הירשם
שתף
שתף
הטמע
בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:
1. *המחשבה של ייסורים* — תהליך השעבוד במצרים לא היה מקרי, אלא כור היתוך שנועד לגבש את שבטי ישראל לישות אחת חזקה ובלתי שבירה כ*ברזל*.
2. *יוסף כסמל האומה* — קורותיו של *יוסף הצדיק*, שירד לעבדות והפך למושל, מהווים מודל לתהליך שעובר עם ישראל: מהשפלה ועינוי לגדולה רוחנית של *ממלכת כהנים*.
3. *מניעת התבוללות מכוונת* — השנאה שחשו המצרים כלפי ישראל לא הייתה "שנאת זרים" רגילה, אלא מהלך אלוקי שנועד למנוע את היטמעות העם בתוך התרבות המצרית.
4. *ייחודיות בחירת אהרן* — *אהרן הכהן* נבחר על ידי הקדוש ברוך הוא בזכות מעלתו העצמית עוד בטרם יציאת מצרים, ולא רק כסיוע טכני ל*משה רבנו*.
5. *תפקיד מכת חושך* — המכה התשיעית שימשה ככלי חינוכי פנימי עבור עם ישראל, כדי להכניע את המורדים שלא רצו לצאת ממצרים ולאפשר את הגאולה ללא התנגדות פנימית.
6. *מטרת הגאולה הסופית* — יציאת מצרים והכניסה לארץ ישראל אינן רק שאיפה לחירות פיזית, אלא אמצעי להשגת המטרה הרוחנית: "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו".
7. *הגדה של פסח הקדומה* — מבנה מזמור ק"ה, הכולל את תולדות האבות והניסים במצרים, מרמז על היותו נוסח קדום של *סיפור יציאת מצרים* שנאמר בלילה הקדוש.
נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE
טוב אנחנו במזמור ק\"ה. אני רוצה לקרוא שוב מההתחלה בסדר ואז נחזור לזה. הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו. דיברנו נכון על כל נפלאותיו, להרחיב את נפלאות ה'. התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה'. דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד. דיברנו על הארון נכון? דיברנו שדרשו ה' ועוזו זה על ארון הברית. כן. בקשו פניו תמיד. זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיו. זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו. הוא ה' אלוקינו בכל הארץ משפטיו. זכר לעולם בריתו דבר ציווה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם. לאמור לכה אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה. ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר. לא הניח אדם לעושקם ויוכח עליהם מלכים. מי שלא היה בשיעור הקודם חושב שכולכם הייתם אבל מי שלא היה אז כל מה שאתם רואים שזה לא מה שאתם זוכרים מהתפילה כי זה בדברי הימים. ויוכח עליהם מלכים אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו. ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר. שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף. עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו. הערה קטנה מעניינת שכתב אותה בדעת מקרא בהערה, היו חוקרים שהם חושבים שהם יודעים הכל והם חשבו ש, הם טענו שהברזל הגיע לארץ ישראל רק בשלבים מאוחרים יותר בימי דוד ושלמה משהו כזה, ולא היה בימי האבות ברזל בכלל בכל האזור ולכן המזמור סתם אומר וזה וזה וזה תיאור כאילו לא אמיתי של הברזל. אבל אחרי כמה עשרות שנים גילו שכן היה ברזל בארץ ישראל ובמצרים, אז נפל להם הזה רק דוגמא לטעויות כשהם עושים אותם אז הם מדברים בביטחון גמור כאילו הם יודעים הכל ואתה יודע המומחה הבינלאומי לענייני כלים במזרח המזרח העתיק ובסוף מתברר שהוא לא כזה מומחה. אני ראיתי שדווקא פלשתים הביאו את הברזל. כן קיצור. עד עת בוא דברו, הפלשתים הגיעו בכמה גלים בסדר זה לא יודעים בדיוק מתי הגיעו הפלשתים הראשונים לפה. עד עת בוא דברו אמרת ה' צרפתהו. שלח מלך ויתירהו מושל עמים ויפתחהו. שמו אדון לביתו ומושל בכל קניינו. לאסור שריו בנפשו וזקניו יחכם. אז דיברנו על זה שיוסף היה דוגמא לעם ישראל כאילו של אדם שהוא בעצם היה מעין סמל לתהליך שעם ישראל הולך לעבור שהוא יורד ל, נמכר לעבדות והעבדות הזאת היא הייתה סיבה שסובבה אותו עד שהוא הפך להיות בכוחה הפך להיות המנהיג של כל ארץ מצרים וככה גם עם ישראל יורד למטה אבל הוא עובר במצרים תהליך שמכין אותו לקראת הגדולה שלו שזו קבלת התורה. מה התהליך שאנחנו עוברים במצרים? וכאן צריך גם לדעת להסתכל על זה כי בדרך כלל אנחנו מסתכלים הצרה של מצרים הייתה צרה בגלל החטא, לא משנה אם החטא הזה מתחיל באברהם אבינו עם \"במה אדע כי אירשנה\" כי כבר אצל אברהם כתוב \"גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם\" סימן שזה כבר היה לפני, בין אם מדבר על חטא מכירת יוסף שהשתלם ובו מכרו אותו לעבד והמכירה אחרי זה הופכים לעבדים וצריך כמובן לשלב את זה עם הסיפור של ברית בין הבתרים לא משנה אבל ה, לא עכשיו הנושא, אבל כן במצרים זה לא היה רע שקרה במקרה אלא זה היה תהליך שהרבה פעמים הרע זה תהליך שבונה את האדם לקראת תפקיד גדול יותר וזה מה שהתורה אומרת שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מכור הברזל. מצרים נקראת כור הברזל כי בכור הברזל יש כמה תהליכים. אחד התהליכים שקורה זה התגבשות של העפר עפרות הברזל למתכת חזקה שהיא בוא נגיד במושגים של המזרח העתיק עכשיו אני נהיה החוקר זו הייתה המתכת החזקה ביותר. הברזל היא המתכת החזקה ביותר מבחינת שהיא לא ניתנת לשבירה. פעם זה מה שהיה נקרא ברזל, זה הדבר החזק שהיו מכינים כלי נשק, היו מכינים מברזל. בסדר? \"לא תניף עליהם ברזל\", אז על האבנים עם הברזל היו משתמשים לבנייה. עד היום, אגב, הברזל הוא אחת המתכות החזקות. בבנייה משתמשים בברזל, קורות בטון, דברים כאלה, שמים בהם עמודי ברזל. הברזל, לא פלדה ולא זה, שמים ברזל והברזל הוא חזק מאוד. אז זה נקרא כור הברזל. על דרך רמז, אם אנחנו ככה באווירה יותר זה, אז כתוב שברזל זה ראשי תיבות. מה ראשי תיבות ברזל? של ארבעת האימהות. לא ארבעת האימהות שרה רבקה, אלא ארבעת האימהות ארבעת אימהות השבטים: בלהה, רחל, זלפה, לאה. בסדר? זה ברזל. כי כל הפירוד שהיה בין האחים היה על רקע השוני באימהות; בני השפחות, בני רחל, בני לאה, כל אחד רוצה לעצמו זה. בא מצרים והופכת את הנטיות האלה של כל בני לאה לעצמם, הופכת אותם לעם אחד. הופכת לברזל, בסדר? כור הברזל הפך אותם מזה לזה. על דרך רמז. אז \"ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו\". ויכול להיות שכאן גם יש בפסוק רמז, מה זה \"ברזל באה נפשו\"? באמת היה צריך להגיד \"בברזל באה נפשו\" או \"ברזל בא על נפשו\". מה זה \"ברזל באה נפשו\"? יש כאן רמז כזה שנפשו של יוסף התחשלה והפכה להיות חזקה עם אותה צורפות זו. מי ששחרר אותו בסוף היה המלך, כי המלך היה לו צורך בו. וגם פה עם ישראל ויוסף ישוחררו על ידי המלך. מי המלך שישחרר את עם ישראל? אז אפשר לומר שמלך מצרים, \"ויהי בשלח פרעה את העם\", פרעה מגיע למשה \"קומו צאו מתוך עמי\" והוא בעצם רץ אליהם. אבל אם אנחנו ננסה לעשות את ההקבלה יותר טוב, אז המלך שישחרר אותם זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כי בחצי הלילה הקדוש ברוך הוא יצא בתוך מצרים. שני מלכים הסתובבו בחצי הלילה, נכון? במצרים. הקדוש ברוך הוא, \"אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא השליח\", ופרעה שבא רץ למשה ואומר \"קומו צאו\". ואז היה החילוף הזה שבמקום לשמוע... הציוויים של פרעה ושל הקדוש ברוך הוא היו סותרים. פרעה מצווה \"קומו צאו מתוך עמי\" עכשיו לצאת, הקדוש ברוך הוא אומר \"לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר\", ואז למי שומעים? לקדוש ברוך הוא ולא לפרעה. אז הוא המלך. הוא המלך שהגיע לשחרר אותנו וכמו שאם נלך עוד צעד, כמו שיוסף הפך להיות משנה למלך מצרים, אז ככה עם ישראל הופכים להיות המשנה למלך מלכי המלכים, בסדר? שזה בעצם ממלכת כהנים, שזה בעצם השותפים של הקדוש ברוך הוא בניהול העולם, הניהול הרוחני של העולם. זה מה שהיה אמור להיות, מתן תורה. עד היום עם ישראל הם שותפים של הקדוש ברוך הוא בהבאת בשורת האמת, הצדק, היושר, אחדות השם נגד עבודת אלילים. ואם היו זוכים אז היו גם מנהיגים את העולם מבחינת ה... בסדר? אם היו זוכים היו גם כולם באים אלינו כמו שישעיהו מתאר מה שעתיד להיות, ש\"נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונהרו אליו\", או הפסוקים שמדברים על עשרה אנשים שיחזיקו בכנף איש יהודי וכל התיאורים האלה. זה כבר קורה כשעם ישראל יוצא ממצרים על ידי הקדוש ברוך הוא. אז יוסף הוא המשל ועם ישראל שיוצא ממצרים הוא הופך להיות הנמשל. ולכן זה מאוד היה חשוב הסיפור של יוסף בשביל זה. טוב, \"ויבוא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם\". אז אפשר להגיד שהפסוק אומר את זה על דרך הגיוון, כמו שאוהבים להגיד בדעת מקרא. מה זה דרך הגיוון? בהתחלה ישראל אחרי זה יעקב. אבל האמת שיש כאן גם רמז לישראל שיורד מצרימה, בסדר? אבל מצד שני \"ויחי יעקב בארץ מצרים\", כי ישראל זה השם שמדבר על גדולתם של עם ישראל; כשהוא נמצא בגדולתו נקרא ישראל, כשהוא נמצא בגלות אז נקראים יעקב. למה? יעקב זה מלשון וידו אוחזת בעקב עשו, שהעשו שהוא מבטא את אומות העולם מוביל והוא הולך אחריו, וזה יעקב. וכשהוא מנצח את שרו של עשו הוא נקרא ישראל, שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל. אז זה אולי. ויפר את עמו מאד ויעצימהו מצריו. בני ישראל פרו וירבו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד. מה זה ויעצמו? ויעצמו זה לא הכוונה עוצמה שאנחנו קוראים היום במובן של כוח, בסדר? אלא ריבוי. זה לשון ריבוי. אז ויפר את עמו מאד, ואז עם ישראל רב ועצום ממנו, בסדר? עצום, אז יש לנו גם ביטוי עצום בספר יואל לגבי הארבה, שזה חיל עצום. עצום הכוונה זה כמו להגיד מיליון, בסדר? זה כאילו לא סתם רב אלא בכמויות. ויעצימהו מצריו. וכאן יש פסוק ששופך אור אחר, אם אנחנו לומדים את המזמור הזה בשביל להבין את הסיפור של יציאת מצרים מהזווית של ספר תהילים, ונלמד הרבה דברים שהתורה, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. וכאן יש פסוק ששופך אור אחר לגמרי על מה שמתואר בתחילת ספר שמות. אם תפתחו, תחזיקו אצבע אחת כאן ואצבע אחת בספר שמות, תחילת הספר. וכאן מין לקח גדול לעם ישראל לדורות. ובני ישראל, ובמות יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, פסוק ו, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם. ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף. ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. שימו לב, שמו עליו שרי מיסים, וכאשר יענו אותו ויפרוץ וזה, ויקוצו מפני בני ישראל. אז זה נראה בקריאה של ספר שמות, של פרשת שמות, שהתהליך היה טבעי. זאת אומרת עם ישראל התרבו והמצרים התחילו להתמרמר על זה שעם ישראל תופסים את כל המשרות ומתקדמים ומתפתחים והם הזרים, כן? ואז מתחילים לשנוא אותם וזה. זה תהליך שבא נגיד שנאת זרים זה תהליך שיכול לקרות בעוד מקומות בעולם. אבל כאן אומר לנו המזמור הפך לבם לשנא עמו. הכוונה שהמצרים לא היו שם, והקדוש ברוך הוא יצר את זה. בני ישראל פרו וישרצו, ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף, הקדוש ברוך הוא הקים מלך חדש, הקדוש ברוך הוא יצר תהליך שאולי לא היה חייב לקרות. למה? מה התהליך שהקדוש ברוך הוא בעצם גלגל פה? התהליך שהקדוש ברוך הוא גלגל פה זה קודם כל שנאת ישראל היא לא שנאת זרים. בסדר? היא לא שנאת זרים. שנאת זרים היא שנאה שבדרך כלל קשורה גם לתרבות אחרת ולהתנהלות של הזרים בצורה פוגענית כלפי המארחים. משהו כמו מוסלמים בכל מיני מקומות במדינות באירופה. בסדר? אז מתפתחת שנאת זרים שאולי לא חייבת להיות מוצדקת, אבל יכולה להיות גם מוצדקת במובן מסוים. כשהזרים מתחילים לזה. עם ישראל לא היה במקום הזה, עם ישראל הפוך. כתוב ותמלא הארץ אותם, ואולי הפסוק ובמות יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא מבטא מה שכתוב במדרש, שלא רק שיוסף וכל הדור ההוא מתו, אלא כשיוסף וכל הדור מתו מה קרה? יהודים הפסיקו לשמור על המסורת של האבות, והמסורת של האבות הייתה קודם כל ברית מילה, והפסיקו למול את בניהם. חוץ משבט לוי שהמשיכו למול את בניהם. זה מזכיר מאוד פסוקים בספר יהושע. מי שרוצה יכול לפתוח, נמצא בסוף ספר יהושע, פרק כד, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע, בפרק כד פסוק כט סליחה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים, בדיוק כמו יוסף. נכון? יוסף מת בן מאה ועשר שנים. ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש, בסדר? זה גם את יוסף, חנטו את יוסף וכולי. ויעבוד ישראל את אדוני כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה אדוני אשר עשה לישראל. זאת אומרת, אחרי שהוא מת, אז מתו יוסף שזה יהושע וכל אחיו וכל הזקנים וכל הדור ההוא אשר ידעו את מעשה השם, וקם מלך חדש שעם ישראל קם דור חדש שלא ידע, הדור לא ידע את מעשה השם, לא ידע את יהושע, ואז ממילא מתחילות גם הצרות. כמובן שפה זה עוד לא מתואר, זה כבר יהיה כתוב בספר שופטים בפרק ב', פסוק ח', אולי אפילו קצת לפני פסוק ז'. ויעבדו העם את השם כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. וימת יהושע בן נון עבד השם בן מאה ועשר שנים ויקברו אותו בגבול נחלתו. וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם. כל הדור, וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. רואים את הצלצול של זה. ויקום דור במקום ויקום מלך חדש, מה יש פה? ויקום דור אחריהם. במקום המלך שלא ידע את יוסף, מה יש לנו? דור שלא ידע את השם וגם את המעשה אשר עשה לישראל. אז ההקבלה בין יהושע ליוסף בן מאה ועשר שנים. ויקום דור וכל הדור ההוא אשר לא ידע את... אז אנחנו מבינים שהפסוקים בספר שופטים מלמדים אותנו בצורה של נקרא לזה גזירה שווה, בסדר? משהו כזה. שויקום מלך חדש אשר לא ידע את יוסף זה תוצאה של ויקום דור חדש, וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, קמו דור חדש שלא ידע את יוסף ולא ידע את השם, ממילא הקדוש ברוך הוא מקים מלך חדש שגם הוא לא ידע את יוסף. וזה זה הרמז. אבל המשמעות העמוקה יותר, ותימלא הארץ אותם, והם מתחילים לחיות בין המצרים ואולי מתחילה מתחיל גם תהליך של התבוללות ובדיוק הפוך ממה שאמור לקרות. כשיש התבוללות אמורה להיעלם שנאת הזרים כי הם בעצם תשבו איתנו והיינו לעם אחד, מתחילים נישואי תערובת. כשלא שומרים על ברית מילה, ברית מילה מה המשמעות הכי הכי בסיסית של ברית מילה זה בספר בראשית לא מתחתנים עם גויות. זה המשמעות הכי בסיסית של ברית מילה, בסדר? אם יש לך ברית מילה, גויה לא תרצה אותך ואתה לא תרצה גויה כי כשתבוא לחיות איתה יש סימן, זה יהודי. זה לא אותו דבר. וכשבאים להתערב בהם הקדוש ברוך הוא דווקא במקום שהכי זה, הקדוש ברוך הוא הפך ליבם לשנוא עמו, הקדוש ברוך הוא לא מאפשר לעם ישראל להתבולל, להיעלם. אלא הוא יוצר שנאה כדי שלא יתבוללו. אפשר להבין על פי זה את המדרש שמדבר על משה רבנו שנולד מהול והוא זכה להינצל מהשנאה הזאת, כן? דווקא מי הרי בדיוק הפוך, מי שלא מל את עצמו יכול להתחבר למלך. מי שיצא שמי שהיחיד שנולד מהול משבט לוי הוא בסוף הופך להיות הכי קרוב למלך והכל. והפך ליבם לשנוא עמו זה לקח היסטורי לעם ישראל לדורות. לא תצליחו לעולם להתבולל להיעלם לזה. אולי חלקים יצליחו, כן? אבל איפה שתהיה התבוללות, איפה שתהיה התחברות עם האומות, תבוא שנאה בלתי מוסברת בצורה הכי קיצונית שיכולה להיות. זה קרה בהיסטוריה הקרובה שלנו, קרה בשני מקרים קרה בהרבה מקומות, אבל בשני מקרים שהם ממש קיצוניים. אחד בגירוש ספרד, בסדר? גירוש ספרד היה קרה כשהיהודים לנו זה נשמע גירוש ספרד וזה, תדעו לכם זה קרה כשהיה שמה בעיה גדולה מאוד מאוד, נקרא לזה אני אומר בעדינות של שמירת תורה ומצוות. תהליך שיהודים מצאו את עצמם כחלק מהשלטון וכחלק... אברבנאל, רבי יצחק אברבנאל היה שר אוצר בספרד. יש לנו תיאורים של רבי יוסף יעבץ שכתב על... המון המון התנצרו. העדיפו כדי לא, לא שאמרו להם תיהרג או זה, כל האנוסים, כל הסיפור של האנוסים. הרבה יהודים לקחו מטען נדודים ועזבו, אבל הרבה יהודים לא. למה? היה להם טוב שם, בסדר? היה להם טוב שם. ואנשים הסכימו להתנצר למראית עין. ולא מעט היהודים היו מחוברים לתרבות הגויית שהייתה אז בספרד. וזה היה משהו שלא ציפו לו, לא ציפו לו. ולא ניכנס עכשיו לשאלות היסטוריוגרפיות. המקום השני שזה קרה זה בגרמניה. דווקא בגרמניה הייתה המקום שהכי הרבה יהודים היו מחוברים ל... היו נישואי תערובת. היטלר הלך לדור שלישי ודור רביעי לחפש שורשים יהודיים אצל מי שהיה לו סבא יהודי וכל מיני דברים כאלה. בגרמניה, שתבינו, בימי הרש\"ר הירש, עוד לפני, הרבה לפני כאילו שזה, היו בפרנקפורט שתים עשרה משפחות שהקימו קהילה שומרת תורה ונפרדו מהקהילה הרפורמית. היו ממש הרוב המוחלט של קהילות גרמניה הפכו להיות קהילות רפורמיות, מתבוללות. זה היה המקום הכי נורא מבחינת ההתבוללות וזה. ומשמה יצא זה. מכירים את המשך חכמה, נכון? יש משך חכמה זה, כותב על זה שחשבו שברלין זה ירושלים. זאת אומרת אנשים אמרו פה ישב, כי מציון... יהודי גרמני בן דת משה, ככה אנשים הגדירו את עצמם. גרמני בן דת משה, זאת הייתה הגדרה של רוב היהודים, ככה תפסו את עצמם. הם גרמנים שמאמינים בזה. אין אצל עם ישראל הפרדה בין דת ולאום. דת ולאום לא ניתנים להפרדה. יהודי זה עבד השם, בין אם ברצונו בין אם בעל כורחו. החלק הלאומי הגיע אפילו לפני החלק הדתי, לא? גרמני בן דת משה. כן, גרמני בן דת משה. וזה \"הפך ליבם לשנוא עמו\", ותראו איך הפסוק, תשמעו, לפעמים תהילים מצליח להעביר את זה בצורה, אני לא רוצה להגיד יותר טוב מהתורה כן, אבל הוא מצליח להעביר את זה בצורה כאילו של שיר ושל מזמור, \"להתנכל בעבדיו\". עבדים של מי? עבדים של מי הם היו? הקדוש ברוך הוא אומר תשמעו בגלל שאתם עבדים שלי, ואתם לא מכירים בזה שאתם עבדים שלי, אני שולח אותם להתנכל בכם. ואז כן, מה עם היום? מה עם היום? יש התבוללות מטורפת. מה עם היום? מה אתה רוצה שאנחנו נחכה למשהו לצרות? אנחנו כבר אחרי הצרות הגדולות, מקווה. התבוללות, תשמע, גם בעשרת השבטים, בעוד מקומות, לפעמים התבוללות כאילו, גם בספרד, רוב האנוסים לא חזרו. יש כאלה חושבים האנוסים... שקראתם כמה סיפורים בילדותכם על איזה משפחת אנוסים שחזרה וזה, חלק... רוב האנוסים התבוללו. התבוללו. אלה שיצאו וזה הם נשארו, חלק מהאנוסים ניסו לחזור, חלק התגלו על ידי האינקוויזיציה, היו סיפורים, אבל בוא נגיד זה יחסית למספרים זה לא הסיפור הגדול. הסיפור האמיתי הגדול הכואב ביותר זה היה התבוללות. גם בגרמניה וגם בצרפת וגם בזה באירופה היה החלק הגדול התבוללות, הצליחו והתבוללו ונשארו שם. אבדו לעם ישראל לנצח. עד היום יש סיפורים של כל מיני כאלה גרים שמגיעים מספרד ופורטוגל שהם גילו שיש להם איזה שורשים יהודיים עתיקים. טוב, המזמור הזה דרך אגב לא מדבר על חטאי ישראל, בסדר? הוא רק שומעים את זה דרך אגב. הוא לא כותב \"ויפר את עמו מאוד ויעצימהו מצריו הפך ליבם לשנוא עמו\". למה? זה צריך לקרוא ספר שמות. אבל המזמור לא רוצה לדבר על דילטורה על עם ישראל, כי זה מזמור של הודאה. צריכים... רוצים לספר את הסיפור, ולכן גם כתוב... לא מספר... שלח... \"הפך ליבם\", לא כתוב את כל הצרות שהיו. \"הפך ליבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו\" וישר עוברים לישועה, \"שלח משה עבדו אהרון אשר בחר בו\". מה זה \"אהרון אשר בחר בו\"? אז כאן אנחנו מוצאים מקור לזה שמה שכתוב \"שלח נא ביד תשלח\", ביד מי שאתה רגיל לשלוח. אהרון כבר היה... איפה רבותיי? נכון ששמה זה לא הוכחה מוחלטת, אבל פה זה ראיה. זה בספר שמואל, בנאום של איש האלוהים אל עלי. פתחו רגע ספר שמואל פרק ב', פסוק כ\"ז. \"ויבוא איש אלוהים אל עלי ויאמר אליו, כה אמר אדוני: הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה. ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטורת לשאת אפוד לפניי, ואתנה לבית אביך את כל אישי בני ישראל. למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר ציוויתי מעון ותכבד את בניך ממני\". אומרים שהוא בחור אותו מכל שבטי ישראל. מתי זה קרה? עוד בהיותם במצרים לבית פרעה. להיות לי לכהן. את מי הוא בחר? את אהרון. מכאן אנחנו רואים שאהרון כבר וזה מה שמתכוון המזמור אצלנו: \"אהרון אשר בחר בו\". הבחירה באהרון היא לא הייתה בגלל שהוא אח של משה. וזה מאוד חשוב כי אחרת בסוף זה נראה... זו הטענה של קורח הייתה, נכון? הוא זה ולקח את אח שלו להיות כהן גדול. לא, לא, לא. אח שלו נבחר בזכות עצמו עוד לפני שהוא הגיע. עוד לפני שהוא הגיע אח שלו נבחר. אהרון נבחר בגלל עצמו. הקדוש ברוך הוא ניבא אותו. הוא היה האדם הראוי ביותר מעם ישראל כדי לנבא אותם ולחזק אותם ולהחזיק אותם בשעת צרתם. אבל זה לא היה... הקדוש ברוך הוא לא חשב שאהרון צריך להוביל אותם בדרך החוצה. משה רבנו באמת הרגיש מאוד מאוד לא בנוח בסיפור הזה, נכון? אהרון מוסר נפשו על עם ישראל. אהרון בן שמונים ושלוש כבר. בוא נגיד שהוא התחיל לנבא לישראל ולהנהיג אותם ולעסוק איתם, בוא נגיד בגיל שישים, סתם אני יודע, חמישים, לא יודע מה. שלושים שנה, עשרים וחמש שנה היהודי מסתובב ומחזק לבבות נשברים ומטפל בכל העסק הזה של עם ישראל ומביא את דבר השם אליהם. ועכשיו פתאום מגיע אחיו הצעיר: טוב, יאללה בוא, הוא זה, אתה בבקשה תהיה עוזר שלו. אז משה רבנו באמת מתקשה בזה ולכן הוא אומר \"שלח נא ביד תשלח\" והוא לא רוצה. אבל הקדוש ברוך הוא מעוניין שדווקא משה יוציא את ישראל. לא עכשיו הזמן להסביר למה, אבל לפחות להבין שיש כאן הייתה כאן בעיה, בסדר? וצריך להבין למה זה קרה. אבל זה קרה. \"שמו בם דברי אותותיו ומופתים בארץ חם\". אז הוא עשה את כל האותות והמופתים. האותות יכול להיות שזה המטה והמופתים זה המכות. ועכשיו אנחנו מגיעים למכות ולפסוק שמבחינתי החידוש הכי גדול של הפרק הזה, שבבלעדיו זה רק... זה רק פה. \"שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו. הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם. שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם. אמר ויבוא ערוב כינים בכל גבולם. נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם. ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם. אמר ויבוא ארבה וילק ואין מספר. ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם. ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם. ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל\". אז בסך הכל רוב המכות מסודרות פחות או יותר על הסדר. לפעמים המבנה בתוך פסוק בשביל החרוז או בשביל הזה אז הופכים את הסדר, שזה הערוב והכינים, בסדר? הערוב והכינים מתחלפים פה. אבל חוץ מזה זה הכל לפי הסדר, חוץ ממה שיש דילוג כמובן על איזה מכות? הדבר והשחין. בסדר? הדבר והשחין לא מופיעות פה. אז לזה אין לי הסבר מספיק טוב למה הדבר והשחין לא מופיעות. אבל מה שהכי חריג פה זה החושך. מכת חושך מופיעה: \"שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו\". זה גם לא נכון. מה זה \"שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו\"? בעקבות מכת חושך אז המצרים שחררו את עם ישראל? לא. היה צריך את מכת בכורות. אז מה זה \"שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו\"? כל המפרשים מסבירים \"לא מרו את דברו\" המכות. כאילו החושך לא מרה את דברו והערוב והארבה כולם הם לא מרו את דברו של הקדוש ברוך הוא. הבעלי חיים... היאור, הצפרדעים. אבל זה לא נכנס בפשט. מה נגיד לכם? לכן אני טוען שהמקור לסיפור מופיע במדרש ובכמה מדרשים. למה שלא ימרו את דברו? למה שלא ימרו את דברו החושך? ולמה ברד כן? ברד זה שמים. אז החושך זה האפר של הכבשן. הדבר זה החיידקים. טוב אז ההסבר לפי עניות דעתי זה יש כאן רמז למדרש מאוד מאוד מפורסם. המדרש אומר שהמדרש בעצם מתקשה בכלל במכת חושך. למה מכת חושך היא כזאת חשובה עושים אותה לפני מכת בכורות? מה קרה במכת חושך? מה קרה? היה חושך. הפסקת חשמל. אהרון, זאת אומרת ארוכה גם ביום וזה. הפסקת חשמל לא נעימה, מאוד לא נעימה. אבל בסדר, זה לא פגע באף אחד. לכן חז\"ל העמיסו על מכת חושך סיפור שמה? וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים, אבל הרבה הרבה יהודים שלא רצו לצאת ממצרים - חמושים, לשון דרשו את זה אחד מחמישה, בסדר? אחד מחמישים, אחד מחמש מאות, לא משנה. אבל היו יהודים שלא רצו לצאת ממצרים ומה קרה להם? הם מתו במכת חושך. למה מכת חושך? שהמצרים לא ידעו שיהודים מתו ואז הם יחשבו שזה... ואז הם מתו במכת חושך וקברו אותם מיד בחושך כאילו המצרים מהחושך הם לא ידעו בכלל שהיו יהודים שמתו. בסדר? אז מאיפה לקחו את הסיפור הזה? אז טוב, מסורת, בסדר, אבל חוץ ממסורת, אני רוצה רמז בפסוקים, אז פה הרמז. שלח משה ועבדו אהרן אשר בחר בו, שמו בם דברי אותותיו - מי זה בם? בעם ישראל. האותות הראשונות משה אמר הן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך השם. השם אמר מה זה בידך ויאמר מטה, זה תעשה ויאמינו, אם לא יאמינו לקול האות הראשון יאמינו לקול האות האחרון, ואם לא יאמינו לשני האותות האלה ולקחת מהזה וכולי, נכון? אז את האותות עשו לעיני הזקנים ומופתים, שזה המכות, בארץ חם. שמו בם דברי אותותיו. אבל זה לא הספיק בשביל היהודים. זה לא הספיק. היו כל מיני אנשים שעשו מחאה נגד ההפיכה המשטרית שמשה רבנו עושה פה. מה זה? משה רבנו משתלט על עם ישראל? אדוני, מי שמך איש שר ושופט עלינו? מה זה ההפיכה הזאת? אנחנו לא מוכנים. תשמע אתה מגזים, זה לא שייך. מה זה לצאת למדבר? זה לא ריאלי. זה לא ריאלי. האנשים היו ריאליסטים. מה אתה מספר לנו סיפורים? תשמע אתה לא נורמלי, מה קורה פה? אנשים השתגעו, נהיו משיחיים. אני לא צוחק רבותי, זה ככה היה. זה בדיוק ככה היה. עכשיו היו חלק, היו אנשים מתבוללים, אתם יודעים שלפני קורבן פסח היה צריך לעשות ברית מילה, נכון? וימל בני ישראל שנית כתוב בספר יהושע, כן? היה צריך כי כבר משה ויהושע מלו אותם בזה כל הפרשה הזאת שכל ערל לא יאכל בו, זה סימן שהיו ערלים בעם ישראל. לא שמרו ברית מילה. כי מולים היו בצאתם ממצרים, נכון? ממצרים מלו אבל במדבר לא מלו. זה הפסוקים בספר יהושע שם בפסח יהושע. שניה שניה. כל היהודים האלה שלא רצו לצאת, כמה יהודים לא רצו לצאת? לא יודע כמה. אולי היה רוב. אבל מכת חושך, זה היה מכה שהיא עד מכת ארבה זה היה בשביל המצרים. מכת חושך זה כבר הגענו לפני היציאה, אבל תשמעו אי אפשר, זה לא הולך, האנשים לא הבינו, לא חזרו, לא חזרו, לא חזרו, לא חזרו, לא חזרו בתשובה, לא מבינים את זה, עדיין לא זה. לא היתה ברירה, מכת חושך. מתו לא מעט אנשים. אני לא חושב שמתו ארבע חמישיות כפשוטו, לא חושב. ארבע חמישיות מעם ישראל מדובר על מאות אלפי מיליונים. בסדר? אם הרי יצאו שש מאות אלף גברים, בוא נגיד תכפיל כפול ארבע, בסדר? אם זה רק חמישית תכפיל כפול ארבע רק את הגברים מגיל עשרים עד שישים, בוא נגיד שרק הם מתו, בסדר? אז כמה? שתי מיליון ארבע מאות אלף אנשים שמתים בלי גם עם די-9-ים הכי גדולים שבעולם אי אפשר לקבור את כולם בשבוע, בסדר? אי אפשר לקבור שתי מיליון ארבע מאות אלף. הנאצים ימח שמם וזכרם ניסו להעלים שש מיליון במשך שנים כאילו ולא הצליחו להעלים את כל את כל הזה. זה מספר קטסטרופלי אי אפשר אי אפשר אי אפשר לקבור בתוך שבוע עם כלים כבדים מאוד אתה יכול לחפור תעלות ענק ולכסות וזה אבל לא משהו שאי אפשר יהיה לראות אחרי זה, בסדר? לא מתו שתי מיליון ארבע מאות. אני מפרש שמתו מנהיגי המורדים האלה, בסדר? הם מתו. ואז היה ארבע חמישיות לא רצו היו איתם, בסדר? חמושים עלו רק חמישית עלו עם כלי נשק חמושים כאילו מוכנות לצאת. אחרים יצאו כי לא הייתה להם ברירה. איך אני יודע? שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו. אחרי מכת חושך עם ישראל זה. לכן הפרידו את מכת חושך משאר המכות כי מכת חושך נועדה בשביל שעם ישראל לא ימרה דבר השם, ואילו מכת שאר המכות נועדו כדי שהמצרים ישחררו את עם ישראל ממצרים. אבל אם המצרים ישחררו ועם ישראל לא ירצה לצאת מה עשינו? היה צריך את מכת חושך. למה לא לפני חמש ולמה לא אחרי? לא, אחרי, כי מכת בכורות היא היציאה. אתה לא יכול, אתה צריך שיהיו מוכנים ליציאה. אם תיתן מכת בכורות ופרעה יגיד לצאת, לא אנחנו לא רוצים לא מוכנים, אז מה עשינו? אחרי זה תהרוג אנשים אחרי זה טוב זה ההכנה. למה זה למה הקדוש ברוך הוא חיכה עד לרגע האחרון? שתהיה להם אפשרות לחזור בתשובה. חיכה עד לרגע האחרון וזה הרעיון של מכת חושך. זה הרעיון ומפה יש לי עוד יש לי עוד דרוש בפרשת בא בעניין הזה, זה מופיע כבר בהגדה, גם את זה עכשיו כתבתי בהגדה. למה הקדימו את זה? את מי? את הפסוק. בגלל שזה על עם ישראל. שמו בם דברי אותותיו זה שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו. ומופתים בארץ חם זה הפך מימיהם לדם וכולי וכולי וכולי. וזה מסביר למה למה כתוב בפסוק ולא מרו את דברו זה לא מסביר למה הקדימו את זה יכל לשים את זה במקום שזה. לא, כי אתה רוצה אתה רוצה להדגיש שזה זה לשתי זה שני תפקידים נפרדים. אתה מתאר בהתחלה את מה שעם ישראל כי אתה מדבר עכשיו עם ישראל הכל הפך ליבם לשנוא עמו, שלח עבדו, שמו בם, בם הכוונה בעם ישראל, שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו. סיימנו עם עם ישראל עכשיו עוברים למצרים. ויוציאם בכסף ובזהב ואין בשבטיו כושל, שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם, פרש ענן למסך ואש להאיר לילה, שאל ויבא שליו ולחם שמיים ישביעם, פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר. ואת המים מכאן אנחנו לומדים שהמים לא היה ברזים כל אחד פתח אלא פשוט היה מים בשפע וזה היה ישים נהרות במדבר בסדר זה כבר פסוקים בספר ישעיהו נראה לי. כי זכר את דבר קודשו את אברהם עבדו שמה שמה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש ברכוש גדול ועבדום ועינו אותם ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי בקיצור כל הדברים האלה היו צריכים להתקיים וזה לא בזכות שעם ישראל היה זכאי אלא בגלל השבועה שהקדוש ברוך הוא נשבע לאברהם. ויוצא עמו בששון ברינה את בחיריו ויתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו. זה עכשיו אנחנו לא נשארים רק עם פסח מצרים רק עם ארבע לשונות של גאולה שזאת אחת הבעיות שלנו היום. אנחנו אומרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי אתכם לי לעם ושם אנחנו מסיימים נכון מתן תורה. אבל יש עוד לשון חמישית של גאולה והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי. מה מה עם זה? אני אני ידעתי שהסיבה שלא שתו חמש כוסות בגלל שעם ישראל לא היה בזמן של גאולה ולא רוב עם ישראל לא היה בארץ ישראל בבית שני אחרי החורבן אחרי הגלות. אז שתו ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות שהן קיימות לעד ולעולם. והבאתי כבר תלוי רק כשנמצאים בארץ ישראל. פה המזמור מדבר על בסוף יציאת מצרים נועדה בשביל ו... והבאתי, בשביל והבאתי, נכון. והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי. בשביל מה יצאו ממצרים? בשביל להגיע לארץ. בעבור ויתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו. וכאן הפסוק הכי חשוב. חירות. יצאנו לחירות. למה יצאתם לחירות? למה הקדוש ברוך הוא נתן לכם את ארץ ישראל? בשביל מה? זה לא בשביל להיות עם חופשי בארצנו בלבד. זה בשביל בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, הללויה. הללויה זה כאילו בסוף המזמור אומרים הללויה ואז כולם היו אומרים הללויה. טוב זה השמירת התורה וקבלת עול התורה זה יסוד גם ביציאת מצרים אבל גם בכניסה לארץ. גם בכניסה לארץ. הקדוש ברוך הוא נותן את הארץ בשביל שיחיו בה חיי תורה. ועם ישראל כעם צריך לחיות כממלכת כהנים וגוי קדוש, וכל הסיפור של יציאת מצרים נועד בסוף בשביל זה. אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. וגם כשנכנסים לארץ נותן לנו את זה כדי שנחיה פה כממלכת כהנים וגוי קדוש. ולכן אני לפחות אני מבין את זה שהגדת והגדת לבנך ביום ההוא וזה, זה לא רק לספר מה שהיה. לספר מה שהיה זה חצי מהעבודה. כתוב מה זה מתחיל בגנות ומסיים בשבח, נכון? מה זה מתחיל בגנות ומסיים בשבח? שתי דעות, אבל דעה אחת מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. זה השבח. זה נקרא סיפור יציאת מצרים. אם אתה מספר על המכות ואיך המצרים חטפו וואי איזה ניסים היו לנו, ואתה לא מסיים בולכן אנחנו מקיימים את חוקי התורה ואת תורותיו של הקדוש ברוך הוא שומרים עליהם בכל לבנו ובכל נפשנו, החמצת. עבדים היינו, כן? עבדים היינו ויוציאנו השם אלוהינו משם, זה גם בסוף אשר הוצאתיך, אבל בעיקר בשיטת רב, מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. זה הדבר הכי בסיסי בסיפור יציאת מצרים. קצת מחמיצים את זה בלילה, מספרים יותר על הניסים ועל הנפלאות ופחות מדגישים את ה... גם שם הפרשה ב... רגע אחד... הנה, גם במתחיל בגנות ומסיים בשבח לפי... תפתחו בספר דברים פרק ו' עבדים היינו, שזה שיטת שמואל. בסדר? שיטת רב זה ברור, מתחילה עובדי עבודה זרה והשתא קרבנו המקום לעבודתו. אבל גם לשיטת שמואל נמצא בדברים ו' פסוק כ' כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה השם אלוהינו אתכם, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו השם ממצרים ביד חזקה. ויתן השם אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו. עד כאן כתוב בהגדה. מה חסר? יש פה הגדה למישהו? הגדה? בוא ניקח את ה... הבאתי ויקיטקסט. בשביל זה זה נועד. ויקיטקסט, הגדה של פסח. יפה. סדר בדיקת חמץ, מגיד, מה נשתנה, עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו השם אלוהינו משם, אפילו פחות, ויוציאנו השם אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים וכולי וכולי. אז עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו השם ביד חזקה ובזרוע נטויה. מה חסר? ויצונו השם לעשות את כל החוקים האלה ליראה את השם אלוהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה. וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת לפני השם אלוהינו כאשר ציוונו. כל מי שלא אמר ויצונו השם לעשות את כל החוקים האלה לא יצא. ידי חובתו, לפחות לפי עניות דעתי. אני חושב שזה כן רמוז בהמשך של ברוך המקום ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, נכון? וכולי. אבל אני חושב שגם לכתוב, גם לקרוא את \"למען הוציאנו משם למען הביאנו\", וגם \"ויצונו השם לעשות את כל החוקים האלה\", תשמעו, זה סיפור יציאת מצרים שהתורה אומרת להגיד. שאל אותך הבן שלך, שאל אותך \"מה העדות והחוקים והמשפטים\", מה להגיד לו? רק את השני פסוקים הראשונים? למה לא להגיד לו את כל זה? צריך להגיד את הכל. לא חושב שיש איסור להוסיף בהגדה עוד שלושה פסוקים. לא יודע אם אנשים יאהבו את זה בליל הסדר, אבל בלחש, אם אתם מסדרים את הסדר תגידו. אז יש לי עוד כמה דברים שאני עושה בהגדה של פסח אבל לא הזמן עכשיו לזה. היה משהו שאפילו את הרב לחמן הצלחתי לשכנע לעשות, שיש את הפסוקים של רב, שקוראים את הפסוקים ביהושע, ויאמר יהושע אל כל העם וכולי וזה, אז אני קורא את כל הפרק ביהושע עד הסוף. \"ואמרתם את השם אלוקינו נעבוד\", שם יש את המשא ומתן הזה. זה השיא! \"בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו\", נו, איך הפסוק שם? מרוב התלהבות שכחתי את הפסוק. \"בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו\". ככה מסיימים. זה בדעת מקרא כותב, אני לא שולל, שהמזמור הזה הוא היה מן הגדה של פסח קדומה. שרצו לספר את יציאת מצרים, סיפור יציאת מצרים, אז אמרו את זה גם בדרך פיוט. גם היום יש לנו פיוטים, נכון, של סיפור יציאת מצרים, כל מיני דברים כאלה. אז זה היה פיוט, פיוט קדום, מן נוסח מאוד מאוד קדום של הגדה של פסח שהיו רגילים לומר אותו בליל הסדר, את המזמור הזה. ככה אומר, מציע בדעת מקרא אולי, כי נראה פה את הפרטים האלה, \"למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם\". לכן אנחנו אומרים את המזמור, בגלל הפסוקים שמה. זהו, זה מה שזה. אז בליל הסדר את המזמור הזה משום מה לא אומרים, לא הכניסו אותו, אבל יש עוד מזמור של יציאת מצרים, מזמור ע\"ח, אבל זה בהזדמנות אחרת נלמד אותו, אבל הזכרנו אותו בשיעור הקודם. זה המזמור של ליל הסדר חוץ מבצאת ישראל ממצרים, שזה המזמור של ליל הסדר. אבל מקווה שהוספתי לכם משהו על המזמור הזה.