הירשם
שתף
שתף
הטמע
בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:
1. *מטרת הקדושה בשבת* – השבת איננה רק זמן של התעלות רוחנית עצמאית, אלא היא משמשת כ"מקווה" של רוחניות שנועד להשפיע קדושה על ששת ימי המעשה.
2. *משמעות הכניסה לקודש* – דברי המדרש "בזאת יבוא אהרן" מלמדים שהכהן הגדול שואב כוח מהשבת כדי להמשיך את הארת קודש הקודשים אל תוך חיי העולם היום-יומיים.
3. *הכנה לירידה בקדושה* – הטבילה וקידוש הידיים והרגליים בעת המעבר מבגדי לבן לבגדי זהב נחוצים דווקא בגלל הקושי לקחת את הקדושה מהמקום הנעלה ביותר אל עבודת החוץ.
4. *עומק המושג קדושה* – מעבר לפרישה מעריות או "קדש עצמך במותר לך", קדושה אמיתית מתבטאת ביצירת חברה מוסרית וערכית החיה על פי צדק, חסד ויושר.
5. *תפקיד המדינה והגאולה* – מדינת ישראל היא מתנה אלוקית של *קיבוץ גלויות*, ותפקידנו ביום העצמאות הוא לצקת בה תוכן קדוש דרך המעשים הקטנים והתנהגות חברתית ראויה.
6. *ממלכת כהנים כחברה* – הקדושה אינה נמדדת רק בחוויות רוחניות גדולות, אלא בפרטי המצוות החברתיות המופיעים בפרשת קדושים, כגון "לא תעשוק שכר שכיר" ו"ואהבת לרעך כמוך".
"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
שבת שלום, אנחנו בפרשיות אחרי מות קדושים, חוגגים את יום העצמאות, וננסה לקשר את כל הדברים האלה יחד. בפרשה התורה אומרת "בזאת יבוא אהרן אל הקודש". במדרש כתוב "בזאת" - בזכות השבת, שנאמר "אשרי אנוש יעשה זאת". לכאורה דברי המדרש לא מובנים. המדרש מקשר בין כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ואומר "בזאת יבוא" בזכות השבת שנקראת "זאת". ומה כוונת המדרש ומה הלקח שהוא רוצה ללמד אותנו? שאלה שנייה, רש"י מביא בהמשך הפרשה שהכהן הגדול היה באותו יום, ביום הכיפורים, מחליף את בגדיו חמש פעמים. ובכל פעם שהיה מחליף את בגדיו הוא היה צריך טבילה וקידוש ידיים ורגליים. ונשאלת השאלה בשלמא כשהוא מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן אנחנו מבינים שהוא צריך טבילה, הולך להתקדש, להיכנס לקודש הקודשים, אבל כשהוא מחליף מבגדי לבן לבגדי זהב, לכאורה למה הוא צריך טבילה? הרי הוא הולך לעבוד בחוץ, הוא פוחת בקדושה. שאלה שלישית: פרשת קדושים, "קדושים תהיו כי קדוש אני". מה זה להיות קדוש? ידועים דברי רש"י שרש"י כותב שלהיות קדוש זה להיות פרוש מן העריות, שכל מקום שאתה מוצא גדר קדושה הכוונה היא לפרישה מן העריות, אותו יצר שקשה לאדם איתו וכשאדם מתגבר עליו הוא קדוש. הרמב"ן כידוע חולק על רש"י ואומר שזה ציווי הרבה יותר כללי, "קדש עצמך במותר לך". האדם יכול לקיים את כל התורה כולה אבל להיות נבל ברשות התורה, לשתות יין כחפצו, לבעול כחפצו, ופה התורה באה ואומרת: "קדש עצמך במותר לך". גם במה שהתרתי לך תקדש את עצמך, תפרוש. הסבר שלישי ידוע של רבי שמעון שקופ בשערי יושר, הוא מביא "כי קדוש אני", קדושת הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא הוא רק נותן, הוא רק משפיע, הוא לא לוקח שום דבר לעצמו. ככל שהאדם שם את הכלל במרכז, שם את האחר במרכז ופחות את עצמו, כך הוא יותר קדוש, כך הוא יותר מדמה לקדוש ברוך הוא. ואני רוצה להציע פירוש רביעי לצו הזה "קדושים תהיו". אז נתחיל בשאלה הראשונה. הרב זוין בספרו "לתורה ולמועדים" מביא שאחד מתפקידי השבת הוא להמשיך קדושה לתוך ימי החיים. השבת זה מקווה של רוחניות, אנחנו מתפללים, אנחנו לומדים, אנחנו מתרוממים, הרוח שוררת בשבת. אבל אסור שזה ייגמר שם בשבת עצמה אלא אחת ממטרות השבת היא לקדש את ששת ימי המעשה. אני אמור לקחת את הקדושה, את ההארה הגדולה של השבת ולהביא אותה אל תוך ששת ימי המעשה. אולי, אומר הרב ז'ולטי... הרב זוין, אולי זאת הכוונה של "בזאת יבוא אהרן", בזכות השבת. כמו שהשבת, הזמן הקדוש בשבוע, הוא אמור לקדש את כל השבוע, כך קודש הקודשים, המקום הקדוש בעולם, אמור להביא קדושה ממנו והלאה. אז אומר המדרש, כשהכהן הגדול צריך לזכור כשהוא נכנס לקודש הקודשים הוא לא נכנס רק בשביל הזמן שהוא יהיה שם אלא הוא אמור לשאוב קדושה משם אל תוך חיי העולם, אל תוך החיים שבהם פחות ניכרת הקדושה. ממש כמו שכל יהודי נכנס לשבת ואמור לשאוב מהשבת קדושה אל תוך ששת ימי המעשה. ואולי זאת הסיבה שיש טבילה והתקדשות גם מבגדי הלבן לבגדי הזהב. כי להיות קדוש במקום שכולם קדושים, להיות קדוש בזמן שהוא קדוש, זה הרבה יותר קל, אבל לקחת את הקדושה לתוך חיי היום יום, לתוך מקומות שבהם פחות ניכרת הקדושה, זה משימה... זו משימה הרבה יותר קשה, ולכן צריך להתקדש ולהיטהר ולהתכונן למען המשימה הזאת. וזה הקשר בין השבת לבין קודש הקודשים וזו הסיבה שהכהן הגדול נצרך לטבול ולהתכונן גם מהיציאה מהקודש אל תוך החול. ואולי זו הכוונה "קדושים תהיו כי קדוש אני". אפשר לקרוא את הפרשה "קדושים תהיו" נקודתיים: מה זו קדושה? זו חברה שמתנהגת בקדושה. "איש אמו ואביו תיראו", "את שבתותי תשמורו", מתנות עניים, "ואהבת לרעך כמוך", "בצדק תשפוט עמיתך". כל אלו הפרטים של "קדושים תהיו". להיות קדוש זה לחיות בחברה ערכית, מוסרית, עם הרבה עזרה לזולת, עם הרבה אהבה, עם הרבה "בצדק תשפוט עמיתך". זו קדושה אמיתית. אבל בשביל להשיג את הקדושה הזאת האדם צריך קודם כול לטבול במקווה של טהרה, כמה שנים של ישיבה, כמה שנים של תורה שעל ידם הוא הופך להיות בן תורה. ואז הוא לוקח את הקדושה הזאת שהוא למד בישיבה, את הקדושה הזאת שהוא חווה כל שבת, ומצליח לחיות את החיים היומיומיים עם הקדושה הזאת, בתוך המסחר שלו, בתוך היום יום שלו, בתוך המשפחה שלו. זו קדושה אמיתית. לא דברים גדולים, לא חוויות גדולות הם הקדושה, אלא דווקא הלקט שכחה ופאה, אלא דווקא המצוות הקטנות, לא לעשוק שכר שכיר, לא לגזול ולא לגנוב, לא תלך רכיל בעמך. בזה האדם הוא קדוש, בזה החברה היא קדושה. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו השבוע נחגוג את יום העצמאות. קיבלנו מתנה נפלאה מהקדוש ברוך הוא, קיבוץ גלויות, קיבלנו מדינה, ועל כך אנחנו מודים, משבחים ומהללים. אבל זו המתנה של הקדוש ברוך הוא אלינו. עכשיו התפקיד שלנו לצקת תוכן קדוש למדינה הזאת, להמשיך לקדש עוד ועוד ועוד על ידי המעשים היומיומיים, על ידי זה שאנחנו נבנה ובונים חברה מוסרית, ערכית, שמאמינה באלוקים, שעוזרת לזולת, שמתנהגת ביושר גם בדברים הקטנים היומיומיים. זו קדושה אמיתית. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו בהתחלת הגאולה, אבל עכשיו הדבר תלוי בנו. ככל שאנחנו נשתפר, נשתדרג ונתקדש, כך נזכה גם להארת פנים מלמעלה והגאולה, וניגאל במהרה בימינו אמן ואמן.