בלק תשפ"ו | הרב יצחק ג'מאל

🎬 לצפייה בשיעור ביוטיוב

── ראשי פרקים ──
(0:07) מבוא לפרשת בלק והביטוי 'אין פתחיהם מכוונים'
(2:39) הסבר שני – רבי נחמן מברסלב על חלון ופתח
(4:37) הסבר שלישי – הפירוש הפשוט מהבבא בתרא
(6:53) הסבר רביעי – הצנעה והימנעות מפתיחת חלון כנגד חלון
(8:44) סיכום וברכה – מה טובו אוהלך יעקב

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. דיבור נקי וטהור — השימוש בפה ובדיבור ("פתחי פיך") צריך להיות מכוון לאמת ולשם שמיים, ולא כדי להתגדר בקלון חברו או לעקוץ אחרים כדי לרומם את עצמנו.
2. כיבוד דרכים שונות — על האדם להאמין בדרכו האידיאולוגית אך במקביל לכבד השקפות עולם שונות, מתוך הבנה שלכל אחד יש "חלון" ואמת הייחודיים לשורש נשמתו.
3. התרחקות מהשוואתיות חולנית — ההתעסקות המתמדת בחייו וברכושו של חברו גורמת לעצבות ומסיחה את דעת האדם מהטוב והייחוד שהוענקו לו בחלקו שלו.
4. חינוך פנימי מפני חמדה — איסור "לא תחמוד" אינו רק סייג למנוע גזל, אלא מצווה חינוכית המיועדת לשמור על האדם מפני הרס חייו בחיפוש אחר מה ששייך לאחר.
5. שמירה על אופי הבית — חשיבות השמירה על הלך הרוח המשפחתי המקורי; אין לאמץ הנהגות של אחרים רק בגלל שהן נראות נוצצות בחוץ אם אינן מתאימות לאופי הפנימי של הבית.
6. צניעות גשמית ורוחנית — המעלה הגבוהה של "הצנע לכת" מחייבת את האדם לחיות את חייו ולקיים מצוות ללא תלות באישור חברתי או צורך בפרסום וראוותנות.
7. שחרור מהתלות במחמאות — אדם הזקוק תמיד למבטי ההערצה של הסביבה כדי להרגיש מאושר הוא אדם "חסר"; האושר האמיתי נובע מעשייה פנימית וצנועה מול בורא עולם.

What is כרם ביבנה - פרשת השבוע (רבנים ובוגרים)?

"מעולם לא פסקה ישיבה" - דברי תורה קצרים מאת בוגרי הישיבה לשבתות ומועדים.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

שבת שלום,

אנחנו בפרשת בלק.

בלעם מנסה לקלל את ישראל ונמצא מברך ברכות גדולות.

ואחת הברכות המפורסמות היא:

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.

רש"י מביא על פי חז"ל:

על שראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה.

המשפט הזה,

אין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה,

נאמרו בו הרבה הסברים במהלך הדורות,

על דרך הפשט,

דרך הרמז.

אני רוצה היום לשתף בארבעה הסברים קצרים במשמעות המשפט הזה.

הראשון הוא המגיד ממזריטש.

המגיד ממזריטש אומר פתחיהם זה הפה של האדם,

כמו שהפסוק אומר:

שמור פתחי פיך.

אומר המגיד ממזריטש:

לפעמים אנשים יושבים בחבורה,

בקבוצה,

במסיבה,

והאדם מקבל את הרשות לדבר,

לפתוח את פיו,

והרבה פעמים לצערנו פיו מכוון כנגד פיו של מישהו אחר.

כלומר,

רצונו להראות שהוא יותר טוב מאנשים אחרים,

אז הוא עוקץ את השני,

אז הוא מעליב את השני,

אז הוא מתכבד בקלון חברו,

משתמש בחסרונות שלו,

מדגיש אותם כדי לרומם את עצמו.

ראה בלעם שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה.

כל אחד,

אומר המגיד ממזריטש,

כשאומר את הדרשה שלו,

אומר אותה לשם שמיים,

מכוון לשם האמת,

ולא כדי לפגוע בחברו ולא כדי להתגדר על חברו.

וזה לא רק דווקא בלימוד אלא בכל מצב שאדם מקבל את רשות הדיבור,

שאדם מקבל את הבמה,

הוא צריך לזכור את היסוד הזה,

להגיד את הדברים לאשורם,

דברים האמיתיים,

ולא כל הזמן להסתכל ימינה ושמאלה איך הוא מתגדר על האנשים,

איך הוא עוקץ את האנשים,

איך הוא משתמש בחיסרון של האנשים כדי להעלות את עצמו.

אורחות צדיקים בשער הגאווה כותב שאף על פי שיש ביד אדם תורה ומעשים טובים,

הוא יכול לירש גיהנום בגלל הגאווה הזאת,

כי הבנאדם דווקא שמתגדר בתורה יכול חלילה להשתמש בתורה הזאת כדי להפיל אחרים,

כדי להתגדר על חשבון אחרים ולמצוא חסרונות אצל האחרים.

והוא מביא את אחד מבעלי המוסר שראה אנשים חוזרים מהמלחמה ואומר להם:

שבתם מהמלחמה הקטנה ועכשיו אתם נכונים למלחמה הגדולה,

המלחמה הגדולה היא מלחמת היצר,

ושמה בתחום הזה דווקא ככל שאדם גדל יותר ומתרומם יותר,

המלחמה יותר קשה.

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו,

במיוחד בתחום הזה של הגאווה,

של הרצון להראות את עצמו ולהגדיל את עצמו.

אז זה הכוונה הראשונה של אין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה.

פירוש שני מובא בשם רבי נחמן מברסלב.

אומר רבי נחמן מברסלב:

החלון והפתח זה האופן שאדם מסתכל על העולם,

זה החיבור בין הפנים לבין החוץ.

לפעמים אדם רוצה שכולם יחשבו כמוהו,

שהפתח שלו יהיה מכוון כנגד הפתח שלי,

שהחלון שלו,

שדרך הסתכלות שלו על החיים,

על העולם יהיה כמו הדרך שאני מסתכל על העולם.

ועל זה ראה בלעם שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה.

האדם צריך להאמין בדרך שלו,

להאמין באידיאולוגיה שלו,

אבל הוא צריך גם לכבד דרכים אחרות.

הוא גם צריך לדעת שיש הסתכלויות שונות על החיים,

יש התבוננויות אחרות,

ואף על פי שאתה לא מסכים עליך לכבד אותם.

כמו דברי הרב קוק המפורסמים:

סימן רע הוא למפלגה שחושבת שרק עמה הוא מקור החיים.

אדם שחושב שכל האמת רק אצלו וכל השאר הבל הבלים וכל השאר זה דברים

לא נכונים והוא מבטל אותם והוא מזלזל בהם,

זה לא הדרך הנכונה.

הדרך הנכונה היא כן להאמין בדרך שלך וכן להשפיע וכן לנסות לשכנע,

אבל לכבד גם דעות אחרות.

לדעת שיש אנשים שמסתכלים על העולם בהשקפת עולם שונה ממך ואם כוונתם לשם שמיים

לעבודת השם הרי זה נרצה וזה נרצה.

וכך כותב רבי נחמן מברסלב:

אסור לעשות חלון כנגד חלון,

כי החלון הוא בחינת האמת של כל אחד מישראל והוא משונה הרבה מהחלון והאמת

של חברו,

כי כל אחד מישראל כפי שורשו בשבטו שמשם נוסח וסדר תפילתו כן האמת שלו.

ומזה הוא אומר,

יש הרבה שינויים:

אחד אוהב להתפלל ארוך ואחד קצר ואחד בקול רם ואחד בקול נמוך וכל מיני

מנהגים.

ויש חסידים ויש ליטאים ויש ציונים ויש חרדים ויש כל מיני הסתכלויות,

אבל כשכולם מכוונים לשם השם לעבודת השם הרי כולם קדושים ואף על פי שאתה

לא מסכים איתו עליך לכבדו.

זה הפירוש השני של אין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה.

הפירוש השלישי הוא הפירוש הפשוט.

אמרו חז"ל במסכת בבא בתרא:

לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח,

חלון כנגד חלון.

התורה רוצה לחנך את האדם לא להיות סקרן יתר על המידה,

התורה ציוותה כמובן על לא תחמוד.

כשאדם כל הזמן עסוק במה שיש לחברו,

במה שמתחדש אצל חברו,

הרי שהוא מפספס.

הרבה מהיגון של החיים,

הרבה מהעצבון של החיים הוא בגלל הרצון של האדם להידמות למישהו אחר,

בגלל האדם שכל הזמן מסתכל על פתח חברו.

כשהפתחים מכוונים זה כנגד זה,

זה מסמל את הרצון של האדם לדעת מה קורה אצל השני,

לחפש מה יש אצל השני,

וזה גורם לאדם לעצבות גדולה.

על איסור לא תחמוד נאמרו כמה פירושים.

הרמב"ם אומר שאסור לחמוד כי מי שחומד סופו לגנוב,

סופו לרצוח,

צא ולמד ממעשה אחאב ונבות.

אבל יש פירוש שאומר שלא תחמוד זה לא שמא אני אגיע לידי משהו,

לא תחמוד זה בשבילך,

כי אתה לא יכול להרוס את החיים שלך.

וכשאתה חומד וכשאתה עסוק באחר,

כשאתה כל הזמן מתעניין בחדשות האחרות,

אתה מפספס את הדברים הטובים שיש בך,

את כל הטוב שהשם נתן לך.

ולכן הלא תחמוד זו מצווה חינוכית על האדם עצמו.

אפשר להוסיף על זה,

הרב קוק אומר שהלא תחמוד זה לא רק לא לחמוד את אשת רעהו,

בית רעהו,

אלא גם את האידיאות של רעהו.

יש גמרא שאומרת שאסור לאדם שיהיה לו הרבה רעים בתוך ביתו.

והרב קוק אומר,

אבל אנחנו יודעים שכתוב יהיה ביתך פתוח לרווחה,

אלא התשובה היא שלפעמים כשיש יותר מדי רעים בבית הם יכולים להשפיע על הלך

הבית.

אדם יכול לראות אצלם כל מיני תכונות,

כל מיני התנהגויות ולאמץ אותם לבית שלו,

כשהם לא תמיד מתאימים לבית שלו.

אף על פי שהם אולי התנהגויות טובות ונכונות,

אבל עדיין הבית שלו לא מתאים לזה.

כשאדם כל הזמן מסתכל מה יש אצל האחר ולפי זה מנהל את ביתו,

הרי שהוא הורס את ביתו במו ידיו.

אומר הרב קוק,

קודם כל שיבדוק מה טוב עבור הבית שלו,

עבור המשפחה שלו,

ואחרי זה יכול להוסיף רעים שיבואו לבית שלו,

אבל שלא ישפיעו על הלך הרוח של הבית שצריך להיות מתאים לאופי הבית.

הפירוש הרביעי והאחרון,

לא יפתח חלון כנגד חלון ופתח כנגד פתח זה לא רק שאני לא אסתכל

עליו,

אלא הפסוק אומר והצנע לכת עם אלוהיך.

ואומרת הגמרא ומה דברים שדרכם לעשות בפרהסיא כמו חתונה,

כמו לוויה,

אמרה תורה לעשות בצניעות,

אז כל שכן דברים שדרכם לעשות בצניעות שאדם צריך להצניע.

הצנע לכת עם אלוהיך זה אומר שהאדם צריך לחיות את חייו ולא כל הזמן

לנסות להראות לאחרים כמה טוב יש לו וכמה אפילו כמה מצוות הוא עושה.

כי אדם כזה שצריך כל הזמן את אישור החברה,

צריך את הקומפלימנטים,

הרי שהוא אדם חסר,

הרי שהוא אדם לא שלם.

האדם עושה את המצוות כי כך השם ציווה.

ברוך השם,

השם בירך אותו ברכוש,

הוא לא צריך להראות לכולם כל הזמן מה יש לו.

פעם ראיתי איזה בית שהבית כל כולו חלונות.

הכל,

כל הקירות עשויים מזכוכית.

ובהתחלה לא הבנתי למה.

כשאתה מסתכל על הבית אתה רואה איזה בית יפה,

איזה בית מפואר,

ואתה מבין שכנראה האנשים האלה בנו את הבית בצורה כזאת כדי שכל מי שיעבור

יסתכל ויגיד וואו.

האדם הזה לאמיתו של דבר הוא לא מאושר.

הוא מסכן.

האדם הזה שכל מה שהוא עושה הוא צריך להראות לאחרים,

ולפי זה האישור של החברה זה מה שהופך אותו למאושר.

זה אדם גם בדברים הרוחניים וגם בדברים הגשמיים,

אחד שצריך כל הזמן להראות לאחרים,

לצלם את עצמו ולפרסם את עצמו ולראות כמה הוא טוב וכמה מצוות הוא עושה

וכמה הוא תורם,

הרי שהוא אדם חסר,

הרי שהוא אדם מסכן,

הרי שהוא אדם שתלוי בחברה,

שכל עושרו תלוי בחברה.

אנחנו צריכים להתחנך לא לעשות חלון כנגד חלון גם כדי לא להסתכל על אחרים,

אבל גם כדי לא להראות את עצמנו לאחרים.

להיות צנוע גם בדברים הגשמיים וגם בדברים הרוחניים,

לעשות את המצוות בהצנע כי כך השם ציווה.

ויהי רצון שנזכה שנקיים את כל הפירושים,

מה טובו אוהליך יעקב,

משכנותיך ישראל.