Subscribe
Share
Share
Embed
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
התחייבה עליי מאוד מסכת מגילה. \"ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף, לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית\". אז יש מחלוקת תנאים, מה זה \"את כל תוקף\"? שלוש דעות במשנה ועוד דעה אחת בברייתא. דעה אחת, כל תוקף, תוקפו של אחשוורוש, ואז צריך לקרוא את המגילה מההתחלה. דעה שנייה, כל תוקף, תוקפו של המן, ואז צריך לקרוא מ\"אחר הדברים האלה\". דעה שלישית, תוקפו של מרדכי, ואז צריך לקרוא מ\"איש יהודי\". ודעה אחרת, תוקפו של נס, ואז צריך להתחיל לקרוא מ\"בלילה ההוא נדדה שנת המלך\". תוקפו של נס אני מבין, מי תקיף על הכל? הקדוש ברוך הוא תקיף על הכל, אז זה תוקפו של נס, תוקפו של הקדוש ברוך הוא. למה שנקרא תוקפו של המן? מה לנו ולתוקפו של המן? למה לנו תוקפו של אחשוורוש? תוקפו של מרדכי איכשהו אני יכול להבין, \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\", אבל למה תוקפו של המן זה דבר חשוב? תוקפו של אחשוורוש כזה חשוב שפירשו שמה שכתוב \"כל תוקף\" זה הולך על זה? כאילו, אם הייתי בדרך דרש, \"כל תוקף\", היא כתבה גם את תוקפו של אחשוורוש, גם את תוקפו של המן, גם את תוקפו של מרדכי וגם את תוקפו של נס. בסדר, אבל אם כך גם קשה, איך אתה משווה עכשיו את תוקפו של המן לתוקפו של נס? איך זה קשור אלינו? טוב, אז פרק ד' במגילת אסתר. \"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה. ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים\". פעם צום היה כרוך גם בשק ואפר. שק זה בעצם בגד, שקים היו מכינים בעבר משיער של עיזים, בשונה מבגדים של בני אדם שהיו מכינים מצמר של כבשים. כי הצמר של כבשים הרבה יותר נעים ועדין ונעים לעור, והצמר של העיזים הוא לא נעים ללבישה. במילים אחרות, ללבוש שק זה לא ללבוש שק על הבגדים, שק היו לובשים כבגד הצמוד לעור כדי להצטער בזה. אפר היו שמים על הראש, זה כנגד הרחיצה. \"ותתחלחל המלכה מאוד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קיבל. ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצווהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה\". חז\"ל פה אומרים משהו שתראו, אני שנים לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם של חכמים. התך זה דניאל, ולמה קוראים לו התך? שחתכוהו מגדולתו. עכשיו, זה הולך בעצם יש כאן שני דברים בעייתיים. אחד, לא קוראים לו התך, קוראים לו דניאל. דבר שני, גם לא דניאל, יש לו עוד שם, בלטשאצר. מגילת אסתר לא משתמשת בשמות העבריים, משתמשת בשמות פרסיים ובבליים. גם מרדכי זה לא השם המקורי שלו, כי מרדכי זה שם בבלי גם כן. היה אל בבלי שקראו לו מרודך. ובלטשאצר זה גם הבן של אויל מרודך, קראו לו בלטשאצר. אז יש שדרך, מישך ועבד נגו. תקראו ספר דניאל. בל זה גם. כן. בלטשצר. הצר זה הסיומת: שר, אצר, ששבצר, בקיצור זה סיומת בבלית. טוב, אנחנו לא עוסקים אבל בלשונות שמיות, אז לענייננו, אז זה התך. בעיה שנייה: גם אם תגיד חתכו מגדולתו, כן, אז זה התך, לא חתך. בסדר, אז יש דרשות כאלו שדורשים את הה' כמו ח' או דברים כאלו. בסדר, יש דרשות כאלו, אבל נו, בכל מקום שיש את זה צריך ביאור בפני עצמו. זה לא משהו ש... איך הגיעו למסקנה שהתך זה דניאל? מאיפה זה הגיע? מאיפה דניאל? עכשיו, גם דניאל הוא איזה... והתך פה זה איזה דמות שמופיעה לשלושה פסוקים ונעלמת וזהו. למה אנחנו צריכים להפיל את זה על דניאל? מה, בגלל שרצו להכניס את דניאל פה למגילה? ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך. ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם. ואת פתשגן הכתב אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה. ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי. ותאמר אסתר להתך ותצווהו אל מרדכי: כל עבדי המלך וכו' וכו'. ובזה נגמר הסיפור של התך, בסדר? אז זאת שאלה שנייה, מה זה התך. שאלה שלישית, לא כל כך... אבל שאלה נחמדה: פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול. המן שקל או לא שקל? לא שקל. למה? כי הוא אמר... לא, כי המלך אמר לו הכסף נתון לך, אז לא צריך, עזוב, שחרר, ויתר לו. אז בעצם לכסף היה נפקא מינה פה בסיפור? לא. הוא רק הציע. הוא אמר לו עזוב, וזה וזה. אז אפשר להגיד שהוא רצה להגיד לה תשמעי כמה אחשורוש זה... אבל אז זה לא פרשת הכסף אשר אמר המן. היה צריך להגיד שאחשורוש לא... אבל אני גם לא בטוח שאחשורוש היה מזה מסתייג. וזה גם לא נכון. יש לא מעט מפרשים שמסבירים שאחשורוש אפילו לא ידע, לא ידע מי זה העם הזה. ישנו עם אחד, ורק אחרי זה מה, זה היהודים? יש כאלו שאומרים שהוא התמם, יש כאלו שאומרים שהוא באמת לא ידע. טוב, אני יודע, תאמינו לי שאני יודע. אבל אמרתי, לא כולם מסכימים לזה שהוא ידע במאה אחוז. בכל מקרה, אם אני חוזר אלינו, אז עדיין שאלה: למה המן היה מוכן לתת כל כך הרבה כסף? סימן שמה? שזה חשוב לו. בסדר. אני חושב שצריך פה עוד משמעות. והשאלה הכי קשה, או הכי לא קשה, לי הכי קשה, וזה הוביל אותי בסוף לכל המהלך: ויגד מרדכי להתך את כל אשר קרהו. מה זה את כל אשר קרהו? מה הוא סיפר להתך? מה? מה קרה לו? למרדכי לא קרה כלום. מה, הוא סיפר לו שאני לא השתחוויתי? מה זה קשור לעניין עכשיו? זה לא קשור לעניין. בגלל שהשתחוויתי או לא השתחוויתי זה הפוך, זה סתם מקטין את ה... אז הנושא זה שהוא רוצה להרוג את היהודים, תלכי להתפלל. וגם תגיד זה שלא השתחווה, תגיד שלא השתחווה. מה זה את כל אשר קרהו? גם חז\"ל כבר שמו לב לקושי הזה. אולי לא לכולם זה קשה מאוד, לי זה מאוד קשה. לחז\"ל גם היה קשה מאוד. לכן הם גם הבינו שהמילה קרהו התחילו לדרוש דרשות: קרהו בן בנו של קרהו, אשר קרך בדרך, עמלק. ומה זה כל הזה? אז הוא סיפר לו... התחיל לתת לו הרצאה על תולדות עמלק ומלחמתו בישראל. ככה לפי ההבנה של הגמרא, כן? וזה גם דבר שצריך ביאור. בסדר. עד כאן לא מוסבר. אז אני בינתיים רוצה להסביר את הרקע של מגילת אסתר. עכשיו אני אגיד... עד כאן השאלות, עכשיו כמה דברים ידועים, ואחרי זה ההסברים. הרקע של מגילת אסתר הוא בשונה ממה שהרבה חושבים רק סיפור של סכנה לעם ישראל וניצול מהסכנה, ואז בעצם למה אנחנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא? שהכניס אותנו לסכנה והוציא אותנו? אפשר להגיד לא, נכנסנו מעצמנו לסכנה ובטעותנו נכנסנו לסכנה ויצאנו. גם התהליך של התשובה לא כל כך מוסבר. מה הסיפור האמיתי? הרב ריבלין לא פעם שיעור על הסיפור האמיתי. אז פה אני אומר דברים שהם אמורים להיות ידועים: יש פסוק בספר עזרא: ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. ובמילים אחרות התבטל בניין המקדש. בניין המקדש התחיל להיבנות עוד לפני ימי אחשורוש, אבל הבניין התעכב ולא סיימו אותו, ובימי אחשורוש כתבו שטנה. נקודה שנייה, דבר שמופיע בגמרא, לא בטוח שכולם ישימו לב לזה מספיק, תפתחו רגע בעזרא בפרק ב', וזה אחרי אסתר, אחרי דניאל. ואלה בני המדינה העולים משבי הגולה. עכשיו פה, זה בעמוד הראשון של ספר עזרא. שימו לב לביטוי שאין לי ספק שהוא רומז למשהו, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל, מופיע פעמיים במקרא, פה ובמגילה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלים ויהודה איש לעירו אשר באו עם זרובבל, ישוע, נחמיה, שריה, רעליה, מרדכי, בלשן, מספר, בגווי, רחום, בענה. הנה מרדכי. מרדכי עלה בעלייה של זרובבל. באו עם זרובבל, עליית זרובבל עלייה מוקדמת עוד לימי אחשוורוש. מרדכי עלה לארץ. אם מרדכי עלה לארץ, מה מרדכי מחפש בשושן? אז זה אתם יודעים, לא? אז הדברים הידועים. אז מה שכנראה צריכים לומר, כתוצאה מהגזירה של מלכות אחשוורוש בתחילת מלכותו, מרדכי היה צריך לחזור לבבל בשביל להסיר את רוע הגזירה. אז למה דווקא מרדכי? למה אי אפשר לשלוח איזה שליח אחר? מרדכי איש כזה חשוב, מחכמי הסנהדרין וכולי, אז מה? אפשר לשלוח שליח? התשובה היא קשורה לסיפור אחר. איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל. היה אפשר להימנע מהמילים אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל. עם הגולה אשר... כל אחד יודע שיכניה מלך יהודה זה... אבל זה הגזירה שווה לפה של דניאל, שתדע שזה אותו מרדכי. המרדכי ההוא זה המרדכי הזה. למה הוא איש יהודי ימיני? אז זה אולי חלקכם שמעתם ממני. מה זה יהודי ימיני? שואלת הגמרא, אומרת הגמרא, אמו מיהודה ואביו מבנימין. אם ככה, אז למה כתוב איש יהודי? תגיד איש ימיני, הולכים לפי האבא, ממתי הולכים לפי האמא? התשובה נמצאת בתחילת ספר דניאל. בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה. ויתן אדוני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלוהים ויביאם ארץ שנער בית אלוהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלוהיו. ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים. ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים. וימן להם המלך דבר יום ביומו מפתבג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם, ומקצתם הכוונה מבחרם, זה מקצה אחד, כמו שאנחנו אומרים מקצה אחד זה מבחר אחד, ומקצתם יעמדו לפני המלך. ויהי בהם מבני יהודה דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. והנה הפסוק שלא כולם זוכרים, וישם להם שר הסריסים שמות, וישם לדניאל בלטשצר, ולחנניה שדרך, ולמישאל מישך, ולעזריה עבד נגו. אז זה דניאל והסיפור שהוא לא אכל... זה הסיפור שקרה בימי יהויקים. מה קורה כשנבוכדנצר מגיע? ככה היה מקובל, הוא לא לוקח רק את המלך, אלא הוא לוקח גם את הילדים המוכשרים והיפים והמוצלחים מזרע המלוכה. הילדים האלה ילמדו אצלו ספר ולשון כשדים והם יהיו מנהיגים של עם ישראל העתידיים של עם ישראל, אבל מנהיגי עם ישראל יצמחו בהיכל מלך בבל, ספוגים בתרבות הבבלית והם יעזרו ליהודים אחרי זה להתערות ולהיות נאמנים למלך וכל הדברים האלה. רק להבין שאצל משה קרה בדיוק ההיפך, לכן פרעה רצה להרוג אותו. יכול להיות שההסכמה של פרעה לגדל אותו, את משה, הייתה בשביל שהוא יהיה משהו מהסוג הזה, מנהיג מטעם. ומשה הלך הפוך ולכן כשהוא שמע את זה רצה להרוג אותו. ויגדל משה ויצא אל אחיו זה היה על דעת פרעה, בוא, הנה, בדיוק מתחילים עכשיו, זו הייתה המטרה. כמובן שדניאל וחנניה ומישאל ועזריה הלכו נגד נבוכדנצר וכל הסיפור הזה שלא הסכימו להשתחוות לפסל, חנניה מישאל ועזריה, זה בדיוק בגלל הפוך מכל התוכנית של נבוכדנצר עבורם. כשם שהוא עשה בגלות יהויקים, יש להניח שהוא עשה גם כמה שנים אחרי זה. אפילו לא כמה שנים, חצי שנה או כמה חודשים, שלושה חודשים יהויכין היה, שלושה חודשים אחרי זה בגלות יהויכין עוד פעם הוא עלה, והוא לקח את יכוניה והחרש והמסגר ואת נשי המלך ועוד עוד כמה ילדים שנשארו שם ביהודה שברחו, שלא תפסו אותם פעם הקודמת. ואחד מהילדים האלה קראו לו בלשן, אני לא יודע מה השם היהודי שלו, מרדכי. מרדכי היה ילד צעיר מאוד בזמן הזה. אם אנחנו רוצים בימי אסתר להפוך אותו ל... שהוא עדיין יהיה קיים, בסדר, ועוד מתפקד ועוד זה, הוא היה ילד בזמן הזה, הוא מגיע להיכל מלך בבל ושם הוא לומד. כל הסיפור על מרדכי שיודע שבעים לשון, כן, הוא לא למד שבעים לשון בחדר כי לא למדו שמה לימודי ליבה. איפה הוא למד? איפה הוא למד שבעים לשון? שבעים לשון הוא למד אצל נבוכדנצר בארמון. לשון כשדים הם למדו בלימודים הרשמיים, ואת שאר הלשונות כנראה הוא למד מהחברים שהיו ביחד בכיתה אחת, ילדים מכל מיני מדינות שנבוכדנצר הביא משם, בסדר. זה לא היה רק משבט יהודה או מארץ יהודה, הוא לקח כמה, ואחרים היו מארצות אחרות. אז נבוכדנצר הוא המשל בכיפה ושם כנראה מרדכי למד את השבעים לשון, לא בגלל שהוא היה בסנהדרין משם הוא למד את השבעים לשון. שר גם בסנהדרין, אבל זה נושא לשיעור אחר. ושם הייתה חבורה של ילדים מארץ ישראל שנשארו נאמנים לתורה ולמצוותיה. אני לא בטוח שכולם, אבל זאת הסיבה שאיש יהודי היה בשושן הבירה. הוא הגיע לשושן הבירה לא בגלל שאבא שלו היה בנימין, אלא בגלל שאמא שלו הייתה מיהודה. מה זה מיהודה? מזרע המלוכה. כנראה לכן הוא הגיע לבירה, ולכן קראו לו איש יהודי. כולם שייכו אותו לשבט יהודה בגלל אמא שלו, כי זו הייתה הסיבה שהוא הגיע לשם. לא יודעים בדיוק מי הייתה אמא שלו, אבל היא הייתה כנראה אחת הנסיכות שם בבית יהויכין. והוא פגש שם ילד, נער, שהיה המנהיג של החבורה, ולנער הזה קראו דניאל. חנניה, מישאל ועזריה גם היו מתייעצים איתו וגם מרדכי, מתאר לעצמי הצעיר מהם אפילו, כן, הגיע אחריהם, והם שמה חיו ביחד בהיכל מלך בבל במשך כמה שנים טובות עד שנבוכדנצר מת, ועד שאוויל מרודך מת, ועד שזה, ועד שכורש כבש את העיר בבל. ובתחילת מלכות כורש נתן רשות לעלות לארץ ישראל, הייתה עליית ששבצר, ואחרי זה הייתה עליית זרובבל. מרדכי כבר היה איש מבוגר יותר והוא עם זרובבל הוא עלה. אבל מרדכי עלה. מי לא עלה? חנניה מישאל ועזריה, אז יש דיון מה קרה להם, בסדר. יש דעות שהם מתו, יש דעות שעלו לארץ, יש דעות שהם עלו, אבל עלו לארץ בנפרד, כאילו עוד בזה ברחו לארץ ישראל עוד בימי נבוכדנצר. דניאל לא מסופר שעלה, בסדר, בספר עזרא, אבל מרדכי עלה. דניאל לא עלה כי דניאל הוא היה מאוד מאוד חשוב אצל גם אצל דריווש, גם אצל, סליחה, כן, גם אצל דריווש אפילו, גם אצל מלכי פרס אנחנו מוצאים שדניאל פותר להם חלומות והוא היה מאוד חשוב, הוא נשאר איש חשוב גם בהיכלי מלכי פרס שירשו את הארמונות של מלכי בבל ביחד עם היועצים וביחד עם הזה. אנחנו יודעים את זה גם היום מבחינה היסטורית, בסדר. יש תעודות היסטוריות. הפרסים לא החריבו את הכול, הם לקחו והושפעו מאוד מהתרבות הבבלית. התרבות הבבלית הייתה מאוד מפותחת יחסית לתרבות הפרסית, ולכן הם בעצם נשארו איתם ביחד ואת היועצים הגדולים והזה לקחו איתם. ומרדכי עלה לארץ ישראל, ואז קרה מה שקרה. כשרוצים לשלוח שליח, לא שולחים מישהו שלא מבין מהחיים שלו בסדרי מלכות, שולחים בן אדם שהוא מבין עניין, שיודע איך לדבר שמה, מבין את הדברים, ולא מצאו מישהו מתאים יותר מאשר מרדכי, שגם מדבר את השפה הפרסית על בוריה, גם מדבר בבלית על בוריה. יש שמה גם יועצים בבליים, יש שמה פרסיים, הוא מכיר אותם, מוכר שם. רון דרמר, בסדר. מישהו שגדל בארצות הברית, מכיר את התרבות, מכיר את הזה, יכול להיכנס, מדבר איתם בשפתם, לא באנגלית בסגנון ערבי. בקיצור, זה מרדכי, ולכן הוא הלך. הוא לוקח איתו את האחיינית שלו שההורים שלה נפטרו ואין מי שידאג לה בארץ ישראל. המצב בארץ ישראל לא היה טוב מבחינה כלכלית, וזה, לוקח אותה איתו, מגיע לבבל, מתחיל, לשושן, מתחיל את המסע השתדלנות בהיכל זה. השתדלנות שם זה לא נכנס לפגישה עם השגריר וזה. השתדלנות שם היה צריך להיכנס, להתערות. תהליך שלקח איזה כמה חודשים. תוך כדי הדברים קרה מה שקרה, אולי שנים, לא משנה, קרה מה שקרה, לוקחים את אסתר להיכל המלך. מרדכי מבין שכנראה משמיים זה קשור לזה. אם נשלחתי לפה על ידי הסנהדרין מארץ ישראל וכדי לפתור את הבעיה הזאת, והיא נכנסת להיות מלכה, כנראה זה קשור. חכמים שמדברים על חצי המלכות, דבר החוצץ למלכות, בית המקדש, כל הדברים האלה, מבינים שזה הנושא בעצם של, בשביל זה אסתר שמה. זה אחשוורוש אמר חצי מלכות הוא התכוון סתם, אבל חכמים אומרים, הוא התכוון אני לא אהיה מוכן לתת לך את בית המקדש. כאילו, במילים אחרות, לא הגיעה השעה די לבקש ממנו את בניין המקדש בשלב ההוא. וכשמרדכי ראה את הגזירה שקרתה, הוא מבין שזה שהמן אמר לשקול עשרת אלפים כיכר כסף לשקול, זה מצמצם, מצלצל את הסיפור של השקלים. השקלים לא השקלים שנועדו לקורבנות אלא השקלים שנועדו לבניין המשכן. כן, לשקול זה סמל לך, בדיוק. השקלים לבניין זה. והוא מבין שחלק מהחטא היה מה? שעם ישראל לא שקלו כמו שצריך כסף. אם שוקלים את הכסף בזמן, היה מספיק כסף, היו בונים את המקדש ולא היה צריך לעצור את הבנייה. וכשחכמים אומרים הקדימו שקליהם לשקליו, הכוונה לדורות, אנחנו מקדימים את השקלים ומצהירים על המחויבות וזה כל הזכר למחצית השקל. לפי דעתי זה לא סתם מדין זכר לעשות זכר למקדש או זכר לחורבן, אלא להצהיר על נכונות לתת כל מה שצריך בשביל בניין המקדש. כי זה היה החטא. החוסר אכפתיות המספקת לבניין המקדש, זה היה החטא. וזה הוא למד מפרשת הכסף שאמר המן. עכשיו, את מי זה מעניין? איזה סריס מלו יודע מה זה מעניין אותו? חכמים הבינו שהתך זה דניאל בגלל כל הסיפור הזה, ואני חושב בעיקר בגלל המילים \"כל אשר קרהו\". התך, קוראים לו התך כי הוא ירד מגדולתו, בסדר? קראו לו בלשצר אני חושב שאמרו כולם, הוא כבר לא היה יועץ של המלך כמו שהוא היה בימי דריווש, הוא הפך להיות היועץ הראשי או מישהו שאמור ללוות את המלכה החדשה ולהסביר לה את כללי הזה וכולי. אולי כבר היה מבוגר מדי, כבר יצא לפנסיה, מה יעשו איתו עכשיו? היו חדשים שדחקו אותו, אנשים צעירים ונמרצים, אבל הוא היה איש מכובד, נתנו לו תפקיד כזה. כאן אנחנו נכנסים לאיזה סיפור שאני מניח שדניאל לא יודע מי זאת אסתר, כי מרדכי ציווה עליה שלא תגיד, לא סיפרה לאף אחד, היא לא ידעה מי מה מו, מי נאמן, לא הכירה את דניאל. אבל היא ידעה שדניאל הוא, אני אגיד לכם תלמיד חכם זה נשמע קצת מוזר, אבל היא ידעה שדניאל הוא גברא רבה, בסדר? ודניאל הוא אדם גדול ואדם שזכה לנבואה וכולי וכולי, והיה ניכר עליו והיא ידעה מה זה, היא הכירה את זה מהבית של מרדכי והכל. בהתחלה היא לא שלחה את דניאל, זה היה ביזוי לדניאל. \"ותשלח בגדים להלביש את מרדכי\", לא כתוב שהיא שלחה את התך, שלחה בגדים. פעם שנייה שראתה שמרדכי לא קיבל, היא הבינה שיש כאן דברים בגו, וכדי זה היא צריכה להבין את הסיפור, היא צריכה לשלוח מישהו שמרדכי יוכל לדבר איתו. היא אמרה אני אשלח את התך, הוא יהודי דניאל, נשלח אותו וזה. עכשיו יכול להיות אפילו שמעה ממרדכי סיפורים על דניאל. דניאל מגיע, יוצא החוצה, בדרך כלל לא היו יוצאים מהארמון, בסדר? בוודאי לא מארמון הנשים, הסריסים לא היו יוצאים מהארמון המלך, אנחנו יודעים את הכללים שהיה שם. יוצא החוצה והנה הוא פוגש את ידידו משכבר הימים, שנים רבות לא נפגשו. ואיזה פגישה זאת הייתה. דניאל, מרדכי, התרגשות, אני עכשיו מתרגש רק מלחשוב על הפגישה הזאת. ואז מרדכי מספר לו את כל אשר קרהו מאז שנפרדנו, אני עליתי לארץ ישראל וכך וכך קורה בארץ ישראל. אל תשכחו שאין מהדורת חדשות, אין אינטרנט, אף אחד לא יודע, זה רק שמועות וזה. וכל מה שקרה לו והוא אומר אני חזרתי לפה ולאט לאט וזה, המלכה הזאת זה בכלל אחיינית שלי שהגיעה לשם, ותדע לך המן אמר לשקול, אנחנו חייבים להבין שיש כאן הסיפור זה העניין של בניין המקדש, את כל הסיפור הזה. ואז הוא מבין הכל והוא יכול להסביר לאסתר את הרעיון, את כל מה שעומד מאחורי הסיפור הזה. חוזר למרדכי ואז הוא הופך להיות האיש. ואני חושב שאי אפשר שיהיה איש קשר שמרדכי יבטח בו כל כך ויסביר לו את פרשת הכסף אשר אמר המן ואת המשמעות של זה לעם ישראל אם לא שמדובר ביהודי ויהודי משמעותי. והיהודי המשמעותי היחיד שאנחנו מכירים וזה ש'צריך את כל אשר קרהו' הוא דניאל. לכן חכמים הגיעו למסקנה הזו. אז יש בעיה למה קוראים לו התך? למה לא קוראים לו בלשצר? אז כנראה שינו לו את השם כי שינו לו את התפקיד. בלשצר זה היה שם מאוד מאוד מכובד וזה כמו שיש שם של מלך אז הבלשצר זה שם של היועץ החשוב או משהו כזה וגם שם אלילי. אז שינו לו את השם להתך. התך אולי אני לא יודע מה המשמעות של זה לא משנה כל כך. חכמים אומרים חתכו מגדולתו. הם על השם התך הם דורשים אומרים הוא כבר לא בלשצר שהיה קודם שהוא מאוד מאוד חשוב אלא הוא התך. וזה הכוונה שחתכו מגדולתו. וזה מה שמרדכי בעצם עושה ואז מתגלגלת המגילה כמו שהיא מתגלגלת. בסופו של דבר המגילה לא תכתוב את זה כי המגילה כתובה גם על מלכי פרס ומדי וכולי הלא הם כתובה על דברי הימים. אבל המגילה מסיימת בפסוק שהוא רמז למעשיו של מרדכי שהוא דורש טוב לעמו. מה זה דורש טוב לעמו? למה דורש טוב לעמו? למה לא עושה טוב לעמו? מה זה דורש טוב לעמו? התשובה: לשכנו תדרשו ובאת שמה. אשר השם אלוקיך דורש אותה. וציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה. כל הפסוקים האלה הרי חיו אצל האנשים. מרדכי שהוא דורש טוב לעמו משם הוא יכול לדרוש טוב שזה בעצם להתיר מחדש את בניין המקדש. דברים בסוף הותרו בימי דריוש הבן בסדר אבל אתם יודעים עד שדבר קורה זה תהליך ארוך וזה הסיפור של מגילת אסתר שעוסקת בבניין המקדש עם הדמות הזו. אמרתי לעצמי אחרי כל כך הרבה שנים פתאום אתה רואה עד כמה דברי חכמים הם אמיתיים איזה חוכמה גנוזה בהם ואיך שחכמים הם לא מגלים את דברי האגדה ככה בגלוי כי לא כולם יבינו ויגידו אה ויגד לו את כל אשר קרהו. אז הם אומרים את זה בדרך חוכמה ותן לחכם ויחכם. אם דברי חכמים חשובים לך תטרח עליהם תעמיק בהם אל תוותר תראה מאיפה הם למדו את זה מאיפה הם לקחו את זה ומזה תבין מטמוניות של אמת וזה. וכמה כאילו אפשר חלילה חלילה להגיד טוב נו זה מדרש מישהו אמר לא יודע מה. לא זה לא ככה. התך חתך מגדולתו יש בזה להודיע לדורות הבאים כמו שכתוב בזה. אני רק אסיים בדבר הזה איפה זה פה הרמב\"ם. כל פורים רבותיי צריך לקרוא את הרמב\"ם הזה. לא יש רמב\"ם שמה מאחוריכם. שמה רמב\"ם לא? המדע המדע ספר המדע. יש לזה קראתי את זה כמה פעמים חלקכם שמעתם ממני מי שלא שמע זה גם מי ששמע אני לעצמי אני קורא. מניין המצוות הקצר של הרמב\"ם בתחילת ספר היד החזקה הרמב\"ם מסביר מה הרעיון של פורים. כך כותב רבנו הגדול. צריך לשים את זה בכניסה לבית המדרש בגדול במקום זה. ואחרי שהרמב\"ם גומר אומר כך: אלו הם תרי\"ג מצוות ואז הוא מביא את המצוות דרבנן. אומר כך: אלא כך אנו אומרים שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרוא המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו ושהיה קרוב לשוועתנו כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו. זה התכלית של קריאת המגילה להודיע לדורות הבאים שאמת מה שכתוב בתורה. שהמגילה באה ללמד לפי הרמב\"ם את כוחה של תפילה. אמרתי לבחורים בשורה למטה אמרתי להם תדעו לכם כל שם בית כנסת מאיפה הגיע בית כנסת? למה קוראים בית כנסת בית כנסת? זה לא בית כנסת בית תפילה אולי לא רצו בית המקדש. לך כנוס את כל היהודים. זה המקור במקרא לבית כנסת. לך כנוס את כל היהודים. לאיפה? לאיפה לכנוס אותם? להתפלל. יהודים מתכנסים, מתפללים. ואם מתפללים מכל הלב, קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. הקדוש ברוך הוא שומע תפילה. גם הדרשה של לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, כן, כן, זה הגמרא שם נתנה איזה שם כללי. בקיצור, אבל הרמב\"ם ידוע, אבל צריך לקרוא אותו עוד פעם. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את זה בבית שלו לפני סוד הפורים, לבני ביתו. אמת מה שהתחלנו בתורה, לחזק ולהגיד, תשמעו, המגילה באה ללמד אותנו לדורות, שיש צרה לעם ישראל, יש צרות גם בפרט, הקדוש ברוך הוא שומע את התפילות. יהודים, תדעו את זה, זה ככה, זה באמת. באמת השם שומע את התפילה. ואז התפילות משנות את הכל לגמרי. טוב, כל טוב. מי זה הסריס? מה? גם מרדכי? גם מרדכי? עלה לו השתן לראש. אבל בסופו של דבר כל מה שקרה. כן, כן, כן, ממש הפלא ופלא, משהו מן ההתחלה. כן, יש דברים שכאילו ברורים. עם כל תוקף. כל תוקף שאלו? התכוונת פה אפשר. את כל תוקף הכוונה התוקף של אחשוורוש, הוא היה, הוא היה מאפשר למנוע.