הירשם
שתף
שתף
הטמע
בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:
1. לימוד העננים — התיאור המפורט והחוזר על מסעות בני ישראל מדגיש שהתנועה במדבר הוכתבה אך ורק על ידי השכינה ולא לפי נוחות אישית.
2. ביטול הרצון — בין אם מדובר בחנייה ממושכת במקום לא נח ובין אם מדובר בעזיבה פתאומית של מקום נעים, המטרה הייתה ביטול הרצון כלפי שמיא.
3. זכותו של אהרן — ענני הכבוד ניתנו בזכות אהרן הכהן, משום שמהותו הייתה התמסרות מוחלטת לרצון ה' ללא קשר לנוחותו האישית.
4. שלום מתוך ענווה — מידת השלום של אהרן נבעה מהענווה העצומה שלו, שבאה לידי ביטוי בשמחתו על מינוי אחיו הצעיר למנהיג.
5. איחוד תכונות מנוגדות — עובד ה' אמיתי יכול להיות "אוהב שלום" וגם "קנאי" (כפי שראינו אצל פנחס), שכן שתי התכונות נובעות מרצון ה' ולא מאינטרס אישי.
6. חסד אברהם אבינו — שורש העננים נעוץ גם באברהם אבינו, בזכות העובדה ש"הוא עומד עליהם" בשירות המלאכים, דבר המעיד על ביטול עצמי בשירות הזולת.
7. מידה כנגד מידה — כיוון שאהרן ואבות האומה ביטלו רצונם לרצון ה', זכו בני ישראל להנהגה שכל כולה התבטלות והליכה אחרי הענן.
"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
ספר במדבר מתחיל מהמפקד של עם ישראל,
ואז התורה ממשיכה ומתארת לנו איך הם נסעו,
באיזה צורה נסעו.
בפרשת בהעלותך יש פרשה שממשיכה את הנושא הזה,
אבל הפעם מתי ידעו מתי לנסוע.
וזה בעצם פרשת העננים.
בדקות הקרובות אנחנו ננסה לברר משמעות יותר עמוקה בפרשת העננים,
ענני הכבוד,
ונעשה את זה דרך שתי שאלות.
שאלה ראשונה,
יש גמרא ידועה:
שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל,
אלו הם משה אהרן ומרים,
ושלוש מתנות טובות ניתנו על ידם,
ואלו הם באר וענן ומן.
אנחנו לא נרחיב עכשיו את הדיבור על הבאר והמן,
אבל עמד ענן בזכות אהרן,
מת אהרן נסתלקו ענני כבוד.
וצריכים להבין מה הקשר בין אהרן לענני הכבוד,
למה דווקא בזכות אהרן הגיעו ענני הכבוד.
זו שאלה ראשונה.
שאלה שנייה,
בפרשייה בפרשת בהעלותך שהתורה באה ומתארת את התפקיד של הענן,
לכאורה יש פה אריכות מאוד מיותרת.
התורה מתחילה:
"ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכון שם
הענן שם יחנו בני ישראל.
על פי ה' יסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו,
כל ימי אשר ישכון הענן על המשכן יחנו".
הבנו את העיקרון:
הענן נוסע,
עם ישראל נוסע,
הענן חונה,
עם ישראל חונה.
אבל אז התורה ממשיכה עוד כמה פסוקים לתת דוגמאות:
"ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו.
ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי ה' יחנו ועל פי
ה' יסעו.
ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר ונעלה הענן בבוקר ונסעו,
או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו.
או יומיים או חודש או ימים ובהאריך הענן על המשכן לשכון עליו יחנו בני
ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו".
לכאורה הפסוקים האלו מיותרים.
הרי התורה אמרה לנו את העיקרון:
הענן חונה הם חונים,
הענן נוסע הם נוסעים.
בשביל מה כל האריכות הזאת לדוגמאות?
יש פעמים הענן היה רק כמה ימים,
לפעמים הענן היה יומיים,
לפעמים חודש.
לכאורה צריכים להבין את זה.
אז אנחנו נענה על שתי השאלות האלו ונעשה את זה דרך רעיון ששמעתי מפי
מרן ראש הישיבה זצ"ל הרב גולדביכט לפני שנים רבות.
אז לגבי השאלה לגבי האריכות ולכאורה יתור הדברים,
אז גם הרמב"ן וגם הספורנו מתייחסים לזה.
הרמב"ן בעצם אומר רעיון מאוד פשוט:
מה התורה באה עם כל הדוגמאות האלו?
לומר כי "אם יאריך הענן על המשכן ימים רבים והמקום ההוא איננו טוב בעיניהם,
יהיו חפצים ומתאווים מאוד לנסוע מן המקום,
אף על פי כן לא יעברו על רצון ה'".
יש פה עיקרון שהתורה רוצה להדגיש לנו בכל הדוגמאות:
יש כל מיני הכתבות,
כל מיני מקרים שהגיעו למקום,
המקום לא מוצא חן בעיניהם,
אבל הם נשארים שם כי ככה ה' רוצה.
אותו דבר אם הגיעו למקום ואיך אומרים,
מפרקים את המזוודות ומתחילים להרגיש בנוח,
ואז פתאום צריכים לנסוע.
אז בעצם התורה נותנת דוגמאות של מקרים שהיה להם טורח בדבר,
לא התלוננו,
עשו על פי רצון ה'.
הספורנו מחדש עוד יותר.
הספורנו אומר שלפעמים הייתה חנייתם במקום נאות להם ולמקניהם,
כאילו אהבו את המקום,
ושמה היה שוכן הענן ימים מספר.
מצוין,
אבל מכל מקום "על פי ה' יחנו",
לא מאהבת אותו מקום.
התורה באה ואומרת לנו שגם אם היו במקום שהיה טוב להם,
לא חנו שם בגלל שהיה טוב להם,
חנו שם בגלל שככה היה רצון ה'.
אז בעצם אפשר לסכם את העניין הזה,
הרעיון הזה שכל הפרשייה הזו מלמדת אותנו שעם ישראל,
הדוגמה של הענן,
"על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו",
להראות לנו שהעם עושה ציווי ה' כי כך ה' רוצה.
והאינטרסים האישיים לא משחקים פה מקום.
עכשיו בוא נתייחס לאהרן הכהן,
ועל הכהונה בכלל.
אנחנו יודעים אם היינו צריכים לשאול איזה תכונה קופצת לנו כשאנחנו מדברים על אהרן
הכהן,
זה שלום,
או "אוהב שלום ורודף שלום".
גם התורה אומרת "ונתתי לו את בריתי שלום",
זה פנחס,
נכון?
אבל זה התחיל מאהרן.
הפסוק גם כן במלאכי:
"בשלום ובמישור הלך אתי".
כל הזמן זה שלום,
שלום,
שלום.
בעצם שלום אצל אהרן,
התכונה הזו מתחילה מהענווה שלו.
שהקדוש ברוך הוא אומר לו שנכון אתה האח הגדול,
אבל משה הוא יהיה המנהיג.
אז כתוב:
"הלא אהרן אחיך...
וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו".
אהרן הכהן,
התכונה הזאת של שלום,
תכונה הזאת של ענווה,
זה בעצם שתי תכונות שעמדו אצלו.
אבל דבר מאוד מעניין.
כן,
ביחד עם השלום הזה שכולם מייחסים אליו,
אנחנו יודעים שהכהנים הם גם כהנים קפדנים הם.
אנחנו יודעים פנחס זכה בכהונה אחרי הקנאות שלו שהוא הרג את זמרי.
אז רואים פה עם השלום,
ביחד עם השלום,
יש גם את התכונה לכאורה הפוכה של קנאות.
אז לכאורה איך הסתירה הזאת,
איך שתי התכונות האלו בעצם דרים בכפיפה אחת?
אז זה בעצם אותו רעיון שהזכרנו לגבי רצון השם.
אם בן אדם כל החיים שלו ממוקד מסביב העניין הזה של רצון השם,
אז אין תכונות מנוגדות.
לפעמים צריך להשתמש עם תכונת השלום אם זה רצון השם,
לפעמים צריך להתייחס עם התכונה של הקנאות אם זה מה שצריך עכשיו.
אז כל אחד,
כל תכונה בעצם יש לו מקומה אם הוא עושה הכל לפי רצון השם.
נכון,
אם זה אינטרסים אישיים שלו אז יש סתירה,
אבל ברגע שלפעמים הוא צריך לעשות כך בגלל שזה רצון השם,
בחיים יש תחנות שונות שהתכונות האלו צריכים לבוא ככה ולפעול אצלו,
אז הוא יעשה את זה לפי התכונות האלו.
אז זה לא סתירה,
זה בעצם הבן אדם מבטל את עצמו כלפי הקדוש ברוך הוא.
כל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא עושה.
אז כשאהרן צריך להתנהג עם שלום יתנהג עם שלום,
כשהוא צריך להתנהג יותר עם הקפדה וכמו שפנחס עשה את זה,
הוא מתנהג עם הקפדה.
אם כך אז מבינים טוב מאוד את העניין הזה,
את הרעיון הזה של ענני הכבוד,
הקשר שלהם עם אהרן הכהן.
אם אמרנו שכל העניין הזה של ענני הכבוד זה עננים מראים את התבטלות רצון
של העם כלפי רצון של הקדוש ברוך הוא,
אז בזכות אהרן שהוא בעצם השריש את התכונה הזאת,
את הענווה,
את הביטול של עצמו כלפי שמיא,
אז בזכות אהרן אותם עננים שראינו בתורה בפרשיה לפי הרמב"ן,
לפי הספורנו,
שהם בעצם משחקים מקום של העניין הזה של הביטול של הרצון של הבן אדם
הפרטי כלפי שמיא,
אז מידה כנגד מידה,
העננים בזכות אהרן שהיה לו את התכונה הזאת גם ענני הכבוד מראים את זה
גם כן.
נוסיף עוד נקודה אחת,
יש עוד גמרא מסכת בבא מציעא,
כתוב בזכות שלושה זכו לשלושה.
כתוב בזכות חמאה וחלב זכו למן,
בזכות והוא עומד עליהם שאברהם שימש את המלאכים זכו לענני הכבוד.
אז פה אותו רעיון.
החמאה וחלב שאברהם נתן האוכל עצמו אז זוכים לאוכל,
למן.
אבל זה שאברהם משמש אותם,
עומד עליהם,
מבטל את עצמו כלפם,
מתבטל אצלם,
שוב,
זוכה לענן,
שזה כל כולו הענן כל הסיפור שלו,
כל המסר של הענן זה ביטול רצון האדם כלפי שמיא.
אז בעזרת השם שנזכה כולנו לעשות רצון אבינו שבשמיים ושנשמע ונתבשר בשורות טובות,
ישועות ונחמות בקרוב בימינו,
אמן.