Subscribe
Share
Share
Embed
AI-Generated Summary (AI can be inaccurate. Check important information):
1. *Zechirah vs. Sippur* — There is a fundamental distinction between the daily *mitzvah* of *Zechirat Yetziat Mitzrayim* (remembering the Exodus) and the yearly *mitzvah* of *Sippur Yetziat Mitzrayim* (recounting the story) on the night of the *Seder*.
2. *Source of the obligation* — The *Rambam* identifies the verse "*Zachor et hayom hazeh*" as the source for *Sippur* on the *Seder* night, while *Rashi* views it as the source for the daily obligation of *Zechirah* throughout the year.
3. *Presence of children* — While the *Rambam* derived the independent obligation of *Sippur* from "*Zachor*" (even without children), the *Rosh* holds a revolutionary view that the *Torah* obligation of *Sippur* may be fundamentally linked to responding to a child's inquiry.
4. *Sippur as a Chelek of Pesach/Matzah* — A central hypothesis emerging from the *Rosh* and *Rashi* is that *Sippur* is not an independent *mitzvah* but rather a *chelek* (component) of the obligations to eat *Pesach*, *Matzah*, and *Maror*.
5. *Requirement of actual food* — Based on the *Mechilta*, there is a significant discussion as to whether the *mitzvah* of *Sippur* can only be fulfilled when *Matzah* and *Maror* are physically "placed on your table" (*al shulchancha*).
6. *Haseibah's nature* — The purpose of *Haseibah* (reclining) is disputed: the *Rosh* sees it as an accompaniment to the acts of eating and drinking, whereas the *Rambam* views it as a demonstrative act of *cheirut* (freedom) that serves the *mitzvah* of *Sippur*.
Enjoyed? Your feedback means a lot to us. Click here to email us: https://tinyurl.com/thanksEN
We learned a little bit about מצוות יציאת מצרים Mitzvot Yetziat Mitzrayim and we'll see what we come up with. Hopefully, this analysis through the סוגיא Sugya will give us some interesting points and interesting perspective on the סדר Seder and the הגדה Haggadah. We're going to jump right in and just see what emerges from the מראה מקומות Mareh Mekomot. The מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim comes from a פרשה Parsha in פרשת בא Parshat Bo. At the end of פרשת בא Parshat Bo is the first source you have on the מראה מקומות Mareh Mekomot sheet. The תורה Torah says as follows, וידבר השם אל משה לאמור קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא Vayidaber Hashem el Moshe lemor kadesh li kol bechor peter kol rechem bivnei Yisrael ba'adam uvabehemah li hu, the מצוה Mitzvah of בכור Bechor. Then the פסוק Pasuk says, you can focus on the bold ones, ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא השם אתכם מזה ולא יאכל חמץ Vayomer Moshe el ha'am zachor et hayom hazeh asher yetzatem mi'Mitzrayim mibeit avadim ki bechozek yad hotzi Hashem etchem mizeh velo ye'achel chametz. Remember the day that you left מצרים Mitzrayim because with a strong hand השם Hashem took you out of מצרים Mitzrayim and you're not allowed to eat חמץ Chametz. Etc. etc. היום אתם יוצאים בחודש האביב Hayom atem yotzim be'chodesh ha'aviv. Next פסוק Pasuk says השם Hashem will bring you into ארץ ישראל Eretz Yisrael and you bring קרבן פסח Korban Pesach. פסוק ו Pasuk Vav the מצוה Mitzvah of מצה Matzah. פסוק ז Pasuk Zayin more מצה Matzah plus בל יראה ובל ימצא Bal ye'ira u'bal yimatzei. There's a lot here that we're not focusing on right now. פסוק ח Pasuk Chet, והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה השם לי בצאתי ממצרים Vihigadeta l'vincha bayom hahu lemor ba'avur zeh asah Hashem li betzeiti mi'Mitzrayim. You tell your son on that day because of this, because of what? So because of the פסח מצה ומרור Pesach Matzah u'Maror, רש״י Rashi says. בעבור זה עשה השם לי בצאתי ממצרים Ba'avur zeh asah Hashem li betzeiti mi'Mitzrayim, השם Hashem took us out of מצרים Mitzrayim. And then the פרשה Parsha ends with the מצוה Mitzvah of תפילין Tfillin. Fine, a whole פרשה Parsha of מצוות Mitzvos that are יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim related. Our focus is the two פסוקים Psukim in bold. One פסוק Pasuk that says זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh asher yetzatem mi'Mitzrayim, remember the day that you left מצרים Mitzrayim. And another פסוק Pasuk, והגדת לבנך Vihigadeta l'vincha, that you tell over your son about יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. Take a look at source ב Bet, רש״י Rashi writes, זכור את היום הזה למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום Zachor et hayom hazeh limed she'mazkirin Yetziat Mitzrayim bechol yom. רש״י Rashi says this פסוק Pasuk זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh, you have to remember the day that you left מצרים Mitzrayim, is a מצוה Mitzvah that has nothing to do with פסח Pesach. It's a מצוה Mitzvah of זכירת יציאת מצרים בכל יום Zikhirat Yetziat Mitzrayim bechol yom. Every single day of the year we have a מצוה Mitzvah to remember יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim, learned from this פסוק Pasuk. הרמב״ם HaRambam, however, learns the פסוק Pasuk differently. Source ג Gimmel, the רמב״ם Rambam says מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן Mitzvat aseh she'laTorah lesaper banissim veniflaot shena'asu la'avoteinu be'Mitzrayim b'leil chamishah assar beNisan. On the fifteenth of ניסן Nisan, on at the סדר Seder night we have a מצוה Mitzvah to tell over the story of יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. Where do you know that from? שנאמר Shena'amar says the רמב״ם Rambam, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh asher yetzatem mi'Mitzrayim. You have to remember the day you left מצרים Mitzrayim. So מחלוקת רש״י ורמב״ם Machloket Rashi v'Rambam how to read this פסוק Pasuk. רש״י Rashi says the פסוק Pasuk זכור Zachor is going on זכירת יציאת מצרים Zikhirat Yetziat Mitzrayim. The רמב״ם Rambam says the פסוק Pasuk is going on סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim. Now they're two separate מצוות Mitzvos. There's זכירת יציאת מצרים Zikhirat Yetziat Mitzrayim which is a מצוה Mitzvah all year long to remember יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. We fulfill that every single day, every single night as part of קריאת שמע Kriyat Shema. The last פסוק Pasuk of קריאת שמע Kriyat Shema and אמת ויציב Emmet V'yatziv talk about יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. And then there's a special מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim the fifteenth night of ניסן Nisan. What's the difference between זכירה Zikhira and סיפור Sippur? There's a number of differences. זכירה Zikhira might not be בפה be'peh, סיפור Sippur is בפה be'peh. זכירה Zikhira is a short version, סיפור Sippur is a long version. There might be other differences too, but those are the basics. Take a look at the מנחת חינוך Minchat Chinuch gives you differences. The רב Rav in his first יארצייט Yahrtzeit שיעור Shiur plus from רב חיים Rav Chaim other differences. בסדר Beseder, that's not our topic for right now. What the differences are might depend on some of our analysis, but that's the basics. There is a מצוה Mitzvah of זכירת יציאת מצרים Zikhirat Yetziat Mitzrayim, there's a מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim. רש״י Rashi says זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh is זכירת יציאת מצרים Zikhirat Yetziat Mitzrayim, the רמב״ם Rambam says it's סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim. Continues the רמב״ם Rambam, take a look at the next paragraph in source ג Gimmel, מצוה להודיע לבן Mitzvah lehodi'a laben. Actually, before you go to the next paragraph, stay in the first paragraph for a second. The רמב״ם Rambam says זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh, you have to tell the story on ליל ט״ו בניסן Leil Tes Vav beNisan. And then the רמב״ם Rambam says כמו שנאמר זכור את יום השבת K'mo shena'amar zachor et yom haShabbat, just like the פסוק Pasuk says זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat. Now what does that פסוק Pasuk have to do with anything? What does שבת Shabbat have to do with סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim? The רמב״ם Rambam says it's a מצוה Mitzvah זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh asher yetzatem mi'Mitzrayim on ליל ט״ו בניסן Leil Tes Vav beNisan, just like the פסוק Pasuk says זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat. The תורה Torah says a lot of things. It also says לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו Lo tacharosh be'shor u'vachamor yachdav. It also says בראשית ברא אלוקים את השמים Bereishit Bara Elokim et hashamayim. What does זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat have to do with anything? So פשטות Pashtut seems to be, and I saw this in רב זוין Rav Zevin's ספר המועדים בהלכה Sefer HaMoadim b'Halacha, פשטות Pashtut seems to be the רמב״ם Rambam here is coming to be מפרש Mefarish how he knew to explain this פסוק Pasuk not like רש״י Rashi. Right? רש״י Rashi says זכור Zachor is going on all year. The רמב״ם Rambam says no, no, no. When you have a מצוה Mitzvah of זכור Zachor, it's not every day of the year. The מצוה Mitzvah of זכור Zachor is on the day itself that you're talking about. How do you know? זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat. זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat is the מצוה Mitzvah of קידוש היום Kiddush hayom. You make קידוש Kiddush on שבת Shabbat. You see זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat doesn't mean remember שבת Shabbat every day of the week, it means make קידוש Kiddush on שבת Shabbat. So כמו כן Kmo khen, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh asher yetzatem mi'Mitzrayim doesn't mean remember יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim every day of the year. It means on פסח Pesach remember יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. Interestingly, רש״י Rashi on the פסוק Pasuk of זכור את יום השבת Zachor et yom haShabbat learns פאקערט Pakere. Take a look at the next source, source ד Dalet, זכור את יום השבת לקדשו Zachor et yom haShabbat lekadsho. רש״י Rashi: זכור לשון פועל הוא כמו אכול ושתו Zachor l'shon pa'ol hu k'mo akhol v'shato. וכן פתרונו v'chen pitrono: תנו לב tnu lev לזכור תמיד את יום השבת lizkor tamid et yom hashabbat שאם נזדמן לך she'im nizdamen l'cha חפץ יפה chefetz yafe תהא מזמינו לשבת tehe mazmino l'shabbat. רש״י Rashi says זכור את יום השבת לקדשו Zachor et Yom HaShabbat Lekadsho means every day of the week remember שבת Shabbat. If you get a nice steak on Monday, don't eat it for dinner Monday night, put it in the fridge and save it for שבת Shabbat. You get someone gives you a nice cake, don't eat it during the week, save it for שבת Shabbat. That's a קיום kiyum in זכור את יום השבת Zachor et Yom HaShabbat. So רש״י לשיטתו Rashi l'shitaso and the רמב״ם לשיטתו Rambam l'shitaso. They both agree we have זכור Zachor by שבת Shabbat and we have זכור Zachor by פסח Pesach. Is that a מצוה mitzvah every day to remember שבת Shabbat and פסח Pesach, or is it a מצוה mitzvah on שבת Shabbat and פסח Pesach to mention שבת Shabbat and פסח Pesach? So רש״י Rashi says it's always every day and the רמב״ם Rambam says no it's on the day itself. Fine, a very nice לשיטתו l'shitaso. Continues, go back to source ג Gimmel for a second, the second paragraph of the רמב״ם Rambam in source ג Gimmel. The רמב״ם Rambam then says: מצוה להודיע לבנים Mitzva l'hodiya labanim. There's a מצוה mitzvah to tell the story of יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim to our children ואפילו לא שאלו v'afilo lo sha'alu, even if they never asked any questions, שנאמר והגדת לבנך shene'emar v'higadeta l'vincha, like the פסוק pasuk says והגדת לבנך v'higadeta l'vincha. So according to the רמב״ם Rambam there are two פסוקים pesukim that tell us about the מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur Yetziat Mitzrayim and they're both necessary. There's והגדת לבנך v'higadeta l'vincha which says you have to tell the story to your children, and there's זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh which has nothing to do with children. I have an independent מצוה mitzvah even if I don't have children. זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh, I need to tell the story of יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. And how do I know I have to tell it to my children? והגדת לבנך v'higadeta l'vincha. רש״י Rashi however only has והגדת לבנך v'higadeta l'vincha for סיפור יציאת מצרים sippur Yetziat Mitzrayim because רש״י Rashi says זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh is going on זכירת יציאת מצרים zechiras Yetziat Mitzrayim all year long. What's fascinating moreover is that this מחלוקת machlokes רש״י Rashi-רמב״ם Rambam is already a מחלוקת machlokes between two versions of the מכילתא Mechilta. The מכילתא Mechilta is the מדרש הלכה Midrash Halakha on ספר שמות Sefer Shemos. Every ספר sefer of חומש Chumash has a corresponding מדרש Midrash. So בראשית Bereishis has בראשית רבה Bereishis Rabbah. בראשית רבה Bereishis Rabbah is the most primary מדרש רבה Midrash Rabbah, it's the one that was written by תנאים Tanna'im. שמות רבה Shemos Rabbah through דברים רבה Devarim Rabbah is אמוראים Amora'im. בראשית רבה Bereishis Rabbah is תנאים Tanna'im, that's מדרש תנאים Midrash Tanna'im. Then בראשית רבה Bereishis Rabbah is not הלכתי Halakhic because most of בראשית Bereishis is not הלכתי Halakhic. שמות Shemos through דברים Devarim you have מדרשי הלכה Midrashei Halakha. So שמות Shemos has the מכילתא Mechilta, ויקרא Vayikra is תורת כהנים Toras Kohanim, במדבר Bamidbar is ספרי Sifri, דברים Devarim has ספרי Sifrei. So within the מכילתא Mechilta there are two versions of the מכילתא Mechilta. There's מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael and מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי Mechilta d'Rabbi Shimon bar Yochai. So on this פסוק pasuk the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael and the מכילתא דרשב״י Mechilta d'Rashbi debate exactly what the רמב״ם Rambam and רש״י Rashi are arguing about. Take a look at the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael in source ה Heh. ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וגו׳ Vayomer Moshe el ha'am Zachor et hayom hazeh asher yetzasem miMitzrayim v'gomer. אין לי אלא שמזכירים יציאת מצרים בימים Ein li ela shemazkirim Yetziat Mitzrayim bayamim. בלילות מנין Balailos minayin, how do you know there's a מצוה mitzvah of זכירת יציאת מצרים zechiras Yetziat Mitzrayim at night as well? שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך Shene'emar l'maan tizkor et yom tzeischa me'eretz Mitzrayim kol yemei chayecha. ימי חייך הימים Yemei chayecha hayamim, כל ימי חייך הלילות כדברי בן זומא kol yemei chayecha halailos k'divrei Ben Zoma כמו שאומרים בהגדה k'mo she'omrim b'Haggadah. וחכמים אומרים ימי חייך בעולם הזה V'chachamim omrim yemei chayecha b'olam hazeh, כל ימי חייך להביא לימות המשיח kol yemei chayecha l'havi limos Hamashiach. So says the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael: זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh is like רש״י Rashi. The מצוה mitzvah is זכירת יציאת מצרים zechiras Yetziat Mitzrayim all year. This is a מצוה mitzvah all year long to remember יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim. And how do you know not only the day but also the night? There's another פסוק pasuk למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך l'maan tizkor et yom tzeischa me'eretz Mitzrayim kol yemei chayecha. So רש״י Rashi's explanation of זכור את היום הזה Zachor et hayom hazeh is a direct, is directly stemming from the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael. If you look at the next source on the next page, what does the מכילתא דרשב״י Mechilta d'Rashbi say about that פסוק pasuk? מכילתא דרשב״י Mechilta d'Rashbi says: ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה Vayomer Moshe el ha'am Zachor et hayom hazeh. מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר Mikhlal shene'emar v'haya ki yish'alcha vincha machar l'mor. There's a פסוק pasuk that says if your son asks you, so יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו yakhol im yish'alcha atah maggid lo v'im lav ee atah maggid lo, I might think it's only a מצוה mitzvah to tell the story of יציאת מצרים Yetziat Mitzrayim to your son if he asks you, but if he doesn't ask there's no מצוה mitzvah. תלמוד לומר והגדת לבנך אף על פי שאינו שואלך Talmud lomar v'higadeta l'vincha af al pi she'eino sho'alcha. No והגדת לבנך v'higadeta l'vincha even if he doesn't ask there's a מצוה mitzvah. אין לי אלא בזמן שיש לו בן Ein li ela bizman sheyesh lo ben. בינו לבין עצמו, בינו לבין אחר מנין Beino l'vein atzmo, beino l'vein acheir minayin? How do you know even amongst yourself there's a מצוה mitzvah, let's say you have a סדר Seder by yourself, or you have a סדר Seder among family and friends, let's say you were planning on having a סדר Seder with your family and then there was a, no let's not go there. Let's say you end up having a סדר Seder just among friends. So מנין minayin, how do you know there's still a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur Yetziat Mitzrayim? תלמוד לומר ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Talmud lomar vayomer Moshe el ha'am Zachor et hayom hazeh asher yetzasem miMitzrayim. The פסוק pasuk says זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh sheyetzasem miMitzrayim. The מכילתא דרשב״י Mechilta d'Rashbi is like the רמב״ם Rambam. The רמב״ם Rambam who says זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh sheyetzasem miMitzrayim is about סיפור יציאת מצרים sippur Yetziat Mitzrayim is clearly coming from the מכילתא דרשב״י Mechilta d'Rashbi. So there's a מחלוקת machlokes רש״י Rashi and the רמב״ם Rambam that's really already a מחלוקת תנאים machlokes Tanna'im. מחלוקת machlokes between רבי ישמעאל Rabbi Yishmael and רבי שמעון בר יוחאי Rabbi Shimon bar Yochai. Is the פסוק pasuk of זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים Zachor et hayom hazeh sheyetzasem miMitzrayim going on זכירה zechira... זכירת יציאת מצרים zechirat yetziat mitzrayim every day of the year or is it going on סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim ליל ט\"ו ניסן leil tet-vav Nissan? Fine, עד כאן ad kan, so far זכירת יציאת מצרים zechirat yetziat mitzrayim, סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim - a very nice מחלוקת machlokes רבי ישמעאל Rabbi Yishmael and רשב\"י Rashbi, which is also מחלוקת machlokes רש\"י Rashi and the רמב\"ם Rambam. Fine. But here's the next interesting question once you have this analysis set up: Why did the רמב\"ם Rambam need two פסוקים pesukim? Because both פסוקים pesukim are necessary, right? If you would have just had זכור Zachor, you wouldn't have known there's a מצוה mitzvah to tell your son. If you just had והגדת לבנך v'higadeta l'vincha, you wouldn't have known there's a מצוה mitzvah even if you don't have a son. Okay, so רש\"י Rashi, who just has והגדת לבנך v'higadeta l'vincha, is there a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim if you don't have a son? בשלמא Bishlama for the רמב\"ם Rambam, what we do, we know the הלכה halacha is הלכה למעשה halacha l'maaseh, the סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim, whether you have a son, you don't have a son, whoever's at the סדר Seder, the רמב\"ם Rambam, okay, we don't want to go against the רמב\"ם Rambam, right? But if you'd ask רש\"י Rashi, what did רש\"י Rashi - רש\"י Rashi only had daughters. What did רש\"י Rashi's סדר Seder look like? והגדת לבנך V'higadeta l'vincha, maybe \"בנך\" bincha is also \"בנותיך\" benosaycha. Okay, that's a question. Maybe not. We'll tell it to her, but it's a question. But רש\"י Rashi, let's say רש\"י Rashi was sitting with his wife at the סדר Seder. Let's leave daughters out of the question for a minute. רש\"י Rashi's sitting with his wife at the סדר Seder. So are they just looking at each other silently? Because for רש\"י Rashi there's no מצוה mitzvah. It's והגדת לבנך v'higadeta l'vincha. There's no זכור Zachor. So if you don't have sons, no מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim? Is that true? So take a look at the next section. It's for sure not true. How do you know for sure it's not true? It's בפירוש b'feirush a גמרא Gemara. גמרא Gemara says in מקור ז' makor zayin, פסחים דף קטז עמוד א Pesachim daf kuf-tes-vav amud aleph, תנו רבנן חכם בנו שואלו Tanu Rabbanan chacham beno sho-alo. If you have a smart son, he should ask you the מה נשתנה Mah Nishtanah. ואם אינו חכם אשתו שואלתו V'im eino chacham ishto sho-alato, so your wife asks you the מה נשתנה Mah Nishtanah. ואם לאו הוא שואל לעצמו V'im lav hu sho-el l'atzmo. You ask yourself the מה נשתנה Mah Nishtanah. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעים בהלכות הפסח שואלין זה לזה V'afilu shnei talmidei chachamim she-yod'im b'hilchos ha-Pesach sho-alin zeh la-zeh. Even two תלמידי חכמים talmidei chachamim who are sitting with each other and having a סדר Seder, they ask each other the מה נשתנה Mah Nishtanah. So what's clear in this גמרא Gemara? This גמרא Gemara is clear that even if you don't have a son that you're going to be telling the story to, even בינו לבין עצמו beino l'vein atzmo, even שני תלמידי חכמים shnei talmidei chachamim who are sitting together, there is a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. So clearly והגדת לבנך v'higadeta l'vincha doesn't just mean if you have a son. Even there's סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim even if you don't have a son. The question is according to בשלמא bishlama, according to the רמב\"ם Rambam, what's the מקור makor for this גמרא Gemara? זכור Zachor. But according to רש\"י Rashi that זכור Zachor is זכירת יציאת מצרים zechirat yetziat mitzrayim every day of the year, what's the מקור makor for this גמרא Gemara? Because רש\"י Rashi only has והגדת לבנך v'higadeta l'vincha for סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. There are two דרכים derachim you can go and answer this question. The first דרך derech is I'd say conceptually the פשטות pashstus, but textually we're going to have to, you know, finagle. And the second דרך derech is going to be - wow, a massive חידוש chiddush, but maybe the פשטות pashstus in just how to read the פסוק pasuk. So let's see. Let's see. So the first מהלך mahalach is source ח' ches and ט' tes. Source ח' ches and ט' tes is the ספר החינוך Sefer ha-Chinuch and the אור החיים Or ha-Chaim, who לאו דווקא והגדת לבנך lav davka v'higadeta l'vincha. והגדת לבנך V'higadeta l'vincha means לאו דווקא lav davka a son. It means tell the story of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. Yeah, if you have a son, great, but even if you don't have a son. And it all comes from והגדת לבנך v'higadeta l'vincha. Take a look at the חינוך Chinuch in source ט' tes, סימן פא siman pei-aleph in the חינוך Chinuch. לספר בעניין יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן כל אחד כפי צחות לשונו Lesaper b'inyan yetziat mitzrayim b'leil chamisha asar b'Nissan kol echad kefi tzachut leshono. There's a מצוה mitzvah for each person to tell the story of יציאת מצרים yetziat mitzrayim on ליל ט\"ו בניסן leil tet-vav b'Nissan as well as you're able to. ולהלל ולשבח השם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם U-l'hallel u-l'shabeach Hashem Yisborach al kol ha-nissim she-asah lanu sham. To praise Hashem for all the נסים nissim that He did for us, שנאמר והגדת לבנך וגו' she-ne'emar v'higadeta l'vincha v'go. Like the פסוק pasuk says, which פסוק pasuk is he quoting? והגדת לבנך V'higadeta l'vincha. There's no mention of זכור Zachor. והגדת לבנך V'higadeta l'vincha. וכבר פירשו חכמים דמצות ההגדה זו היא בליל חמשה עשר בניסן בשעת אכילת מצה U-kevar peirshu chachamim d'mitzvot ha-hagadah zu hi b'leil chamisha asar b'Nissan b'sha'at achilat matzah. חז\"ל Chazal say this מצוה mitzvah is on ליל ט\"ו בניסן leil tet-vav b'Nissan at the time that we eat מצה matzah. And then the חינוך Chinuch says, ומה שאמר הכתוב לבנך דלאו דווקא בבנו אלא אפילו עם כל בריה U-mah she-amar ha-kasuv l'vincha d'lav davka b'vno ela afilu im kol biryah. It doesn't mean דווקא davka your son, you could tell the story of יציאת מצרים yetziat mitzrayim to anybody. Okay, but what if I'm by myself? So the חינוך Chinuch says that too. Take a look at the next - at both parts, skipping a little bit. ואפילו בינו לבין עצמו אם אין שם אחרים V'afilu beino l'vein atzmo im ein sham acherim. Even if you're on your own and there are no other people there, there's still a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. So the חינוך Chinuch says, you know, it's the חינוך Chinuch, but it's לאו lav very much לאו דווקא lav davka the פסוק pasuk, but that's how the חינוך Chinuch understands. והגדת לבנך V'higadeta l'vincha - presumably the חינוך Chinuch doesn't use these words, but presumably we say something like דיבר הכתוב בהווה diber ha-kasuv b'hoveh. You know, people are sitting around the table and you're going to speak to your son and learn - you're going to speak to your son and teach. דיבר הכתוב בהווה Diber ha-kasuv b'hoveh. But it didn't mean דווקא davka that והגדת לבנך v'higadeta l'vincha. It meant there's a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. Even if you don't have a son, there's certainly a מצוה mitzvah. The אור החיים Or ha-Chaim as well in the next source, who learns the פסוק pasuk perhaps slightly differently but he comes to the same conclusion. The אור החיים Or ha-Chaim is bothered: עוד ירצה באומרו לאמר Od yeiratzeh b'omro leimor. Right, the פסוק pasuk - he wants to know why does the פסוק pasuk say the word לאמר leimor? והגדת לבנך ביום ההוא V'higadeta l'vincha bayom hahu, period. Why והגדת לבנך ביום ההוא לאמר v'higadeta l'vincha bayom hahu leimor? What's the word לאמר leimor adding? The אור החיים Or ha-Chaim wants to know. So I wonder if this touches on a מחלוקת machlokes. There is a מחלוקת machlokes in general between the רד\"ק Radak and the רמב\"ן Ramban. לאמר laymor according to the רד״ק Radak means to say over. לאמר laymor, לאמר le-omer, right? When ArtScroll translates וידבר השם אל משה לאמר Vayedaber Hashem el Moshe laymor and God spoke to Moshe saying, so that's not correct according to the רד״ק Radak. It should be: and God spoke to Moshe to say over, right? To say over to כל ישראל Klal Yisrael, לאמר laymor. The רמב״ן Ramban disagrees with the רד״ק Radak. The רמב״ן Ramban holds like ArtScroll. But the רמב״ן Ramban says לאמר laymor means, לאמר laymor means like more clear speech. And השם Hashem spoke to משה Moshe very clearly, very straightforwardly. So presumably that's what ArtScroll means when they say the word 'saying'. המחלוקת hamachlokes between the רד״ק Radak and the רמב״ן Ramban. So I don't know if this אור החיים Or HaChayim weighs in on that. If you learn לאמר laymor like the רמב״ן Ramban, it's not such a קשיא kashya why it's here. Tell over your son, you know, in a clear type of way. Say it like the רד״ק Radak, tell over your son to say over. Then you're scratching your head, well what's who's he supposed to say it over to? So I don't know. That's a... that perhaps is in the background of this אור החיים Or HaChayim. But either way, the אור החיים Or HaChayim is bothered, what's what's going on with the word לאמר laymor? And he says, להיות שאמר והגדת לבנך li-hiyot she-amar vehigadta levincha, it's because the פסוק passuk said והגדת לבנך vehigadta levincha, תינח אם יש לו בן tinach im yesh lo ben, oh, so I understand if you have a son. Great, there's a מצוה mitzvah. אם אין לו בן יהיה פטור im ayn lo ben yiheye patur, I might think if you don't have a son you're פטור patur. תלמוד לומר לאמר Talmud lomar laymor, שאף על פי כן צריך להגיד אפילו בינו לבין עצמו she-af al pi chen tzarich lehagid afilu beyino levein atzmo. The לאמר laymor is a יתורא yetura to say no. There's an אמירה amira even if you don't have a son. There's והגדת לבנך vehigadta levincha and there's לאמר laymor and אמירה amira even if you don't have a son, סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim even בינו לבין עצמו beyino levein atzmo. אור החיים Or HaChayim then concludes, he says, 'I... so what does the פסוק passuk why does the פסוק passuk say והגדת לבנך vehigadta levincha? If it's... if you're חייב chayav even when you don't have a son, why does it say והגדת לבנך vehigadta levincha at all?' Very very beautiful אור החיים Or HaChayim he ends off, he says the פסוק passuk is telling you if you do this מצוה mitzvah properly you'll be זוכה zocheh to have a son. That's what the the אור החיים Or HaChayim says. Very nice, very nice explanation of the פסוק passuk. Good. So עד כאן ad kan, if you learn like the חינוך Chinuch or the אור החיים Or HaChayim, also the פסוק והגדת לבנך passuk vehigadta levincha teaches us סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim, but it's לאו דוקא lav davka לבנך levincha. It's it's anyone you have to tell the story of יציאת מצרים yetzias Mitzrayim in in any way shape or form. So perhaps coming back to our רש״י Rashi, right? We we were bothered, רש״י Rashi says the פסוק passuk זכור zachor is כל ימות השנה kol yemos hashanah, it has nothing to do with ליל ט״ו בניסן leil tes-vov be-Nissan. So how does he know there's a מצות סיפור יציאת מצרים mitzvas sippur yetzias Mitzrayim even if you don't have a son? Maybe he learns like the חינוך Chinuch or the אור החיים Or HaChayim. Now I said before that this is conceptually easy but textually difficult because conceptually, great, you know, לאו דוקא lav davka is always the easiest thing to do conceptually. לאו דוקא Lav davka. And now now you're good to go. Textually, it's always the hardest. Well, then why did the פסוק passuk say the way he said? He said לבנך levincha. So again, the the חינוך Chinuch already says it's לאו דוקא lav davka, it's not the worst לאו דוקא lav davka in the world, דברה תורה בהווה dibra Torah behoveh, the normal way of saying it. It's it's not you know what you'd think offhand. הרי Harei the פסוק passuk did say והגדת לבנך vehigadta levincha, so this is not like your most logical approach. And אגב agav, the רמב״ם Rambam understood it very דוקא davka, right? The רמב״ם Rambam says והגדת לבנך vehigadta levincha is very דוקא davka, that's why you need the פסוק passuk. That's how you would have read the פסוק passuk דוקא davka. Okay, so you have ראשונים Rishonim and אחרונים Acharonim, you have the חינוך Chinuch and the אור החיים Or HaChayim who are reading it as לאו דוקא lav davka. Textually, that's always difficult. Fine. There is another approach here. And that approach is based on the שיטה shita of הרא״ש ha-Rosh. Now הרא״ש ha-Rosh is is is going to to blow your mind. It's it blew my mind when I first learned this הרא״ש ha-Rosh. And it's הרא״ש ha-Rosh in the תשובות הרא״ש Tshuvos ha-Rosh, right? We're familiar from with הרא״ש ha-Rosh from the back of the גמרא Gemara. But he's not only in the back of the גמרא Gemara, he's also in תשובות Tshuvos. And and הרא״ש ha-Rosh just has an unbelievable תשובה tshuva about סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim. It changes everything. Once you once you see this הרא״ש ha-Rosh, you know, it it just it's mind-boggling. It's mind-boggling because we're so conditioned to the other way. But you know if you if you do like הרא״ש ha-Rosh, take a look. This הרא״ש ha-Rosh in... source 14, כלל כ״ד אות ב׳ Klal chaf-daled os beis in the תשובות הרא״ש Tshuvos ha-Rosh. הרא״ש ha-Rosh is asked the following question: וששאלת למה אין מברכין על סיפור ההגדה vesha-altah lamah ayn mevarachin al sippur ha-hagadah. Somebody asked הרא״ש ha-Rosh, 'Why don't we make a ברכה bracha on סיפור ההגדה sippur ha-hagadah?' Answers הרא״ש ha-Rosh: הרבה דברים ציווה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהם harbeh devarim tzivah Hakadosh Baruch Hu la-asos zecher liyetzias Mitzrayim ve-ayn anu mevarachin aleihem. What's the problem, what's the קשיא kashya? There are many מצוות mitzvos we do זכר ליציאת מצרים zecher liyetzias Mitzrayim and we don't make a ברכה bracha. כגון הפרשת בכורות kegon hafrashas bechoros, there's a מצוה mitzvah of בכור bechor, וכל המועדים vechol hamoadim, all the ימים טובים yamim tovim. They're all זכר ליציאת מצרים zecher liyetzias Mitzrayim, right? בכור bechor is זכר למכת בכורות zecher lemakkas bechoros. שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושים אותו זכר ליציאת מצרים she-ayn tzarich lehazkir be-hafrashas bechoros she-anu osin oso zecher liyetzias Mitzrayim. Well, when when you're מפריש mafrish a בכור bechor, you don't need to then sit down and say עבדים היינו לפרעה במצרים avadim hayinu lepharaoh be-Mitzrayim and He took us out with the ten מכות makkos and מכת בכורות makkas bechoros. No. You you do the מעשה maaseh of בכור bechor. אלא שציווה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרים יציאת מצרים elah shetzivah Hakadosh Baruch Hu la-asos hamaaseh umitoch kach anu zochrim yetzias Mitzrayim. And when we do that מעשה maaseh we remember יציאת מצרים yetzias Mitzrayim. You're reading this הרא״ש ha-Rosh and you're wondering what on earth is he talking about? But he was asked about the מצוה mitzvah of הגדה hagadah. Good. So בכור bechor has no מצוה mitzvah of הגדה hagadah, but פסח Pesach, which does have a מצוה mitzvah of הגדה hagadah, so why don't we make a ברכה bracha on it? So הרא״ש ha-Rosh then says, it's mind-blowing: ולאו דוקא הגדה בפה velav davka hagadah be-peh. There's no מצוה mitzvah of הגדה hagadah. You don't need to tell over the story of יציאת מצרים yetzias Mitzrayim. The מצוה mitzvah is on ליל פסח leil Pesach to bring a קרבן פסח korban Pesach, eat the קרבן פסח korban Pesach, eat מצה matzah, eat מרור maror, just like there's a מצוה mitzvah of הפרשת בכורות hafrashas bechoros. Those are מצוות mitzvos that are זכר ליציאת מצרים zecher liyetzias Mitzrayim. Why don't you make a ברכה bracha on the הגדה hagadah? Because... There's no מצוה mitzvah and וזהו v'zehu. And if there's no מצוה mitzvah of הגדה Haggadah, there's no מצוה mitzvah of יציאת מצרים Yetzias Mitzrayim. רבותי Rabosai, the ראש הישיבה Rosh HaYeshiva mid-סדר Seder, you know that's what someone pointed out to me that of all people to make a statement like this, the ראש Rosh's son was the טור Tur. So והגדת לבנך v'higadeta l'vincha, like what could have happened in the ראש Rosh's house? The ראש Rosh says there's דווקא davka no מצוה mitzvah, no מצוה mitzvah of יציאת מצרים Yetzias Mitzrayim. It's wild. Then the ראש Rosh concludes, he writes אלא אם ישאל מפרשין לו ela im yishal m'porshin lo. Oh, what is the מצוה mitzvah? If your son asks you, then you have to tell him the story. Okay, אגב agav, it could be the טור Tur asked the ראש Rosh a lot of questions. מסתמא mistama, he didn't understand the concept of a son who doesn't have questions. But okay, whatever it is. The ראש Rosh says אבל אם ישאל מפרשין לו aval im yishal m'porshin lo. If your son asks you, oh, then you have a חיוב chiyuv to tell him about יציאת מצרים Yetzias Mitzrayim. But if your son doesn't ask you, no חיוב chiyuv. Right? Another thing, the ראש Rosh's סדר Seder must have been much shorter than our סדר Seder. Can you imagine a סדר Seder with no מגיד Maggid? ורחץ Urchatz, כרפס Karpas, יחץ Yachatz, רחצה Rochtzah for the ראש Rosh. I don't know what, no מגיד Maggid. Then when the טור Tur went to ישיבה Yeshiva and went home, there was no מגיד Maggid because the ראש Rosh says only if your son asks you. If the son doesn't ask you, no מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim. Oh, what's found in the גמרא Gemara? There you go, what's found in the גמרא Gemara. The גמרא Gemara says בפירוש beferush, right? We saw source זיין zayin, גמרא Gemara in דף קטז עמוד א daf kuf tes vav amud aleph. The גמרא Gemara in פסחים Pesachim says, of course there's מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim even if you don't have a son. That's a fantastic question. Take a look at the next source. So רבי ירוחם פישל פרלא Rav Yerucham Fishel Perlow asked that question. רבי ירוחם פישל פרלא Rav Yerucham Fishel Perlow in his פירוש peirush on רב סעדיה גאון Rav Saadia Gaon's ספר המצוות Sefer HaMitzvos asked that question, and he writes as follows. Writes רבי ירוחם פישל פרלא Rav Yerucham Fishel Perlow, source יא yud aleph, ומבואר מדבריו ז\"ל u'mevu'ar midvarav zal, it's clear from the ראש Rosh, דליכא מצוה בסיפור יציאת מצרים אלא על פי שאלת הבן d'leika mitzvah b'sippur Yetzias Mitzrayim ela al pi she'elas haben. There is no מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim unless your son asks you a question. וכדכתיב והיה כי ישאלך בנך וגו' u'ke'dikhtiv vehaya ki yishalcha bincha v'go, like the פסוק pasuk says והיה כי ישאלך בנך vehaya ki yishalcha bincha, if your son asks you. If your son doesn't ask you, there's no מצוה mitzvah. ומבואר דסבירא ליה דמאי דאמרינן בפרק ערבי פסחים חכם בנו שואלו וכולו ואם לאו הוא שואל את עצמו ואינן שם u'mevu'ar desvira lei d'mai d'amrinan b'perek Arvei Pesachim chacham beno sho'alo v'chulo v'im lav hu sho'el es atzmo v'inan sham Sam's question, מדרבנן בעלמא הוא mi'derabbanan b'alma hu. It's a דין din מדרבנן derabbanan. אבל מדאורייתא ודאי ליכא חיובא אלא להשיב על שאלת הבן aval mideoraysa vadai leika chiyuva ela l'hashiv al she'elas haben. מדאורייתא Mideoraysa, it's only סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim if your son asks you a question. Ah, מדרבנן miderabbanan, חז\"ל Chazal were מתקן mesaken a מצוה mitzvah מדרבנן miderabbanan of סיפור יציאת מצרים בכל עניין sippur Yetzias Mitzrayim b'chol inyan. But that's only מדרבנן miderabbanan. And then the ראש Rosh goes on to say that the רבי ירוחם פישל פרלא Rav Yerucham Fishel Perlow goes on to say לפי הראש l'fi haRosh, all the דינים dinim that we find, all the גמרות Gemaros we find about סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim as an independent מצוה mitzvah, all going to be מדרבנן miderabbanan. וכן מאי דתנן התם ממין דף בן אביו מלמדו וכולו v'chen mai d'tenan hasam mi-min daf ben aviv melamdo v'chulo אין זה אלא מדרבנן ein ze ela miderabbanan. וכן מה שאמרו במכילתא ובירושלמי ובסדר ההגדה v'chen mah she'amru b'Mekhilta u'v'Yerushalmi u'v'Seder HaHaggadah, right, everyone's favorite part of the הגדה Haggadah, ארבעה בנים דברה תורה וכולו Arba'a Banim dibra Torah v'chulo. שאינו יודע לשאול את פתח לו שנאמר והגדת לבנך she'eino yode'a lishol at pesach lo shene'emar v'higadeta l'vincha, right? The ראש Rosh's סדר Seder, they didn't say the ווארט vort about why it says את at not אתה atah because the mother is better at that. Right? Probably really that's just the לשון lashon of תנאים Tannaim they used in ירושלמי Yerushalmi, use לשון את lashon at, but okay, that's what the ציון לנפש לומר Tziyon L'Nefesh l'omar. But the point is in the ראש Rosh's סדר Seder they weren't דן dan on this? It's only if your son asks you? So says רבי ירוחם פישל Rav Yerucham Fishel, yeah, they were דן dan on it מדרבנן miderabbanan. Right? אין זה אלא אסמכתא בעלמא מדרבנן ein ze ela asmachta b'alma miderabbanan. It's a דין din מדרבנן derabbanan of telling סיפור יציאת מצרים sippur Yetzias Mitzrayim, ארבעה בנים Arba'a Banim is all מדרבנן miderabbanan. מדאורייתא Mideoraysa, there's only a מצוה mitzvah if your son asks you the question. Go ahead. למה לא מברכים כמו בחנוכה מדרבנן Lama lo mevarechim k'mo b'Chanukah miderabbanan? לא, כי הראש אומר שזה לא מצוה בפני עצמה. כאילו, אה, תשובה, שאלה טובה. כאילו המצוה בפני עצמה כן הוא מצוה דרבנן. לא יודע. אני לא יודע. שאלה טובה. תיקנו את המצוה הזאת, אולי, טוב, אני לא יודע. אולי מה שנראה בהמשך יענה על השאלה שלך, אז נראה. כאילו החידוש שנראה בהמשך, אולי זה יענה. אבל כרגע אני לא יודע. שאלה טובה. Lo, ki haRosh omer shezeh lo mitzvah bifnei atzmah. Ke'ilu, ah, teshuvah, she'elah tovah. Ke'ilu, hamitzvah bifnei atzmah ken, hu mitzvah derabbanan. Lo yode'a. Ani lo yode'a. She'elah tovah. Tiknu es hamitzvah hazo, ulay, tov, ani lo yode'a. Ulay mah shenireh b'hemshech ya'aneh al she'elatcha, az nireh. Ke'ilu, hachiddush shenireh b'hemshech, ulay zeh ya'aneh, aval karega ani lo yode'a. She'elah tovah. יש שאלה אחרת למאן דאמר בכלל למה לא מברכים על ההגדה? yesh she'elah acheres l'man d'amar b'khlal lama lo mevarechim al haHaggadah? כן, אז זה השאלה. אז כן, הראש... אותם תירוצים, יש המון תירוצים על השאלה הזאת. אז הראש... זה מה שהראש כותב. יש עוד תירוצים, נכון. כאילו אף לשיטתנו אנחנו לא פוסקים כראש הזה. אנחנו חושבים שתופסים שיש מצוה של סיפור יציאת מצרים אף מדאורייתא. כאילו מסתמא זה איך שתופסים. אז אני חושב. האמת אין הכרח לזה, אבל אני חושב. אבל... כן, יש עוד תירוצים. יש... יש תירוץ מאוד יפה בהגדה מעשה נסים של הנתיבות. יש תירוץ מאוד יפה לזה. יש תירוצים. Ken, az zeh hashe'elah. Az ken, haRosh... osam terutzim, yesh hamon terutzim al hashe'elah hazo. Az haRosh... zeh mah shehaRosh kosev. Yesh od terutzim, nachon. Ke'ilu, af l'shitasenu, anachnu lo poskim kaRosh hazeh. Anachnu choshavim shetofsim sheyesh mitzvah shel sippur Yetzias Mitzrayim af mideoraysa. Ke'ilu mistama, zeh eich shetofsim. Az ani choshav. Ha'emes ein hakra'ah l'zeh, aval ani choshav. Aval... ken, yesh od terutzim. Yesh terutz me'od yafeh b'Haggadah Ma'aseh Nissim, shel haNetivos. Yesh terutz me'od yafeh l'zeh. Yesh terutzim. Joey, had a question? Why can't it be that according to the ראש Rosh you make a ברכה bracha then you would only make a ברכה bracha if your son asks you? And how would that actually work? No, no, the ראש Rosh is saying you don't make a ברכה bracha. Since there's no independent מצוה mitzvah, it's only if your son asks you, so you don't make a ברכה bracha because it's not a מצוה mitzvah that stands on its own. Maybe it would be weird. So the ראש Rosh doesn't go into that, as to why is it that then you wouldn't make a ברכה bracha. Maybe it's because, I don't know, when would you make a ברכה bracha? If your son asks you now, ברוך אתה Baruch Atah, then only answer the question? I don't know. The ראש Rosh says if it's not a מצוה mitzvah stands on its own, there's no ברכה bracha. טוב Tov. Fine. I think also that question though, it's a similar question to what you were asking. So, I think we might develop a יסוד Yesod in a minute that will give a more robust answer to that question. But for now that's that. So coming back to רש\"י Rashi, so a second approach to רש\"י Rashi could be he holds like הרא\"ש the Rosh. Right? That רש\"י Rashi holds that there טאקע taka only is a מצוה Mitzvah if you have a son. Now רש\"י Rashi would be slightly differently than הרא\"ש the Rosh because if רש\"י Rashi's, well actually let me hold off on that point. I'll make that point in a few minutes. The it could be רש\"י Rashi who learns the פסוק Pasuk of זכור את היום הזה Zachor es hayom hazeh not as סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim holds like הרא\"ש the Rosh. There's no מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim if you don't have a son. So we have two דרכים drachim in explaining רש\"י Rashi. We could say that שיטת רש\"י shittas Rashi is like החינוך the Chinuch and the אור החיים the Or Hachaim that והגדת לבנך V'higadta l'vincha is לאו דוקא lav davka and the מצוה Mitzvah is על כל פנים al kol panim, סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim, or you could say רש\"י Rashi is like הרא\"ש the Rosh that אינמי inamay there's no independent מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. Is there any way to מכריע machria? Is there any way to be מכריע machria as to what רש\"י Rashi holds? So the answer offhand is no. But there's one רש\"י Rashi that I wonder if you could wonder whether this רש\"י Rashi helps to be מכריע machria. It's not a ראיה מוכרחת raya muchrachas though, I grant that. In the next source, source י\"ב Yud-Beis, פסוקים psukim in פרשת ראה parshas Re'eh are talking about פסח Pesach. The פסוקים psukim say לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך Lo sachal alav chametz shivas yamim tochal alav matzos lechem oni ki v'chipazon yatzasa me'eretz Mitzrayim l'maan tizkor es yom tzeis'cha me'eretz Mitzrayim kol yemei chayecha. Writes רש\"י Rashi, למען תזכר על ידי אכילת הפסח והמצה את יום צאתך L'maan tizkor, al yedei achilas hapesach vehamatza es yom tzeis'cha. Through eating קרבן פסח Korban Pesach and מצה matza you should remember יציאת מצרים Yitzias Mitzrayim. What's missing here? סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim! Isn't there another מצוה Mitzvah that contributes to the למען תזכר l'maan tizkor? רש\"י Rashi say על ידי אכילת פסח ומצה al yedei achilas Pesach u'matza and סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. So it's not a ראיה מוכרחת raya muchrachas. There are two reasons why it's not a ראיה מוכרחת raya muchrachas. Why? Number one, there's another thing missing here, מרור maror! Right? Where's מרור maror? So if רש\"י Rashi really wants to be comprehensive and say all the things that are relevant to the remembering יציאת מצרים Yitzias Mitzrayim he should have said מרור maror. Now you could push back on that and you could say, \"No, רש\"י Rashi is mentioning the things that remember יציאת מצרים Yitzias Mitzrayim, not עבדות מצרים avdus Mitzrayim. מרור maror is נוגע nogaya to עבדות avdus, it's not נוגע nogaya to יציאת מצרים Yitzias Mitzrayim.\" According to that line of reasoning, סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim should be mentioned. Pushback number two, though, is to say, \"Well, רש\"י Rashi is just commenting on what was mentioned in the פרשה parsha. The פרשה parsha mentioned קרבן פסח Korban Pesach and מצה matza. It didn't mention סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. It doesn't mean סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim can't go here.\" Yeah, but the pushback on the pushback is to say, \"Yeah, but why did the פרשה parsha only mention that?\" Right? רש\"י Rashi reads that there's a פרשה parsha in חומש Chumash which tells you that the way to do למען תזכר l'maan tizkor, the way to remember יציאת מצרים Yitzias Mitzrayim is על ידי אכילת הפסח והמצה al yedei achilas hapesach vehamatza and it doesn't mention סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. Now רש\"י Rashi is learning למען תזכר l'maan tizkor as about פסח Pesach. You didn't have to learn למען תזכר l'maan tizkor as about פסח Pesach. You could have learned למען תזכר l'maan tizkor as about זכירת יציאת מצרים zechiros Yitzias Mitzrayim, which by the way is how הרמב\"ם the Rambam will learn. Right? הרמב\"ם the Rambam who holds זכור zachor is about סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. What's the מקור makor for זכירת יציאת מצרים zechiros Yitzias Mitzrayim? למען תזכר L'maan tizkor, right, the פסוק pasuk that בן זומא Ben Zoma and the חכמים Chachamim, רבי אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azaryah are all talking about. So רש\"י Rashi דוקא davka says this פסוק pasuk is talking about ליל ט\"ו בניסן Leil Tes-Vav b'Nissan, but he leaves out סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. So could it be because he holds no such מצוה Mitzvah? No מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim? אם כן Im kein, maybe רש\"י Rashi is like הרא\"ש the Rosh and רש\"י Rashi holds there's only a מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim if you have a son. If that's correct, then I'll take a question. If that's correct though, we do need to modify it slightly. רש\"י Rashi would end up slightly differently than הרא\"ש the Rosh in the sense that הרא\"ש the Rosh said you're only חייב chayav if your son asks you a question, because his מקור makor was not even והגדת לבנך V'higadta l'vincha, his מקור makor was והיה כי ישאלך בנך v'haya ki yishalcha bincha. For רש\"י Rashi though it's pretty clear that the מקור makor is והגדת לבנך V'higadta l'vincha and so you should be חייב chayav even if your son doesn't ask you. The next source, רש\"י Rashi explains the פסוק pasuk והגדת לבנך V'higadta l'vincha, רש\"י Rashi על התורה al HaTorah brings down the מדרש Midrash, והגדת לבנך V'higadta l'vincha is talking about the שאינו יודע לשאול She'eino Yodeia Lishol. Right? Look at just the bold part, והגדת לבנך בבן שאינו יודע לשאול והכתוב מלמדך שתפתח לו אתה בדברי הגדה המושכין את הלב V'higadta l'vincha, b'ven she'eino yodeia lishol, vehakasuv melamedcha shetiphtach lo atah b'divrei aggadah hamoshchin es halev. So רש\\"י Rashi translates the פסוק pasuk as talking about the שאינו יודע לשאול She'eino Yodeia Lishol, sounds like the שאינו יודע לשאול She'eino Yodeia Lishol is not אסמכתא asmachta, it's not מדרבנן miderabbanan, it's the way רש\\"י Rashi understands מדאורייתא mide'oraisa what the פסוק pasuk means. So it comes out, if this is all correct, we have three שיטות shittos about סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim, to sum up what we have so far. Three שיטות shittos. We have שיטת הרמב\"ם Shittas HaRambam. שיטת הרמב\"ם Shittas HaRambam is that there's a מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim על כל פנים al kol panim, whether you have a son, whether you don't have a son, no matter who's at your סדר Seder, wherever you do the סדר Seder, the מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim is an independent מצוה Mitzvah. How does הרמב\"ם the Rambam know that? זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים Zachor es hayom hazeh asher yatzas'tem mi'Mitzrayim mibeis avadim. On the opposite extreme, we have הרא\"ש the Rosh. הרא\"ש the Rosh says there's only a מצוה Mitzvah of סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim if you have a son and he asks you questions. Because what's his מקור makor for סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim? והיה כי ישאלך בנך V'haya ki yishalcha bincha. It's מדרבנן miderabbanan to have סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim even without that, but מדאורייתא mide'oraisa that's the מצוה Mitzvah. In the middle we have רש\"י Rashi, and we're not a hundred percent sure where to go with רש\"י Rashi. רש\"י Rashi clearly learns זכור את היום הזה Zachor es hayom hazeh as not about סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. Does that mean where does that leave him with respect to סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim? So you could say like החינוך the Chinuch and the אור החיים the Or Hachaim that he holds no, והגדת לבנך V'higadta l'vincha is לאו דוקא lav davka and the מצוה Mitzvah is על כל פנים al kol panim, סיפור יציאת מצרים Sippur Yitzias Mitzrayim. Or you could say no, רש\"י Rashi learns like הרא\"ש the Rosh or על דרך הרא\"ש al derech the Rosh, that there's only a מצוה Mitzvah if you have a son. Now רש\"י Rashi is not exactly הרא\"ש the Rosh because he would learn והגדת לבנך V'higadta l'vincha, so even if your son doesn't ask you the question, as long as you have him, you're חייב chayav to tell the story. And we brought what we maybe maybe we'll call a soft ראיה raayah and then it is still a good ראיה raayah but some may say it's a soft ראיה raayah so that this is שיטת רש\"י shittas Rashi from למען תזכור L'ma'an tizkor. Again it's a good ראיה raayah רבותי rabosai because because רש\"י Rashi רש\"י Rashi is saying this פסוק pasuk is talking about ליל ט\"ו Lail Tetz-vov and not about זכירת יציאת מצרים zechiras yetzias mitzrayim which is the פשוטו של פסוק pshuto shel pasuk for the פסוק pasuk and and it's the way חז\"ל Chazal bring down the פשוטו של פסוק pshuto shel pasuk, right, the הגדה Haggadah says למען תזכור L'ma'an tizkor ימי חייך היום y'mei chayechah hayom כל ימי חייך kol y'mei chayechah הלילות haleilos but רש\"י Rashi learns that some at ליל ט\"ו Lail Tetz-vov so you have a פרשה parsha in חומש Chumash which tells you the way to do זכירת יציאת מצרים zechiras yetzias mitzrayim on ליל ט\"ו Lail Tetz-vov is על ידי אכילת פסח ומצה al yedei achilas pesach umatzah no mention of סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim because there's no such מצוה mitzvah so maybe רש\"י Rashi holds like like that way as well so three שיטות shittos in סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim. Yeah go ahead. I just wanted to know if we were saying the פשוטו של פסוק pshuto shel pasuk is סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim in the whole פרשה parsha doesn't mention... Which פרשה parsha? In תורה Torah ט\"ו Tetz-vov? The whole פרשה parsha... It's not. It's not. It's not סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim. פשוטו של פסוק pshuto shel pasuk is זכירה zechira. Meaning זכירה zechira like רש\"י Rashi said פשוטו של פסוק pshuto shel pasuk is זכירה zechira through the פסח ומצה pesach umatzah meaning the פרשה parsha is talking about the מצוה mitzvah of קרבן פסח Korban Pesach. בסדר Beseder בסדר Beseder in the context I agree. My point was you're right I you're right the word פשוטו pshuto was a very loose פשוטו pshuto. It's the how חז\"ל Chazal understand the פסוק pasuk in in in the משנה בברכות Mishna in Berachos right? מזכירין יציאת מצרים בכל יום Mazkirin yetzias mitzrayim bechol yom. רבי אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azaryah didn't have a מקור makor עד שבא בן זומא ad sheba Ben Zoma right למען תזכור L'ma'an tizkor ימי חייך היום y'mei chayechah hayom כל ימי חייך kol y'mei chayechah הלילות haleilos. So this פסוק pasuk what I'm pointing out is חז\"ל Chazal understood this פסוק pasuk could be talking about זכירת יציאת מצרים zechiras yetzias mitzrayim. It's not it's not מוכרח muchrach it was talking about סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim. רש\"י Rashi comes along and says it's talking about סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim. It says it's talking about ליל ט\"ו Lail Tetz-vov I'm sorry. רש\"י Rashi comes along and says it's talking about ליל ט\"ו Lail Tetz-vov. I'm saying in the okay it probably depends on what רש\"י Rashi's goal is in his פירוש peirush but but his... No it certainly could be. It's very hard to build a פראגע fray from רש\"י על התורה Rashi al ha-Torah which is would be a crash on my whole שיעור shiur because I'm trying to build consistency within רש\"י על התורה Rashi al ha-Torah every רש\"י Rashi recorded is רש\"י על התורה Rashi al ha-Torah which I agree is a weakness in everything I'm saying because first you have to figure out what's your approach to רש\"י על התורה Rashi al ha-Torah and then you have to figure out if all this is valid. But I'm saying like the פסוק pasuk is talking about ליל ט\"ו Lail Tetz-vov like it is לא תאכל עליו חמץ Lo sachal alav chametz. I granted granted granted but it doesn't affect the point what you're you're picking on a on a small throwaway type thing but it doesn't affect the point. The point is so you have a פרשה parsha in חומש Chumash which is saying the way to remember יציאת מצרים yetzias mitzrayim is על ידי al yedei פסח ומצה pesach umatzah and it doesn't mention סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim. That's consistent with the with the approach that סיפור יציאת מצרים sipur yetzias mitzrayim is not an independent מצוה mitzvah in order to remember יציאת מצרים yetzias mitzrayim. But it's the other way around. Meaning it's not saying the it's not saying you should remember יציאת מצרים yetzias mitzrayim and the way you do that is פסח ומצה pesach umatzah. It's saying you should do פסח ומצה pesach umatzah and that's part of למען תזכור l'ma'an tizkor. But it's not saying that's the only only way to do it and what you're saying the purpose of the מצוה mitzvah השם Hashem saying what's the purpose of this מצוה mitzvah למען תזכור l'ma'an tizkor? I hear. אין הכי נמי Ein hachi nami. I hear. To the same point? Okay. אין הכי נמי Ein hachi nami. אין הכי נמי Ein hachi nami. It's not it's not a ראיה מוכרחת raayah muchrachas. It's a fair point you're making. טוב עד כאן Tov ad kan part one. Okay now part two. I want to I want to suggest something. It's not really what we're saying that again so I want to be very specific about how how I present this. What I want to do now is to present the hypothesis that in the hypothesis stage is not מוכרח muchrach but we'll see a number of סוגיות sugyos that this plays out in which might make us wonder whether the hypothesis is מוכרח muchrach. So that's just in terms of organizing in our minds how we're going to go about this. So what's the hypothesis? The hypothesis is let's say according to this שיטה shittah of the רא\"ש Rosh which we're suggesting is also שיטת רש\"י shittas Rashi. So this מצוה mitzvah of telling יציאת מצרים yetzias mitzrayim telling the story of יציאת מצרים yetzias mitzrayim to your children is that an independent מצוה mitzvah that the תורה Torah says there's an independent מצוה mitzvah to tell the story of יציאת מצרים yetzias mitzrayim to your children or is it not an independent מצוה mitzvah rather it's a חלק chelek of the מצוות mitzvos of פסח מצה ומרור pesach matzah umaror? That as a חלק chelek of the מצוות mitzvos of פסח מצה ומרור pesach matzah umaror there's an element that you need to tell it over to your children. That's the question I want to explore. Now that's the question. My hypothesis is that the second way is correct that it's a חלק chelek of פסח מצה ומרור pesach matzah umaror. Why would I have such a hypothesis just סתם stam because you know I had an idea? No because the לשון lashon of the רא\"ש Rosh led you to that hypothesis. If you look back at the תשובות הרא\"ש teshuvos ha-Rosh the רא\"ש Rosh was asked why don't we make a ברכה bracha on the הגדה Haggadah? The רא\"ש Rosh says well there are many מצוות mitzvos we do that are זכר ליציאת מצרים zecher l'yetzias mitzrayim. There's בכור bechor there's the מועדים moadim and here too we have מצוות mitzvos like פסח מצה ומרור pesach matzah umaror and you don't have to talk about all of them oh just if you have a son you have to explain it to him. So when the רא\"ש Rosh could have just answered this question by saying why don't you make a ברכה bracha on the הגדה Haggadah? The answer is because it's not a מצוה בפני עצמה mitzvah bifnei atzma it's only a מצוה mitzvah if your son asks. That would have been a much shorter תשובות הרא\"ש teshuvos ha-Rosh. The רא\"ש Rosh had a whole אריכות arichus you don't make a ברכה bracha well there are many מצוות mitzvos זכר ליציאת מצרים zecher l'yetzias mitzrayim and here too you just פסח מצה ומרור pesach matzah umaror. Why is the רא\"ש Rosh having that whole אריכות arichus? Could it be because what the רא\"ש Rosh is saying is fundamentally there's no מצוה mitzvah of סיפור יציאת sipur yetzias... There's a מצוה Mitzvah of פסח Pesach, מצה Matzah, and מרור Maror, and there's no מצוה Mitzvah to talk about them. If your son asks you, \"Why are you eating that מצה Matzah? Why are you שוחט shechting a קרבן פסח Korban Pesach?\" Then you have a מצוה Mitzvah to explain it to him. But it's not a מצוה בפני עצמה Mitzvah Bifnei Atzmah. It's a חלק Chelek of פסח Pesach, מצה Matzah, and מרור Maror. Which, by the way, if that hypothesis is correct, would answer the question that you guys were asking: Why is there no ברכה Bracha? So it could be because it's a חלק Chelek of the מצוה Mitzvah פסח Pesach, מצה Matzah, and מרור Maror. And even מדרבנן miderabbanan, חז\"ל Chazal would be מתקן metaken it as a חלק Chelek of פסח Pesach, מצה Matzah, and מרור Maror, as a מצוה בפני עצמה Mitzvah Bifnei Atzmah סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim. That's the hypothesis. Now, is it a correct hypothesis? So, I want to bring, go through four סוגיות sugyos very quickly to test this hypothesis. סוגיה Sugya number one, section ג Gimmel in the מראה מקומות mareh mekomos. When do you do סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim? So, when do you do סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim is in the context of maybe the most famous הוה אמינא hava amina in all of Tannaitic literature. I mean, what's the most famous הוה אמינא hava amina? There's some ישיבות Yeshivos that focus a lot on understanding הוה אמינא-ס hava amina-s. Some ישיבות Yeshivos say why are you wasting your time with the הוה אמינא-ס hava amina-s, get to the מסקנא maskana. But everyone, everyone has to declare on this הוה אמינא hava amina: יכול מראש חודש Yachol Me'rosh Chodesh. Right? הוה אמינא Hava amina that we should do סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim from ראש חודש Rosh Chodesh ניסן Nissan. So what's the מקור makor for that? The מקור makor for that paragraph that we say in the הגדה Haggadah is a מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael in source ד Dalet. Now remember that, it's a מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael, right? It's a מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael. Where is it? It's the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael. Remember that. Fine. So what does the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael say? והגדת לבנך Ve'higadta Le'vincha. Right? Did we see anything else yet from the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael which impacts the whole בנין binyan that... okay, good. So, where is this מראה מקום mareh makom? It's the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael. Remember that. Great, good. So it says והגדת לבנך Ve'higadta Le'vincha, שומע אני מראש חודש Shome'a ani me'rosh chodesh. I might think that you say סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim from ראש חודש Rosh Chodesh. תלמוד לומר ביום ההוא Talmud lomar bayom hahu. No, on that day. אי ביום ההוא יכול מבעוד יום Ei bayom hahu yachol mib'od yom. If it's on that day, I might think during the day. תלמוד לומר בעבור זה Talmud lomar ba'avur zeh. What's זה zeh? בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך Besha'ah sheyesh matzah u'maror munachim lefanecha al shulchancha. At a time that you have מצה matzah and מרור maror in front of you on the table. זה Zeh - you're pointing to the מצה matzah and מרור maror. That's when you say סיפור יציאת מצרים Sippur Yetziat Mitzrayim. Now in our הגדה Haggadah, in our הגדות Haggadahs, we say this paragraph with a slight difference. What do we say that's different from how it appears in the original in the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael? So look at the נוסח nusach of our הגדה Haggadah in source ו Vov. יכול מראש חודש Yachol me'rosh chodesh. Okay, that's different from שומע אני מראש חודש Shome'a ani me'rosh chodesh, but that's I don't think such a significant difference. That's, if anyone has a פשט pshat in that, that would be interesting. But, okay, that would be taking analyzing a הוה אמינא hava amina to a whole new level. Okay, יכול מראש חודש Yachol me'rosh chodesh, תלמוד לומר ביום ההוא talmud lomar bayom hahu. אי ביום ההוא יכול מבעוד יום Ei bayom hahu yachol mib'od yom, תלמוד לומר בעבור זה talmud lomar ba'avur zeh. לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך Lo amarti ela besha'ah sheyesh matzah u'maror munachim lefanecha. What did our הגדה Haggadah leave out? על שולחנך Al shulchancha. Just מונחים לפניך munachim lefanecha, but it doesn't say על שולחנך al shulchancha. Is that significant? Maybe not. Maybe they mean the same thing. מונחים לפניך Munachim lefanecha, it's placed in front of you, so obviously it's on the table, right? על שולחנך Al shulchancha is just stating the obvious. Could be, could be, could be it's not significant. But I wonder, is it significant? And what makes me wonder more whether it's significant is the next two sources. Look at how the ראשונים Rishonim bring down this this מכילתא Mechilta. Take a look at the רמב\"ם Rambam first. The רמב\"ם Rambam writes: מצות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמישה עשר בניסן Mitzvas asei shel torah lesaper benissim venifla'os shena'asu la'avoseinu bemitzrayim beleil chamishah asar benissan, שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים shenemar zachor es hayom hazeh asher yetzasem memitzrayim, כמו שנאמר זכור את יום השבת kemo shenemar zachor es yom hashabbos. Good, that we saw already. ומנין שבליל חמישה עשר U'minayin shebeleil chamishah asar, how do you know the חיוב chiyuv is on the night of the fifteenth? תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה Talmud lomar vehigadta levincha bayom hahu lemor ba'avur zeh, בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך besha'ah sheyesh matzah u'maror munachim lefanecha. What did the רמב\"ם Rambam leave out? על שולחנך Al shulchancha. Take a look at the next source. The next source is the פירוש המיוחס לרש\"י Peirush Hamyuchas Le'Rashi on the הגדה Haggadah. Now, it's where'd I find this? It's in the standard תורת חיים Toras Chayim blue הגדות Haggadahs, they have פירוש המיוחס לרש\"י Peirush Hamyuchas Le'Rashi. I guess that means I didn't read the הקדמה hakdama. I guess that means that we're not sure it's רש\"י Rashi, but it's מיוחס לרש\"י meyuchas le'Rashi. So, maybe this can help convince us. Take a look at what the פירוש המיוחס לרש\"י Peirush Hamyuchas Le'Rashi says on this paragraph in the הגדה Haggadah. יכול מבעוד יום שאתה שוחט טעון הגדה Yachol mib'od yom she'ata shocheit te'un Haggadah. When I might think on the day of י\"ד Yud-Daled when you're שוחט shocheiting and you need הגדה Haggadah, תלמוד לומר בעבור זה talmud lomar ba'avur zeh. לימדך הפסוק שאינך חייב להגיד לבנך עד שתראה לו באצבע Limedcha hapasuk she'eincha chayav lehaggid levincha ad shetareh lo be'etzba. The פסוק pasuk teaches you that you're not חייב chayav to tell your son until you could point to the מצה matzah and מרור maror with your finger. וזהו בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך Vezehu besha'ah sheyesh matzah u'maror munachim lefanecha. That's when מצה matzah and מרור maror are in front of you. וזהו בשולחן Vezehu bashulchan. And that's when they're on the table. שאתה אומר מצה זו מרור זה She'ata omer matzah zu maror zeh. So רש\"י Rashi has על שולחנך al shulchancha. What's going on? על שולחנך Al shulchancha, no על שולחנך al shulchancha. So again, it could be there's no difference, like I was saying, but it could be this is totally coincidental that our הגדה Haggadah doesn't have it, the מכילתא Mechilta has it, the רמב\"ם Rambam doesn't have it, רש\"י Rashi has it. I wonder whether there's something more. Because there's a פוטנציאל potential נפקא מינא nafka mina from all this. נפקא מינא Nafka mina, bringing נפקא מינא להלכה nafka mina le'halacha. If you learn like the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta De'Rabbi Yishmael that בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך besha'ah sheyesh matzah u'maror munachim lefanecha al shulchancha, what's the הלכה halacha if you don't If you don't have מצה matzah, are you still חייב chayav in סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim? Sounds like no. When is the מצוה mitzvah? בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך b'sha'ah she'yesh matzah u'maror munachim l'fanecha al shulchanecha. You have מצה matzah and מרור maror there, then you're חייב chayav to tell your son. If you don't have מצה matzah and מרור maror, so you say, okay, so I can't do מצות mitzvot מצה matzah and מרור maror, let me salvage יציאת מצרים yetziat Mitzrayim. No! There's no מצוה mitzvah, because it's not על שולחנך al shulchanecha. If you don't have the גרסה girsa of על שולחנך al shulchanecha, so you still could arrive at the conclusion מונחים לפניך munachim l'fanecha, it's got to be there. But לא אשתמיט lo ishtamit שום אדם shum adam to say that in the רמב״ם Rambam, as far as I know, that the רמב״ם Rambam thinks that, you know, if you don't have מצה matzah and מרור maror, there's no מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim. אלא מאי ela mai, מונחים לפניך munachim l'fanecha is not literal in front of you, it's connoting the זמן המצוה zman ha'mitzvah. When is the זמן המצוה zman ha'mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim? בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך b'sha'ah she'yesh matzah u'maror munachim l'fanecha. When you have the חיוב chiyuv of מצה matzah and מרור maror, oh, that's the זמן zman that you have a חיוב chiyuv of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim, but not that סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim is only if you have physical מצה matzah and מרור maror present. But if you have the גרסה girsa of על שולחנך al shulchanecha, obviously it means you have physical מצה matzah and מרור maror present. Why else do you say על שולחנך al shulchanecha? Right, stop after מונחים לפניך munachim l'fanecha. על שולחנך al shulchanecha is hammering home, it's literally there in front of you. If that's the case, is it a coincidence that the רמב״ם Rambam doesn't have על שולחנך al shulchanecha and רש״י Rashi does have על שולחנך al shulchanecha? In light of our hypothesis that according to the רא״ש Rosh and רש״י Rashi בעקבות הרא״ש b'ikvot ha'Rosh that the whole דין din of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim is just a function of the מצוות mitzvot of פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror. It's not an independent מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim. It's a מצוה mitzvah to be מפרש mefaresh the פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror. Good! So it only applies if you have them. But according to the רמב״ם Rambam who has the פסוק pasuk of זכור zachor, nothing to do with your son, there's an independent מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim, so מונחים לפניך munachim l'fanecha but not על שולחנך al shulchanecha. Even if you don't have מצה matzah and מרור maror physically in front of you, still there's going to be a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim. Could I bring a ראיה raya? Could I bring a ראיה raya that this setup makes sense? So I think I can. Take a look in the next source. Next source is another רש״י Rashi. Take a look at רש״י Rashi: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר v'higadta l'vincha bayom hahu leimor, בעבור זה ba'avur zeh, this is what you're telling your son. You tell your son בעבור זה ba'avur zeh, because of this השם Hashem took me out of מצרים Mitzrayim. Writes רש״י Rashi: בעבור זה ba'avur zeh, בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור הללו ba'avur she'akaiyem mitzvotav k'gon pesach matzah u'maror hallalu. Says רש״י Rashi, you tell your son that בעבור זה ba'avur zeh, בעבור ba'avur what? השם Hashem took me out of מצרים Mitzrayim so that I should keep his מצוות mitzvot like these פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror. Why הללו hallalu? Talk about פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror in the abstract. Why these? רש״י לשיטתו Rashi l'shittato. It needs to be בשולחן bashulchan. The פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror need to be in front of you. You only have a מצוה mitzvah to tell your son יציאת מצרים yetziat Mitzrayim when they're in front of you because יציאת מצרים yetziat Mitzrayim is a חלק chelek of מצוות mitzvot פסח מצה ומרור pesach matzah u'maror, that's על שולחנך al shulchanecha when it's all in front of you. So perhaps, perhaps that's an indication that our theory is correct. Perhaps it's also an indication that the פירוש peirush of רש״י Rashi is רש״י Rashi, you know, because it's too good to be true if it's not רש״י Rashi. Go ahead, Sam. Doesn't in general חז״ל Chazal דרשן darshan the word זה zeh like it's physically something physical in front of you? Yeah. That's where the דרשה drasha is coming from exactly. So I'm saying, why are you saying the רמב״ם Rambam doesn't think it's physically in front of him? Yeah, the רמב״ם Rambam is saying בעבור זה ba'avur zeh, בעבור ba'avur the מצה matzah and מרור maror which presumably are in front of you but לאו דווקא lav davka need to be. How do you say זה zeh? Isn't זה zeh the whole point of זה zeh is like something you can point to? That's where the דרשה drasha is coming from, like, in general. It's a fair question. It's a fair question that you're asking, but my pushback would be that I think it would be a חידוש chiddush to suggest according to the רמב״ם Rambam that if you didn't have מצה matzah and מרור maror, you wouldn't be חייב chayav in סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim. The רמב״ם Rambam never says such a הלכה halacha. It would only come from this דיוק diyuk, right? The רמב״ם Rambam always never says it. So according to what you're suggesting, that would need to be the case though, you're only חייב chayav if you have מצה matzah and מרור maror. So the alternative is to say that בעבור זה ba'avur zeh is saying בעבור ba'avur this חיוב chiyuv of מצה matzah and מרור maror, which you're right, is not exactly the same as usually pointing to a physical object. I agree though, that's true. Why do you just put it as still also just a precision of when you should do it? You should do it at a time when מצה matzah and מרור maror is in front of you, that's when you should do it. At that time you usually have them in front of you. Right, okay. Okay. Yeah, אינמי inami, אינמי inami. At that point you could have also said על שולחנך al shulchanecha, right? Had we only had the רמב״ם Rambam and it said על שולחנך al shulchanecha, you might not have said that it's לאו דווקא lav davka על שולחנך al shulchanecha. It's more I'm pointing out from the fact that רש״י Rashi has it and the רמב״ם Rambam doesn't and it's דווקא davka מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael has it, and the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael is the one that doesn't learn זכור zachor as the מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat Mitzrayim. It's like it's almost all too good to be true to say שולחנך shulchanecha is דווקא davka and not על שולחנך al shulchanecha is לאו דווקא lav davka, but I hear. רמב״ם Rambam doesn't have the מכילתא דרבי ישמעאל Mechilta d'Rabbi Yishmael, right? No, I'm pointing out that if you say זה zeh connotes pointing to a physical object. But, but אין הכי נמי ein hachi nami, meaning, meaning, I'm wondering is, is that the פשט pshat that everyone actually here is agreeing? There's no difference between מונחים לפניך munachim lifanecha and על שולחנך al shulchancha and it's all לאו דווקא lav davka, or from the fact that there are different גרסאות girsaos and they are in the שיטות shitos that we elsewhere find disagreement about סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim, could that be indicating something significant? Fine. Another potential נפקא מינא nafka mina. Take a look at another סוגיה sugya. Section ד daled on the עמוד החמש amud hachamesh. So there's a הלכה halacha of עקירת השולחן akiras hashulchan. There's a הלכה halacha that we don't really do this nowadays but בזמן הגמרא bizman hagemara, so at the beginning of the סדר seder, they would take away the table. And that was a way of saying, the kids would say, 'Hey, what's going on here?' Everyone would ask, 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות mah nishtanah halailah hazeh mikol haleilos' that we're taking away the table. Fine, that's the גמרא gemara in פסחים דף קט\"ו עמוד ב' Pesachim daf kuf tet vav amud beis. When do you bring the table back? After you took it away, so when do you bring it back? מחלוקת הפוסקים machlokes haposkim. Take a look at מקור כ source chaf. שולחן ערוך Shulchan Aruch paskens: וכשמתחיל עבדים היינו לפרעה uchshesmaschil avadim hayinu l'paroh, when you start saying עבדים היינו Avadim Hayinu, מחזיר קערה שבו המצות לפניו וקורא כל ההגדה machazir ka'arah shebo hamatzos lifanav v'koreh kol ha'aggadah, you bring back the קערה ka'arah which has the מצות matzos on it and you say the entire הגדה aggadah. שולחן ערוך Shulchan Aruch says when you start עבדים היינו Avadim Hayinu. Now עבדים היינו Avadim Hayinu is the beginning of הגדה Haggadah, right? After מה נשתנה Mah Nishtanah comes עבדים היינו Avadim Hayinu. מה נשתנה Mah Nishtanah is the questions, you take away the table, after מה נשתנה Mah Nishtanah bring back table, now we're going to say all of מגיד Maggid. That's the שולחן ערוך Shulchan Aruch. Who disagrees? רמב\"ם Rambam. Take a look in the רמב\"ם Rambam מקור כ\"א source chaf aleph. The רמב\"ם Rambam writes: מתחיל לברך בורא פרי האדמה maschil l'varech borei peri ha'adamah. At the beginning of the סדר seder, you're going to make a בורא פרי האדמה borei peri ha'adamah on the כרפס karpas, ולוקח ירק ומטבלו בחרוסת v'lokeiach yerek umitabelo bakharoses, רמב\"ם Rambam holds you dip כרפס karpas in the חרוסת charoses, עיין ayin the ראש ישיבה's Rosh Yeshiva's שיעור כללי shiur klali yesterday, ואוכל כזית הוא וכל המסובים עמו כל אחד ואחד אינו פחות מכזית v'okhel kzayis hu v'khol hamasubim imo kol echad v'echad eino pachos mikzayis, fine. You do כרפס karpas. Then the רמב\"ם Rambam says: ואחר כך עוקרין השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו v'achar kach okrin hashulchan milifnei korei ha'aggadah l'vado. After כרפס karpas you take away the שולחן shulchan, you remove the table from the בעל הגדה ba'al haggadah. Fine. Then the רמב\"ם Rambam goes on and you're going to ask מה נשתנה Mah Nishtanah. הלכה ג halacha gimel. The רמב\"ם Rambam says: בזמן הזה אינו אומר הלילה הזה כולו צלי שאין לנו קרבן bizman hazeh eino omer halailah hazeh kulo tzali she'ein lanu korban. בזמן הזה bizman hazeh you don't ask the question about the קרבן פסח korban pesach. And then the רמב\"ם Rambam says: ומתחיל בגנות umaschil bignus. Now you're going to start סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim, you start מתחיל בגנות maschil bignus, וקורא עד שיגמור דרש פרשת ארמי אובד אבי כולה v'koreh ad shegommer drash parshas arami oveid avi kulo. And you say the entire הגדה haggadah until the end of ארמי אובד אבי Arami Oveid Avi. So רבותי rabosai, that's, that's about, you know, 98 percent of מגיד Maggid. Then the רמב\"ם Rambam says הלכה ד halacha daled: ומחזיר השולחן לפניו umachazir hashulchan lifanav. Oh, by the way, now bring the table back. Why now? The רמב\"ם Rambam says: ואומר פסח זה שאנו אוכלים v'omer pesach zeh she'anu okhlim etc. right, פסח זה על שום מה pesach zeh al shum mah, מצה זה על שום מה matzah zeh al shum mah, מרור זה על שום מה maror zeh al shum mah. So for that which is the very end of מגיד Maggid, it's כמעט kimat the last thing we say in מגיד Maggid, oh, you have to bring back the table for that. So הלא דבר הוא halo davar hu. According to the שולחן ערוך Shulchan Aruch you can't say מגיד Maggid, you have to bring back the table before all of מגיד Maggid. According to the רמב\"ם Rambam, no. No דין din that you have to bring back the table before מגיד Maggid. Bring back the table at the end when you're going to talk about פסח מצה ומרור pesach matzah maror, but the whole מגיד Maggid could be without the, without the שולחן shulchan in front of you. Could it be because they're arguing about exactly our question? Could it be that the שולחן ערוך Shulchan Aruch is similar to שיטת רש\"י shitas rashi, the שיטת הראש shitas harosh, that all of סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim is חלק chelek of the מצוות mitzvos of פסח מצה ומרור pesach matzah umaror? So you can't say סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim unless it's מונחים לפניך על שולחנך munachim lifanecha al shulchancha. So the שולחן shulchan needs to be there from the beginning of מגיד Maggid. But the רמב\"ם Rambam was גורס goreis מונחים לפניך munachim lifanecha, not על שולחנך al shulchancha. So according to the רמב\"ם Rambam, the שולחן shulchan doesn't need to be there. So according to the רמב\"ם Rambam, סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim is an independent מצווה mitzvah. You want to have the שולחן shulchan there? בסדר beseder, you can have the שולחן shulchan there, but there's no דין din that you have to. When do you have the שולחן shulchan? Oh, the very end of מגיד Maggid when you're going to talk about פסח זה על שום מה pesach zeh al shum mah, מצה זה על שום מה matzah zeh al shum mah. So then you should have them in front of you. You're talking about them, you should have them in front of you. But the whole דין din of מגיד Maggid, you don't need to have them in front of you because there's an independent מצווה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim. Fine. Perhaps another נפקא מינא nafka mina. Section ה hei. This very הלכה halacha itself, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו kol shelo amar shlosha devarim eilu b'pesach lo yatza yedei chovaso, right? The famous משנה mishna of רבן גמליאל Rabban Gamliel, say at the end of מגיד Maggid, you don't say פסח זה pesach zeh, מצה זה matzah zeh, מרור זה maror zeh, you're not יוצא yotzei your חיוב chiyuv. מקור כ\"ג source chaf gimel that's the משנה mishna. מקור כ\"ד source chaf daled it's important to just point out and maybe we'll come back to this in a second, the ר\"ן ran writes it doesn't mean you're not יוצא yotzei, it means you're not יוצא yotzei לכתחילה l'chatchilah. But, but you were יוצא yotzei. You're not יוצא yotzei right, כלומר לא יצא ידי חובתו כראוי klomar lo yatza yedei chovaso karauy. You're not יוצא yotzei כראוי karauy, but you're still יוצא yotzei. Fine. Which חיוב chiyuv רבותי rabosai? כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו kol mi shelo amar shlosha devarim eilu b'pesach lo yatza yedei chovaso. What's the חיוב chiyuv that we're talking about? So two options. Either the חיוב chiyuv of פסח מצה ומרור pesach matzah umaror גופן gufan, you're not יוצא yotzei unless you explain them, or no, the חיוב chiyuv of סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim, you're not יוצא yotzei סיפור יציאת מצרים sipur yetziat mitzrayim unless your סיפור sipur brings you to speak about the מצוות mitzvos. Which חיוב chiyuv? It's also מחלוקת machlokes. Take a look at source דף ה daf hey, the מהרש״א Maharsha. This is the only time I think I can ever remember quoting a מהרש״א Maharsha in חידושי אגדות chiddushei aggadot in a הלכה halacha shiur. This מהרש״א Maharsha is in the חידושי אגדות chiddushei aggadot, but you could glean from the מהרש״א Maharsha what his שיטה shita was about this משנה mishnah from what he writes in חידושי אגדות chiddushei aggadot. מהרש״א Maharsha writes: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח, מצה, ומרור, פסח על שום מה וכו׳ kol mi she-lo amar sheloshah devarim ellu ba-Pesach lo yatza yedei hovato, Pesach, matzah, u-maror, Pesach al shum mah ve-khulei. לא מצינו lo matzinu בשאר מצוות bi-shear mitzvot דבעי de-bai שיאמר she-yomar בהן ba-hen על שום מה al shum mah. We never find another מצוה mitzvah that you need to explain why you're doing the מצוה mitzvah. You take a לולב lulav, you don't need to explain the לולב lulav. You put on תפילין tefillin, you don't need to explain the תפילין tefillin. דסגי ליה בברכה di-sagi lei bi-vrakhah על המצוה al ha-mitzvah. It's enough to have a ברכה berakhah on the מצוה mitzvah. אבל טעם העניין הוא aval ta'am ha-inyan hu, and that's homework everyone has to go look up what the מהרש״א Maharsha actually says the reason is, but that's not so important for us now. What's important for us is the מהרש״א Maharsha's question. The מהרש״א Maharsha is saying why should you need to explain the מצוות mitzvot in פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror? No other מצוה mitzvah requires explanation. על כרחך al korkhakha, then what חיוב chiyuv are we talking about when we say explaining פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror? The חיוב chiyuv of פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror. It's a דין din in פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror that you need to explain them. So מהרש״א Maharsha says, so מאי שנא mai shena these מצוות mitzvot from every other מצוה mitzvah in כל התורה kol ha-Torah וכו׳ ve-khulei? אגב agav, in ראשונים rishonim, the רמב״ן Ramban holds this way as well. I don't have it on the מראי מקומות marei mekomot sheet because I couldn't find it. Because I knew that this was the שיטה shita of the רמב״ן Ramban in the מלחמות Milchamot and I was looking for it, and I was like, \"where is this מלחמות Milchamot? It's not here.\" And I forgot the מלחמות Milchamot is in ברכות Berakhot, it's not in פסחים Pesachim. So it's in ברכות Berakhot in the דף ב daf bet area if you could find this מלחמות Milchamot. When I was preparing the מראי מקומות marei mekomot sheet I was looking in פסחים Pesachim, \"why is this not here? I know it's a מלחמות Milchamot.\" Okay, so it's in ברכות Berakhot, it's not in פסחים Pesachim. But בסדר be-seder, that's the שיטה shita of the מלחמות Milchamot as well, like the מהרש״א Maharsha is assuming here. What does the רמב״ם Rambam hold? So take a look at the רמב״ם Rambam, next source. The רמב״ם Rambam writes: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בליל חמישה עשר לא יצא ידי חובתו, ואלו הן פסח, מצה, ומרור, פסח על שום שפסח המקום ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה׳ וגומר, מרורים על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, מצה על שום שנגאלו, ודברים האלו כולן הן הנקראין הגדה kol mi she-lo amar sheloshah devarim ellu be-leil hamishah asar lo yatza yedei hovato, ve-ellu hen Pesach, matzah, u-maror, Pesach al shum she-pasach Ha-Makom Barukh Hu al battei avoteinu be-Mitzrayim shene'emar va-amartem zevach Pesach hu la-Hashem ve-gomer, merorim al shum she-mereru ha-Mitzrim et hayyei avoteinu be-Mitzrayim, matzah al shum she-nig'alu, u-devarim ha-ellu kullan hen ha-nikra'in Haggadah. רמב״ם Rambam says this is what we call הגדה Haggadah. Sounds like what's הגדה Haggadah? סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. Sounds like the רמב״ם Rambam's saying this is the מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. So whereas the מהרש״א Maharsha and the רמב״ן Ramban said לא יצא ידי חובתו lo yatza yedei hovato is חובת פסח, מצה, ומרור chovat Pesach, matzah, u-maror, the רמב״ם Rambam says it's סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. Now, isn't that very beautiful because we know the רמב״ם Rambam anyway holds there's a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim which is separate from פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror. But it could be if you don't learn like the רמב״ם Rambam, so then you hold it could be the מהרש״א Maharsha and the רמב״ן Ramban are similar to רש״י Rashi and the ר״ש Rash that the מצוה mitzvah is not an independent מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim, it's a מצוה mitzvah of פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror. It's not מוכרח mukhrakh. You could say there is a מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim but this happens to be a חלק chelek of פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror. You could say it's a separate דין din. But where does this דין din come from anyways? תוספות Tosafot there on that משנה mishnah says: ואמרתם זבח פסח va-amartem zevach Pesach, you need to talk about the פסח Pesach, and איתקש פסח מצה ומרור לפסח itkash Pesach matzah u-maror le-Pesach. So you could understand that תוספות Tosafot either way. You could say it's a דין din in the פסח Pesach, and then מצה ומרור איתקש matzah u-maror itkash. Or you could say from the פסוק pasuk about פסח Pesach that the חיוב chiyuv is סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. You could say it either way. But the point is that if you're רש״י Rashi and the ר״ש Rash, מסתמא mistama you have to learn like the מהרש״א Maharsha and the רמב״ן Ramban because there is no independent חיוב chiyuv of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. The רמב״ם Rambam holds there is an independent חיוב chiyuv of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim, can say what he does say, that this is a דין din in סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. One other point, דרך אגב derekh agav, that I don't have full clarity on this but I just wonder about. Coming back to that ר״ן Ran, the ר״ן Ran said this is a חיוב לכתחילה chiyuv le-khatchilah but you're still יוצא בדיעבד yotze be-di'avad if you don't explain. Could that be because the ר״ן Ran also holds like the רמב״ן Ramban that the חיוב chiyuv we're talking about is פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror, and so the ר״ן Ran said it's inconceivable to say you're not יוצא yotze פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror if you didn't explain? It's a לכתחילה le-khatchilah, but you're obviously יוצא yotze. But if it's a דין din in סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim, maybe no, you're טאקע taka not יוצא yotze even בדיעבד be-di'avad. Because one of the elements of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim is there are certain things you need to discuss and if you didn't discuss this you didn't do the מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim. And what's interesting is in the רמב״ם Rambam, the רמב״ם Rambam never says the words לכתחילה le-khatchilah. רמב״ם Rambam: לא יצא ידי חובתו lo yatza yedei hovato. He doesn't say לא יצא ידי חובתו לכתחילה lo yatza yedei hovato le-khatchilah. Sounds like according to, if you read the רמב״ם Rambam פשוטו של פשט peshuto shel peshat in the רמב״ם Rambam, you're not יוצא yotze. You טאקע taka are not יוצא yotze the מצוה mitzvah of סיפור יציאת מצרים sippur yetziat mitzrayim if you didn't say פסח, מצה, ומרור Pesach, matzah, u-maror. Thank you. So it could be again that's a function of this entire larger מחלוקת machloket. And finally, last נפקא מינא nafka mina, הסבה haseibah. The דין din of הסבה haseibah at the סדר Seder. When do we do הסבה haseibah? When you drink ארבע כוסות arba kosot you do הסבה haseibah, when you're מוציא מצה Motzi Matzah you do הסבה haseibah, מרור maror you don't do הסבה haseibah because מרור maror is about עבדות avdut and הסבה haseibah is about חירות cheirut. What about אפיקומן afikoman? Do you do הסבה haseibah for the אפיקומן afikoman? מחלוקת machloket, that's the right answer. It's a מחלוקת machloket between the הרא״ש ha-Rosh and the רמב״ם Rambam. Take a look at the הרא״ש ha-Rosh, the הרא״ש ha-Rosh writes in ערבי פסחים Arvei Pesachim: ומצה בעי הסבה בכזית ראשון וכזית של אפיקומן u-matzah bei haseibah bi-khzayit rishon u-khzayit shel afikoman. מצה matzah needs הסבה haseibah, the first כזית kezayit, the המוציא מצה ha-Motzi Matzah, and כזית של אפיקומן kezayit shel afikoman needs הסבה haseibah. אם אכל בלא הסיבה לא יצא Im achal b’lo haseibah lo yatza says the ראש Rosh. רמב\"ם Rambam says as follows: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב Afilu ani she-b’Yisrael lo yochal ad she-yaseiv. אשה אינה צריכה הסיבה Isha einah tzerichah haseibah, ואשה חשובה צריכה הסיבה v’isha chashuvah tzerichah haseibah, etcetera, etcetera, etcetera, etcetera, all the דינים dinim of הסיבה haseibah. Go to the bold part: ואימתי צריך הסיבה? בשעת אכילת כזית מצה, ובשתיית ארבע כוסות האלו. ושאר אכילתו ושתייתו, אם היסב הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך. V’eimasai tzarich haseibah? B’shas achilas kezayis matzah, u’vishtiyas arba kosos ha’elu. U’shear achilaso u’shtiyaso, im heiseiv harei zeh meshubach, v’im lav eino tzarich. What did the רמב\"ם Rambam not mention? אפיקומן Afikoman. What are they arguing about? The ראש Rosh says yes הסיבה haseibah for אפיקומן afikoman, the רמב\"ם Rambam says no הסיבה haseibah for אפיקומן afikoman. So the בריסקער רב Brisker Rov on this רמב\"ם Rambam explains the פשט pshat of this מחלוקת machlokes. The בריסקער רב Brisker Rov says that the ראש Rosh and the רמב\"ם Rambam are arguing fundamentally about the nature of the דין הסיבה din haseibah. The ראש Rosh holds, the ראש Rosh writes also, that אפיקומן afikoman is זכר לקרבן פסח zecher l’korban pesach, that’s what the ראש Rosh says. So the ראש Rosh holds אפיקומן afikoman is a חלק cheilek of every מצות אכילה mitzvas achilah or שתיה shtiyah of ליל פסח leil pesach. Anytime you have a מצוה mitzvah of אכילה achilah or שתיה shtiyah, which is a חירות cheirus אכילה achilah or שתיה shtiyah, right, not מרור maror, but you have a מצות אכילה mitzvas achilah or שתיה shtiyah that’s משום חירות mishum cheirus, so there’s a דין din of הסיבה haseibah that accompanies it. So we do הסיבה haseibah for the מצוות מצה mitzvas matzah, we do הסיבה haseibah for the מצוות ארבע כוסות mitzvas arba kosos, and we do הסיבה haseibah for the מצוות קרבן פסח mitzvas korban pesach, which for us the זכר zecher to that is אפיקומן afikoman. Fine, that’s the ראש Rosh. What about the רמב\"ם Rambam? The רמב\"ם Rambam holds no, the רמב\"ם Rambam has a fundamentally different approach to the nature of the דין הסיבה din haseibah. The בריסקער רב Brisker Rov points out, it’s a רמב\"ם מפורש Rambam meforash. The רמב\"ם Rambam writes in the final source. רמב\"ם Rambam says: בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים B’chol dor vador chayav adam leharos es atzmo k’ilu hu b’atzmo yatza attah mishibud Mitzrayim. In every generation a person is חייב chayav to portray himself as if he is right now leaving מצרים Mitzrayim. שנאמר ואותנו הוציא משם וגו' ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית She-ne’emar v’osanu hotzi misham ve-go v’al davar zeh tzivah ha-Kadosh Baruch Hu ba-Torah v’zacharta ki eved hayisa klomar k’ilu atah b’atzmecha hayisa eved v’yatzasa l’cheirus v’nifdeisa. And you went free. How do we do that? How do we portray our חירות cheirus? לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות Lefichach k’sheso’ed adam balailah hazeh tzarich leechol v’lishtos v’hu meisiv derech cheirus. When you eat and drink at the סדר seder you need to do so בהסיבה b’haseibah. That portrays I just became a free man. Now I can eat בהסיבה b’haseibah, now I can eat in a free manner. וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין V’chol echad v’echad bein anashim bein nashim chayav lishtos balailah hazeh arba kosos shel yayin. And we're all חייב chayav to drink ד' כוסות dalet kosos. We're making a toast to our freedom, right? We just got free so now we’re going to eat and drink בהסיבה b’haseibah. We’re going to make a toast. That’s הסיבה haseibah and ד' כוסות dalet kosos. הסיבה Haseibah and ד' כוסות dalet kosos for the רמב\"ם Rambam is a קיום kiyim in להראות את עצמו leharos es atzmo, which is a קיום kiyim in סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim. Right? How do you tell over a story יציאת מצרים yetzias Mitzrayim? You tell it over in a demonstrative fashion, בהמחשה b’hamchashah, right? You tell it over, you tell over סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim in a demonstrative fashion. And in order, the way you do that is by doing הסיבה haseibah and by drinking ד' כוסות dalet kosos. So says the בריסקער רב Brisker Rov, so according to the רמב\"ם Rambam when do you need to do הסיבה haseibah? You need to do הסיבה haseibah by ד' כוסות dalet kosos because the whole תקנה takkanah of ד' כוסות dalet kosos and הסיבה haseibah is one and the same. That’s your demonstration of חירות cheirus. And the first כזית kezayis of a מצוה mitzvah that you’re going to eat. The first כזית kezayis demonstrates your חירות cheirus. So you do the first כזית kezayis of מצה matzah. Now if you want to do more than that מה טוב ומה נעים mah tov u’mah naim, but to be יוצא yotzei your מצוה סיפור יציאת מצרים mitzvas sippur yetzias Mitzrayim, if you just do it once, that’s okay. You don’t need to do it within each אכילה achilah. You already expressed your חירות cheirus by doing it once. So what comes out? The ראש Rosh and the רמב\"ם Rambam are having a מחלוקת machlokes. Have we heard these names before, ראש Rosh and רמב\"ם Rambam? Maybe. Right. So the ראש Rosh and the רמב\"ם Rambam are having a מחלוקת machlokes. The ראש Rosh thinks הסיבה haseibah is a דין din in פסח מצה ומרור pesach matzah u’maror. The רמב\"ם Rambam thinks הסיבה haseibah is a דין din in סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim. הלא דבר הוא halo davar hu that the ראש Rosh thinks everything’s a דין din in פסח מצה ומרור pesach matzah u’maror, even סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim according to how we understand is a דין din in פסח מצה ומרור pesach matzah u’maror. So הסיבה haseibah has to be a דין din in פסח מצה ומרור pesach matzah u’maror because there are no other דינים dinim at the סדר seder. The רמב\"ם Rambam holds there’s מצות סיפור יציאת מצרים mitzvas sippur yetzias Mitzrayim though, so הסיבה haseibah could be a function of סיפור יציאת מצרים sippur yetzias Mitzrayim because according to the רמב\"ם Rambam there is such an independent מצוה mitzvah. חג כשר ושמח Chag kasher v’samayach for most of you.