הירשם
שתף
שתף
הטמע
שיעורים מיוחדים, ובעיקר שיחות ליל שישי המועברים ע"י מנעד של אורחים
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
טוב,
אני שמח לחזור.
אני מבקש ללמוד איתכם איזה נושא שאני חושב שדיברתי עליו לפני כמה שנים,
אבל השיחה ההיא שנתתי,
זה היה לפני ראש השנה,
אז היא הייתה מוטה לכיוון ראש השנה,
ועכשיו כבר עברנו את ראש השנה ואנחנו לקראת יום כיפור,
אז אני מבקש חלק מהדברים אולי,
אם כי יש פה תלמידים חדשים שעוד לא שמעו את הדברים האלה,
אבל זה יהיה יותר מוטה לכיוון העבודת השם שלנו ביום כיפור.
נתחיל.
מי שלא יודע את זה מהפסוקים,
יודע את זה מהשיר.
יש לכם דפים,
כן?
"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום,
לא נפלאת היא ממך ולא...
ולא בשמיים היא לאמור:
מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה?
ולא מעבר לים היא לאמור:
מי יעבור לנו אל עבר הים,
ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה?
כי קרוב אליך הדבר מאוד,
בפיך ובלבבך לעשותו." לא מובן!
לא מובן!
יש פה סתירה גדולה מאוד בפסוקים האלה.
כי בדרך כלל,
כשאתה אומר "לא,
אלא",
צריך להיות איזשהו יחס הגיוני בין ה"לא" לבין ה"אלא".
כשאתה אומר על מישהו שהוא לא צדיק כמו משה,
אתה לא יכול להגיד:
"אלא הוא רשע כמו המן".
כי אם אתה אומר על מישהו שהוא לא צדיק כמו משה,
אתה מתכוון להגיד:
אז הוא צדיק כמו יהושע,
אז הוא צדיק כמו כלב בן יפונה,
אז הוא צדיק כמו חור,
הוא צדיק כמו אהרן.
אבל מי שהוא רשע כמו פרעה,
כמו המן,
אתה לא אומר עליו שהוא לא צ...
פשוט,
זה הגיוני,
פשוט הדבר הזה.
מי שהוא לא,
אתה אומר:
הוא לא עשיר כמו קורח,
הוא לא עשיר כמו רוטשילד,
הוא לא עשיר כמו...
מי זה היום?
ביל גייטס או אני לא יודע מי זה השני שם,
מאסק,
לא יודע מי יותר עשיר.
אלא אין לו פרוטה לפורטה ואין לו גרוש לגורשו.
הוא ממש...
מי שאין לו גרוש לגורשו,
אתה לא אומר עליו שהוא לא עשיר,
מובן?
אז מה מה התורה אומרת פה?
כי המצווה הזאת,
"לא בשמיים היא".
אם אתה אומר "לא בשמיים היא",
אז איפה היא?
אם היא לא בשמיים,
אז אתה אומר היא בארץ.
"לא מעבר לים היא",
אז איפה היא לא מעבר לים?
אז היא נמצאת במטולה,
היא נמצאת בטבריה,
היא נמצאת היא נמצאת בכרם ביב...
איפה היא נמצאת.
אבל אתה לא יכול להגיד "בפיך ובלבבך",
אז לשלול את ארבע מילים:
"לא בשמיים היא"!
כי אם אתה אומר המסקנה "בפיך ובלבבך",
אתה צריך:
כי המצווה הזאת,
היא לא נמצאת על השולחן,
היא לא נמצאת על הזקן שלך,
היא לא נמצאת על השפתיים שלך,
אלא בפיך...
סתם,
דרך אגב,
הלוגיקה הזאת שאני אומר לכם עכשיו,
לא אני המצאתי אותה.
הגמרא מדברת על זה.
הגמרא אומרת שכך הגיוני לדבר.
איפה הגמרא אומרת את זה?
הגמרא אומרת את זה בסוגיה של "כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה".
לא ניכנס עכשיו כמובן לסוגיה הזאת,
אני נתתי פה מעל הבמה הזאת שיעורים על כל על על דוד,
על ראובן וכולי וכולי.
אבל הגמרא אומרת:
כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה.
כתוב בפירוש שהם לקחו שוחד!
אומרת הגמרא:
לא,
הם לא לקחו שוחד.
מאיפה הגמרא יודעת שהם לא לקחו שוחד?
כי כתוב,
פעמיים כתוב:
"ובניך",
כשבני ישראל הולכים אל...
בתנ"ך קודם כל גופא דעובדא:
"ובניו לא הלכו בדרכיו",
וגם כשבני ישראל הולכים אליו,
הם אומרים לו:
"בניך לא הלכו בדרכיך".
אומרים חז"ל:
אם אתה אומר על מישהו שהוא לא כמו שמואל,
שהוא לא הלך בדרך שמואל,
לא יכול להיות שהמסקנה היא שהוא לוקח שוחד!
כי אם הוא לוקח שוחד,
הוא פושע לא נורמלי!
אם אתה אומר שהוא לא כמו שמואל,
שמואל!
משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו.
כמו משה רבנו!
שמואל!
אתה אומר על מישהו לא שמואל,
אז הוא קצת פחות משמואל.
אבל אי אפשר...
מזה הגמרא מסיקה שכל האומר בני שמואל חטאו...
מה פה?
אני לא רוצה עכשיו להסביר את כל הסוגיה הזאת.
לא הכוונה שהם לא חטאו,
באמת פשוט שהם חטאו,
חז"ל גם יודעים,
רק תנ"ך...
חז"ל לא רוצים לראות את התנ"ך בגובה העיניים.
וחז"ל אומרים שמה שהם חטאו זה היה חטא אחר,
שהתורה קוראת עליו שוחד,
אבל שוחד יש כל מיני דברים לשוחד.
והגמרא שם מספרת על שוחד,
שאם רב עלה ליבשה מהמעברתא,
והלך ליפול,
ומישהו ככה,
מעשה אינסטינקטיבי נתן לו יד,
הוא בא לבית דין,
אמר:
אני לא דן אותך.
למה?
ההוא למה למה הוא...
הוא בכלל לא ידע שזה רב,
הוא לא ידע שהוא אב בית דין,
למה הוא תמך בו?
מה,
כל יהודי זקן שנופל אתה נותן אתה נותן לו יד.
לא,
רב חושב שזה שוחד,
הוא כבר לא שוחד יש לו כל מיני דרגות,
גזל יש לו כל מיני דרגות,
רצח יש לו כל מיני דרגות.
יש רצח לקחת סכין,
לתקוע למישהו בגב,
ויש רצח של הלבנת פנים,
ויש רצח שאנחנו,
אף אחד מאיתנו לא עושה.
טוב,
אתם צדיקים,
אני לא מדבר עליכם.
אבל אני סתם,
אני רוצה להגיד את זה,
תמיד אני אומר את הדבר הזה,
אם נשמע חס ושלום מהדיבורים שלי איזה מילה של מוסר,
הרי קודם כל עכשיו אני כבר לא משגיח פה,
אז אני מתכוון מוסר לעצמי,
אני אלא מה,
אני אומר את המוסר בקול.
אם מישהו רוצה לשמוע,
אז זה לא לא אכפת לי,
אני לא שומר על זה זכות יוצרים,
אבל אני לא מתכוון לתת לכם מוסר.
אבל מכל מקום,
אני אומר,
אז כל אחד יש לו את הרצח שלו.
אז אחד הרצח שלו זה עם סכין,
ואחד הרצח שלו זה בהלבנת פנים,
ואחד הרצח שלו זה בלשון הרע ורכילות.
אז לא הכוונה שנעריו של שמואל חטאו,
אבל לא ייתכן שהם לקחו שוחד,
אלא הם עשו משהו אחר.
טוב,
אנחנו לומדים עכשיו תנ"ך וזהו.
אז דרך אגב,
אני רק רוצה להגיד לכם,
אף על פי שזה לא קשור לשיעור,
אבל כדאי,
תרוויחו מזה ווארט יפה מאוד.
השאלה הזאת קיימת בעוד כמה מקרים.
אחד מהם אני אגיד לכם,
כי אתם אומרים אותו כל שבת:
"מזמור שיר ליום השבת.
טוב להודות לה'.
מה גדלו מעשיך ה',
מאוד עמקו מחשבותיך." וואו!
וואו!
אפילו אפילו משה רבנו לא מבין את זה,
אפילו אפילו רבי יהודה לא מבין את זה,
הנשיא,
אפילו אפילו הרמב"ם לא מבין את זה,
אפילו רבי עקיבא איגר לא מבין את זה.
איש בער לא יודע כמה זה אחד ועוד אחד,
"מה גדלו מעשיך ה',
מאוד עמקו מחשבותיך"!
אז מה אתה אומר עכשיו "איש בער לא ידע"?!
הקצוות האלה,
זה לא זה לא מתקבל על הדעת!
איש בער לא יודע ביעתא בכותחא,
הוא לא יודע א' ב' הוא לא יודע,
אז מה אתה אומר לי מה גדלו מעשיך,
"איש בער לא ידע"?!
אני רק אגיד לכם למשל את התירוץ לעניין הזו,
כי אנחנו נשתמש אולי בדרך מקבילה כשנבוא לתרץ את השאלה על על על על
הזהו.
אני דרך אגב,
אולי שכחתי להגיד לכם,
הפסוקים האלה,
"כי המצווה הזאת",
יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן על איזה מצווה מדובר.
אז רש"י אומר שמדובר על התורה,
כך רש"י אומר,
תסתכלו בפרשה זו.
הרמב"ן לא מקבל את זה.
הרמב"ן אומר שמדובר על מצוות תשובה!
זה בעצם הנושא שלנו.
הנושא שלנו זה מצוות תשובה.
האם מצוות תשובה היא בשמיים?
או מצוות תשובה היא בפיך ובלבבך?
האם התשובה שלנו היא קשה,
מצוות תשובה,
אתה לא יכול,
או שכל אחד הכי קל,
הכי קלה.
זה בעצם הנושא של של של השיעור.
אני רק רוצה להראות לכם דוגמה איך איך מתרצים את זה למשל לגבי שבת.
אז מה אמרנו שמה?
מזמור שיר ליום השבת.
דרך אגב,
יש עוד קושיה:
"מזמור שיר ליום השבת",
תעברו על הפרק הזה,
אין מילה אחת על שבת בפרק הזה!
מילה אחת אין על שבת בפרק הזה,
מוזר.
אגיד לכם עוד פרק כזה:
"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" מילה אחת אין על בית המקדש בפרק הזה!
תסתכלו על הפרק הזה,
אתם אומרים את זה כל יום,
אין מילה אחת על בית המקדש.
טוב,
אני עכשיו לא רוצה לעזוב.
אז רק בקשר לשבת תראו מה מה מה הפשט.
הבעיה הכי גדולה,
ועל זה מדבר הפרק,
של כפירה בהקדוש ברוך הוא בא מזה שצדיק ורע לו,
רשע וטוב לו.
זאת הבעיה הכי גדולה.
"בפרוח רשעים כמו עשב" זה הבעיה!
שרשעים פורחים כמו עשב.
נו,
ברור שאדם לא לא לא מוכן לעבוד את הקדוש ברוך הוא.
אני רוצה להגיד לכם,
פשוט שאם כל אדם שעושה מצווה היה יורד לו שק של שכל,
היה יורד לו שק של בריאות,
היה יורד לו שק של כסף,
היה יורד לו שק של כבוד,
לא יודע מה,
כל אחד היה חוזר בתשובה!
אם אדם עושה עבירה,
תוך כדי דיבור שהוא עושה את העבירה היה יורד נבוט של חמש קילו ונותן
לו זפטה על הראש,
אף אחד לא היה עושה עבירות!
למה בני אדם לא מאמינים?
בגלל הבעיה הזאת,
שצדיק ורע לו,
רשע וטוב לו.
מה התשובה באמת?
למה צדיק ורע לו,
רשע וטוב לו?
רש"י מבאר גם בפרשת השבוע,
וחז"ל מדברים על זה בגמרא.
חז"ל אומרים שזה מובנה כך,
למה?
כי גם לצדיקים יש קצת עבירות.
וגם הצדיק,
הוא מעדיף לקבל את הקצת ייסורים שמגיעים לו,
הוא מעדיף,
הוא רוצה לקבל אותם בעולם הזה!
מה חסר לו?
עוד שניצל,
עוד עוד פלאפל?
הוא מוותר על זה!
העיקר שהוא יגיע למעלה,
הוא יבין את השיעור של רש"י,
הוא יבין את השיעור של רבנו תם,
הוא יבין את השיעורים של זה מה שמעניין אותו,
הוא רוצה והרשע בדיוק להפך:
הרשע יש לו קצת מצוות.
מה תיתן לו את השכר על המצוות?
הוא צריך למעלה?
מה מה לעזאזל,
הוא ישב שם בגן עדן,
הוא ישתגע!
תן לו פה עוד עוד מכונית,
תן לו פה עוד זה,
אז לכן צדיק כך זה צריך להיות כאילו כאילו מובנה.
מה הבעיה?
שאנחנו מסתכלים על הכל רק בעיניים של העולם הזה.
בעיניים של העולם הזה,
השאלה הזאת היא שאלה בומבה.
השאלה הזאת מביאה לכפירה נוראה בהקדוש ברוך הוא,
כי אנשים...
אבל מי שלובש משקפיים של עולם הבא,
והוא רואה מה קורה עם הצדיק שקיבל את השכר שלו בעולם הזה,
ובעולם הבא הוא מקבל את העונש,
רואה מה קורה עם ה,
סליחה,
רציתי לראות אם נרדמתם,
הוא רואה את ה את הרשע שקיבל את ה את ה את השכר שלו
בעולם הזה והעונש שלו בעולם הבא,
ורואה את הצדיק שקיבל את הקצת עונש שלו בעולם הזה וקיבל את השכר שלו
בעולם הבא,
מזמור שיר ליום השבת,
שבת מעין עולם הבא!
כשאתה לובש משקפיים של שבת,
אין קושיות!
אין קושיות!
כל הקושיות שבעולם הזה היו מרפסן איגרא,
היו,
איך אפשר היה לבלוע אותם?
אז הנה לכם למשל דוגמה שאפשר לראות,
שמצד אחד,
מה פתאום,
יש פירכא,
שאלות נוראות ואיומות!
אבל כשאתה לובש משקפיים של עולם הבא...
יש סיפור על הרמב"ן,
שהוא למד עם חברותא,
עם זה מקובלים היו,
ואז הם אמרו שכשיגיעו למעלה,
אז ה,
זה שיגיע למעלה ראשון הוא יבוא לשני ויגלה לו כל מיני דברים.
אז ה החבר מת,
והרמב"ן לא לא בא אליו,
לא בא אליו,
לא בא אליו.
אז הרמב"ן צם צם צם צם צם צם עד שסוף כל סוף הוא בא
אליו.
אומר לו:
סיכמנו משהו!
מה,
הוא אומר:
מה אתה רוצה?
הוא אומר:
כל השאלות ששאלנו!
איזה שאלות?
אתם מבינים?
כל השאלות שהיו להם פה בעולם הזה,
כשמגיעים לעולם הבא,
אין שאלות!
אין שאלות!
"איש בער לא ידע",
זה זה.
טוב,
אני רק אמרתי את זה בתור זהו.
אני רוצה לתרץ את העניין הזה של של מצוות התשובה,
נלך לפי הרמב"ן,
לא לפי רש"י,
יש גם נצי"ב,
לא ניכנס לזה,
על מה זה "כי המצוה הזאת".
על כל פנים לפי לפי הרמב"ן שאומר ש"כי המצוה הזאת" זה המצווה שכתוב ממש
לפניה,
שזה מצוות התשובה,
אז אז אז הסתירה מה ששאלתי בהתחלה.
מצד אחד כתוב "לא בשמים היא",
"לא בשמים היא",
אתה לא יכול להגיד לי שבפיך ובלבבך.
אם אתה אומר בפיך ובלבבך,
אז לא יכול להיות שההוא אמינא היא.
אז כנראה שבמצוות תשובה יש איזה משהו שהוא בשמים ובפיך.
אנחנו צריכים להסביר את הדואליות הזאת.
אנחנו צריכים להסביר את ה את הסתירה הפנימית הזאת במצוות התשובה,
שזה גם בשמים וגם וגם וגם בפיך.
לפני שנתחיל לדבר על התשובה,
אני רק רוצה להגיד לכם,
שבכלל,
בעם ישראל,
ב ב ב בעניינים של של יהודים,
אנחנו תמיד רואים את הקיצוניות הזאת.
שבעצם אין אמצע.
אין אמצע.
אתם יודעים,
למשל,
כתוב על עם ישראל,
כתוב:
אין לך אומה כאומה הזאת,
כוכבי השמים וזה וזה.
כשהם עולים,
כשהם עולים,
כתוב:
הם עולים עד השמים.
כשהם יורדים,
הם יורדים עד הארץ וכולם דורכים עליהם.
אמצע?
אין אמצע!
אין אמצע,
או שם,
או שם!
לא יודע אם שמתם לב,
אבל כששרו של עשו בא להיאבק עם יעקב,
"וירא כי לא יכול לו",
הוא אומר:
עכשיו תן לי,
כי עלה עמוד השחר,
וייתן לו יעקב בעיטה,
ויעיף אותו לכל הרוחות,
וייאנח יעקב אנחת רווחה,
ויאמר:
אה!
ברוך השם!
זה בעצם ניצחון!
כי הוא ניסה להכות אותי ולא הצליח,
אז זה נקרא שניצחתי.
כתוב כך?
הלו?
מה כתוב?
מי שלא מכיר אותי,
עושה לפעמים...
לא!
לא כתוב כך!
מה כתוב?
אומר לו יעקב:
"לא אשלחך כי אם ברכתני",
אומר:
לא היית בא להתקוטט איתי,
לא מדובשך ולא מעוקצך,
לא צריך את הברכות שלך.
אבל עכשיו שנלחמנו,
אני לא הולך על תיקו!
אני לא הולך על הפסד מכובד,
אני רוצה ניצחון!
אני רוצה להרוויח משהו!
או או קללה או,
לא קללה ולא ברכה,
לא מדובשך ולא מעוקצך.
אין אצל עם ישראל לא מדובשך ולא מעוקצך!
אצל עם ישראל,
אם רצית לקלל,
עכשיו אני רוצה ברכה!
"ויהפך ה' את הקללה לברכה".
לכן תבינו גם במצרים,
מה זה העניין של הרכוש הגדול?
אני לא מדבר עכשיו,
לא פותח את הסוגיה הזאת,
אבל תחשבו,
קל וחומר,
יורדים למצרים,
כל גלות,
יורדים למצרים,
לא עולים בידיים ריקות!
אדם לא הלך לגלות בשביל רק לא להינזק!
רק לא להינזק,
תיקו,
זה לא בשבילנו!
ירדתי לגלות,
נפלתי,
"כי נפלתי קמתי"!
רכוש גדול!
עכשיו תבינו למה אברהם,
כשהוא יורד למצרים,
הוא אומר לשרה,
אמרי נא,
נו,
אחותי את,
למען ייטב לי בעבורך.
ייטב לי בעבורך,
מה אומר רש"י?
מה אומר רש"י?
יתנו לי מתנות!
ודאי,
כי אם תגיד שלא יהרגו אותי,
זה כתוב אחר כך,
"וחיתה נפשי בגללך".
אז למען ייטב לי בעבורך,
זה זה יתנו לי מתנות,
והנה בסוף כן כתוב:
"ולאברהם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ו...".
זה סחר בנשים,
תסלחו לי!
הוא נותן את שרה ומקבל חמישים גמלים ועשרים...
זה אברהם אבינו?!
מה זה כל הסיפור הזה?
יש לי שיעור שלם על זה,
אני לא הולך לתת אותו עכשיו.
אני רק רוצה להגיד לכם שזה היסוד של אברהם,
זה ה"שם משמואל" אומר,
שהיסוד של אברהם זה היסוד של הרכוש הרב שיצאנו ממצרים.
אברהם יורד לגלות,
הוא לא מוכן לצאת בידיים ריקות!
או מינוס מאה,
או פלוס מאה!
אין אפס,
אין מדיום,
אין אמצע!
או או!
ירדתי למצרים,
כי נפלתי קמתי,
כי אשב בחושך...
אילולא נפלתי,
לא קמתי.
אם לא הייתי נופל,
אז הייתי מדיום,
הייתי ניוטרל,
הייתי אמצע.
עכשיו שנפלתי,
אני צריך מהמינוס מאה לעלות למאה!
לכן הוא אומר "יתנו לי מתנות",
יש עוד הרבה מה לדבר על זה,
אבל זה לא הנושא שלנו הערב.
ולכן בני ישראל במצרים.
לכן למשל,
במגילת אסתר כתוב,
וגם בהגדה של פסח אנחנו אומרים את זה,
"והחודש אשר נהפך להם..." מה כתוב?
אתם יכולים לעזור לי?
מיגון,
נו!
לשמחה.
שקט.
מיגון לשמחה,
מאבל...
מאבל ליום טוב.
תגידו לי,
אדם היה בדיכי,
יגון!
הלך לאדמו"ר,
הלך לבבא,
הלך לפסיכולוג,
לא יודע מה,
ריפא אותו.
מה הוא עכשיו?
כשהוא היה בדיכי,
אתם יודעים מה זה דיכי,
כן?
יודעים...
דיכאון?
אז מה הוא עכשיו כשהוא התרפא מהדיכאון?
מה הוא עכשיו?
ניוטרל!
הוא...
לא!
מה אנחנו?
מיגון,
נו,
מיגון ל...
תראו,
קופץ לצד השני!
אבל,
אדם היה באבל,
ישב שבעה,
קם מהאבל.
כשאדם קם מהאבל,
לאן הוא קם?
למה הוא קם?
לאיזה מצב הוא קם?
רגיל,
לא אבל.
לא!
מאבל מאבל...
אתם איתי?
מאבל ליום טוב!
אין אמצע.
מאבל,
מאבל ליום טוב,
אין אמצע בכלל!
בפרשת בחוקותי יש דבר ממש...
אני לא מבין את הרש"י הזה.
כך רש"י אומר,
בברכות שלפני התוכחה,
שבפרשת בחוקותי כתוב:
"והתהלכתי בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם".
אומר רש"י,
תקשיבו,
אני מצטט את רש"י כמעט מילה במילה:
"והתהלכתי בתוככם" כאחד מכם,
ולא תהיו יראים ממני.
אתם שומעים מה ש...
מה זה?
מה זה "והתהלכתי בתוככם"?
מה התורה מבטיחה לנו?
שהקדוש...
אני לא יודע,
נגיד אם פה עכשיו היה נכנס,
אתם יודעים מה?
אם היה נכנס פה ראש ישיבה זצ"ל,
לא יודע,
אתם לא מכירים אותו.
אם היה נכנס פה הרב שך?
אם היה נכנס פה הרמב"ם!
הנה רש"י,
הנה רש"י,
הנה רש"י!
מה?
היינו נופלים על פנינו!
אומר הקדוש ברוך הוא:
אני מתהלך בתוככם ולא תהיו מזדעזעים ממני!
סחבק!
משחק איתו,
הקדוש ברוך הוא חבר שלי!
ואם לא?
נו,
מה אמרתי לכם,
מה כתוב?
"ולא תגעל..." אני לא מבין,
או שהוא חבר הכי טוב שלנו,
ואנחנו הולכים...
אני אומר לכם,
מצטט לכם רש"י:
"שלא תהיו מזדעזעים ממני",
הקדוש ברוך הוא ממש חבר שלנו הכי טוב,
ואם לא,
אז אז אז "ולא תגעל נפשי אתכם",
פיכס,
איכס?
מה,
אין אין אמצע?
הוא לא החבר הכי טוב שלי,
והוא לא לא נגעל מ...
אין אמצע!
אין אמצע!
יום כיפור,
שני פרים.
עומדים ככה שני פרים.
כל פר חושב:
אני רוצה להשם,
אני רוצה להשם,
אני רוצה להשם,
אני רוצה להשם,
אני רוצה להשם.
טוב,
אומר הפר לעצמו:
זה סתם דמיון שלי,
אני כן...
אומר הפר לעצמו:
אם אני לא אהיה להשם,
אני אחזור לעדר,
ושנה הבאה אני אנסה עוד פעם.
לא,
אדוני!
סליחה,
לא,
פרי!
לא,
פרי!
אם אתה לא להשם,
אם אתה לא להשם,
אתה לעזאזל!
אתה לעזאזל!
אין ניוטרל!
אין אמצע!
תהיה להשם!
תהיה להשם!
כי אם לא תהיה להשם,
אתה תהיה לעזאזל!
אז יש עוד המון המון דברים כאלה,
אני רק רציתי לתת לכם טעימה של הנושא הזה,
שלעם ישראל אין אין אמצע,
לעם ישראל או ש...
אז זה קצת אולי אפילו כבר אנחנו מבינים שהמצווה של תשובה היא מצד אחד
יכולה להיות בשמיים,
שזה דבר אי אפשר בכלל לתאר את זה,
זה קשה קשה קשה.
מצד שני,
להפך,
אדם יכול לעשות תשובה הכי קלה בעולם.
אז על זה אני רוצה לדבר קצת עכשיו.
המצווה של תשובה,
המושג תשובה,
הוא מושג,
אני לא,
אני...
אתם לא מכירים אותי.
אני באמת אני אורתודוקסי,
ואני רב,
ואני דתי,
ואני הייתי משגיח בכרם ביבנה פעם.
אם אני אומר מילים חריפות,
זה רק בשביל שתחזיקו...
אני גם צועק לא בגלל שאני כועס,
בגלל שככה אני לומד,
ככה,
זהו.
אני לא אגיד דבילי,
אבל מושג טיפשי.
הוא טיפשי,
טיפשי!
אין לו שום...
אי אפשר להבין את זה!
תשובה!
תשובה!
תשובה!
ואני אגיד לכם למה.
למשל,
אתם שמעתם על דמיאניוק?
דמיאניוק היה אחד,
אייכמן.
שמעתם על אייכמן?
כן.
היה דמיאניוק גם כן איזה פושע.
פושע שהביאו אותו לבית משפט,
וכל הארץ עשתה סערה וגעשה,
דמיאניוק,
איזה פשעים!
יותר גרוע מהנוח'בות,
יותר...
אתם יודעים מה,
נשווה את זה לנוח'בות,
בקיצור.
וביום חמישי תמיד נותן שיעור בפרשת שובה,
אני נכנס לבית בריינין,
מלא בית בריינין,
זהו.
זהו,
אני שואל אותם:
חבר'ה,
מה?
אתם יודעים מה נעשה בעולם?
מה אתם כל כך שקטים?
מה זה?
מה מה,
הרב?
הרב,
מה קרה?
הרב,
מה קרה?
לשחק אותה קצת.
הרב,
מה קרה?
מה,
לא שמעתם?
שחררו את דמיאניוק!
מה,
הרב?!
מה פתאום?!
איזה געש,
רעש,
כמעט הלכו לטרוף אותי!
מה קרה?!
אמרתי להם:
פשוט,
אתם ברוך השם אתם בתוספות כל הזמן,
אתם בריטב"א כל הזמן,
אתם לא יודעים מה נעשה בעולם.
דמיאניוק בא לשופטים ואמר שהוא מודה באשמה,
והוא מצטער מאוד על מה שהוא עשה,
והוא מבטיח שהוא אף פעם לא יעשה את זה.
אז השופטים אמרו:
חרטה על העבר?
וי.
קבלה על העתיד?
וי.
הביתה!
וכשדמיאניוק...
אה לא לא,
בוא בוא,
תקבל מאה דולר,
מאה אלף דולר,
כי במקום שבעלי...
תגידו לי,
אתם מעלים על דעתכם שבמשפט יש דבר כזה של תשובה?!
הנוח'בות האלה,
הארורים האלה,
יש חוקים עכשיו להרוג,
יבוא נוח'בה אחד כזה ויגיד:
או,
אני מצטער,
ממש,
אני כל כך מצטער,
רבותיי,
שמעו נא,
דיינים,
אני לא אעשה את זה עוד פעם,
אבבאבא...
לא רק נוח'בות,
גם פושע רגיל.
פושע רגיל שגנב,
והוא מצטער,
שצועק,
נו,
תצטער,
תצטער,
בבית סוהר תצטער!
אין דבר כזה במשפט לעשות תשובה.
אין בעולם תשובה!
בטבע יש תשובה?
בטבע יש תשובה?
אחד הולך ביער,
הולך ביער,
טה,
הולך ביער,
פתאום הוא רואה אריה.
אוי,
רב אריה,
סליחה,
רב אריה,
אני טעיתי,
שני שבילים,
לא התכוונתי,
סליחה,
סליחה,
אני...
בטבע אין תשובה.
אתה פוגש אריה שלום עליכם,
גמרת.
אדם שותה כוס,
אני יודע,
חושב שזה ספרייט ובסוף זה רעל...
מה?
חושב שזה מים.
איך שהוא שותה,
מרגיש שזה רעל:
אוי,
סליחה,
לא לא,
לא התכוונתי,
אני חוזר...
בטבע אין תשובה,
אין!
יש ירושלמי שאתם כולכם מכירים,
רק לא חשבתם עליו:
שאלו לנבואה,
חוטא מה עונשו?
שאלו לחוכמה,
חוטא מה עונשו?
שאלו לתורה טוב,
תוספת של המהר"ל חוטא מה עונשו?
אף אחד מהקריטריונים האלה לא עלה על דעתו להגיד תשובה!
תשובה זה דבר משוגע לחלוטין!
זה דבר לא לא הגיוני,
לא הגיוני בכלל עניין של תשובה!
אין דבר...
הקדוש ברוך הוא מספיק פייר,
שהוא נתן בחירה חופשית,
והוא אמר:
תעשה טוב תקבל טוב,
תעשה רע תקבל רע.
אני רוצה להגיד לכם,
זה גם לא אמיתי,
זה לא אמיתי.
אם אתה מוחל לרשע,
למה להיות צדיק?
זה לא פשוט להיות צדיק,
אתם יודעים את זה.
אתם צדיקים,
ומסתמא,
למרות שאתם צדיקים,
יצר הרע בטח יש לכם,
וזה לא קל להיות צדיק.
אבל אם ההוא,
הפושע הזה,
עושה ככל העולה על רוחו,
ואחר כך הוא עוקף אותי,
במקום שבעלי תשובה עומדים,
למה שאני אהיה צדיק?
ורב חסד בסדר,
איפה ורב אמת?!
זה לא אמת,
זה לא אמיתי!
דרך אגב,
זה כנראה אחת הסיבות שיונה ברח מהקדוש ברוך הוא.
למה יונה ברח מהקדוש ברוך הוא?
אני אקריא לכם עכשיו בעל פה פסוק מיונה.
יונה,
יש כל מיני תשובות,
אתם כולכם מכירים,
אבל ביונה יש תשובה לשאלה הזאת.
יונה אומר:
על כן קידמתי לברוח תרשישה,
כי ידעתי,
יש פה למישהו ספר יונה?
תסתכלו שאני,
כי ידעתי כי אתה,
פרק ד' פסוק ב'.
על כן קידמתי לברוח תרשישה,
כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום,
ארך אפים ורב חסד ואמת,
וניחם על הרעה.
אף אחד לא זורק עליי שום דבר.
אני אקרא עוד פעם.
בקול!
אין "ואמת"!
אין "ואמת",
עבדתי עליכם,
אין "ואמת".
זה ספר יונה.
כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום,
ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה.
איפה האמת?
שאל יונה את הקדוש ברוך הוא.
אנשי נינווה חטאו,
שילכו לעזאזל!
אנשי נינווה חטאו,
מגיע להם!
מה אני,
אני עוד אלך?
אתם יודעים מה,
גם אם הם היו באים בעצמם לעשות תשובה,
היית צריך לזרוק אותם לזבל,
לכל הרוחות.
לא הכרחתי אתכם,
לא הכרחתי אתכם.
נהניתם מהעבירה?
תאכלו אותה!
הייתם הולכים לבית משפט בנינווה,
לא היה לכם תשובה.
הייתם פוגשים אריה ביער,
לא היה לכם תשובה.
הייתם שותים רעל,
לא היה לכם תשובה.
אני רק מראה לכם שההיגיון של התשובה זה חסד לא נורמלי,
אנחנו לא חושבים על זה,
זה דבר לא הגיוני,
תשובה זה לא הגיוני!
לכן החכמה לא ידעה על תשובה.
אדם הראשון,
אתם יודעים אדם הראשון,
המלאכים,
אדם הראשון לא ידע על תשובה!
לא ידע על תשובה.
הוא פגש את קין,
וקין עשה תשובה,
אדם הראשון אמר:
אוי ואבוי,
אם הייתי יודע שיש תשובה.
רבי יצחק בלאזר מדבר הרבה על זה,
מביא פסוק ביחזקאל,
שיחזקאל אומר לאנשים תעשו תשובה,
אנשים אמרו לו:
מה זה תשובה?
אתה נורמלי?
מה פתאום?
בחטאנו נמות,
איזה מין דבר זה תשובה?
מה זה המילה הזאת תשובה?
יונה,
אליהו,
הנביאים,
נביאי האמת,
נביאי האמת,
הם לא הבינו מה זה תשובה,
לכן יונה בורח מהקדוש ברוך הוא.
כמו שאמרתי לכם,
חסרה המילה "אמת".
אז כבר אנחנו רואים שתשובה זה בשמיים.
תשובה זה לא דבר נורמלי,
תשובה זה לא דבר שאפשר...
זה א'.
ב'.
בואו נניח שיש עניין של תשובה,
בסדר?
קיבלנו.
חסד,
לא חסד,
כן הגיוני,
לא הגיוני,
עזבו את הרב ריבלין,
יש עניין של תשובה.
עכשיו בואו נראה מה זה התשובה,
בסדר?
אני רוצה לעשות לכם וידוי קטן.
אני בכרם ביבנה הייתי לא רק משגיח,
הייתי תלמיד בכרם ביבנה.
כשאני הייתי תלמיד בכרם ביבנה,
אני מדבר אתכם על שנת תשכ"ה,
אז הגעתי לישיבה,
פה אתם רואים את העמודים האלה,
היו פה קירות.
זה,
כל זה היה הישיבה,
לא היה שום דבר חוץ מזה.
פה איפה שאני יושב עכשיו,
זה היה חדר אוכל,
זה חדר אוכל.
פה בעמוד השני,
עוד לא היה כמובן הדברים האלה,
היה,
תשמעו קצת נוסטלגיה,
לא לא בשביל זה באתי,
היה מחיצה,
מחיצה של דיקט,
שזהו,
פה היה חדר אוכל,
פה היה מטבח,
פה היה,
בקיצור,
לא משנה.
אני הייתי צדיק פעם,
עכשיו כבר לא כל כך,
הייתי פעם צדיק.
אני עשיתי תשובה.
באמת,
איך עשיתי תשובה?
עשיתי תשובה באמת בצורה רצינית,
לקחתי מחברת,
ארבעים דף,
אני אגלה לכם,
והתחלתי לרשום את החטאים שלי.
יש מישהו שעושה כך תשובה?
אני מקווה.
היום אולי לא עם מחברת,
אולי עם מחשב עושים את זה,
לא רוצה להגיד עם AI,
אבל עם,
איך קוראים לזה?
לא משנה.
אבל בקיצור,
וכתבתי:
אחד,
שניים,
שלוש,
חמש,
עשר,
חמש עשרה,
כבר גירדתי ככה את הראש,
ונניח שעבדתי על שלושה דברים,
ארבעה דברים.
אני אומר לכם,
הייתי בחור רציני.
כל המחזור שלנו,
בחורים,
עבדנו,
עבד,
אני בטוח שבכרם ביבנה עדיין בחורים עובדים,
עובדים את הקדוש ברוך הוא,
עובדים את הקדוש ברוך הוא.
והגעתי ליום כיפור,
תשמעו,
לעבוד על שלושה דברים זה לא פשוט,
באמת,
כשאתה ממש עובד,
זה קשה,
ואתה בוחר את הדברים שהכי קשה לך,
שמירת,
לא יודע,
תפילה,
הרהורים,
לא משנה.
הרגשתי שבאמת יושבים שמה מיכאל וגבריאל ליד הזהו וצוחקים,
צוחקים,
צוחקים,
צוחקים.
למה הם צוחקים?
אני אגיד לכם למה הם צוחקים.
אני אומר הם צחקו עליי,
עליכם בטח לא,
אבל אתם יודעים מה?
אני רוצה לשאול אתכם עכשיו.
תגידו לי,
אל תגידו לי,
כל אחד יגיד לעצמו.
נגיד ד' כסלו,
בשעה שמונה וחצי בבוקר,
ד' כסלו תשפ"ו,
אתם יודעים מה מה עשיתם?
איפה הייתם?
נו,
מי שבישיבה,
אז ד' כסלו הוא יכול להגיד נו,
הוא היה מן הסתם היה בישיבה.
8:30,
ארוחת...
אתה יודע מה דיברת?
העלבת מישהו?
פגעת במישהו?
ריכלת על מישהו?
הרהרת משהו לא טוב?
אולי אכלת איזה תולעת?
ברוך שטרן שיאריך השם ימיו,
ביבנה אין דבר כזה,
אבל אולי אכלת איזה תולעת?
אתם יודעים מה?
אני לא הולך איתכם על ד' כסלו,
אני שואל אתכם הערב,
הערב,
לפני שעתיים,
אתם יכולים לתת לעצמכם דין וחשבון כל מילה שיצאה מהפה?
אתם יודעים מה אפשר מה אדם יכול לעשות במילה אחת?
במילה אחת אתם יודעים מה אדם יכול לעשות?
אני אספר לכם סיפור.
סיפור אמיתי שקרה פה בכרם ביבנה.
לפני הרבה שנים,
אני אפילו לא זוכר כבר מתי.
היה איזה בחור אחד שקיבלנו מתיכון.
מי שבא מתיכון בימים ההם,
אני לא יודע אם היום יש בכלל תיכונים כאלה שבאים...
ישיבות תיכוניות...
בדרך כלל כרם ביבנה הייתה מקבלת מישיבות תיכוניות טובות.
אבל קיבלנו בחור מתיכון.
הוא עשה רושם מאוד נחמד וזה,
חצי לא בעל תשובה,
אבל ראו שהוא...
טוב.
אחרי ארבעה ימים נעלם,
אחרי ארבעה ימים נעלם.
טוב,
החבר'ה של החדר שלו באים והמשגיח והם אומרים לי:
הבחור לא נמצא,
הלך,
לקח את הדברים שלו והלך.
למה?
מה?
הלך.
אני מרים עליו טלפון,
לא עונה.
לא בבית,
לא עונה,
לא עונה.
פעם אחת שמעתי אותו אומר לאמא שלו:
תגידי לו שאני לא...
בקיצור,
עזבו,
התחמק.
טוב,
שלחתי אליו בחורים,
שלחתי אליו בחורים,
לא בא.
טוב,
מה מה אני יכול לעשות?
לא,
לא.
אחרי שנה אני פוגש אותו בתחנה מרכזית בירושלים.
התחנה המרכזית בירושלים אפילו לא הייתה איפה שזה היום,
זה היה ליד שערי צדק הישן,
איפה שהיום בונים שמה בכניסה לעיר מגדלים בגובה 5,000 מטר.
אני פוגש אותו חייל,
עם שערות אדומות,
קעקועים,
אל תשאלו.
הוא זיהה אותי על המקום.
אני בקושי זיהיתי אותו,
אבל זיהיתי אותו.
הוא זיהה אותי על המקום והוא ניסה...
אבל לאסונו,
אני עמדתי בתור לכרם ביבנה והוא עמד בתור לטבריה,
ושני התורים האלה היו אחד ליד השני.
בקיצור,
אני עומד לידו,
אני שואל אותו:
פלוני,
אני אומר לו,
מה קרה?
מה...?
אומר לי:
אני אגיד לך מה שקרה.
פעם הוא קרא לי הרב,
אבל עכשיו הוא כבר היה זהו.
אני אגיד לך מה שקרה,
הוא אומר לי.
תשמע,
אני ישבתי בחדר.
אתה יודע שהיה קשה לי,
היה קשה לי.
ישבתי בחדר,
ישבו איתי שני בחורים משנה שלישית,
ודיברנו ואמרתי איזה משהו.
יכול להיות שאמרתי דבר לא מתאים,
או דבר שלא זהו.
הם פרצו בצחוק כזה,
אני כל כך נפגעתי,
כל כך נפגעתי,
מה זה אומר?
יצאתי פה מהישיבה,
בשביל הזה עוד היה פה שדרה של עצים,
עוד לא היה הכביש הזה,
עוד לא היה זה,
אומר איך שהגעתי ל לזה של הבית ספר,
הורדתי את הכיפה,
נסעתי לתל אביב,
נכנסתי למסעדה טרפה,
מאז אני שונא את אלוהים,
אני שונא את הישיבות,
אני שונא את הדתיים,
אל תשאל.
זה הסיפור.
בסדר?
עכשיו הדמיון המופרע של הרב ריבלין.
שני הבחורים האלה גדלו,
למדו תורה,
הם לא הרגישו בכלל מה שנעשה.
באו ואמרו "והוא רחום יכפר עוון",
והתוודו על ה...
לא יודע על מה,
ואחד מהם נהיה ראש ישיבה,
אחד מהם נהיה דיין,
אחד מהם נהיה משגיח.
בקיצור,
אחרי 120 הם עולים למעלה,
ומגישים את ה...
תעודה,
לא יודע איך זה עובד שמה,
עם הכרטיס תעודת זהות.
המלאך עושה ככה:
שלוש מיליון עבירות של שבת,
הוא אומר לפלוני.
אני?
הוא אומר לו.
תשמע,
אני זה...
הדיין פלוני,
אני הראש ישיבה,
אני המשגיח...
שלוש...
מה פתאום?
לא,
לא,
לא,
זה לא יכול להיות!
שלוש מיליון?
מאיפה המצאת את זה?
שלוש מיליון עבירות של שבת?
זה לא אני!
תשים עוד פעם את הכרטיס,
זה לא אני,
זה לא יכול להיות!
אומר לו המלאך:
תשמע,
פה אין טעויות.
פה אין טעויות,
יש לך שלוש מיליון עבירות של שבת.
טוב,
בקיצור,
מה מתברר?
אני אעשה לכם חשבון פשוט,
מתמטיקה פשוטה.
הבחורצ'יק הזה ש ש שעזב את הזהו,
מגיל 20 עד גיל 70 נגיד,
50 שנה,
יש בשנה שלוש...
שישים ימים טובים,
שבת וימים טובים יש שישים,
50 כפול 60 זה 3,000.
לפי עניות דעתי,
אדם חילוני ממוצע בשבת עובר 1,000 עבירות,
דאורייתא,
דרבנן,
לא יודע.
אם הוא נוסע מירושלים לתל אביב,
כל ברקס,
כל וינקר,
כל זה,
זה עבירה.
בייחוד היום שאתה משחק עם הזה,
אתה כותב הודעה,
אז זה כל כל לחיצה זה עבירה!
1,000 עבירות זה בזול אני אומר לכם,
זה בזול!
שלוש...
שלוש...
3000 כפול 1,000,
זה שלוש מיליון.
אז תראו,
ברור,
לא הם עברו את העבירה,
הבחור שגזל ועבר את העבירה הוא יקבל את ה אפשר להגיד:
"ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
הלא אם הם היו מחבקים אותו,
מנשקים אותו,
מקרבים אותו,
הוא היה נשאר תלמיד חכם.
היו נולדים לו עשרה ילדים,
וכל אחד מהעשרה ילדים האלה,
בדור השני היו עוד עשרה ילדים,
יש פה כבר 100 ילדים!
אתם יודעים כמה זה תורה זה?
כמה תפילה זה?
כמה טהרת משפחה זה?
כמה זה 100 אנשים ב-50 שנה!
עכשיו,
שהוא יצא לתרבות רעה,
יש לו רק שני ילדים,
כולם מחללים שבת,
כולם מקרקעים,
כולם זה,
מי אשם?
כתוב בתורה:
"קול דמי אחיך",
למה לא דם אחיך?
דמו ודם זרעותיו.
השני בחורים האלה,
אם היית אומר להם דקה אחרי כן:
"תשמעו,
אתם יודעים מה עשיתם?
אתם יודעים מה עשיתם?
עכשיו שצחקתם עליו,
אתם יודעים מה עשיתם?" הם באו,
הם לא עלו על דעתם בכלל!
לא עלו על דעתם בכלל!
אז עכשיו,
אני שואל אותכם,
כמה עבירות עשינו?
עוד פעם,
אני לא מדבר עליכם,
אתם צדיקים,
אנשים פשוטים כמוני,
כמה עבירות עשינו במשך השנה?
על מה אני מבקש תשובה?
זה צחוק מעבודה!
אני חייב למישהו 100 מיליון דולר,
אני בא עם מטבע של 10 אגורות,
השחורים האלה,
שבקושי מישהו מסתכל עליהם היום,
ואני אומר לו:
"הנה,
בבקשה,
קח!" זה תשובה,
זה התשובה שלנו.
אתם מבינים עכשיו?
זאת אומרת,
אפילו אם אני אגיד,
אפילו אם אני אגיד שיש כבר עיקרון של תשובה,
שגם זה אמרתי לכם קודם שזה דבר מאוד קשה,
אבל למעייסה,
למעייסה,
איך איך איך איך איך אני יכול לזכור את כל הדברים האלה?
אז על מה אני עושה תשובה?
יותר טוב תסתום את הפה,
יותר טוב תסתום את הפה,
ואל תחשוב שעשית תשובה!
בואו ננסה לקרוא מהר,
אווה,
ננסה מהר לקרוא קטע בהרב קוק.
הרב קוק מדבר על העניין הזה שאני אמרתי לכם עכשיו,
אך לא מבחינה כמותית,
אלא מבחינה איכותית.
אז מהר,
נקרא את זה מהר,
"שלושה עיקרי התשובה הידועים יש לכם,
רבותיי,
לפני כן כתוב:
"אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי,
אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב,
אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך." יש פה קושיה גדולה מאוד.
אם אני הייתי אם היו נותנים לי לחבר את הקטע הזה,
אני הייתי מעלה לקדוש ברוך הוא,
לא הייתי אומר:
"אתה יודע רזי עולם",
לא הייתי אומר הייתי אומר:
"אתה אתה אל רחום וחנון,
אתה רב חסד ואמת,
אתה מרבה מחילה לחטאים,
ובכן יהי רצון שתסלח לי." "אתה יודע רזי עולם",
בגלל שהוא יודע רזי עולם,
מה זה קשור?
הוא יודע רזי עולם,
אני מסכים איתכם,
בגלל זה הוא צריך לסלוח לי?
הוא חופש כל חדרי בטן,
הוא בוחן כליות ולב,
מה,
בגלל זה הוא צריך לסלוח לי?
"אין דבר נעלם ממך",
נו,
בסדר,
מה זה קשור לתשובה?
אומר הרב קוק:
"שלושת עיקרי התשובה הידועים,
החרטה מן החטא בעבר,
העזיבה במעשה שאינו עושה עוד יותר את החטא,
הקבלה על עצמו במחשבה שלא לעשות את החטא להבא,
צריכים הם להשלמת להשלמתם פרטי ידיעות גדולות ורחבות." תראו,
הוא אני דיברתי איתכם מבחינה כמותית,
שאתה רוצה להתחרט על העבר,
לא שייך,
פשוט לא שייך,
רבותיי!
עוד פעם,
אתם צדיקים,
אולי יש לכם שני חטאים,
שלושה חטאים במשך כל השנה,
זה לא אז אתם אה אה אבל אנשים רגילים,
יש להם אלפי,
מאות,
אני לא יודע,
לא יודע איך להגיד את זה.
לא צריך חטא של אה חטאים קטנים,
כאילו קטנים.
אולי גם אתם,
אני לא יודע,
אבל אמרתי לכם,
אני לא נותן לכם מוסר.
אבל הרב קוק מדבר מבחינה אה רוחנית מה שקורה.
למה?
עכשיו הוא אומר:
"החרטה,
אי אפשר להגיע לתכליתה,
כי אם על ידי שיבין היטב את גודל הקלקול שבא על ידי מעשהו הרע."
אתה יודע מה זה עשה בעולמות עליונים?
מי שלומד נפש החיים,
אני מקווה שלומדים פה קצת נפש החיים.
מי שלומד נפש החיים,
יודע:
דע מה למעלה ממך!
כל מה שאתה עושה למטה,
זה משפיע בעולמות עליונים!
אתה פותח פה לשון הרע,
חורץ זה הורס עולמות עולמות עולמות עולמות זה הורס!
אז על מה אני עושה תשובה?
כשאני לא יודע בכלל מה זה הורס למעלה!
איך אני יכול לעשות תשובה?
"ומסוד השם ליראיו נודע כמה ענייני האדם נוגעים עד מרום קץ עולמות עליונים.
וכל מה שידיעתו תקיף יותר את ערך הקלקול של החטא,
כה תגדל החרטה." אז על מה אני מתחרט,
אם אני לא יודע על מה להתחרט?
אם אני חייב למישהו שני שקל,
ואני חייב לו 100 מיליון דולר,
זה אחר!
אז אם בא לעשות תשובה על שניים-שלושה חטאים כמוכם,
או בא לעשות לא,
סתם,
אני לא רוצה להתחנף אליכם,
גם לכם יש יותר חטאים.
אז אז אז אז אדם,
אדם צריך לדעת,
זהו.
אותו דבר,
אני לא אקרא את זה כבר,
כבר אני רואה שאני נכנס לאיחור ויש לי עוד הרבה מה לדבר.
עזיבת החטא,
מה אני חושב?
אני חושב שהנפש שלי היא טהורה,
אלא מה?
יש בה איזה כתם קטן,
בלעטל,
כמו שאומרים באתרוגים,
אז אני לוקח גפרור כזה,
עושה ככה,
צ'יק.
לא!
אולי החטא כל כך מושרש בתוכי,
כל כך מושרש בקרבי,
שלעזוב את החטא פירושו לעזוב את החיים?
הרי למשל,
בטוח שכל אלה שמעשנים סיגריות,
הם בטוחים שהם שולטים על זה,
הם שולטים על הסיגריות!
עובדה שהם מפסיקים איזה 30 פעמים ביום,
הם מפסיקים לעשן,
עד הפעם הבאה.
אבל כשאדם עושה איזה עבירה,
והוא חושב פתאום כשהוא בא באמת לעזוב את זה,
מתברר שהעבירה גדולה עליו,
מתברר שהעבירה טבועה בתוכו,
והוא לא יכול להשתחרר ממנה!
לא כמו שנדמה לו שהוא שולט בעניינים.
אז מה אתה עוזב את החטא,
כשאתה לא יודע בדיוק כמה החטא רבוץ בתוך נפשך?
וחטא אחד רק תיקח לדוגמה,
שאתה הולך לעבוד עליו,
אתה כבר רואה שזה לא כל כך פשוט,
כי זה בפנוכו בפנוכו!
מה זה קבלה לעתיד,
תגידו לי?
איך אתה יודע מה יהיה עתיד?
אתה יודע איזה ניסיונות מחכים לך?
מיכאל יושב צוחק,
הוא לא יודע,
בחורצ'יק כזה שבעוד שבועיים יהיה לו ניסיון כזה שהוא יתפוצץ,
הוא לא יכול לעמוד בו.
"אני מקבל לעתיד".
על מה אתה מקבל?
על מה שנדמה לך,
בציורים שלך,
שיהיה עתיד.
שמה?
שתמשיך ללמוד בכרם ביבנה,
ושתמשיך להיות בגן עדן תחתון,
ושתמשיך להיות באווירה של קדושה.
אבל זה,
אז אתה מקבל על עצמך,
שכוייח!
אבל אולי לא תמיד יהיה לך את האווירה הטובה הזאת?
אולי לפעמים תעמוד בניסיון שאתה...
אז מה אתה מקבל כשאתה לא יודע את העתיד?
לכן מרן הרב קוק,
זה מה שאומר פה.
הקדוש ברוך הוא,
זה צחוק מעבודה,
אני אגיד,
אני עושה את המקסימום שאני,
אתה יודע רזי עולם,
כמה החטא שלי,
אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות.
תכף תראו,
למה מה רוצים מהכליות?
מה מה הכליות?
למה יש מוסר כליות?
ולמה הקדוש ברוך הוא חופס כליות?
התפקיד של הכליות זה להוציא מהגוף את הרעל,
את הדברים הרעים.
אני תכף אדבר על זה.
אז הקדוש ברוך הוא חופס,
אז הוא יודע,
הקדוש ברוך הוא,
אני לא יודע!
אתה יודע.
אני לא יודע עתיד,
אתה יודע.
ובכן,
יהי רצון שתסלח,
אני עושה את המקסימום שאני יכול.
נכון שהמקסימום שאני יכול זה אפס קצהו של האמת!
אני עושה אולי רבע אחוז,
אולי שמינית אחוז,
אולי אפס נקודה אני לא יודע אחוז!
אבל זה המקסימום שאני יודע!
כי אני לא יודע איפה הייתי בד' כסלו,
אני לא יודע איפה הייתי בכ"ה חשוון,
אני לא יודע מה עשיתי היום לפני שעתיים,
איזה מילים אמרתי,
אם דיברתי לשון הרע,
אם...
אבל אתה יודע,
אז אני אעשה את המקסימום שאני יודע,
ואתה תסלח ותמחול ותכפר.
טוב,
אני מוכרח לגמור עם הדברים הטובים.
זה היה בשמיים,
זאת אומרת עד עכשיו עשיתי לכם מוות שחור,
שתשובה זה דבר קשה,
ותשובה זה דבר לא הגיוני,
ותשובה זה...
בואו נעבור לצד השני.
כי עכשיו אני רוצה להגיד לך,
להגיד לכם שבפיך ובלבבך לעשותו.
אז אני אגיד בקיצור שניים-שלושה דברים,
יש הרבה דברים,
אבל קודם כול,
אני חושב שיש איזה משפט אחד שאנחנו לא מבינים אותו נכון.
אין יהודי שלא מכיר את המשפט:
"פתחו לי פתח כחודו של מחט,
ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
יש מישהו שלא מכיר את הביטוי הזה?
לא רק פה,
שכולם תלמידי חכמים,
גם ברחוב,
רוב יהודים דתיים מכיר את זה.
טוב,
מה זה פתחו של מחט?
נו,
כולם יודעים מה זה פתחו של מחט.
ראיתם מחט בחיים שלכם,
כן?
מחט,
יש את ה...
פתחו של מחט זה איפה שמכניסים את ה...
את החוט.
פתחו...
פתחו של מחט!
מה מה פתאום משהו אחר?
לא!
לא!
חודו!
חודו של מחט זה הצד השני,
זה השפיץ של המחט,
זה הדוקר.
מה שאתם מתכוונים או מה שהעולם מתכוון זה לא נקרא חודו של מחט,
זה נקרא חורו של מחט,
או קופו של מחט.
זה לא.
הייתם שואלים אותי,
בחודו של מחט,
איפה?
אין חור,
אין שם...
יש חור!
כי כשאתה לוקח את החודו של מחט,
אתה תוקע את זה בנייר או אתה תוקע את זה בבד,
נהיה חור!
בטח נהיה חור,
כי עובדה שזה יוצא בצד השני,
אבל החור הזה הוא פי 1,000 יותר קטן מהחורו של מחט שאתה חושב.
אז מה אם נדמה לך עד עכשיו שהקדוש ברוך הוא ביקש ממך בקושי לעשות
אפצ'י,
ופתחו לכם,
עכשיו באמת מתברר,
לי פשוט שזה הפשט,
זה הפשט,
זה עברית,
רבותיי,
זה עברית,
זה חודו,
חודו של מחט.
זה שכל העולם לא חושב כך,
זה לא אשמתי.
אתם מבינים מה הקדוש ברוך הוא רוצה?
הקדוש ברוך הוא לא רוצה שום דבר.
אז יש עוד הרבה גמרות על הדבר הזה.
כתוב אם יש איזה פושע נאלח,
והוא מתחתן עם אישה,
אומר:
הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור.
הגמרא אומרת:
מקודשת!
אתם שומעים,
מקודשת!
שמא הרהר תשובה,
מקודשת.
הרמב"ם אומר:
לא מקודשת,
אלא ספק מקודשת.
לא משנה,
גם ספק מקודשת.
אבל מה,
הוא פושע!
הוא פושע!
הרהר תשובה,
הרהר תשובה,
הרהור תשובה.
ויש הרבה מקומות שהרהור תשובה זה כמו,
אגיד לכם יותר מזה,
"ובני קורח לא מתו",
כתוב.
מקום נתבצר להם בגיהנום,
כתוב שהם היו מבוצרים...
אבל שכל הבנים של קורח מתו,
אבל הם,
בגלל שהם עשו,
איך הם עשו תשובה?
אז כתוב שהארץ נהייתה כמו משפך,
וכולם התגלגלו,
התגלגלו בפנים.
כתוב במדרש ככה:
לא היה להם זמן לומר תשובה,
כתוב לא היה להם זמן להרהר בתשובה,
כתוב על בני קורח,
למנצח,
"רחש ליבי דבר טוב".
היה להם רחש בלב.
תסתכלו במפרשים שם בתהילים,
רד"ק ומצודות,
רחש ניע קל של הלב.
זה אפילו,
אני לא יודע איך להגדיר את זה,
זה פחות מהרהור.
יש מעשה,
פה יש מחשבה,
יש הרהור,
יש רעיון,
יש כל מיני דברים,
שאחד מהם הוא יותר מהשני,
יותר מהשני,
יותר מהשני,
והדבר הכי הכי הכי הכי קטן,
זה לא זה לא הרהור,
כתוב לא הרהרו,
לא הרהרו בתשובה,
אלא רחש ליבי...
מקום נתבצר להם.
הקדוש ברוך הוא מקבל את זה.
לא צריך הרבה.
אני רוצה לחדש לכם עכשיו חידוש עצום.
אתם יודעים שבספר,
במנחה של יום כיפור אנחנו קוראים מפטיר יונה.
למה קוראים מפטיר יונה?
אז רוב המפרשים אומרים בגלל התשובה של אנשי נינווה.
נו,
יש לי שיעורים,
מי ששמע אצלי שיעורים,
יש תשובה של המלאכים,
תשובה של יונה,
לא ניכנס לזה עכשיו.
רבותיי,
לידיעתכם,
הירושלמי טוחן את אנשי נינווה עד דק.
אומר שהתשובה שלהם הייתה אפס מאופסת.
תשובה של רמיות עשו אנשי נינווה.
יורד עליהם,
אל תשאלו עד איפה.
הבבלי פחות,
גם בבבלי אין עליהם הרבה קומפלימנטים.
אבל הירושלמי אומר שזה,
אל תשאלו.
אתן לכם דוגמה אחת.
כתוב "מן החמס אשר בכפיהם".
אומר הירושלמי:
אשר בכפיהם השיבו,
אבל מה שהיה בתיבה,
שידה ומגדל,
לא השיבו.
אתם יודעים שיש הבדל בין גנב לבין גזלן?
מה יותר חמור?
מה עונש של גנב?
פי שניים.
מה עונש של גזלן?
מה מה עונש של גזלן?
רבותיי,
לידיעתכם,
גזלן אין לו עונש.
גזלן רק כתוב "והשיב את הגזלה".
למה למה גזלן הרבה פחות מגנב?
כתוב בגמרא למה,
כי הגזלן הוא לפחות לא משחק כלפי שמיא וכלפי בני אדם,
אבל הגנב הוא מבני אדם הוא מפחד,
אז הוא עושה בסתר,
מאלוהים הוא לא מפחד,
אלוהים רואה!
אלוהים רואה!
סיפרו על החפץ חיים שפעם נסע עם איזה עגלון,
העגלון עצר וקטף עצים,
צועק לו:
"רואים,
רואים,
רואים!" "מי רואה?" אומר לו החפץ חיים:
"מה זה מי רואה?
רואים!
רואים!" אז הגנב הוא לא,
אתם מבינים?
הוא מעריך את בני אדם,
כי הוא מפחד יותר מהקדוש ברוך הוא?
אז זה אנשי נינווה,
"מן החמס אשר בכפיהם",
ועוד דברים לא נורמליים.
ריבונו של עולם,
יש בתנ"ך תשובות פלאי פלאים,
מתוקות מדבש!
תשובה של שלמה,
תשובה של שמואל,
תשובות...
למה בחרו את התשובה של אנשי נינווה?
שבמשנה כתוב שאם אין גשם,
אם אין זה,
מוציאים את התיבה לרחובה של עיר ואומרים:
אחינו,
לא נאמר באנשי נינווה.
מה זה תשובה זיפתית שכgroupזאת?
איך מעיזים להעלות אותה על נס,
לכתוב אותה במשנה?
לפי הירושלמי.
אני,
יש לי רעיון.
יכול להיות שבכוונה מכוון לקחו את זה.
לא בגלל שזו תשובה טובה,
דווקא בגלל שזו תשובה זיפתית.
אומרים לך:
אדוני,
אל תיכנס לייאוש.
אם שמעת את השיחה של הרב ריבלין,
שהוא אומר שתשובה זה בכלל בשמיים,
ולא אפשר,
וזה אי אפשר,
ואי אפשר שם,
ואם אתה כבר בא ל מעשה,
נגיד שיש רמז של תשובה,
אז הוא אומר לך:
איך אתה יכול לעשות תשובה?
יש לך מיליון עבירות,
לא אתה,
יש לך מיליון עבירות ויש לך זה,
ואיך אתה יכול,
איפה היית,
בדקת חשבון,
טה טה טה טה,
ואתה אומר:
אוי ואבוי לי!
אוי ואבוי לי!
מה,
אני אעשה תשובה?
אומרים לך:
אדוני!
הקדוש ברוך הוא הוא מקבל,
אל תדאג.
אם את התשובה של נינוה הוא קיבל,
את התשובה שלך הוא בטח יקבל.
אז ככה יצא לנו שמצוות תשובה היא מצד אחד בשמיים,
אבל מצד שני הרהור,
הרהור תשובה זה תשובה.
אדם מקדש אישה,
רשע גמור,
אומר:
על מנת שאני צדיק,
איזה צדיק גמור,
מקודשת.
ספק מקודשת,
לא ניכנס לזה.
וזאת התשובה של של של אנשי נינוה.
יש הרבה...
יש לי הרבה מה לדבר,
אבל הגיע הזמן.
רק רציתי להגיד דבר אחד:
אנחנו אומרים בסליחות "ויאמר השם סלחתי כדבריך".
תדעו לכם,
הקדוש ברוך הוא סולח לכל אחד,
לכל אחד הוא סולח.
כמה?
כמה הוא סולח?
איך?
כדבריך.
איך שביקשת,
כך הוא סולח.
קצת חפיף,
ככה כאילו,
אז הקדוש ברוך הוא אומר לך:
סלחתי,
כאילו חפיף.
אבל מי שמבקש,
מי שמבקש,
מי שמבקש באמת ומשתדל ומשתדל,
אומר לו הקדוש ברוך הוא:
באמת באמת,
סלחתי כדבריך.