להחלים מכאב - בכל גיל

יש דרך להחלים מהכאב הכרוני. זוהי דרך מעצימה ומחזקת. דרך שבאמצעותה אנחנו מבינות את עצמנו, לעומק. מבינות את מקור הכאבים שלנו. כאב כרוני - כאב ממקור רגשי הוא יציר של המוח. כאב אמיתי מאד - ועדיין יציר של המוח, מנגנון הגנה משובש. אנחנו מבינות את זה - ואז אנחנו יכולות לשנות את זה. כאב ממקור רגשי, כאב נוירופלאסטי הוא שפיר, זמני והפיך. ניתן להחלים ממנו!

What is להחלים מכאב - בכל גיל?

ברוכה הבאה לפודקאסט "מחלימות מכאב בכל גיל", הפודקאסט שנועד להפוך אותך לאשה חזקה, ממוקדת ורגועה. שמי רוני ענבר, עוד מעט בת 69 , מעל 20 שנים יוגיסטית מסורה, ו-14 שנים מורה ליוגה.

במשך שנים סבלתי מכאבים כרוניים, שהשפיעו על כל תחומי חיי. לעיתים היוגה הקלה על הכאבים, אך לעיתים הכאבים היו מתגברים עד כדי הגבלה מוחלטת. עד כדי מחשבה שהכאבים נגרמים בגלל היוגה. נזהרתי, עשיתי פחות - ודבר לא עזר. הניסיון למצוא פתרון לכאבים הוביל אותי ללימוד מעמיק על תסמונת הכאב ממקור רגשי. גיליתי שמקור הכאבים שלי המאד אמיתיים ופיזיים - הוא במוח. נדרש כאן אימון מוח!

במהלך המסע שלי להחלמה מהכאב הנוירופלאסטי, למדתי איך היוגה יכולה להיות כלי תומך ומעצים בתהליך הריפוי. היוגה עוזרת לי להקשיב לגוף שלי, להעמיק בהבנת הקשר גוף נפש, עליו מדברת גם גישת הריפוי מכאב כרוני. ליכולת של יוגה לחזק ולהרגיע יש תפקיד חשוב בהחלמה. בזכות הבנה עמוקה יותר של מקור הכאבים, ביחד עם שילוב תרגול היוגה, הצלחתי להתגבר על הכאבים הכרוניים.

בפודקאסט שלנו נעמיק בהבנה של תסמונת הכאבים הכרוניים ונלמד כיצד ניתן לרפא אותם בעזרת התובנות והכלים של היוגה. אני מזמינה אותך להצטרף אליי למסע הזה, ללמוד ולהתחזק.

תודה שהצטרפת אליי למסע הזה. בואי נתחיל!

רוני:

ברוכה הבאה לפודקאסט להחלים מכאב בכל גיל. הפודקאסט שנועד להפוך אותך לאישה חזקה, ממוקדת ורגועה. אישה שכאבים לא מנהלים יותר את חייה, אלא היא המנהלת הבלדית של חייה. אני רוני אינבר עוד מעט בת 69 בעל 20 שנים יוגיסטית מסורה ו-14 שנים מורה לביג'נאנה יוגה הכאבים אחרוניים שסבלתי מהם לאורך שנים השפיעו על כל תחום בחיי היוגה לא מנעה את הכאבים אפילו חשבתי שאני עושה על עצמי נזק מה שעזר לי להחלים מהכאב ‫היה גישת תיאמס ‫לריקוי מכאב נוירופלסטי, ‫כאב ממקור הגשי. ‫זה מה שהיה לי, ‫והייתי צריכה להבין את זה.

רוני:

‫בפודקאסט נעמיק בהבנה ‫של מנגנון הכאב אחרוני ‫ונלמד כיצד הטובנות והכלים של היוגה תומכים בהחלמה. יצטרפי אליי למסע של החלמה. ברוכים הבאים ללייב שיחות על יוגה, יוגה וכאבים וזה לייב שהיה כבר לפני כמה שבועות או אפילו כמה חודשים שבועי ואני הפסקתי, עשיתי איזושהי הפסקה ואני רוצה להסביר למה עשיתי את ההפסקה הזאת. תורה אני התחלתי יוגה, לעשות יוגה לפני 23-21 שנים והייתי כבר בת 46 והייתי מעושרת מהיוגה אבל זמן קצר אחרי שהתחלתי לעשות יוגה התחילו לי כאבים מאוד מאוד עזים. ואחת מהמילות החיפוש הראשונות שלי בגוגל כשהתחלתי לעשות יוגה היה יוגה וכאבים.

רוני:

חיפשתי כל הזמן מאז שהתחלתי לעשות יוגה. איך לעשות יוגה ככה שלא יכאב לי? אז מצד אחד מאוד מאוד אהבתי את היוגה. הבנתי שזה ממש זה אני, זה בשבילי, זה חשוב לי, זה תוכנית לחיים. ומצד שני, הכאבים לא הפסיקו ואפילו התגברו.

רוני:

זה היה מאוד מתשכל וכל הזמן נזהרתי. וכל הזמן פחדתי שאני עושה על עצמי נזק, וגם אמרו לי שאני עושה על עצמי נזק כשהלכתי לטיפולים, אלטרנטיביים, לבדוק מה יש לי, ‫כשבדקתי אצל רופאים, ‫היו תקופות שזה היה כאב בלתי נסבל ‫שלא יכולתי לעשות כלום, ‫ואז אמרו לי שאני חייבת להפסיק ‫לעשות יוגה, כי זה בגלל היוגה, ‫ואני לא הייתי מוכנה לקבל את זה. אני כבר סיפרתי את זה בהרבה הזדמנויות עד שבתקופת הקורונה הכאבים התגברו בצורה שזה היה פשוט בלתי נסבל לא יכולתי לעשות יוגה בגלל הכאבים. סליחה ואז הגעתי לספר של דוקטור ג'ון סרנו ראיתי סרט על דוקטור ג'ון סרנו ‫והבנתי שהכאב שלי הוא ‫ממקור רגשי. ‫ואז חיי התפצלו לשניים.

רוני:

‫מצד אחד עבדתי על הכאב אחרוני בגישת תיאמס ומצד שני המשכתי לעשות יוגה בדרך שאני יכולה כל פעם הצלחתי לכבוש עוד מקום, עוד תנוחה והאמת שפחות פחדתי, כבר לא פחדתי, כבר הבנתי שהצלי הכל בסדר בגוף, למרות שהגוף שידר אחרת לגמרי, זה לקח הרבה זמן שאני אשתכנע שהכל הצלי בסדר בגוף, כי הכאבים היו כאבי תופת. גם הגבלות מאוד גדולות, אני הייתי באיזה ריטריט יורגל, לא יכולתי לזוז, לא יכולתי לזוז וגם הפכתי להיות מסמר המסיבה של הריטריט, כי כולם שאלו מה קרה לרוני, מה קרה לרוני. אז אם אני כבר הגעתי למה קרה לרוני, היום כבר אני משלבת בין הדברים, ויש לי את מועדון היוגיסטיות שבו מתאמנים ביוגה אונליין ושם יותר ויותר אני מדברת על הכאב. העימון היוגה בזמן שיש כאבים, איך להתייחס לנושא הכאבים כשאנחנו מתאמנות ביוגה. עכשיו לקח לי זמן לחבר את שני המהלכים האלה, שתי תוכניות החיים האלה, מפני שלאט לאט אני מגלה יותר ויותר איך היוגה ממש מדברת את השפה של ה-TMS ולכן כל תרגול היוגה שלי בעצם הופך להיות TMS-YOGA.

רוני:

זה בעצם הנושא שלי TMS-YOGA או יוגה בזיקה לקאב ממקור רגשי, כאב נוירופלסטי. ולקח לי זמן לחשוב, לקח לי זמן לחבר וכעת אני חוזרת עם אליי ומהאלה לטובת אנשים שרוצים לעשות יוגה שיוגה מעניינת אותם וקצת נשים בעיקר וקצת נרתעות מפחדות שהם עושות לעצמם נזק מה יקרה אם הם יעשו יוגה ויזיקו לעצמם עוד יותר והכאבים עוד התגברו. כי אני מדברת עם נשים, הן נורא נורא חוששות, נורא דואגות, דיברתי אתמול עם מישהי, שהיא אומרת שעד עכשיו היא חוששת לעשות יוגה מפני שתמיד יום יומיים אחרי שהיא עושה את היוגה, יום יומיים אחרי, יש לה כאבים איומים. זה קשה מאוד לשכנע את עצמך שהכאבים האלה שיש לך יום או יומיים ‫אחרי שעשית יוגה, ‫והם כאבי תופת, ‫הם, בגלל סיבות אחרות, התנאיות איזשהו חשש אפילו מהיוגה עצמה שמגבירים מאוד את אותם מסלולים יצביעים שלמדו להיות מאוד מאוד דרוכים. אז אני רוצה קצת לחזור לפודקאסט האחרון, לפרק האחרון, שדיברתי בלייב על יוגה וכאבים, ואגעת, אנחנו דיברנו בעצם על שמונת עברי היוגה, כלומר שמונת ההיבטים של היוגה, שעליהם מבוססת היוגה, ‫והגענו לעבר השישי, החמישי, ‫שנקרא פרט יהרה, ‫והוא אומר, ‫אז צייתנות מוחלטת של החושים.

רוני:

‫שבעצם המטרה של היוגה ‫היא לרסן את החושים. ‫ואני תכף אסביר איך זה בעצם משיק ‫למה שאנחנו רוצים גם בגישת TMS ‫לריפוי הכאב הנוירופלסטי. ‫אני רוצה רגע לחזור ‫על העברים הקודמים שדיברנו עליהם, על ארבעת העברים הראשונים, שזה היאמה, שזה השיגים החיצוניים, כלומר איזשהו חוקי התנהגות שהיוגי, מהגות שהיוגי, ערכים שהיוגי פועל לפיהם, ניאמה שזה סייגים פנימיים, שזה חוקים פנימיים שהיוגי לוקח על עצמו, אסנה שזה התנוחה כשזה ברור לגמרי שיוגה היא תנוחה, יוגה היא תנועה ופרניה מה שזה תרגול הנשימה. כלומר, ארבעה עברים ואנחנו דיברנו בפעם האחרונה על העבר החמישי שנקרא פרט יהרה, שבו אנחנו לומדים לרסן את החושים שלנו. ובעצם כל שמונה תברי היוגה האלה זה דרך, זה אימון, גם תיאמס, גם גישה תיאמס לריפוי הכאב הנאורופלסטי וגם יוגה הם אימון.

רוני:

ובעצם אימון למה? עימון להיות המובילים של החיים שלנו. ביוגה הנקודת ההנחה היא שאם אנחנו לא לוקחים בעלות על עצמנו אז אנחנו מתחילים להתפזר לחלוטין, ההוויה האנושית היא מתחילה להתפזר לכל הכיוונים מפני שהתודעה שלנו שמושפעת מהחושים, החושים הם כל הזמן באיזו ריצה מתמדת, השפעה מתמדת, זיקה מתמדת אל העולם ואנחנו מאבדים כאילו שליטה על עצמנו ועל החיים ואנחנו סובלים מזה. גם היוגה מדברת על הסבל וגם TMS מדבר על זה שבעצם סטרס חיצוני, סטרס פנימי גורם אקסטרס פנימי למשל מחשבות שליליות למשל עלקעה עצמית למשל ביקורת למשל חשדנות למשל אחזבה כל מיני מחשבות כאלה שנמצאות בנו שוב ושוב ושוב בעצם גורמים לנו לסבל והנסיבות הפנימיות האלה הופכות להיות, הנסיבות הפנימיות והחיצוניות שמשפיעות עלינו בעצם משתלטות לנו על החיים ואנחנו לא נעשות המובילות והמנהיגות של החיים שלנו. עכשיו גם בגישה תי אמאס לריפוי מהכאב האחרוני וגם ביוגה אמרתי זה אימון וזה אימון שמבוסס על ידע, מבוסס על לימוד עצמי.

רוני:

היוגה יש טקסטים, יוגה סוטרה ואנחנו לומדים שם. למשל אנחנו לומדים שמחשבות פגומות, גורמות לסכלות ולסבל זה ממש ציטוט. כלומר גם היוגה וגם גישה תיאמאס מדברים על זה שהסבל שלנו הרבה פעמים הוא תוצאה של בורות, של אי הבנה. לדוגמה, יוגה אומרת המחשבות האלה שהן לא מבוססות על ידע אמיתי, ‫גורמות לנו לרגשות, ‫גורמים לנו לסבל, ‫זה מחשבות פגומות ‫וגורמות לסבל אינסופי ואפילו לקאב. ‫וגם גישה תיאמס אומרת, ‫אי הבנה של מנגנון הקאב הנוירופלסטי, ‫המנגנון שהוא בכלל הבנה ‫של מקור של מנגנון הקאב, וגם גישה TMS אומרת 예הוונה של מנגנון הכאב הנאירופלסטי הבכלל, הבנה של מנגנון הכאב, גורמת לנו שיהיו לנו המון המון מחשבות, המון המון אמונות ילגבי הכאבים שלנו שהם לא מבוססות, אבל אותן מחשבות, אותן אמונות שיש לנו לגבי הכאבים, לגבי מה יש לנו.

רוני:

‫הוא אומרת על מי שעובר ממטפל ‫למטפל, לרופא, לרופא, ‫ועדיין לא מוצא מזור למחלה שלו, ‫לכאבים שלו. ‫בעצם הדאגות והאמונות הלא נכונות ‫וההבחנות הלא נכונות ‫מגבירים את הסבל הזה, ‫מגבירים את הכאב, ‫את הכאב הממש פיזי. ‫וזה הופך בסופו של דבר לדפוס. גם המחשבות האלה הופכות לכרוניות, אלה המחשבות הפגומות ביוגה, הן הופכות לכרוניות, הן כאילו מקבלות איזה גיבוי וחיזוק מאותם חושים שקולטים מסביב דברים שהם לא נכונים, והכאב הכרוני הזה הופך להיות אמיתי לחלוטין. ‫הוא צריך להיות אמיתי לחלוטין.

רוני:

‫כלומר, לפי התאמס, ‫מסלולים יצביעים דרוכים ‫ומוכנים להסב כאב ‫בכל פעם שנוצרת איזושהי ‫או מחשבה שלילית, ‫או זה דאגה, או איזה בהלה, ‫ומגוון רחב מאוד של נושאים. ‫אז יש בזה גם משהו נורא נורא נורמלי, נורא הגיוני. למעשה גם היוגה וגם התאמס אומרים אנחנו כל הזמן בתגובה והגוף שלנו כל הזמן מדבר, אנחנו כל הזמן מגיבות, אנחנו גם מגיבות הרבה פעמים בסבל, זה ההשפעות האלה גורמות לנו לסבל, אבל גם היוגה וגם גישת ימס אומרות יש לנו יכולת לקחת בעלות על הדבר הזה. יש משמעות ריפואית לריסון הזה של המחשבות, להחלפת המחשבות, היוגו מדברת על טיפוח ההפך מהמחשבות הפגומות האלה. ברגע שאנחנו נעשים מודעים לזה שהמחשבות שלנו הן מחשבות שמכשילות אותנו וגורמות לנו סבל, אנחנו לומדים לקחת מרחק וזה גם מה שמאפיין גם את היוגה וגם את גישה טי אמאס, ההבחנה.

רוני:

לקיחת המרחק, ההתבוננות, איך אני חושבת, איך אני מדברת אל עצמי, איך אני מתבטא כלפי עצמי, איזה רגשות אני יוצרת כאשר אני מתבטא, איך אני מגיבה על אירועים. וביוגה יש למשל משמעות מאוד גדולה, אחת הנייאמות זה סביעות רצון. אנחנו רוצים לטפח את תחושת סביעות הרצון שלנו, כי תחושת סביעות הרצון היא מרפא. אנחנו רוצים לטפח את ההודיה, כלומר, בריא שאנחנו סבעות רצון, אז אנחנו מודות וההודיה היא כבר מאוד מאוד מרפא את הגוף. ביוגה יש ערך של אי-אלימות, וגם אנחנו, גם היוגה מדברת על זה שצריך לחזור לחיים פעילים, לתנועה, היוגה מדברת על החשיבות של התנועה בגוף ותיאמס אומר צריך לחזור לפעילות פיזית, לפני שהגוף הוא בסדר, אין שום דבר מקולקל בגוף.

רוני:

אבל היוגה מדברת על אי-הלימות, אי-הלימות גם כלפי עצמנו, וגם בתיאמס, כאשר אנחנו חוזרים, למרות שאנחנו יודעות שהגוף שלנו בסדר, גם אם יש כאבים, אנחנו חוזרות מתוך החלה, מתוך הבנה, מתוך הקשבה לגוף, ולא יוצרות עוד סטרס על סטרס. אז אני נורא ממליצה לכם להקשיב לפרקים הקודמים בפודקאסט ובמיוחד מי שסובלים מקייבים, להשרות את עצמכם בידע הזה, להשרות בידע מפני שהידע בסופו של דבר הוא מותמה וזה מה שמאפשר לנו אחר כך לבנות לאט לאט אמונות חדשות, מחשבות חדשות ולהרגיע את מערכת העצבים המאוד מאוד דרוכה אצל מי שיש להם כאבים חרונים. אז אתם תמצאו את הפודקאס שלי גם בספוטיפיי, אתם יכולות להיכנס לאתר שלי, אני גם עושים פה כישור, ותקשיבו. יש שם גם רעיונות מאוד מעניינים, גם עם נשים שעברו תהליך של ליווי לריפוי מכאב נוירופלסטיה, אימון שהם עושות, עשו ועשות, גם רעיון עם דוקטור ניר ברוש שהוא המנטור שלי בנושא הזה של ריפוי מהקהב הנוירופלסטיה, הקהב אחרוני. עכשיו בתי המאס מדברים על שני מפתחות לריפוי.

רוני:

מפתחות שאנחנו פותחים את הדלת אל הדרך של הריפוי. המפתח הראשון אנחנו אומרים שהוא מפתח כאשר אנחנו נרגעים לתוך האבחנה. מה זאת אומרת שאנחנו אחרי שעשינו כבר את שלל הבדיקות וראינו את שלל המומחים ושלל ולא הגענו לשום תשובה ואנחנו אומרים טוב בואו ננסה את הרעיון הזה של תי אמאס כאב ממקור נוירופלסטי אין מה להפסיד זה לא טיפול פולשני זה לא טרופות זה לא ניתוחים זה מיינד סט בואו ננסה העניין הוא שאחד המפתח לריפוי זה להחליט, זה מה שיש לי, פשוט להחליט. זה לא אומר שאם כואב לי מאוד הראש אני לא אקח כדור, אני אקח כדור. אם אני סובלת מאוד ממגרנות וכדור עוזר לי מדי פעם או שאני סובלת מזה ‫שאני לא מצליחה לישון, ‫או כאבים מאוד גולים, אני לקחתי.

רוני:

‫לקחתי עד ויל. ‫וגם שידעתי שיש לי טי אמס, ‫לקחתי בכל זאת עד ויל, ‫מפני שכל כך כך כעב לי, ‫הייתי מוכרחה את זה. ‫היום דרך אגב, ‫אין מצב שאני אקח כדור. ‫אבל בתחילת הדרך לקחתי. ‫אבל יחד עם זה אני הייתי נחושה באבחנה שזה מה שיש לי.

רוני:

כאב ממקור רגשי, תיאמס והמפתח הוא לא סתם להחליט אלא להרגע לתוך ההבחנה הזאת. והיוגה מאוד עוזרת להרגע. מפני שהגישה של היוגה היא אמנם עבודה פיזית, אבל מתוך מיינסט מחיל ומיינסט מתבונן ומיינסט מרגיע. אז אתם רואים שזה מאוד מתאים ואם המפתח השני החשוב הוא לחזור לפעילות רגילה, לחתור לחזור לפעילות רגילה כי מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים את החיים שלנו בחזרה לחזור, לחזור לפעילות ר לא רוצים להגיד שאת זה אנחנו יכולים לעשות, את זה אנחנו לא יכולים לעשות, ופה אנחנו יכולים להרים ושם אנחנו לא יכולים לתחוף, ואי אפשר לקחת מזבדות ואני צריכה לקחת...

רוני:

לא! אם הכול עצי בסדר בגוף, אני רוצה להיות, לחיות חיים חיוניים, חיים פעילים, חיים מתוך עוצמה, להרגיש חזקה, ולכן, בעצם המפתח השני הוא החלטה שאני חוזרת לפעילות רגילה בהדרגה. ובתי אמאס יש לנו מונח שנקרא שרגל מאמצים מגוחך. למה? מפני שאם הגוף שלי מאוד מאוד דרוך, ‫מאוד מאוד חושש לסכנה, ‫מאוד...

רוני:

‫ער לכל איום, אז אני לא אעשה ‫בחוונה אימון חזק והסבול. ‫אני לאט לאט, אני ארכך ‫את התחושה הזאת של הסכנה שבעצם היא שמייצרת את הכאב. ואז אני אפרק את התנוחה ואני אעשה אותה בצעדים קטנטנים, בבייבי סטפס. וזה מתאים לה האם סא, לאי האלימות שיש ביוגה, כשאני יודעת שאני לא מקולקלת, הגוף שלי לא מקולקל, אבל הוא המוח, מאיזושהי סיבה, מסרב לאפשר לי עכשיו לפעול בצורה פתוחה ובטוחה. הוא לא סומך.

רוני:

מכל מיני סיבות, יש לזה הסברים מאוד מאוד ארוכים, אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו. מי שירצה יכול לפנות אליי באופן אישי ואני אסביר את הדברים אפשר גם לשאול אותי פה אני אסביר את הדברים אני אשמח גם שתשלחו לי מייל או שתשימו לי פה תגובות ואני ארחיב את ההסבר פשוט אי אפשר להסביר הכל במפגש אחד אז קודם כל ההבנה שיש לי תי אמאס, אני רוצה לחזור, זה המפתח הראשון להירגע לתוכה הבחנה הזאת. דבר שני, אני חוזרת לחיים פעילים, ‫אני לא עושה לעצמי נזק. ‫כל כך הרבה אמרו לי ‫שאני עושה לעצמי נזק ‫בזה שאני מתרגלת יוגה. ‫וזה לא היה כי הגוף שלי היה ‫מקולקה על הכאבים שלי.

רוני:

‫זה היה מסיבות אחרות, ‫מסיבות של רגישות לנסיבות החיים. ‫אז העסנה ביוגה זה נורא מעניין. ביוגה הפעילות הפיזית היא מאוד חשובה, אבל איך צריך לפעול פיזית? התנוחה נינוחה ויציבה. נינוחה מאוד חשוב.

רוני:

מה זה נינוכות? נינוכות זה ההפך מדריכות. זה הרפיה. תנוכה, נינוכה ויציבה בהרפיית המאמץ. כלומר השרירים שלנו תמיד הם במאמץ, אחרת אנחנו נתפרק, כל הזמן אנחנו מוחזקים, זה מה שהופך אותנו ליציבים, ללכת, לזוז, זה ככה אנחנו.

רוני:

אבל אנחנו רוצים לחיות בעולם הזה בהרפיית המאמץ, בלא בדריכות שהיא כל הזמן בעצם משדרת, ‫שאנחנו כל הזמן דרוכים, ‫אנחנו כל הזמן בהזמין מצב של אזעקה, ‫שהאזעקה צריכה להיות דרוכה ‫שיגיע הזמן להפעיל את האזעקה, להפעיל את הכאב, להרחיק אותי מהסכנה. ה-TMS מאוד מבין את הנושא של גוף נפש, שבעצם איזושהי סיבה שאולי אני אפילו לא יודעת למה, המוח שלי, המאוד מאוד הסרדותי, החליט שאני בסכנה עכשיו, לא יודעת למה. דיברתי עם מישהו, שיזכיר לי משהו, שיזכיר לי ילדות, שאני לא יודעת מה. ‫ונוצר קיווץ, ובמקרים חרוניים, ‫שזה מצטרף למחשבות חרוניות, ‫לדפוסי מחשב החרוניים, ‫זה הופך להיות כאב חרוני, כאב תקוע, מענגנון ההזקה שלי תקוע. וגם היוגה כל כך כל כך מכירה בנושא של גוף נפש, שלכן התרגול, גם הפיזי, הוא מאוד מתבונן, הוא מאוד מבחין, הוא מאוד בהרפיית המאמץ ולכן יש גם תרגול של נשימה ואנחנו בתרגולים האחרונים שלנו במועדון היוגיסטיות מדברות על הערכת או צעת האוויר ובסוף שהיא מאוד מעודנת ומאוד נעימה בלי אוויר.

רוני:

מה קורה כשאנחנו בסוף הנשיפה לא נושמות, לא נכנסות לסטריס אבל רגע שעות ומרגישות מה קורה בקוף, מה קורה בגוף, מה קורה בגוף. הקוף כל הזמן רוחש, כל הזמן קוראים בו דברים. צומת לב לגוף, לגוף נפש, כי כשאנחנו נותנות צומת לב לגוף, אנחנו מבינות שזה לא רק גוף, זה לא איזה מכשיר שאנחנו יושבות בתוכו. כל תא, כל רקמה הנפש שלנו נמצאת שם, נמצאת בתוכה. וזה חיבור גוף נפש שאנחנו ממש חובים אותו, לא רק בטאוריה, אלא גם בחוויה.

רוני:

וכשאנחנו, שוב אני חוזרת, מבינות, יודעות את הידע. כי אני שנים עשיתי יוגה וסבלתי מקיבים כי לא הבנתי. לא הבנתי את הידע שקיבלתי מהטי אמאס למוח המערבי שלי, שהיה צריך הוכחה, שהיה צריך מחקרים, מחקרי מוח, שיסבירו לי איך עובד ‫את מערכת העצבים. ‫ואז אני מתחברת מחדש לידע ‫המאוד מדויק, מאוד מדעי בדרכו שלו, ‫של היוגה, של חיבור גוף נפש ‫ורואה איך שמה גם התרגול ‫הוא חלק מהעניין הזה. ‫אז אנחנו לומדות בעצם באמצעות היוגה לתרגל ולאמן את מה שלמדנו בתיאוריה, בטי אמס, וגם יש תרגולים בטי אמס, של הרפיה ויצירה של מסלולים עצביים, משחררים, מרגיעים, דרך אגב מרגיעים יותר טוב מהאופיווידים הכי חזקים.

רוני:

זה ממש חומרים כימיים שהמוח משחרר. ולכן כל מי שהולכת לשיעור יוגה מרגישה טוב. אבל אם היא לא יודעת למה היא מרגישה טוב, קשה לה לשחזר את זה עד שהיא הולכת לשיעור הבא, ואם באים כאבים, אז היא עוד פעם תועל לחשוב שהכאבים באו בגלל היוגה, אבל זה לא בגלל היוגה. זה בגלל דפוסים ישנים, של הוסיפו לדפוסים הישנים ‫גם את ההזהרה מפני היוגה ‫שגם היא יוצרת מגבירה את הכאב, ‫כי פחד, חוסר ביטחון, ‫אכזבה, חרתה, ‫כל המחשבות האלה הן דלק ‫למנגנון הכאב, ‫בבני שהן מחשבות ‫שהן מטריעות על סכנה. מטריעות על סכנה ומנגנון הכאב הוא מייצר כאב כדי להרחיק אותי מסכנה.

רוני:

בסך הכל מנגנון של אהבה עצמית, אבל מאוד מאוד מאוד השתבש עם השנים, ‫אבל גם מאוד נורמלי. ‫מאוד נורמלי. ‫אז... וזאת בעצם הסכלות. ‫הסכלות זה הבורות.

רוני:

‫ואין כאן ביקורת, אמרנו, ‫בחשבות פגומות, גורמות לסכלות ולסבל, לסבל ממש אמיתי, וביוגה סוטרה גם מתואר שהאצלות, שגם מחלה, מחלה ביוגה היא גם מצב שהוא גם תודעתי. ‫כלומר, יכול להיות, אם נגיד משהו ‫לא בסדר בגוף, ‫אבל אני יכולה להיות מבחינת היוגה, ‫בתודעה שלי תודעה בריאה. ‫עדיין אני יכולה לשמור על תודעה בריאה. ‫אנחנו רואים לפעמים אנשים ‫חולים עם כוחות נפש מדהימים, ‫מאוררי השתאות, ‫כי התודעה שלנו יכולה להמשיך להיות בריאה. ובעצם כשאנחנו מתמסרים לאותם מכשולים שהם כמו מחלה, כמו אצלות, כמו עמימות, כמו פיזור נפש ועוד ועוד היוגה מונה, אז אלה המכשולים שלנו והם גורמים, והיוגה אומרת את זה, לרידת איברים, לסבל, לחרדות.

רוני:

זה המצב שאנחנו יכולים לצאת ממנו באמצעות אימון היוגה ואימון בגישת TMS. אז שלושת העברים האחרונים אמרנו, חמישה עברים, ‫שהם עוזרים לנו בעצם לרתום ‫את עצמנו, ‫הימה, אניימה, וזה בפרקים הקודמים ‫בפודקאסט, כי כל זה עולה לפוסטקאסט, ‫ימה, אניימה, אסנה, ‫פרנה ימה, תרגול נשימה, ‫ופרטיה הראה, שזה התכנסות החושים. ‫כל זה מלמד אותנו להתחיל לשלוט ‫יותר טוב בחושים. ‫ואז, הפרק האחרון אמרתי, ‫אז בעצם מתגלה, ‫אנחנו עומדים לפתחו של הסוד הגדול. ‫והסוד הגדול בעצם זה הכניסה ‫לתוך התודעה שלנו באמצעות שלושת העברים האחרונים, שנקראים פרט יאהרה, שזה התרכזות, כי כבר השתלטנו על החושים, ‫בדרכים שונות ובעימונים שונים, ‫ולמדנו להתרכז.

רוני:

‫למדנו להתרכז למה, ‫במה אנחנו מתרכזות. ‫אז אומרת, היוגה סוטרה, ‫אנחנו מתרכזות, ‫אנחנו מרתקות את התודעה למקום. ‫לאיזה מקום? ‫אומרת התודעה, וגם אני חושבת ‫שהטיימס מסכים עם זה, ‫המקום הוא אותו אני פנימי, ‫שהוא גם מתואר הרבה פעמים כפרח לוטוס, אני פנימי שנמצא פה מתחת לשרפת, שהוא בהיר. הוא לא סובל כשאנחנו סובלות.

רוני:

בסי של כאב, יש בתוכנו אני פנימי שלא סובל. ולכן בעצם גם במצב של מחלה אמיתית, ותאמאס לא מדבר על מחלות מאובחנות, הוא מדבר על האופן שבו אנחנו מרפאים ‫כאבים נוירופלסטיים, ‫שבעצם התודעה שלנו בפנים בפנים היא לא סובלת מהיא כאב. היא עצמיות נבדלת ואנחנו באמצעות ההתבוננות יכולות להגיע אליה, וזה השלב השישי, העיוור השישי, זה ההתבוננות הזאת, זה החזרה לאותו מקום שקט. כל אחת מאיתנו חווה את זה, כל אחד חווה את זה, ברגעים מסוימים בחיים, והרגעים האלה הם משמעותיים, העניין הוא שאנחנו לא נותנות להם מספיק צומת לב. והם ניתן להם צומת לב, הם הגדלו במיוחד במצב של כאב.

רוני:

אנחנו רוצות להרחיב את הדרך כי הגודל שמה של אותו אור פנימי, של אותה עצמיות פנימית. הגודל הוא אותו גודל. הדרך, או שהיא מאוד צרע, או שהיא ממש סגורה, או שהיא מאוד רחבה. היא רחבה כשאני נותנת לזה עוד ועוד ועוד, זומת ללב, התבוננות. עכשיו, איך אנחנו עושות את זה, אנחנו עושות את זה בזמן הישיבה.

רוני:

בזמן הישיבה אנחנו הצלחנו לרכז את החושים ואז אנחנו מתבוננות אבל שוב גם הישיבה היא אסנה היא תנוחה בהרפיית המאמץ. אין כאן נכון, אין כאן לא נכון, יש כאן איזה מיינסט מאוד מאוד ננוח ומאוד מחיל. אז זאת הפרטיה הראה, ריתוק התודעה אל המקום ואז אנחנו לא מושפעות, לא מהפרובוקציה שבחוץ, לא מהפרובוקציה שבפנים, שאם השנים טיפחנו אותה איכשהו, לא אומרת את זה בביקורת, לא המחשבות הפגומות, לא הכאב, אנחנו הצלחנו ככה קצת להתנתק, החושים אולי פונים יותר פנימה, ‫והמבט פונה פנימה, ‫אל אותו מקום, מאוד בהיר, ‫מאוד שקט ומאוד לא סובל. ‫ואז אנחנו חווים את אותה, ‫אחרי ההתרגזות, את אותה התבוננות, ‫זה קורה ביחד. ‫וזה בעצם העבר השביעי, ‫היא נקראת התבוננות.

רוני:

‫עכשיו, צריך להבין שההתרגזות, ‫התבוננות, התרגזות, התבוננות, ‫זה הכול קורה, זה מין תנועה כזאת. ‫אבל יש כאן איזושהי התבוננות, ‫ואולי, אולי, אולי, ‫זה יותר מהבזקים, ‫אולי זה יותר זמן. ‫פתאום אני מצליחה להיכנס ‫לתוך המרחב הזה של אותו... ‫אותה עצמיות נבדלת, ‫ובגלל זה אולי יש אנשים שיושבים ‫במדיטציה ופתאום הם בכלל לא ‫שמו לב שעבר הזמן, כי אין זמן. ‫במרחב הזה אין זמן.

רוני:

‫ואז חווים את החוויה הזאת, ‫ובעצם כשהכול מחובר, ‫אז חובים בעצם את המצב הגבוה שזה הסמאדהי שאני חושבת שצריך מורש לייפטיין בשביל להגיע אל הסמאדהי הזה אל אותה תחושה שבעצם אותה תודעה, ‫זה לא שאני רק הגעתי אליה, ‫אלא כאילו, כתוב ככה, ‫אותה מטרה לוודע, מאירה, כאילו הייתה התודעה ריקה מצורתה שלה. זה הסמדית. בעצם נשארת רק התודעה הזאת. רק הענייה התנימי הזה נשאר. ואלה שלושה מצבים, שלוש דרגות כאלה שהן כל הזמן זזות ביניהם של תודעה לא סובלת.

רוני:

עכשיו, אנחנו לא מתרגלים גם לא תיאמס וזה עוד דבר שמשותף לתיאמס וגם משותף לתיגול היוגה, אנחנו לא מתרגלים בשביל התוצאה. אנחנו לא מתאמנים בשביל התוצאה. נו כבר, בתחילת הדרך כן. הכאב מאוד מאוד מאוד נוכח די כבר, שיעוף כבר. ואנחנו עובדים ועובדים ועובדים ולאט לאט מאמצים איזה מיינסט ונרגעים אל תוך ההבחנה הזאת ופתאום הכאב הוא לא הופך להיות כל כך קריטי.

רוני:

פתאום הוא הופך להיות עוד איזה שפה שאנחנו קוראים אותה שהוא זה סימנים שהם תמיד תמיד בטוחים ואנחנו מבינים מה קורה אצלנו ואנחנו גם חווים איזשהו תרגול שלומד מלמד אותנו גם התרגול של התיאמס וגם היוגה להיכנס עוד יותר לעצמנו להבין את עצמנו, ‫להבין את נסיבות החיים שלנו, ‫מאוד ב... לא באמת, ‫לא במה זה, למה זה, ‫למה זה קרה לי, לא. ‫זה כאילו בלי לצפות לתוצאות התוצאות זה אחריות של היקום כמו שאומרת מאמנת שאני מאוד מאוד אוהבת עדיור פאס התוצאות זה זה כבר היקום אבל זה קורה כי משהו בנו משתנה ועכשיו השינוי הזה הוא נורא משמעותי כי הוא לחיים. זה לא שאוקיי עברנו את זה ועכשיו אנחנו עוברים לשלב הבא ומה החיים יביאו. לא לא לא זה פשוט איזה שהיא דרך שאנחנו סוללים אותה והיא דרך חיים, אורח חיים.

רוני:

אז אנחנו ממש על הסמיאמה הזאת היא נאמר, אני רק רוצה לסיים, שזה שלושת הדברים האלה התכנסות, כלומר התרכזות, התבוננות וסמדהי, זה הסמיאמה, שלושת העברים האחרונים שהם זזים ביניהם ואנחנו יכולים לחוש גם ביום יום בלי שיתכוונו פתאום איזה רגעים כאלה של בהירות. אז נאמר על זה דרך השליטה בה בסמייה מה זוהרת החוכמה המקיפה. איזה כיף להבין שהחוכמה המקיפה היא פה בפנים, היא בתוכנו. ועוד אומר פתנג'לי המחבר של היוגה סוטרה, הוא אומר, ‫יישומה בהדרגה. זה בהדרגה.

רוני:

‫יופי. אז יש לנו את כל החיים. ‫כל החיים לפנינו לעשות משהו ‫באמת מעניין ובאמת מעמיק. ‫אז מה הסיכום של כל הדבר הזה? אז קודם כל יש דרך, והדרך זה גם לקאבים וגם לחיים, והדרך הזאת היא מעצימה, היא מחזקת, באמצעותה אנחנו מבינות את עצמנו לעומק, מבינות את הכאבים שלנו, מבינות את הקיום שלנו ואנחנו יכולות תמיד לחזור ולהיות בחיבור ולהיות בהלימה עם עצמנו ולרתום את כל חלקי האישיות שלנו ולהנהיג את עצמנו וכדאי להתאמן בזה כי הרווח הוא עצום כי מחכה לנו בהירות מאוד מאוד גדולה.

רוני:

איך עושים את זה? אז קודם כול אפשר לשים פה שאלות, אני אשמח מאוד לענות, אני רוצה ליצור דוסיח בדבר הזה, אני חושבת שזה נורא חשוב לדבר על הדברים האלה קשה לבד. קשה לבד? אז אפשר גם לשאול אותי פה שאלות, אפשר לשלוח לי, להתחבר לי לקבוצת וואטסאפ, לשאול שם שאלות, לשאול אותי באופן אישי, במייל, להצטרף לקבוצת מייל שלי ולשאול ולדבר. מי שמתרגל את יוגה ומכירה יוגה ואוהב את יוגה ודואג את שהיוגה עושה לנזק, שבגלל היוגה יש לה כאבים, שאולי לא טוב שהיא גם מקבלת עצות לא לעשות יוגה, יכולה גם לשאול אותי על לגבי הצטרפות למועדון היוגיסטיות, שהוא בפירוש TMS-YOGA.

רוני:

איך להתייחס לאותם כאבים נוירופלסטיים בזמן אימון היוגה. מי שהכאבים שלה מאוד מאוד מאוד גדולים, שממש היא מוגבלת, שממש היא לא יכולה לזוז או אני לא יודעת מה, סבל מאוד מאוד גדול, אפשר להצטרף אליי לתהליך של לבוי של שלושה חודשים כדי להבין את ה... כדאי כמובן לדבר איתי כי אנחנו בודקים את עמל את הליך ליווי כזה. שוב תיכנסו לפודקאסט תקשיבו לפרקים תיכנסו לאתר שלי תתקשרו אליי תשאלו ‫תתקשרו אליי, תשאלו. ‫מי שמצטרפת גם מקבלת את המועדון ‫לכל תקופת הליווי, ‫היא יכולה, כאם ההנחיה היא לחזור ‫כמה שיותר מהר לחיים רגילים, לחיים פעילים ולנסות לא להיות מוגבלת כל כך, אז תרגול היוגה יכול מאוד מאוד לעזור, כמובן אני נמצאת.

רוני:

אז אלה הדרכים לפנות אליי ואם יש עוד דרך שאתם רוצות לפנות אליי, אז אתם כמובן מוזמנות. אני רק רוצה לספר שמחר יש לנו כנס גדול באוניברסיטת חיפה, כנס על כאב ממקור נוירופלסטי, גם איך מאבחנים אותו וגם איך מרפאים אותו. הכנס למעשה מתחיל היום בכנס פאנל של זום מאוד מאוד גדול עם אומחים מארצות הברית ומחר יהיה כנס באמת מהבוקר עד אחר הצהריים שדן בנושאים האלה, אני אספר על זה בליי ובא, ושמה אני גם נותנת סדנה, סדנה של יוגה, אני עוד לא יודעת איך אני אסחוב את כל המזרונים לשם, אבל אני אעשה את המאמץ, ושמה סדנה, מי שבמקרה מקשיב לי עכשיו או אחר כך, ומגיע לכנס מחר, ממש מוזמן לסדנה שלי, ששמה גם אני עושה תאמס יוגה, אני מראה את הגישה שלי לתרגול יוגה כשיש כאבים. וזהו. אז אני רוצה להזמין, דיברת כל כך הרבה שאני ממש מרגישה שאני צריכה שקט, אז בואו, אני אזמין אתכם לכמה דקות של ישיבה שקטה.

רוני:

אז מי שאפשר לשבת, אפשר לשכב, ניקח אוויר, מרגיש את המגע, אני יושבת אז אני מדברת על עצמות ישיבה, אבל אתם, תרגישו את מה שאתן מרגישות, מי ששוכבת או על כיסא. אז אני מרגישה את המגע של עצמות הישיבה שלי על הקרית, על המזרון, נשחרר לשחרת הזרועות, נבדוק שהצבר שלנו משוחרר. בואו ככה נעתה איזה חיוך פנימי. כי חיוך הוא גם, mind set, הוא מצב של רוח. רוח בסנסקית זה ואיו.

רוני:

אז גם הרוח שנושבת אצלנו בתוך הגוף היא מאוד משמעותית. אז חיוך פנימי קטן, יכול להיות גם חיצוני. התנוחה הזאת של הישיבה בהרפיית המאמץ, אבל היא גם יציבה ונינוחה והיא גם בהתלכדות עם האנסוף, אז בואו נרגיש את המגע של האנסוף בגוף שלנו, את המגע של החלל בקדמת הגוף, מגע מאוד עדין המגע של החלל האנסופי בצד שמאל של הגוף המגע שלה אין סוף בגב הגוף בגב הגוף המגע שלה אינסוף מעל הראש שעוטף את הראש פשוט נשב, ישיבה השקטה וכל מה שבא וכל מה שהולך, הכל בסדר גמור קודם כל הכל בסדר גמור נשב קצת ‫לאט נפתח את העיניים, ‫נחבר את כפות הידיים אחת אל השנייה בהודיה, יוגה מודרה, שהמודרה בעצם סוברת מהגל. ותודה רבה ותודה רבה למי שהיו איתי פה להתראות בליל ובא. אפשר לכתוב בתגובות.

רוני:

ביי. תודה שהאזנת. כאן רוני אינבר ובזוק סיימתי עוד פרק של הפודקאסט להחלים מקאב בכל גיל. נתראה בפרקים הבאים. אני מזכירה לך שאפשר להצטרף אליי לשידור חי בימי רביעי בשעה עשר אצלי בדף הפייסבוק חפשי רוני אינבר בתמצאי וממליצה לך להיכנס לאתר שלי שם יש המון חומרים נוספים עליי ועל מה שאני עושה בימים אינם.

רוני:

ניפגש בהמשך.