאין יהדות. אם היהדות מקבלת פאר מסוים בעולם הזה, זה השפלה לנצרות. הרי הנצרות קיבלה בזעזוע את הקמת מדינת ישראל. בזה הם לא ידעו מה לעשות עם זה. הם לא ידעו איך לאכול את הדבר הזה, כי לפי הנצרות אין תקומה לעם היהודי. אין ריבונות, אין תקומה, אין זה. וברגע שקמה מדינת ישראל, זה היה פה נוקאאוט שאין כדוגמתו לעולם הזה. והרב סולובייצ'יק כותב את זה במפורש במסה שלו קול דודי דופק. אמרתי לכם כמה פעמים שחשוב מאוד לקרוא את הדבר הזה. כי אני בדרך כלל לא ממליץ לקרוא על דברים חוץ מהרב קוק. אבל אז תקחו, זה חשוב שתקראו, אם אני כבר אומר לקרוא משהו שזה לא דברי מרן הרב זצ\"ל, אז תקחו את זה בשתי ידיים. אוקיי. על כל פנים, אז זה הנקודה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. לפיכך יחסנו אל השם יותר קרוב ממה שהיה אילו הייתה לנו גדולה בעולם הזה. הוא כאילו עונה לו לפי שיטתו. אבל לפי שיטתנו אין כאן תשובה בעצם. לכאורה. כך זה נראה. כן. מה האסלאם מתפאר? אומר דווקא האסלאם מתפאר גם כן בזה שמוחמד סבל, והשבטים הראשונים בהתחלה, עד שהם הצליחו להשתלט על כל העולם בכוח החרב. אבל הוא גם כותב על זה שהוא סבל ועד שהוא הצליח, ויש להם תעניות ודברים כאלה. זאת אומרת, הם גם מפארים את תקופת השפל שלהם. בסדר. אנחנו דווקא להפך, אנחנו מפארים דווקא את התקופות של שלמה המלך, ואת התקופות היפות שהיו לעם ישראל. ואת הימים הרעים אנחנו אומרים שזה בסיבת חטאינו. זה לא כאילו כדי שנזכה לעולם הבא. כל התפיסה אגב שיש גם אצל חלק מבעלי המוסר, לצערינו כן, שאדם צריך לסבול בעולם הזה, זה רק בגלל שהיינו בגלות וזה ככה גם היה כאילו בא לתת איזה תשובה או מענה או עידוד או נחמה למצב של ישראל, אבל המצב של ישראל בגלות זה מצב זמני. זה לא מצב שצריך זה. פשוט עם ישראל היו במעמקי הגלות. והדרך היחידה לעודד את עם ישראל זה היה גם להשתמש בנרטיב הנוצרי לצערינו, או בנרטיב המוסלמי. אז היה פה בעיה מסוימת. המצב האידיאלי של עם ישראל שהוא נמצא בארצו. זה המצב האידיאלי. אתה רואה את זה מכל פסוק ופסוק בתורה. גם המצוות שלנו יכולות להתקיים, אני אתן לך שנייה. גם המצוות שלנו מדברות על מציאותנו בארץ ישראל. ארבעת המינים זה מינים שנמצאים בארץ ישראל בשפע רב, כפי שכותב הרמבום במורה נבוכים. כל הסיפור הזה של לא לישון בסוכה, אם שמעתם על זה שיש כמה פוסקים שכתבו שלא לישון בסוכה. למה לא לישון בסוכה? כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד מצוות ישיבת סוכה? אוכל בסוכה, שותה בסוכה, מטייל בסוכה. ברור ששינה בסוכה זה חלק מהותי ממצוות ישיבה בסוכה. למה לא לישון בסוכה? כי בחוץ לארץ היה סכנת נפשות לישון בסוכה מבחינת המזג האוויר. בארץ ישראל האקלים הוא שכן אפשר לישון בסוכה בזמן הזה של תשרי, וגם בכל השנה כולה, לא מגיעים למצבים קיצוניים של מינוס שלושים. יש דברים כאלה בחוץ לארץ, בכל מיני מקומות. נכון יוני? השבוע. השבוע היה? נו, שאלו יהיו הצרות. אז אנשים הגיעו למינוס שלושים. מי ילך לישון בסוכה במינוס... מי יוציא את האף שלו מהבית בלי שהוא יישבר? או את האוזן. אתה עושה ככה אתה שובר לו את האוזן. איך אתה יכול ללכת לזה. רואים שהתורה לא ניתנה לחו\"ל, אין מה לעשות. זה פשוט. אז ברור שאין להנציח את המציאות של הגלות ולהתחיל למצוא תירוצים. מה עשו בעלי המוסר? נתנו כל מיני תירוצים כדי שבסוף סוף הם נמצאים בגלות ולא ידעו מתי זה יסתיים, אז הם ניסו לנחם את עם ישראל ולעודד אותם כדי שימשיכו בדתיותם. אבל ברור שזה פלסטר על מכה אנושה. כי הגלות עצמה זה מכה. זה קבר. זה חולי. זה הדבר הכי הכי נורא שיכול להיות. לכן כשעם ישראל חוזר לארצו, זאת התרופה לכל הבעיות. זאת התרופה לבעיות התיאולוגיות, זאת התרופה לבעיות הכלכליות, להכל. עם ישראל נמצא בארצו, זאת התחייה. הגרא אומר, הגאון מווילנא אומר, שבגלות אנחנו כגופה. זה הלשון של הגרא. אנחנו גופה שכבר הבשר נאכל, הולך ונאכל. וכשמגיעים לארץ ישראל, אז זה תחיית המתים ממש. טוב. זה זה הביאור של יחזקאל. זה הביאור של יחזקאל בפרק ל\"ז, בחזון העצמות היבשות. זה הביאור של התחייה הלאומית. בסדר, אם מישהו חלם שהוא יראה לעתיד לבוא את חזון העצמות היבשות, אז הוא רואה אותו לנגד עינינו. חוץ מתחיית המתים שתהיה בכל מקרה לכל אחד ואחד מישראל, אבל מי שזכה לכך, כן. סיפרתי לכם על ההוא שהלווה בריבית עם רבי עקיבא איגר, סיפרתי את זה לתלמידים שלי. בסדר, מי שלא שמע בכיתה, לא מה אני יכול לעשות. בקיצור, אבל יש את התחייה הלאומית שזה קורם עור וגידים וכולי. עכשיו אתה רצית לשאול אותי קודם. אבל בכל זאת יש כמה מקורות בהקשר של אם מישהו חטא ואז יש את הייסורים, אז זה מכפר. איך זה עובד כאילו? איך בנוי בעצם המנגנון של ייסורים מכפרים? המנגנון של ייסורים מכפרים זה אם באו עליך ייסורים, חלילה לא עליך, אם באו על איזה בן אדם ייסורים, אז צריך לדעת איך להתייחס לזה. יש סוגיה במסכת ברכות שעוסקת בשאלה איזה ייסורים מכפרים, איזה ייסורים לא מכפרים. יש ייסורים שבאים על ביטול תורה, יש ייסורים שבאים על ביטול תפילה, יש ייסורים שבאים על אהבה, יש ייסורים של אהבה. יש כל מיני, היחס זו סוגיה, היחס לייסורים, זו סוגיה בתורה. מה היחס שלנו לייסורים. בוודאי ובוודאי שלא לקחת את הייסורים ולנרמל אותם או להפוך אותם לאידיאל, זה ודאי לא. אם זה נמצא, זה תורת גלות. ודאי שבדורנו, שאנחנו נמצאים עכשיו בארץ ישראל, במדינת ישראל, ודאי שייסורים זה דבר רע וצריך להתרחק מהם. ואם חלילה באו על אדם ייסורים, אז הוא צריך להתייחס אליהם לפי איך שחז\"ל מלמדים אותנו. אם זה ביטול תורה, יש גם ייסורים שבאים על אדם מסוים שהוא לא ראוי לקבל אותם, אבל זה ככפרה על הדור. יש גם דברים כאלה, בסדר? כן. אפשר להגיד שייסורים מכפרים זה לא הייסורים עצמם מכפרים, אלא שהייסורים גורמים לו לפשפש במעשיו אז הוא מכפר על עצמו בזה שהוא. יכול להיות. זה צריך להיכנס לסוגיית ייסורים, יש פה הרבה המהר\"ל והרבה דברים והרב קוק. לא איכנס כרגע למה בייסורים מכפר. אני יכול להגיד לך משהו קטן, אם כבר פתחת את העניין אגיד בסוגריים, שהייסורים הם מדכאים את הגוף. וכשמדכאים את הגוף, אז הנשמה קצת יותר נחשפת. אז יש פה מקום להסבר שאמרת. אוקיי? כן יניב. מצד שני אם מדכאים יותר מדי את הגוף, הנשמה יותר יוצאת, לא? נכון, אבל זה עוד פעם אני חוזר, זה כאשר אני מבין שיש לא, חוץ מזה, מה שאמרנו עכשיו זה דווקא כשאני יודע שיש קונפליקט בין הגוף לבין הנשמה. בסדר? שחורבן הגוף בבניין הנפש וחורבן הנפש בבניין הגוף. המשפט הזה כבר כתב עליו הרב קוק, שכתוב אותו בחובת הלבבות. אגב, זה גם ספר חובה, חובת הלבבות. בקיצור, שמה כתוב, והביטוי הזה אומר הרב קוק הוא לא נאמר בארץ ישראל. הוא לא שייך לארץ ישראל. בארץ ישראל בניין הגוף עוזר לבניין הנפש. בניין הנפש עוזרת לבניין הגוף. ומה שרגילים לצטט, כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, קודם כל זה לא שייך לכרם ביבנה בכלל, כן? זה לא המשנה הזאת לא נאמרה פה בכרם ביבנה, כי אחרת, אבל לא, אני מדבר, זה גם לא במקומות אחרים. זה גם לא במקומות אחרים. הכוונה ש'כך היא דרכה של תורה' שאפילו אם חלילה אדם נקלע למצב שהוא יצטרך להיות במים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, עדיין בתורה אתה עמל. זה לא צריך להפריע לך ללימוד התורה. לימוד התורה צריך להיות בכל מקרה. זה הכוונה. אבל האם לכתחילה אני עכשיו, יש לי דירה ויש לי אוכל, לא, אני בכוונה אקח, אני אכנס למטבח, אני אגיד לזה תביא לי את הלחם הכי הכי מקובצ'ץ' ותביא לי את הטחינה מלפני שבוע ותביא לי איזה מזרון אני אישן על הרצפה. מה זה תשעה באב? מה קורה פה? לא. צריך, אומר החפץ חיים, מה אומר החפץ חיים אלחנן? מה שאמרתי לכם השבוע נראה לי. תאכל טוב, תישן טוב, תלמד טוב. תאכל טוב, תישן טוב, תלמד טוב. אל תעשה פה משחקי ייסורים. אני אייסר את עצמי, אני אעשה תעניות, אני זה. גם מי שעושה משמר נגיד בחמישי בלילה, תחשוב מה קורה למחרת. בסדר? יש סיפור שמספרים אותו באור עציון. אני לא יודע אם הוא נכון, אבל סיפרו לי כשהגעתי לשם סיפרו לי את זה. שהיה בחור שעשה משמר ביום חמישי בלילה. אוקיי? וזאת הייתה שבת חופשית. עשה משמר בחמישי בלילה. ביום שישי בבוקר הוא הרגיש שהוא יכול עוד. עלה לוותיקין, המשיך, למד עוד, למד עוד, למד עוד. בצהריים הלך לישון. בסדר? הוא קם בשבת בבוקר. קם בשבת בבוקר, כל הפנימייה ריקה, הסתכל החוצה, מה קורה? אין ישיבה, אין כלום. לא ידע מה לעשות. לא קידוש, לא זה, לא זה. הלך לאכול אצל אחד הרבנים וההורים שלו לא ידעו מה איתו וזה. בקיצור, תחשוב. אז זה גם קורה. אז אדם צריך לחשוב תמיד מה קורה הלאה? מה יקרה אם אני אעשה משמר? מה יקרה אחרי זה? אני אלמד טוב יותר? אני לא אלמד טוב יותר? יהרוס לי את סדר בוקר? לא יהרוס לי סדר בוקר? תחשוב על הדברים. אל תייסר ואל תעשה דברים שהם מעבר. בזמנים שלך, בסדרים שלך, תמצה אותם ברמה המקסימלית וזהו. וככה תהיה נורמלי ותוכל למצות את הזמן שלך ולהגיע להישגים כבירים בלימוד התורה מתוך אכילה ושתייה, מתוך גוף רגוע, מתוך שמחה וזהו. עכשיו הוא אומר לו: לפיכך יחסנו אל השם יותר קרוב ממה שהיה אילו הייתה גדולה בעולם הזה. אז הוא עונה לו כאילו במטבע של אומות העולם ואז הוא עונה לו אמר הכוזרי: כן הוא, אילו הייתה שפלותכם בבחירה, אבל היא בהכרח, כאשר תמצא ידכם תהרגו. כלומר, כולנו יודעים שאתם נמצאים פה בהכרח בגלל שחטאתם, יצאתם לגלות. אבל ברגע שיהיה לכם אפשרות, אתם תכסחו את האויבים שלכם. ובאמת עשינו את זה ואנחנו מתגאים על זה. שכשעלתה לנו האפשרות, כיסחנו ונכסח עוד מה שצריך לעשות נעשה, אנחנו לא מפחדים. אנחנו לא חומלים על אזרחי האויב. בסדר? אנחנו כן לפעמים לצרכנו, אבל מבחינת הנקודת מבט האמיתית הבריאה. אז הוא אומר מה אתה מספר לי סיפורים? הכוזרי בעצם אומר לחבר מה אתה מנסה לסדר אותי? להגיד לי מילים לא נכונות? שאנחנו כאילו במטבע של אומות העולם שגם הם אומרים. זה אומר לא, הם בבחירה הם עושים את זה. הרי מה אומר הנוצרי? הנוצרי אומר אם לקחו לך את חלוקך, איך זה הולך שם? אם לקחו לך את טליתך, תן לו את חלוקך מרצון, מבחירה. נתנו לך סטירה בצד ימין, תן לו את צד שמאל מבחירה. אבל אתם לא בבחירה בגלות. אתם בגלות בהכרח בגלל שחטאתם. אז מה? וכל רגע ורגע שאתם בגלות זה מוכיח שאתם לא בסדר. אל תגיד לי שאתה בסדר ואתה תזכה לחיי העולם הבא. לא עובד עליי התירוץ הזה. ואז מגיע החבר ואומר לו: אתה צודק, מצאת מקום חרפתי. וזה משפט מפורסם שאומרים. אמר החבר: מצאת מקום תורפתי מלך כוזר, ובאבן שמואל נראה לי מצאת מקום חרפתי. נכון, זה משפט שיותר התקבל על פי התרגום של אבן שמואל. אכן, אילו היו רובנו, וכאן יש פה מעין מסמך של וידוי מסוים, אילו היו רובנו כמו שאתה אומר מקבלים את השפלות כקנייה לאלוקים ולתורתו, לא היה מזניחנו העניין האלוקי זה הזמן הארוך. אבל מיעוטנו בדעה הזאת. יש חלקים מאיתנו צדיקים שהם נכנעים לאלוקים ומבינים שהגלות זה שפלות ולא צריך להישאר בגלות. ולרוב יש שכר מפני שהם סובלים השפלות בין הכרח לבחירה. כי אילו היו רוצים היו חברים ושווים למשפילים אותם במילה שיאמרו אותה בלי טורח. אומר שים לב, זה נכון שיש כאלה שהם בגלות בהכרח ויש כאלה שהם בגלות גם בבחירה בבחינת אוהבים את הגלות. אבל שים לב, גם אלה שהם לא בהכרח בגלות וכביכול אוהבים את הגלות, כאילו התרגלו למצב של גלות, אבל תדע לך שרוב ככל עם ישראל הייתה להם ניסיון אדיר בגלות והם יכלו בכל רגע נתון לקבל עליהם את הדתות, הדת הנוצרית, הדת האסלאם ולפני כן את עבודה זרה או בזמן יותר קדום את היוונים וכולי, יכלו להתיוון ולא עשו את זה, ולא עשו את זה מבחירה. וגם אלה שהם לא היו אחידתיים בגלות, הם חס וחלילה לא המירו דתם למרות שהם חטפו על זה והם יכלו במילה אחת להפוך להיות כדתם של הנוגשים בהם. אף על פי כן, בכל זאת בריתך לא שכחנו ולא שיקרנו, ואיך הולך? בכל זאת בריתך לא שכחנו. מכירים את הביטוי הזה? תכירו אותו. על כל פנים אומר הכוזרי, אומר החבר, סליחה. כאילו היו רוצים, היו חברים ושווים למשפילים אותם במילה שיאמרו אותה בלי טורח, כגון אלו לא יאבדו אצל שופט הצדק. הקדוש ברוך הוא לא שוכח שום דבר. אין דבר נעלם ממך. ואפילו הדבר הקטן ביותר שאדם עושה למען שם השם, גם אם זה בחדרי חדרים, גם אם אף אחד לא ראה את זה, הקדוש ברוך הוא שופט צדק ולא יקפח שכר כל בריאה. כמה אנשים יכלו לקבל אפשרות לברוח מאחיהם בגרמניה, או כמה אנשים יכלו לקבל כל מיני אפשרויות כאלה ואחרות להינצל? או יותר מזה, היו הרבה יהודים שהיו להם רשימות של אנשים שמועמדים לחלילה לשריפה וזה, והם ראו שהשמות של הילדים שלהם נמצאים שם, והם יכלו להחליף, והם לא החליפו. כל הדברים האלה הקדוש ברוך הוא יזכור את כל הדברים האלה. שאדם מסר את נפשו, את נפש בניו ובנותיו על קידוש השם. יכל לברוח, יכל לקבל כל מיני הטבות. אנשים שמסרו נפש ממש וחטפו מכות רצח על זה שהצליחו להבריח לתוך הגטו כמה תפוחי אדמה עבור חברים שלהם. וכן על זה הדרך סיפורים אין ספור. כל הדברים האלה אולי בני האדם שכחו אותם, הקדוש ברוך הוא לא שכח. באינקוויזיציה הארורה בספרד הרבה אנשים שיכלו להיות נוצרים בקלות. אנשים שמקורבים למלכות שיכלו להיות נוצרים בקלות, אבל הם לא, הם גורשו והבתים שלהם, בתי פאר בכל מיני מקומות, נשללו מהם ונלקחו וניתנו לאנשים אחרים לגויים, והם הלכו בגירוש הנורא. וכן על זה הדרך אומר הכוזרי, אומר החבר, אל תחשוב שאנחנו פראיירים, אנחנו לא פראיירים. זה נכון שיש גלות ונכון שאנחנו לא בסדר, אבל במעמקי הגלות לא שכחנו את בריתו של הקדוש ברוך הוא. כמה אנשים מסרו ברית מילה תחת מצבים נוראים, אני לא יודע אם אנחנו היינו עומדים במצבים האלה, בסדר? עשו ברית מילה גם בזמן הקומוניסטים, גם בזמן האינקוויזיציה, גם בזמן השואה, עשו ברית מילה לילדים שלהם ונתפסו ונהרגו על כך, גם התינוק וגם האמא וגם המוהל. מוהל קוראים לו למול, הוא אומר מה זה מה עניין שלי? מעיר לעיר היו צריכים ללכת מוהלים בחשאי למול, וכמה מוהלים נרצחו על זה שהם עשו ברית מילה לאנשים שהם לא מהמשפחה שלהם בכלל. כל הדברים האלה ועוד פי אלף דברים נוספים שעשו יהודים למען קדושת התורה וקדושת עם ישראל, אומר השופט צדק, זה לא, הוא לא ישכח את הדברים האלה, אל תדאג. ואילו היינו סובלים הגלות והייסורים האלה לשם השם כראוי, היינו פאר לדורו של משיח המצופה, והיינו מקרבים קץ הישועה המצופה. בסדר? הוא לא עושה הנחות לעם היהודי. הוא אומר אתה צודק, אם היינו באמת סובלים הגלות והייסורים לשם השם כראוי, הרוב כן, יש הרבה שכן עשו את זה, הרבה צדיקים שסבלו וזה, אבל אם היינו סובלים הגלות והייסורים לשם השם כראוי, היינו פאר לדורו של משיח המצופה והיינו מקרבים קץ הישועה המצופה. ואנחנו לא נשווה עם עצמנו כל מי שנכנס לדתנו במילה בלבד. כן? אין אצלנו את הדבר הזה, אלא במעשים שיש בהם עמל הנפש, טהרה ולימוד ומילה ומעשים תוריים רבים, ובאחת שינה כמנהגנו. גר צדק זה מי שמקבל עליו את כל המצוות כולן. מי שאומר אני רוצה להתגייר על מנת שמצווה אחת לא באה לי בטוב, בסדר? מצווה אחת אני לא אקיים אבל אני אקיים תרי\"ב מצוות, אבל מצווה אחת פחות התחברתי. בסדר? פחות התחברתי לאני יודע מה? תגידו אתם, סוכה? שלא יזח החושן מעל האפוד, בסדר? זה לא מתאים לי הדבר הזה, לא מסתדר לי מוסרית. אוקיי, זה אהבתי כן מה שאמרת עכשיו. בסדר? זה פחות אני מתחבר. שום דבר, הוא לא יהודי, לא התגייר, לא יתגייר. בסדר? אז אומר שלא תגיד לי מילה אחת. הם אומרים מילה אחת ואז הם, או משפט אחד, בסדר? המוסלמים יותר מחמירים כן בזה. בנצרים זה ג'יזס קרייסט, במוסלמים צריך להגיד שלושה משפטים לא לא אילה. לה ומוחמד רסולוללה. בסדר? תודה רבה. אוקיי? אז זה משפט. פה אתה יודע מה צריך לגייר, מה צריך לעבור? סיוט. סיוט. תחשוב מישהו רוצה לעשות ברית מילה בגיל 32, זה צריך, זה לא פשוט כל כך. בסדר? לא עושים הרדמה. הרדמה זה לא לכתחילה, לכתחילה למהדרים לעשות את זה בלי הרדמה. אוקיי? זהו. ועכשיו קבל עול מצוות ושבת וכל הזה. מה לו ולצרה הזאת? אנחנו מרחיקים, לא רוצים גרים. אתה רוצה להיות? בוא תלך על אול-אין, בלי מצווה אחת שאתה אומר זה לא בשבילי. אז זה, זה, אם אתה רוצה אתה נכנס לעניינים. כן, ראיתי תופעה של גרים שכאילו לא כל כך שומרי תורה ומצוות וככה. נושא בפני עצמו, לא קשור אלינו כרגע. לא, סתם רציתי להגיד... נושא, זה נושא, לא נכנס. מכל פנים, ומתנה המילה וסיבותיה שיזכור תמיד שהיא אות אלוהית, ציווה אותה השם באיבר התאווה הגוברת כדי שיתגבר עליה ולא ישתמש בה אלא כמו שראוי. ובאמת גם הרמב\"ם אומר את זה שזה טעם המצווה. בהנחת הזרע במקום הראוי, בעת שראוי, באופן הראוי, אולי יהיה זרע משובח, יצלח לקבלת העניין האלוהי. ומי שדבק בדרך הזאת כבר השיג לו ולזרעו חלק הגון מן הקרבה אל האלוה. ועם זה, ועם זה, כידוע דעת הכוזרי, רבי יהודה הלוי, לא ישתווה הנכנס לדת ישראל עם המיוחס. אין מה לעשות. תדע לך, גר לא יכול להיות מלך, לא יכול להיות בשררה, רק הבן, ויש גם עניין יוחסין, כהן לא יכול לשאת גיורת וכולי. רק הבן של הגר זה כבר הוא כן יכול לבוא בקהל בצורה מלאה. אבל הגר עצמו לא, כי זה לא אותו דבר. ועם זה לא ישתווה הנכנס לדת ישראל עם המיוחס, כי דווקא המיוחסים מוכשרים לנבואה, וזולתם תכליתם שיקבלו מהם ויהיו חסידים וחכמים, לא נביאים. בסדר? אפליה? כן. מה לעשות? כן. האפליה היא גם לעולם הבא? לא, לא. רק לעולם הזה. האם הרב קוק גם מסביר ככה כמו הכוזרי? אני לא זוכר. אני לא זוכר. אני יודע שהרמב\"ם לא סובר ככה. כי הרמב\"ם אומר שגר יכול להיות נביא. והוא אומר שגר לא יכול להיות נביא. ועובדיה הגר זה... עובדיה היה גר אדומי, אז זה קושייה על הכוזרי. אז יש תשובות לגבי הדבר הזה. ובאשר לאותם היהודים אשר התפלאת מהם, כבר קדמו חכמינו בתיאור גן עדן וגיהנום. עכשיו הוא אומר, מה שאתה מתפעל מתיאורי גן עדן וגיהנום שיש אצל הנוצרים ואצלנו בתורה שבכתב אין שום אזכור על תיאורי גן עדן וגיהנום אלא רמזים, אז בוא תשמע, אתה רוצה גם אצלנו? יש אצלנו פרק חלק. קח פרק חלק, יש לך שמה מלא תיאורים מה שאתה רוצה. אתה רוצה? יש לנו את זה, אבל אנחנו בתורה שבכתב אין את זה, והסברנו גם למה לפי הכוזרי. אתה התפלאת, וזה, כבר קדמו חכמינו. בסדר? חכמינו לפני הנצרות ולפני האסלאם, בסדר? כבר קדמו חכמינו בתיאור גן עדן וגיהנום, ומדדו אותם לאורך ולרוחב, ותיארו הנעימות והייסורים ביתר חקירה מתיאור הדתות הקרובות. ואומנם דיברתי איתך מאז פנית אליי על מה שבא בפסוקי דברי הנביאים ושלא רבים בהם ייעודי העולם הבא בפירוש כמו שרבו בדברי החכמים. אבל באמת יש קצת. אכן יש בדברי הנבואה שוב עפר גוף האדם אל הארץ ושוב הרוח אל הבורא אשר נתנה. הוא מתכוון לקהלת, כן. והאדם ישוב... בקהלת פרק י\"ב נדמה לי, בסוף קהלת, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה, נכון? אז כתוב פה פסוק שנראה ממנו שיש, שיש עולם הבא במפורש, קרוב למפורש ממש. למרות שאפשר להסביר את זה בדרך של דימוי וכולי. אבל הוא אומר: וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה. פסוק כזה הרבה פעמים הוא נמצא ב, שלא תדעו, בבית ההספדים, הרבה פעמים בבתי עלמין בבית ההספדים פסוק כזה נמצא בגדול שמה. וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה. אז מה זה העפר והרוח? הרוח הולכת לאלוהים והעפר חוזר לאדמה. משהו פה מריח לי שיש פה איזה סוג של עולם הבא. אז הוא אומר אם אתה רוצה. אפשר למצוא משהו בקהלת. ושוב הרוח אל הבורא אשר נתנה. אתם יכולים לסמן לכם בצד, סוף קהלת, פרק י\"ב. בסדר? שהילדים שלכם יפתחו ויראו שאולי למדתם גם קהלת פעם. טוב, יש בדברי הנבואה תחיית המתים בעתיד ושליחת נביא ששמו אליהו, או אליה אמת. לא כתוב אליהו, כתוב אליה: \"הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא\". והרמב\"ם כותב שהוא לא יודע אם זה אליהו הנביא ממש או זה מישהו אחר שקוראים לו אליה. הרמב\"ם אומר את זה. אבל פה להכריע שזה אליהו אז זה יכול... אם זה תרגום כאילו מדויק, אז יוצא שרבי יהודה הלוי כן הכריע בשאלה הזאת, אמר שאליה הנביא זה אליהו הנביא. הרמב\"ם אומר שהוא לא בטוח. כן, נביא ששמו אליהו, כבר נשלח בעבר, ולקחו השם כאשר לקח זולתו, הכוונה לחנוך כנראה. הנה כן, הוא גם אומר, הרב שילת. סליחה? את אליהו גם לקחו, הגיע רכב אש וסוסים אש, נכון? אתה צודק. אבל לאן הוא לקח אותו? לא כתוב שלקח אותו לשם. לא יודע. לקח אותו לשמיים? בסערה השמיים. מה הכוונה לשמיים? אבל אולי אחרי זה, אחרי איזה עשרה קילומטר קדימה הוא הנחית אותו באיזה מקום. אתה לא יודע, כי אליהו, גם הנביאים אומרים לאלישע... לא, אבל אחרי זה הם חיפשו אותו ולא מצאו אותו. בסדר, חיפשו אותו רק ב... מה חיפשו אותו? הם לא חיפשו אותו בהוואי, אוקיי? אתה לא יודע איפה שם אותו הקדוש ברוך הוא. אולי הוא שם אותו באיזה מקום בתאילנד. אתה לא יודע. לפי הפסוקים במלכים, הנביאים אומרים לאלישע על רבך אליהו כל הזמן הקדוש ברוך הוא לוקח אותו, מעיף אותו ממקום למקום. אתה לא יודע. לא כתוב שהוא עלה לעולם הנשמות, לא כתוב. יכול להיות שהוא פה. בסדר? טוב, בקיצור, אתה לא יודע איפה הוא. אז אומר יש רמזים, יש רמזים. העולם הבא במפורש זה רק בגמרא כתוב. בתורה לא כתוב. למה? כי אנחנו לא בונים על, כפי שאמרנו, אנחנו לא בונים על שכר מרחיק עדיו. אנחנו רוצים את השכר בעולם הזה, להראות שהאלוקים פה משגיח עלינו. וקל וחומר שם, אבל הווארט שלנו, הווארט, הערבות שלנו זה שזה פה. כי כל הדתות אומרים פה תסבול שם תקבל. אף אחד לא חזר ואמר. פה אנחנו אומרים פה אתה תקבל ופה קיבלנו. וגם חלילה נענשנו. וגם חזרנו. הכל פה כתוב, אמרתי לכם, אמרתי לכם כבר פעם שעברה. אני מעריץ, מעריץ את כל היהודים שחיו בגלות שעדיין החזיקו באמונה. היום זה לא... היום זה לא פייר להיות מאמין. זה לא רבותא להיות מאמין, כי אתה רואה שהכל התקיים. כל חזון הנביאים מתקיים אחת לאחת. אין בזה שום טריגר, אין בזה שום אתגר להיות מאמין היום. אולי התרבות המערב, הכסף, ההנאות, התאוות, מצד זה. אבל מבחינה תיאולוגית צרופה, מי שנמצא בגלות בתקופות לפני מאה שנה ואחורה, אני מעריץ אותו. אם הייתי רואה אדם כזה הייתי מנשק לו את הרגליים. איך החזקת באמונה? איך החזקת באמונה? איך? זה הגדולה. גם שורדי שואה. נכון, גם שורדי שואה שבאים ומחזיקים באמונה, זה גם. טוב, ונאמר שהוא לא טעם טעם מיתה. יש בתורה תפילת מי שהתנבא ברשות השם. יש מי שרוצה לומד'ס, יש מי שרוצה לומד'ס, יש קובץ שיעורים. הוא שואל האם אשת אליהו מותרת. אמיתי אני אומר לכם. הוא דן בזה ובאשת רבי יהושע בן לוי. האם הן מותרות, האם יש להן... האם זה נפקא מינה אם הבעלים שלהם מתים או לא. לגבי רבי יהושע בן לוי כתוב בגמרא כתובות סוף פרק המדיר, שהוא גם נכנס בחייותו, בגופו הוא נכנס לעולם הבא, וגם אליהו. אז השאלה אם הוא זה... וגם יש עוד קושיה, עוד דברים שדנים בהם. האם כשאליהו יבוא, כש... רבי יהושע בן לוי, אם הוא היה פה... האם הוא צריך לקדש את אשתו עוד פעם? וזה גם נפקא מינה לרבי זירא שרבה שחט את רבי זירא. אז זה גם דיון, יש על זה דיון ארוך באחרונים. האם, נכון, כתוב שרבה שחט את רבי זירא? על הצד שזה כפשוטו, אוקיי? על הצד שזה כפשוטו, אז האם הוא צריך לקדש את אשתו שוב? אמיתי אני אומר לכם, זה דיונים, כן. אם אתם רוצים דיונים אז יש פה דיונים על שבת זכור. כן. בסדר. בסדר, זה מעניין. דנים בזה לא רק ה'קובץ שיעורים', גם לפניו דנו בזה. ויש בתורה תפילת מי שהתנבא ברשות השם, התפלל על עצמו שימות מות ישרים, שתהא אחריתו כאחרית בני ישראל. מי זה? בלעם. בלעם, מה הוא אומר? תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. מה אתה רוצה? אם כבר מות, אז מה זה אחריתי כמוהו? אז יש איזה אחרית מסוימת. אז יש רמזים, יש רמזים, יש אפילו רמזים עבים. וכבר שאל אחד המלכים נביא מת. כן, זה שאול ששאל את שמואל. טוב, זה תלוי בשאלה המפורסמת, האם באמת הוא העלה את שמואל, או שזה היה רק אחיזת עיניים של בעלת האוב. ויש על זה רד\"ק, תסתכלו שם ברד\"ק בסוף שמואל א', ורבי חופני גאון, רב חופני גאון, ועוד, יש שם דיונים ארוכים בשאלה הזאת, האם באמת הוא העלה את שמואל או שהיא עשתה לו אחיזת עיניים. היא אומרת לו: ראיתי איש עוטה מעיל, כיוון שידעה ששמואל כל הזמן היה עוטה מעיל. אז תסתכלו ברד\"ק שמה, נפלא מאוד, יש שם מפנה אתכם לעוד דברים, ובמלבי\"ם שמה, כן, זה חשוב לדעת את כל הדברים האלה. והתנבא לו, ועל כל הפרשנים שם בשמואל א', בסדר. ידעתם שאני הולך להגיד את זה, נכון? והתנבא לו בכל מה שיבוא עליו כאשר היה מתנבא לו בחייו. ואף על פי שהיה מעשה זה המלך מגונה בתורתנו, הרי לשאול אוב וידעוני זה דבר חמור, וגם שאול בעצמו הוא רדף את כל בעלי האוב וידעוני וכיסח אותם. בגלל זה בעלת האוב מאוד מאוד פחדה, והוא אמר לה: אל תדאגי לא יקרה לך כלום, אז היא הבינה שאולי זה שאול. לא בטוח שהיא הבינה, אבל יש צד כזה. כן, רוצה לומר דרישה למתים, היו מורים שעם היו מאמינים בימי הנביאים שהנפשות נשארות אחרי כלות הגופות. זה שזה מגונה, בסדר. אבל זה שזה מראה שהאנשים האמינו שיש הישארות הנפש, זה וודאי. על כן היו שואלים המת. ופתיחת תפילתנו, שנשים יודעות אותה על פה, כן, בזמנם נשים לא היו כל כך, הנה, יש גרסה 'והקטנים', כן, שלא יהיה פה איזה תביעה של נשות הכותל או משהו כזה. כן, שנשים יודעות אותה על פה, ואין צריך לומר היחידים: 'אלוקי, נשמה אשר נפחת בי קדושה'. תראו איזה נוסח היה לו בסידור. אתה בראה, הוא אומר, נוסח הברכה מופיע במקור בערבית ותרגמנו אותו כפי שהוא מופיע. אני לא בטוח שזה היה נוסח של רבי יהודה הלוי, אבל גם אם כן, זה נחמד. אתה בראה ואתה משמרה ואתה נוטלה ממני ואתה מחזירה לי לעתיד לבוא. אומר כל ילד אומר את זה בבוקר, אז כולם באמת מאמינים. אל תחשוד שאנחנו לא מאמינים, אל תדאג, אנחנו מאמינים. הסיבה שאנחנו לא מדגישים את זה, זה בגלל הנקודה המיוחדת להדגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתנו כבר פה ולא רק שם, יש השגחה. וכל זמן שהיא בקרבי אשבחך ואודך ריבון העולמים, ברוך אתה המחזיר הרוח לגופים מתים. וגן עדן עצמו אשר מרבים בני אדם לזכרו, אמנם לקחו אותו מהתורה. היא המדרגה אשר הוכנה לאדם הראשון ואלמלי מרה, הכוונה מרד, היה נשאר בה לנצח. וכן גיהנום, אמנם הוא מקום ידוע קרוב לבית המקדש, גיא שאין האש נכבת בו. בסדר, גיא בן הינום, כל מי שעולה לירושלים דרך שער ציון רואה את החומה ואת הוואדי שמה, ששמה היה את כל הסיפור הזה. שנייה, ניתן לכם דקה דקה, אני אתן לכם, אנחנו עושים סיום היום. בסדר, לא הבאתם בפלות או דברים כאלה. אוקיי. וכן גיהנום, אמנם הוא מקום ידוע קרוב לבית המקדש, גיא שאין האש נכבת בו, שורפים בו עצמות הטמאות והנבלות ושאר הטומאות. והמילה עברית מורכבת: גיא בן הינום זה גיהנום. אמר הכוזרי: אם כן אין חדש אחרי תורתך אלא פרטים מסיפורי גן עדן וגיהנום ומדרגתם וכפל אותם והרבות בהם. אמר החבר: אכן, וגם זה אינו חדש, כי אמרתי לך כבר שהחכמים כבר ריבו לדבר בו, עד שלא תשמע מזה דבר שלא תמצא לחכמים אם תבקשהו. אם כן הסתיים המאמר הראשון שהוא המאמר היסודי ביותר. בתחילת המאמר השני כתוב שהוא התגייר. בסדר, אנחנו נראה את זה כבר במתי? אם אתם תהיו פה, אחרי פורים, אתם תהיו פה ביום חמישי? נהדר, אני אשמח שכולם יהיו פה, כן, כי שושן ושושן דשושן ו... אבל יום חמישי וודאי צריך להיות פה, גם מי שהולך לשמוח ברביעי וודאי שחמישי הוא פה. אגב, גם דיברנו על זה בישיבת רמ\"י, יום חמישי יום רגיל לחלוטין, שיעור עיון ב-12, שיעור כוזרי ב-6, אין מה לדבר. אוקיי. שבת, זה שבת שהיא שבת בחירה. בסדר. אם אנשים יהיו, יהיו גם טישים ויהיה הכל. בסדר, שבת זה בחירה. כי תשא, אני מדבר על כי תשא, שיש כאלה שסוברים כי תסע, אבל על כל פנים זה שבת רגילה לחלוטין. על כל פנים, ודאי שויקהל פקודי לכל הדעות זה השבת החשובה ביותר שצריכים להיות כאן, בסדר? שבת אחרונה של הזמן. זה גם שבת שפושים, אבל זה לא הסיבה המרכזית שבגללה, זה כן, אבל אני לא אומר את זה בקול רם. בקיצור, עכשיו שאלות. כן מר חגיגי? הרב חולק עליו? באיזה עניין? כי אם הרמב\"ם אומר שכל העניין של השכר בעולם הזה הוא רק כדי לקיים מצוות, זאת אומרת שהעולם הבא הוא כן המטרה הסופית. יכול להיות. זהו? כן? מה מתי שגיהנום, מתי הכוזרי סובר שזה יהיה? אני לא יודע. שאלה טובה, שאלה נפלאה, אני לא יודע. עד כאן דברינו להערב.