פני הדור - מבט פנימי על דור עקבתא דמשיחא | הרב אלי שיינפלד (ישיבת כרם ביבנה)

בינה מלאכותית עלולה לטעות. יש לוודא מידע חשוב:

1. *מהות היראה והראייה* - המילה *יראה* מורכבת מאותן אותיות של המילה ראייה; בהתאם למה שהאדם רואה, כך נקבעת מדרגת יראתו: יראת עונש (ראיית העצמי), יראת חטא (ראיית הפגם בנפש) או ירת רוממות (ראיית השמיים).

2. *מאיסת יראי החטא* - המשנה במסכת סוטה (מט:) מלמדת שבעקבות משיחא "יראי חטא ימאסו"; פירושו הפנימי הוא שהדור מבקש לעבוד את ה' מתוך *אהבה* וגודל, ולא להסתפק ביראה מצמצמת של שכר ועונש.

3. *הנהגת הייחוד בפורים* - לפי *החתם סופר*, פורים מגלה הנהגה שאינה תלויה במעשינו; הקדוש ברוך הוא הכין את הישועה (הריגת ושתי) עוד בזמן שעם ישראל חטא, כדי להורות ש"בנים אתם" גם כשחטאים.

4. *ביטול הדעת כעבודה* - השתייה בפורים ("עד דלא ידע") נועדה להראות שאנו באים אל ה' מכוח הנשמה ולא מכוח המעשים או הדין; זהו מפגש עם אהבה אלוהית שמעבר לקיבולת הכלים וההכנות של האדם.

5. *הברק שמאיר את היער* - פורים הוא "יום הברק": הארה קצרה וחד-פעמית של אהבה מוחלטת, הנותנת כוח ותקווה ליהודי בתוך חשיכת הגלות והנהגת המשפט הרגילה של כל השנה.

6. *ציפיות הדור לגאולה* - נשמות הדור הנוכחי הן "נשמות דאצילות" שאינן יכולות לשוב מיראה אלא מתוך *אהבה* וראיית נשגבות ההוויה, כפי שמסביר *הרב קוק* ב"מאמר הדור".

What is פני הדור - מבט פנימי על דור עקבתא דמשיחא | הרב אלי שיינפלד (ישיבת כרם ביבנה)?

נהנתם? חשוב לנו לשמוע מכם! לחצו כאן כדי לשלוח מייל: https://tinyurl.com/thanksHE

לתרומות: https://www.kby.org/hebrew/support-us/

דברים מאוד מאוד עמוקים. אז זה לא הרצאה, זה סדר, לא דיבור רציף. תשאלו אם משהו לא ברור, תשאלו, תקשו, תלבנו, תבררו כדי שדברים מאוד מאוד עמוקים. שתיים, שבוע שעבר דיברנו הרבה על עין טובה. היום אנחנו ממשיכים לדבר על עין טובה, אבל בזווית פורימית. זאת אומרת, אנחנו היום בראש חודש מוצאי, אפשר להגיד, מוצאי ראש חודש אדר. והיום אנחנו ניגע בעין טובה ברמה שהיא מאוד מאוד עמוקה, יש יאמרו אפילו מסוכנת. בסדר, זה דברים שאפשר להגיד אותם פעם בשנה, לא כל יום. אבל פעם שעברה אם אתם זוכרים למי שהיה, דיברנו שעין פנימית זה עין טובה, כי המציאות היא טובה. בשורש היא טובה, וככל שאדם יותר צדיק, ככל שאדם ירא שמיים, ככל שאדם נכנס פנימה, אז ככה ראיית המציאות שלו היא טובה יותר. עד כדי כך שאדם שהוא מאוד מאוד, בוא נגיד לא צדיק, אז הוא אדם יותר מריר, יותר פסימי, הוא יותר מתוסכל. ואדרבא, אנשים שהם צדיקים גדולים, הם יכולים באמת לראות בתוך גרעינים מורכבים לראות את הטוב שבהם. וזה עבודה, זה עבודה, ומה שאנחנו ננסה לעשות במשנה הזאת במסכת סוטה, זה כל פעם לקחת נושא אחד ולהאיר אותו באור של איכויות. היום ניקח נושא, לא לפי הסדר, לא נספיק הכל, אבל היום ניקח נושא שקוראים לו ירא חטא. אתם רואים את המשנה פני הדור, יש לכם לכולם דפים? יש לכם דפים? אז בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תיתן פריה והיין ביוקר, המלכות תיהפך למינות ואין תוכחה. בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב והגובלן, זה הגולן, יישום. אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, יראי חטא ימאסו, האמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים לפני קטנים יעמדו. בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים. אז שבוע שעבר דיברנו קצת על החוצפה. נדבר בעזרת השם פעם הבאה על מה זה המושג הזה שהמלכות תיהפך למינות, מה זה הדבר הזה. היום נדבר על יראי חטא ימאסו. זאת טרגדיה גדולה מאוד. יראי חטא זה אנשים שמה? שמבינים... יש שלוש מדרגות ביראה. מכירים את זה? יראת העונש, יראת חטא ויראת שמיים. הרב קוק במוסר אביך בהתחלה מסביר בצורה מאוד פשוטה מה זה הדברים. יראת עונש - אני מפחד מהעונש. יראת חטא - אני מפחד מהחטא. ויראת שמיים - אני מפחד מהשמיים. עכשיו, במקום המילה יראה תשנו את האותיות לראייה, זה אותם אותיות, כן? מה אני רואה ביראת העונש? מה אני רואה? תעזרו לי. את העונש. מה אני רואה ביראת החטא? את החטא. מה אני רואה ביראת שמיים? השמיים. אז בוא נעשה סדר. אדם שרואה את העונש, אז כל המערכת הדתית, האלוקית, הרוחנית היא לא אירוע עבורו. הוא מרוכז מאוד בעצמו והוא מפחד מה? לחטוף. לא אכפת לו משבת, לא אכפת לו מכשרות, לא אכפת לו משופר, לא אכפת לו מסוכה. אכפת לו מזה שאחרי מאה ועשרים לא תיפגע נפשו היקרה. טוב. מי שרואה את החטא, זה יפה. הוא רואה את החטא, הוא מבין שהחטא מה? מבלבל את האדם. זה רמה רוחנית יותר. הוא מבין ששבת מטיבה לנשמה שלו, ושמי שלא אוכל כשר נפשו נהיית מטומטמת, ומי ש... הוא מבין את זה. הוא כבר... זה תודעת חיים. יראת העונש - הוא בכלל לא... עולם המצוות לא מעסיק אותו, הוא לא מעניין אותו. אדם שהוא ירא חטא, הוא מבין שהחטא הוא בעייתי. חטא זה מלשון החטאה. הוא גורם לבן אדם להחטיא את ייעודו, לרמה גבוהה יותר. הוא מזדהה עם הפעולות שהוא עושה אותם. מי שרואה עונש לא מזדהה עם הפעולות שלו, הוא עושה את זה כי הוא לא רוצה לחטוף. אדם שהוא ירא חטא, הוא רואה את החטא, הוא מבין שהחטא הוא בעייתי. זה רמה גבוהה יותר. עדיין, גם יראת העונש וגם יראת החטא, זה אדם עדיין מרוכז במי? בעצמו. מה זה יראת שמיים? הוא רואה את השמיים. זה רמה גבוהה. הוא כבר מגיע לרמה כזאת שהקדוש ברוך הוא מעסיק אותו. הוא לא עסוק רק בעצמו, במה שהוא יקבל או לא יקבל. הוא רואה כבר את השמיים. אז פה המשנה אומרת שבדור עקבתא דמשיחא יראי חטא ימאסו. זה דבר מאוד מאוד עצוב. יש לך אנשים שמבינים מה זה חטאים, הם יראים מהחטא, הם אנשים צדיקים, ובדור של גאולה מה קורה? מואסים בהם. זה דבר מאוד שלילי, לכאורה. אנחנו נראה היום בלימוד המשותף שלנו, אתה יכול להגיד וואלה, אין להם בכלל אידיאלים, אלה בועטים בכל דבר, אין להם יראה, אין להם. אבל החוזה מלובלין אומר משהו עמוק מאוד. הוא אומר, אתם יודעים למה הם מואסים ביראה? כי הם רוצים לעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך אהבה. הם לא מסתפקים, עכשיו זה מסוכן, כי מה, תלמד, תעשה גם וגם. יש מצוות יראת השם עם מצוות אהבת השם. אבל כל כך הרבה שנים הרגילו אותם לעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך יראה, מתוך גן עדן, מתוך גיהנום, מתוך צמצום המחשבה, מתוך פחד, מתוך יראה, עד שמגיעים לרמה כזאת שהנפש שלהם סולדת מזה. די, תפסיקו, רק זה הקדוש ברוך הוא בעולמו? או נגיד הפוך, רק זה הקדוש ברוך הוא בעולמו? רק שוט? ואם תהיה ילד טוב תקבל גזר, ואם תהיה ילד רע תקבל מכה? אין איזה רוח? אין קשר? אין תיקון עולם? אין בית מקדש? אין לויים בשירם ובנגינתם? אין את זה? תסתכלו. כבר? כן. מי שרוצה לעבוד רק מאהבה ומזניח את היראה. אה, חמור. זה נכון. ולכן יש יראה, אחרי זה לא טוב רק יראה, אחרי זה מטוטלת, רק אהבה, ואחרי זה נגיע מה? לאיזון. אבל שעושים צעדים דרסטיים, אז הרבה פעמים זה בא בצורה של ביקורת כלפיהם. ביקורת כלפיהם. תראו מה הרב קוק כותב במקור מספר אחת עשרה, המקור האחרון. תראו. הוא הדור, זה מאמר הדור. מאמר הדור זה מאמר נפלא שהרב קוק בעצם מנסה להסביר למה יש חילון ולמה יש כפירה. והוא אומר, אתם אומרים שהדור הזה קטן ולכן הוא בועט, אני אומר הוא כל כך גדול עד שהוא בעצם שובר את הכלים כדי לבנות כלים גדולים יותר. הוא הדור לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עימה. זאת אומרת, הוא לא יכול לשוב מיראה. למה הוא לא יכול לשוב מיראה? תראו מקור מספר תשע, זה דברים חריפים. יראת העונש וודאי קודמת היא בזמן ליראת הרוממות ולאהבה. נכון. אדם מתחיל מיראת העונש, אחרי זה יראת חטא, אחרי זה יראת שמיים, יראת הרוממות, אחרי זה אהבה. יש סדר בחיים. אתם יודעים שהרב צבי יהודה אומר שהמילה יראה זה י' ר' א' ה', נכון? המילה אהבה מתחילה בא' ה'. זה אומר שהסוף של היראה זה תחילת האהבה. מבינים מה אני אומר? טק טק. צריך יראה, צריך אהבה, צריך את שתיהם. הלוואי נהיה מאוזנים, מסודרים, מאורגנים, גם זה וגם זה. אבל הרבה פעמים שככה, כל כך הרבה שנים, תחשבו אתם כמה פעמים שמעתם את המושג של גן עדן, גיהנום, עולם הזה, עולם הבא? זה לא שפה רווחת? אם הייתם לומדים בבית מדרש לפני מאתיים שנה, זו בערך הייתה המנגינה. המון המון המון המון דגש על שכר ועונש, עולם של יראה. אז הרב קוק במקור תשע כותב דברים מאוד מאוד חריפים, מאוד חריפים. מילים קצת קשות אני אקרא אותם ברצף אחרי זה נסביר אותם. יראת העונש וודאי קודמת היא בזמן ליראת הרוממות ולאהבה, שמונה קבצים של הרב קוק. יראת העונש וודאי קודמת היא בזמן ליראת הרוממות ולאהבה. אבל אחר כך, כאשר היראה העליונה מתבססת באדם והאהבה מתחילה להתיישב בנשמה מרוב זיוה החכמה האלוהית שמאיר בה, יש שיראת העונש שנכנסת בעצמות עד כדי בעיטה, בעיטה כאילו זה פחד חודר, היא מעכבת התפשטות האור הקדוש של האהבה ויראת הרוממות. אם אתה מגזים עם יראה, אם אתה מגזים עם נוקשות, אם אתה מגזים עם סיפור של שכר ועונש, לפעמים היא גורמת גם כן חולאים רעים נפשיים וגופניים, כלליים ופרטיים. הרבה פעמים אנשים שהם רגישים קשה להם. תחשבו שכר ועונש זה עולם מאוד מאוד קשה, נוקשה. אנשים שהם עדינים, שהם רגישים, שהם רוצים מרחבים של אהבה, של גודל, הרבה פעמים זה לא רק שהיראה לא פועלת עליהם, אלא שזה אפילו גורמת להם לסוג של סלידה. תראו דברים מה חריפים הוא אומר: כדי לנקות את הנשמה היחידית ונשמת הכלל כולה מאותו הסיג של יראת העונש המפחידה והמכליאה, נוצר בעולם כל היסוד השלילי וההרס של ה... כפירה גסה. במילים אחרות חלק מהכפירה נובעת מזה שאנשים תובעים דברים גדולים יותר. זה לא טוב שאדם כופר, שלא נתבלבל, זה לא בסדר. אם היה לאנשים האלה ענווה, הם היו אומרים: יש פה יראה, קשה לנו איתה, בוא נבנה קומה נוספת עכשיו. אבל היה סוג של התרסה כזאת וכאב עצום עד שאנשים אמרו: אנחנו רוצים משהו אחר. בדור של גאולה יראי חטא ימאסו לא בגלל שאנשים לא רוצים לעבוד את הקדוש ברוך הוא, אלא הם רוצים לראות את הקדוש ברוך הוא בשיא גדולתו, שיא תפארתו. עכשיו כדי להבין עד הסוף למה אני מתכוון עכשיו, אני רוצה לפתוח סוגריים, לעזוב רגע את סוגיית יראה ואהבה, נחזור אליה עוד עשרים דקות, בסדר? ולדבר על פורים, מגילת אסתר. סבבה? ותראו איזה דברים מתוקים. בוא ננסה להבין מה המטרה של הפרק הראשון של מגילת אסתר? יש בגמרא דיון במסכת מגילה מאיפה נחשבת המגילה: פרק ראשון, פרק שני, \"אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן\", האם אדם קרא חלק מהמגילה יצא ידי חובה? בסוף המסקנה - צריך לקרוא מה? כל המגילה. לכאורה, חתם סופר - אני ראיתי לפני כמה שנים את החתם סופר הזה, שגיליתי אותו, שראיתי אותו, פורים שלם הסתובבתי עם חיוך גדול. שיכור ולא מיין. אני רוצה לשתף אתכם בחתם סופר שמבחינתי הוא מהפך את כל הסיפור של מגילת אסתר ואת כל האירוע של חג פורים. ובעצם מה שהוא שואל זה בעצם מה הסיפור של פרק א'. לפני שניכנס לחתם סופר, בעצם תודו שפורים זה חג שהוא יחסית קצת מוזר. כאילו עבודת היום: לשתות יין, להיות מסטולים. טוב לבסומי ולא להשתכר. זה אירוע חריג קצת בנוף ה... לא יודע מה, היהודי. ובתיקוני זוהר כתוב, הדרשנים אוהבים להגיד את זה, שכיפורים זה כ-פורים. מי נתלה במי? קטן נתלה בגדול, זה אומר שכיפורים הוא כמו פורים. עכשיו זה נשמע נחמד, יפה, אבל בואו: יום כיפור, אתה מתכונן לזה ארבעים יום, אתה מתענה, יש לך לא רק אכילה ושתייה - רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, על חטא, תפילת נעילה, שערי שמיים... מה, באמת, זה נשמע טוב כזה \"כיפורים\", אבל זה באמת כמו פורים? צריך לפצח את היום הזה. אני אגיד עוד משהו: אני חושב שבגדול, בבית מדרש קצת יותר טוב, אבל החברה הישראלית בגדול קלטה את האירוע של יום כיפור. קלטה. תשובה, סליחה, חשבון נפש... תפתחו את הרדיו יומיים לפני יום כיפור יש איזה תנועה של תשובה כזאת. פורים לא קלטנו את האירוע. לא קלטנו את האירוע. תלכו לעדלאידע בחולון, במעלה אדומים, כל מיני מקומות - לא רוצה סתם להזכיר שמות - אבל זה כאילו יום כזה אינפנטילי כזה. איזה סטנד-אפ, זה, קצף... בסדר, בבית מדרש נכנס יין יצא סוד, אבל החברה הישראלית בגדול פספסה, אני חושב, מפספסת יום שהוא עמוק, עד כדי כך שבזוהר הקדוש כתוב שהמעלה שלו באמת בעומק יותר גדולה מיום כיפור. אז מה הסיפור? אני חושב שלפי החתם סופר שמופיע על מגילת אסתר נוכל להגיע להבנה מבהילה אפילו, עמוקה, ביחס לאור הגדול שיש בפורים ואחרי זה להבין בעצם מה צעירי ישראל בדור עקבתא דמשיחא רוצים כל כך. אז בעצם הוא שואל שאלה מאוד פשוטה. הוא אומר: רגע, פרק ראשון הוא מיותר. הוא מיותר. כי בעצם מה אתה רוצה להגיד? שלמלך אחשורוש אין מלכה? מה אכפת לי מה שקרה שעכשיו במשתה הזה ככה וקראו לה והיא לא הסכימה וזרקו אותה מהארמון? תגיד \"ויהי אחר הדברים האלה\" או \"בשנת שלוש למלכו\" המלך אחשורוש חיפש המלך מלכה להנהיג ביחד הממלכה, אבל הוא בא לכולם שמחה ואורה ומה... מה כל פרק א'? יותר מזה אומר החתם סופר: מה הפלא הגדול של פורים, מה קרה? עם ישראל חטא, היה גזירה, עונש, עם ישראל התפלל והקדוש ברוך הוא מה? הציל אותו. אומר החתם סופר זה לא כזה... זה לא כזה חידוש. כי זה גם נינווה - רשעים, גויים, חטאו, איימו עליהם בעונש וחזרו בתשובה. אומר החתם סופר אם תקרא טוב את מגילת אסתר בפרק הראשון, את הפרק הראשון, תגלה סיפור אחר במגילת אסתר. המדהים שאנחנו לומדים את המגילה הזאת הרבה וקוראים אותה פעמיים בשנה. זה אומר שכל אחד מפה שמע אותה איזה שלושים פעם לפחות. הוא אומר בוא תקרא את המגילה, את הפרק הראשון ותראה משהו אחר לגמרי. אומר החתם סופר - אני אגיד את זה בעל פה ואחרי זה נקרא את זה בתוכו. אומר החתם סופר, כולנו מכירים את המעגל הזה שעם ישראל חוטא, אחרי זה מקבל עונש, מתפלל לקדוש ברוך הוא, טאטע, מגיע מנהיג. המעגל הזה של ספר שופטים, אתם מכירים את זה יפה. אומר מגילת אסתר זה לא מה שקורה. מגילת אסתר קורה משהו מדהים. עם ישראל חוטא, נהנה מסעודתו של אותו רשע, טרקלין, לא יודע איך קראו לזה, טרקלין ארגמן. עם ישראל חוטא, נהנה, כלים מכלים שונים, כלי בית המקדש וכולי. חדר ליד, חדר ליד, עם ישראל עוד לא הכיר בחטא, עוד לא חזר בתשובה, עוד לא חטף בומבה. חדר ליד, בא הקדוש ברוך הוא ומה הוא עושה? מבשל את הישועה. אומר יש לי פה את ושתי, אני צריך להזיז אותה הצידה, עוד מעט אסתר תיכנס לפה, יהיה משתה ראשון, משתה שני, תהיה פה גאולה. רגע רגע רגע, מתי כל זה מתבצע? בזמן החטא. משל למה הדבר דומה? אבא אומר לבן שלו, תשמע בני היקר, אתה נוהג לא בצורה זהירה. הרכב שלי, שלי, מחוץ לתחום. אתה לא נוגע בו, לא לוקח את המפתחות, לא נוגע ברכב, מבחינתך זה מחוץ לגבול. טוב, הבן כמובן לא מקשיב לו, לוקח את המפתח, נוסע 180 קמ\"ש, 190 קמ\"ש, מגיע ל-200, מתקשר לאבא שלו, אומר לו, אבא, אתה לא מאמין! איזה יופי! המחוג מראה 200, תשמע, אין דברים כאלה. אבא שלו אומר לו, חכה שנייה, חכה שנייה דקה, תישאר על הקו, מתקשר לליסינג, אומר לו חבר'ה, אני חייב דחוף, דחוף דחוף דחוף מחר בבוקר רכב חדש. אל תשאלו יותר מדי שאלות, תודה רבה, האשראי יש לכם אותו, התחייבות, שלום על ישראל. מה נהיה פה? עוד לא נעשתה פה התאונה, הם עוד לא הבינו את גודל האירוע, הבן עוד לא חזר בתשובה, אבא לא הנחית עליו בומבה, תוך כדי שהוא חוטא, אבא כבר מארגן לו את מה? את הרכב הבא. אומר החתם סופר, זה אירוע שאין אותו. אומר החתם סופר, להורות נתן, בנים אתם לה' אלוקיכם, אף על פי מה? אף על פי שחוטאים אתם בנים. וזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה, שהרשב\"א אומר שפה באופן חריג מה? כמו רבי מאיר. למה? כי מביא פסוקים. בואו תראו את החתם סופר. זה אומר שעם כל השנה אנחנו עובדים בהנהגה מסוימת של שכר ועונש, צדק ומשפט, פתאום בפורים מתגלה הנהגה אחרת. הרמח\"ל קורא לזה, סליחה שאני ככה ממריא עכשיו, הרמח\"ל קורא לזה הנהגת המשפט והנהגת הייחוד. כל השנה אנחנו עובדים על פי הנהגת המשפט. יום אחד בשנה הקדוש ברוך הוא אומר, אני אוהב אתכם, למה? כי אני אוהב אתכם. לא בגלל המעשים שלכם, אלא למרות המעשים שלכם. מה אנחנו עושים בפורים? זה ממש מבהיל. שותים. מה קורה כשאתה שותה? אין לך דעת. שתוי וקטן פטור מן המצוות, נכון? מה אתה אומר לקדוש ברוך הוא? אתה רואה הקדוש ברוך הוא? אין לי מצוות. אני פטור ממצוות. אני לא בא אליך מכוח מעשיי, אני בא אליך מכוח נשמתי. אתם מבינים שכיפורים זה שיא שיא שיא של הנהגת המשפט. על חטא ועל חטא ואני מתענה והקדוש ברוך הוא אני אהיה יותר טוב שנה הבאה, בלי נדר אני מבטיח. ובפורים אתה בא לקדוש ברוך הוא, אתה אומר לו, תשמע הקדוש ברוך הוא, אני יודע שאין בי מעשים. אני באמת לא בא אליך מכוח המעשים. הנה אני שותה, אני שיכור, שיכור, אין לי דעת, אבל תאהב אותי למה? כמו שאבא אוהב את הבן שלו. אתם מבינים? זו הנהגה אחרת לגמרי, שהיא לא מתגלה כל השנה. איך אנחנו רואים את זה? מזה שהקדוש ברוך הוא בעצם פועל לטובת ישראל בלי קשר לתשובה שלהם, בלי קשר לתנועה הנפשית שלהם, בלי קשר לתיקון שלהם. זה מה שאומר החתם סופר. אגב, זה הפשט של מרדכי היהודי שהוא בא לאסתר המלכה ומה אומר לה? אל תדמי בנפשך, מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות? ואז הוא אומר לה, כדאי שאת תלכי, ואם לא, את ובית אביך, שזה אני, תאבדו, ומה? ורווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. מאיפה הוא יודע? מאיפה... אגב, זה גם לא משפט משכנע. אם אני רוצה לשכנע אותה, אני אומר לה, תשמעי את תותחית, הכל תלוי בך, אם את לא, העסק מתפרק. מה הוא אומר לה? תשמעי כדאי שתעשי את זה, ואם זה לא את תעשי את זה, מישהי אחרת תעשה את זה. כאילו דבר הכי לא משכנע בעולם, שמע פעם חשבתם על המשפט הזה? רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. המשפט הזה טלטל אותה. עד אז היא אומרת לו, תשמע אתה עושה פרובוקציה. פרובוקציות. היא שולחת את הנציג שלה, תביא לו בגדים שיתלבש, למה אתה עושה בלגנים? אני לא נקראתי לבוא אל המלך שלושים יום. כל אחד יודע ש... פתאום הוא אומר לה את זה, וואי היא מתהפכת. אוקיי, לכו, צומו ותתפללו עליי, גם אני ונערותיי אצום. כאשר אבדתי אבדתי. משתה ראשון, משתה שני, בום! פתאום היא הפכה להיות אדם אחר. שמע, למה? מרדכי היהודי היה דבוק בהנהגת הייחוד. הוא מבחינתו יודע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו מרוב אהבתו הגדולה לבניו, לא רק במושג של הייתם בסדר, לא הייתם בסדר. היא הייתה תקועה בהנהגת המשפט, הקדוש ברוך הוא, אבל למה? זה לא בסדר ולא מגיע לנו, ועם ישראל חוטא, ולא נקראתי למלך, ואתה עושה פרובוקציות. פתאום הוא אומר לה, תפסיקי לחשוב כאן, תחשבי שם. חג פורים מגלה את זה שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם לא רק בהתאם למעשינו ולפעולתנו. מרדכי היהודי היה שם לגמרי. אסתר המלכה נדבקה בזה. וכל זה מופיע איפה בצורה הכי ברורה? בפרק הראשון. פרק הראשון של מגילת אסתר מגלה את הקשר העמוק שבינינו לבין בורא עולם. תסתכלו, נקרא את זה לאט, מקור מספר שתיים, נקרא את זה לאט כי זה ממש ממש חשוב. ויהי בימי אחשוורוש. נראה לי דעיקר הנס, אני במקור שתיים, היה במה שסיפר על המשתה, שעל ידי זה נהרגה ושתי, והוא התחלת המגילה. למה? כי מה ששמע השם צעקתם ותפילתם, אינו נס כל כך, הרי אפילו תשובת נינוה קיבל, מדוע לא יקבל צעקת ישראל? וגם הנס שנעשה שנהפוך הוא שלטו היהודים המה בשונאיהם, לא כל כך חוץ לטבע, כי המלך היה הפכפך ואהב את המלכה. אז מה כן היה הנס? הנס היה שבאורח פלא ושתי זזה. ולא רק שזזה, העיתוי שהיא זזה היה עיתוי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מפתיע. קודם כל איך היא זזה. ההכנה לנס הייתה הריגת ושתי, וזה ממש חוץ לטבע. מאה שמונים ושישה יום עשה משתה כרצון איש ואיש, ולא נשתגע. כן, הכל הלך על מי מנוחות. פתאום ביום האחרון, אחשוורוש חוטף את החלאסטרה שלו, נשתגע בשיגעון. גם ושתי המלכה הייתה משוגעת שהפריזה בדברים כנגדו, גם היא כאילו באה איתו ראש בראש. וגם משפטו היה מעוקל להעביר המלכה ממלוכה על זה, גם הוא, כל אחד פה טיפס על לא יודע מה, על עצים גבוהים, סולמות. תחשבו שהיא הייתה מזרע מלוכה, אחשוורוש לא היה מזרע המלוכה. אומר, זה שמעיפים את ושתי, זה היה ממש נגד הטבע, הכל היה חוץ לטבע רק בהשגחה עליונה להיות הכנה לנס האחרון. ואז מגיעה פסקה חשובה, ומתי כל זה קרה? ואז, ביום שושתי נהרגה, לא היו ישראל טובים, שהרי נהנו מסעודתו של אותו רשע, כן, זה מה שאומר רש\"י, שואלים אותו על מה הם התחייבו כליה, נהנו מסעודתו של אותו רשע, ולא ראויים לנס, אלא להתחייב בכליה רחמנא ליצלן, השם יצילנו. ובאותה שעה, עכשיו הדגשתי את המשפט הזה, ובאותה שעה שמרדו בהשם, טרקלין ארגמן ריחם והכין להם הנס הגדול הזה. מה זה הדבר הזה? אין לזה תקדים, אין לזה אח ורע, שעם ישראל חוטא, עוד לא חזר בתשובה, עוד לא בא והכה על חטא, עוד לא הבין את גודל מעשיו, והקדוש ברוך הוא מגלגל כבר את הישועה. להורות נתן בנים משחיתים, אפילו בשעה שמשחיתים בנים חביבים הם להשם. בחג פורים מתגלה הנהגה אחרת, הנהגה שהיא הרבה הרבה הרבה מעבר לשכר ועונש, להכרת החטא, לתיקון, לקבלה לעתיד, לווידוי, לתשובה. זה הנהגה חזקה מאוד, הנהגת יום כיפור, הנהגת המשפט. בפורים מתגלה הנהגה אחרת, שהשם אוהב אותנו כמו שאנחנו. אתם מבינים למה זה מסוכן? למה פורים זה רק יום אחד בשנה? אי אפשר לנהל ככה אומה, אי אפשר לנהל ככה חיים רוחניים. אבל בפורים אני, לא יודע איך כל אחד מכם חוגג את פורים, זה שותה, זה מתבסם, זה הולך לישון, זה לומד תורה. שכל אחד ייקח לעצמו שישים שניות, יישב בצד עם עצמו ויזכה למפגש הענקי הזה, להגיד לקדוש ברוך הוא תודה רבה שאתה אוהב אותי לפחות ביום הזה כמו שאני. ואם הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו כמו שאנחנו, לא בגלל מעשינו, חשוב גם שכל אחד יאהב את עצמו כמו שהוא. אנחנו כל כך ביקורתיים הרבה פעמים, אנחנו כל כך שיפוטיים, אנחנו כאלה הנהגת המשפט הרבה פעמים כלפי עצמנו. יום אחד בשנה לנקות את זה, לנקות את זה, להיות במקום הנקי הזה. עכשיו תראו, זה יום אחד בשנה, אבל הוא מהפך את כל השנה כולה. תחשבו. תחשבו אדם הולך ביער, חורף, גשם, בוץ, סבך של עצים, הוא לא רואה את הדרך, מתוסכל לגמרי, פתאום ברק מכה. הוא רואה ברק, כמה זמן זה ברק? שנייה. היער אותו יער, העצים אותם עצים, הגשם אותו גשם והשבילים אותם שבילים, אבל החיים שלו השתנו כי בזכות הברק הוא יודע מה? לאן הוא צריך ללכת. פורים זה יום אחד בשנה, אבל הוא משנה לגמרי את כל השנה כולה, כי ברור שביום יום יש פה הנהגת המשפט ושכר ועונש ותשובה וכפרה, אבל עצם הידיעה הוודאית שהשם אוהב אותי כמו שאני, זה מהפכה נפשית, זה מהפכה רוחנית. יום אחד בשנה הקדוש ברוך הוא פותח איזה וילון כזה, מסיר את העננים הצידה ואומר אני אתן לכם איזה הצצה מאחורי הפרגוד להנהגה שקוראים לה הנהגת האיחוד, אני אוהב אתכם כמו שאתם. אגב המהר\"ל אומר שזה הסיבה שלגבי אברהם אבינו לא כתובים המעשים שלו בכלל. פרשת לך לך, למה הוא בחר באברהם? בגלל נשמתו. אחרי זה פרשת וירא, הכנסת אורחים, הצלת סדום, מלחמה במלכים, אבל הקשר שלנו לבין הקדוש ברוך הוא הוא קשר שהוא עצמי, הוא לא תלוי מעשים, הוא משהו הרבה הרבה יותר עמוק. זה הנהגה אחרת, הנהגה נסתרת, נעלמת, קשה מאוד. בואו תראו ברשותכם רמח\"ל אומר את זה, מקור מספר חמש. הבאתי קטע קצר ממנו כי זה דברים מאוד מאוד עמוקים וגם מסובכים, בוודאי מסובכים להבנה. אומר הרמח\"ל במקור חמש, הוא מדבר פה על הנהגת האיחוד: אפס כי העלים האדון ברוך הוא מנביאיו השגת ההנהגה העליונה הזאת, ולא היא ועניינה, ולא היחס שבינה לבין הנהגת השכר והעונש מתגלים ונודעים. ולא עמד על הדבר הזה כל נביא וחוזה לראות מה שראו, ולא עמדו על בוריו כי אם נשארו תמיד מסופקים בספיקות רבות. הנהגת השכר והעונש היא המגולה ונראית תמיד לעיני הכל. שוב גם בה אנחנו לא מבינים הכל, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל בגדול בגדול בגדול והיה אם שמוע תשמעו ירד לכם גשם. אם תעמדו בדין הקדוש ברוך הוא ישקול זכויותיכם וישקול עוונותיכם. זה מה שקורה ביום כיפור. היא הנהגה שהיא מגולה ונראית תמיד לעיני הכל. אך הגלגול שהוא מגלגל להחזיר הכל לטובה, הנהגת האיחוד, עמוק עמוק הוא, ולא אבה לגלויא כי אם לבסוף, אבל מתגלגל הוא והולך בכל עת ובכל שעה ודאי ואינו פוסק. אין לנו מושג איך שתי ההנהגות האלה פועלות בו זמנית, אין לנו מושג מה ההשפעה של אחת על השנייה. אנחנו יודעים אבל שהנהגת המשפט היא הנהגה חשובה וחזקה, אבל היא לא ההנהגה היחידה. יש הנהגה עמוקה, פנימית, נסתרת שמקדמת את העולם, ולכן אם אתה שואל אותנו מה יהיה, דיברנו על זה פעם שעברה, אם אתה שואל אותי מה יהיה בסוף העולם? תשובה: יהיה טוב. רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, זה סימן קריאה, זה לא סימן שאלה. אם יש רק הנהגה של הנהגת המשפט אז זה תלוי, אם נהיה טובים כן, אם נהיה רעים אז לא. נקודה מאוד מאוד עמוקה שמתגלית דווקא בחג הפורים. שאלות עד כאן? כי דיברתי הרבה ברצף. כן שאלות, תשאלו כן. הרי כל הסיפור של פורים בכלל קרה בניסן, אז למה בסוף אנחנו מייחסים את זה דווקא ליום של פורים ולא... זאת שאלה טובה. תשאל גם מה קרה עד עכשיו, תשאל גם מה קרה עד מה קרה בכלל עד פורים? למה הנהגת האיחוד מופיעה דווקא בפורים לפני שאתה שואל ניסן ואדר? למה הקדוש ברוך הוא חיכה? תשובה אגב זה הסדר, כפה עליהם כהר כגיגית, פרשת שבוע, זה מה? אתם חייבים לעשות. מה קורה בפורים? הדר קיבלוה. מה זה הדר קיבלוה? תחשבו שהפעם הראשונה שעם ישראל אומר לקדוש ברוך הוא אנחנו לא מסתפקים בתרי\"ג, אנחנו רוצים תרי\"ד. מתי זה קרה? פורים. מתי פעם שנייה שזה קרה? חנוכה, נכון? וכן ציוונו. חנוכה, מתי זה חנוכה היסטורית? אמצע בית שני. מתי זה פורים? בין בית ראשון לבית שני. זה אומר שעם ישראל אומר לקדוש ברוך הוא תשמע, עם ישראל הגיע לרמה רוחנית כל כך גבוהה מתוך הגלות ואז הוא אומר לקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים יותר. אה אתם רוצים יותר? אז כנראה הקשר שלי אליכם זה לא הקשר של... מבינים את המילה מצווה? זה או מלשון ציווי, אני מצווה אותך, או מלשון, אור החיים הקדוש אומר מלשון צוותא. מה זה צוותא? אני והוא ביחד. עם ישראל הגיע למצב כזה שהוא אומר לקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים עוד, תן לנו עוד מצוות, לא מספיק לנו מה שהבאת לנו. עם ישראל הגיע לרמה כזאת שהקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא הוא קשר של בנים. איך אני יודע את זה? נניח יש לך אדון ויש לו עבד והוא אומר לו תנקה את הארמון שלי. אמיתי אבל אם אין מצלמות. עכשיו הוא תקוע עם מטאטא ועם הרבה הרבה לכלוך ואבק. מה הוא עושה? אמיתי, מה הוא עושה עם זה שלא רואים אותו? מה הוא עושה? איפה? פה, תחת לזה שאף אחד לא יראה. אבל אם הוא בן, אומר אבא, אמרת לי לסדר את החדר? אתם מכירים את זה נכון מהבית שלכם? אני גם שוטף כלים, אני גם מוריד את הזבל, אני גם... לעשות נחת רוח ל... זה קשר אחר לגמרי. עם ישראל אומר לקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים הרבה יותר. מסכת ברכות, שאלו מלאכי השרת את הקדוש ברוך הוא איך אתה כתבת בתורתך \"ישא השם פניו אליך ויחונך\" והרי כתוב לדיין \"לא ישא פנים ולא יקח שוחד\", נכון? מה אמר להם הקדוש ברוך הוא? מסכת ברכות, למדתם את זה, מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? איך לא אשא פנים לישראל ואני אמרתי להם (תעזרו לי) \"ואכלת ושבעת וברכת\" והם מדקדקים עד כזית ועד כביצה. לא הבנתי, מה הוא ענה להם תשובה מברכות הנהנין? אומר להם הקדוש ברוך הוא, מלאכי השרת אומרים לו איך אתה נושא פנים לישראל? אסור. אומר לא הבנתם כלום, לא הבנתם. אני אמרתי להם כשתהיו שבעים תאכלו, מינימום הכרת הטוב, הם כל כך רוצים קשר איתי ומה הם עושים? הם מברכים גם לפני, עד כזית ועד כביצה. לא הבנתם את הקשר בינינו. הקשר שלנו זה לא קשר של טוב חייבים לברך נברך, חייבים ל... מה פתאום? הם רוצים הרבה מעבר לזה. זה קשר עמוק שמתגלה. מתי הקשר הזה מתגלה בעומק שלו? בפורים. למה? כי עם ישראל היה אמור לעבור תהליך מאוד מאוד מאוד ארוך. בפורים אפשר להגיד הדר קיבלוה בימי אחשוורוש. הדר קיבלוה זה אומר שהם לגמרי בעניין. קצת המעבר נראה לי בין חברה שביעיסטים שמיניסטים לחברה שכאילו שעושים את הרבה דברים דתיים כי מכריחים אותם, לבין חברה שלומדים תורה מרצון ואז הם אומרים אנחנו רוצים את זה. אתם מבינים? זה דבר עמוק מאוד ולכן פורים במובן הזה זה... הוא מגלה את עומק אהבת השם לישראל שלא תלויה במעשים. כל הזמן אנחנו רגילים, אנחנו מכוונני מעשים. פתאום אתה קולט שהשם אוהב אותנו בגלל מי שאנחנו. שותה יין, אין לי מצוות, קדוש ברוך הוא תאהב אותי, למה? כי אני הבן שלך. אתם מבינים איזה מהפכה זאת? זה הנהגה אחרת לגמרי, זה הנהגת הייחוד, זה רווח והצלה יעמוד ממקום אחר מה שמרדכי היהודי אומר וזה קריאת כיוון מאוד מאוד עמוקה. אני חושב שבמובן הזה זה שאלה טובה למה דווקא איזה יום ציינו בדווקא, אבל היום הזה הוא יום שהוא שונה והוא חריג. עכשיו תבינו למה כיפורים זה כפורים? כי כיפורים זה לאחוז את הנהגת המשפט ופורים זה לאחוז את הנהגת הייחוד. ומה יותר גבוה? מה יותר עמוק? המעשים או הנשמה? אז כיפורים זה כפורים. הנהגת המשפט נתלית בהנהגת הייחוד. וואי איזה מפחיד, זה מלחיץ. אי אפשר לחיות ככה, אבל יום אחד בשנה אפשר. כן. זה יפה נכון? זה יפה. זה ברור? כן. מה עם המגילה? והדוגמה הזאת שהקדוש ברוך הוא מקדים רפואה למכה זה לכאורה תמיד, לא? מאיפה הראיה? מאיפה ההוכחה שהוא מקדים רפואה למכה? הסתכלת במקור מספר אחת. צודק, נו דילגנו עליו אבל החזרת אותנו. בוא נקרא את זה. \"אחר הדברים האלה\", אמר רבא אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה. דאמר ריש לקיש אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה, שנאמר \"כרפאי לישראל ונגלה עוון אפרים\". אומות העולם אינו כן, מכה אותן ואחר כך בורא להם רפואה. אז בעם ישראל תמיד הוא מגלגל את הרפואה לפני המכה. אבל איפה אני יכול לראות את זה בעיניים שלי? במגילת אסתר, שנאמר \"אחר הדברים האלה\". זאת אומרת תמיד הוא עושה את זה, הנהגת הייחוד היא תמיד קיימת במקביל הנהגת המשפט. אבל איזה יום הקדוש ברוך הוא מראה לנו את זה? פורים. זה נכון תמיד, תמיד הוא מקדים רפואה למכה. ברוך השם, כמו הנהגת הייחוד היא לא מופיעה רק יום אחד בשנה. אומר הרמח\"ל היא ציר קבוע במקביל הנהגת המשפט. אין לנו מושג איך הם פועלים אחד מול השני אבל היא תמיד קיימת. בפורים זה יום שאני יכול מה? לחוות את זה, לראות את זה, להיפגש עם זה. אומר השפת אמת זה הסיבה ששותים יין בפורים. זה מפחיד. הוא אומר השפת אמת, חבל לא הבאתי לכם את הפסקה הזאת. השפת אמת אומר שפורים זה יום שנותן כוח ותקווה לעם ישראל בכל שנות גלותם. למה? תחשבו אדם תקוע באיזה שטעטל בפולין, הוא אומר לעצמו אוי חורבן בית, אני עכשיו נמצא רחוק ומסתכל מסביבי אין מצב שניגאל. המעשים שלנו על הפנים, אנשים רבים ולא שומרים תורה ומצוות, אומר כאילו מה הסיבה שניגאל? לא תיקנו את חטא החורבן. ואז מגיע פורים ומה פורים אומר לו? כך אומר השפת אמת... מה פורים אומר לו? יש בחינה אחרת משכר ועונש מהנהגת המשפט. הרבה פעמים אתם יכולים להיגאל, למה? כי השם אוהב אתכם. ואז יש לך תקווה להיגאל למרות שהמצב שלך מבחינה רוחנית הוא על הפנים. זה מה שהוא אומר. איפה מתגלה הנהגת הייחוד? בפורים. אומר השפת אמת פורים נותן כוח ליהודי הגלות כל השנה. וזה בא לידי ביטוי בשתיית היין. זה לא יפה מה שאני אומר, יוצא לפי זה שאם אדם בעצם סטול בפורים זה סבבה. כי בעצם מה אתה אומר לקדוש ברוך הוא? כולם אומרים נכנס יין יצא סוד, אה וסומיי לא להשתכר, כך חמש שיטות בהבנה מה זה עד דלא ידע, ועד בכלל, גימטריה ארור. לפי השפת אמת, טאטע, הקדוש ברוך הוא תשמע תראה אותי אני מסטול אבל אין בי כלום. תאהב אותי לא בגלל המעשים שלי, למרות המעשים שלי, תבינו איזה חריף זה, זה עמוק. הרב קוק אומר, אלולא המסתפינא הייתי מתיר לאנשים להתפלל שיכורים בפורים. ככה הוא אומר. הוא היה צריך שמישהו יצטרף אליו, בסוף הוא לא התיר את זה אבל למה? כי זה עבודת היום. להגיד לקדוש ברוך הוא תשמע, אתם מבינים שחירש שוטה וקטן אין לו דעת, פטור ממצוות. אז מה קורה בפורים? אם אני שותה, לא רק שוטה בת\"ט כן, שותה בתי\"ו, אם אני שותה אז מה קורה? אני פטור ממצוות. אז למה השם יאהב אותי? כי הוא אוהב אותי לא בגלל המצוות שלי ולא בגלל המעשים שלי, אלא בגלל מי שאני. זה מתגלה בפורים. בסדר? לכן הקדוש ברוך הוא מקדים לשאלתכם מקדים תרופה למכה תמיד. אבל מאיפה לומדים את זה? אחר הדברים האלה, אחר שהקדוש ברוך הוא הקדים תרופה למכה. זה מתוק מדבש, זה מבחינתי שופך אור על פורים. פורים זה יום שאתה נפגש עם אהבה אלוקית העליונה שבכלל היא מרחפת מעל המעשים, מעל הפעולות, מעל התיקונים, מעל התשובות. איזה זרם של אהבה אלוקית שנשפך כלפינו ואנחנו אפילו לא צריכים להכין את הכלי. אתם קולטים שלהכין כלי זה הבנה שאני עושה משהו אני מקבל. כמה זמן מתכוננים ליום כיפור? 40 יום. כמה זמן מתכוננים לפורים? 40 שניות. שתי כוסות יין נגמר האירוע. למה? כי פורים הוא חוק שהוא מעבר לכלים, הוא לא הכנתי את הכלי עכשיו יהיה שפע, אני חוזר בתשובה עכשיו הקדוש ברוך הוא יאיר דרכי, לא. זה שפה של הנהגת המשפט, הנהגת הייחוד היא נוגעת לא נוגעת. לכן ליום כיפור אתה מתכונן ולפורים אתה לא מתכונן. זה משהו עמוק לגמרי זה מבהיל הרעיון. זה הסיפור של פורים. אני חוזר ברשותכם לפני הדור. כן בטח. זאת אומרת יש שתי הנהגות שסותרות? נכון. אז איך אפשר? אז זה מה שאמר הרמח\"ל שרק בסוף אחרי 120 נוכל לראות איך הקדוש ברוך הוא גלגל את עולמו. יש סוגריים אני אומר, יש גמרא מדהימה על שאול שהלך לחפש את האתונות. לפני שהוא ראה את הרואה הוא נפגש עם נערות. אתם מכירים את הזה? יש הפסוק ההזוי. הוא שואל את הנערות איפה הרואה נמצא? ואז מה הם אמרו לו? מכירים את הפסוק? איזה גיבוב מילים הנה הולך יגיע יקריב מחר פתאום. כאילו נשמע כמו שירים של שלמה ארצי כן, שהוא דוחף לך מילים שאין קשר לאירוע כאילו מה אתה אמור לעשות עם המשפט הזה? אומרת הגמרא שלוש סיבות: סיבה אחת נשים דברניות. סיבה שנייה לחזות ביופיו של שאול הם רצו למשוך זמן, הוא היה הולך לשם וזה והם היו מסתכלות עליו. והסיבה השלישית אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימא. אומר הרב קוק בעין איה יש שלושה צירים שעובדים במקביל. אנחנו לא יודעים איך מצד אחד יש את הנהגה טבעית. דברניות. החזק מהם, הם מדברות מדברות מדברות. הנהגה השנייה הנהגה רצונית. הם רצו להסתכל ביופיו ולכן מה הם עשו? משכו זמן. הנהגה השלישית אלוקית. הקדוש ברוך הוא חשבונות אלוקיים. איך זה מסתנכרן ביחד זה מדהים. אדם מתחתן עם אישה. איש מתחתן עם אישה. למה אתה מתחתן עם אישה? שלוש סיבות: סיבה ראשונה לא יודע נמשכתי אליה, טבע כזה, ראיתי נפגשתי נמשכתי. סיבה שנייה ביררתי רציתי אנחנו מתאימים נבנה בית של תורה וקדושה אהבה אחווה שלום רעות. למה התחתנת איתה? אה מהשם אישה לאיש. הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים. אני במקרה הייתי רק בגן סאקר ביום שלישי שעה חמש. איזה תשובה נכונה? שלושתם נכונות. איך אחת משפיעה על השנייה? לא הבנתי. הם באמת גם רצו להסתכל ביופיו וגם הם דברניות וגם הקדוש ברוך הוא גלגל את זה שיהיה עוד שבע וחצי שניות עד שהמלכות? כן. אומר הרב קוק... תסתכלו, זה עין איה מדהים. שלוש סיבות פועלות בו זמנית, והן לא סותרות אחת השנייה, אלא, אני אומר, נגיע למשפט אחד אחד, באמת זה יותר מסובך, זה אפילו סותר אחת השנייה. לכן אומר הרמח\"ל, אין לנו מושג את הסנכרון ביניהם. מה אנחנו כן יודעים? שבסוף נבין איך הכל התגלגל. בסוף נבין שבעצם הכל פה מסובך, הוא אומר, אפילו הנביאים לא הבינו את זה, הם רק ראו איזה חרך כזה. זה שאלה מעולה, והתשובה היא שלא נדע. אבל אנחנו כן יודעים שיש הנהגה כזאת, ועצם הידיעה שיש הנהגה כזאת היא שופכת אור. בסדר? עכשיו נחזור למה שהתחלנו. אתם מבינים מה קורה בדור של גאולה? יראי חטא ימאסו. נמאס לאנשים שמדברים איתם רק בשכר ועונש. לא תעשה את זה - תחטוף, תעשה את זה - יהיה לך. הם רוצים גודל, הם רוצים כמיהה, הם רוצים לייחד את שמו של השם באהבה. הם לא מסתפקים בקטנות המוחין. עוד פעם, זה מסוכן מה שהם עושים, שלא תבינו, זה לא טוב. הרמב\"ם אומר יש מצוות יראת השם, מצוות אהבת השם. שתי המצוות צריכות להיות נוכחות בו זמנית. זה לא שאחרי שהגעתי לאהבת השם אני בועט ביראת השם. ברור שלא. אבל השורש, הרצון של דור של גאולה, להיפגש למען שמו באהבה. לא רק עם הנהגת המשפט אלא גם הנהגת הייחוד. הם רוצים גודל, הם רוצים באמת אהבה, הם רוצים דבקות, הם רוצים שמחה, הם רוצים תנועה רוחנית שלמה יותר. במובן הזה זה לא ביקורת כלפי דור עקבתא דמשיחא אלא זה ממש עין טובה עליהם, זה פירגון. שוב, צריכים לעשות את זה בצורה מדויקת יותר, מתוקנת. אבל טבע העולם - יש לך משהו פה, אחרי זה הוא מגיע לפה, אחרי זה הוא מגיע לאיזון. נקודה מאוד מאוד עמוקה. אז הרווחנו פה גם פשט לדברי הגמרא או המשנה 'יראי חטא ימאסו' וגם אור גדול מאוד, התבוננות פנימית מאוד על פורים, איך פורים בעומק הוא מגלה לנו הנהגה אחרת שהיא לא קשורה והיא לא נגלת לנו בשאר ימות השנה. שאלות? ואז אני אסכם את מה שראינו פה. כן. למה לא יראי עונש ימאסו? למה יראי חטא? זה שאלה טובה. אז חטא פה, חטא זה יראת חטא זה רמה יותר גבוהה מיראת העונש, אבל זה עדיין עסוק במה? באדם עצמו. בוא נגיד יראת חטא זה הרמה הגבוהה של יראה אבל זה לא יראת שמיים, וזה לא יראת הרוממות, וזה לא אהבה. אז אפילו אנשים שיש להם יראת חטא גם אותם הם ימאסו. לא יסתפקו בזה. יראת העונש פשוט שהם ימאסו. אבל גם יראת חטא שזה נשמע כאילו יותר גבוה גם את זה הם ימאסו. מה הם רוצים? אהבה, רוממות, שמיים. אידיאליסטים, אנשים גדולים. שוב, בפועל הם עשו דברים לא יפים, הם פרקו עול, אבל בעומק תשמע הם סללו פה דרך לקומה רוחנית הרבה יותר גבוהה. זה מסוכן, גם היום אנשים רוצים אהבה, לוקחים גיטרה, מנגנים, מתפללים לך שלוש שעות תפילת ראש חודש. זה בעיה אם זה פספסו את זמן קריאת שמע. אבל אם זה בזמן... אתם יודעים כמה אנשים מתפללים נץ? נץ ותפילת הלל שעות על גבי שעות? זה ממש זה האיזון שדיברנו, זה תיקון. אם אדם אומר אני רוצה קודם כל מקווה, אחרי זה ללמוד כמה ספרים, אחרי זה קצת שמחה והוא מתחיל להתפלל אחרי זמן קריאת שמע זה בלבול. זה אהבה שמקלקלת את השורה. אני חושב שהיום גדל פה דור שהוא יכול להיות גם וגם. ממש תיקון, שזה לא כבר עקבתא דמשיחא אלא זה כבר לראות את לקבל את פני משיח, ממש ככה. כאילו המטוטלת פעם היה יראה, אחרי זה אהבה, עכשיו תנועת אמצע אני חושב שלכן הם ימאסו גם ביראי חטא. גם בהם הם ימאסו. הם רוצים... עד שלא תביא להם שמיים, עד שלא תביא להם אהבה, לא יסתפקו בפחות מזה. זה מעלה מאוד מאוד גדולה. שאלות? סיכום. אנחנו בסדרת שיעורים שמנסה להאיר את הדור באור של יקרות. שבוע שעבר דיברנו על חוצפה. היום דיברנו על מאיסה ביראת חטא. כדי להבין מה זה למאוס ביראת חטא, בעצם רצינו להסביר כמו שהחוזה מלובלין אומר ולא קראנו אותו, עכשיו נקרא את זה כדי שתראו שזה כתוב ולא רק מילים. מקור מספר שש. שמעתי מהרב רבי זושא שיחיה על 'יראי חטא ימאסו', פירוש, שימאס מדרגת יראה כי עיקר העבודה היא מאהבה. לימוד זכות, אומר החוזה מלובלין, וניסינו בעצם לצלול פנימה בגלל שראש חודש אדר היום ולדבר על זה שיש לך גם הנהגה, בדרך כלל הנהגת המשפט שהיא שכר ועונש ויותר יראה ויותר דין והיא נכונה והיא יום כיפור. יום כיפור והיא חשובה, אבל בפורים מתגלה משהו אחר. הוכחנו את זה משתי מקומות, אחד החתם סופר שאומר שבזמן שעם ישראל חטאו באותו זמן, הקדוש ברוך הוא מבשל להם את הישועה. וכמובן מרדכי היהודי שאומר בצורה מאוד מאוד ברורה, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. משוכנע בזה לגמרי. טיעון שהוא על פניו לא כזה משכנע, ודווקא זה מה שגרם לאסתר להבין שיש פה איזה סיפור אחר לגמרי, ולא רק חשבונאות, מגיע לנו, לא מגיע, בסדר, לא בסדר. ומרדכי דבוק בהנהגת הייחוד, כל פרק ראשון טבול בהנהגת הייחוד. ופורים זה חג, אומר השפת אמת, שאני משתכר כדי להראות לקדוש ברוך הוא שאני בא ליום הזה לא מכוח מעשי, אלא מכוח נשמתי. וזה דבר גדול מאוד. זה השפה שאנשי דור גאולה רוצים להיפגש איתה. אהבה, דבקות, קשר, חיבור, לא רק מרחק ולא רק יראה. כמו שאמרנו, זה מסוכן. זה מסוכן. לכן פורים זה יום אחד בשנה ולכן את האהבה צריך למקם בצורה נכונה ולא לבודד אותה באמת מעבודת השם שהיא מלאה במרחק ויראה. אבל יום אחד בשנה, כמו שאמרנו זה רק יום אחד, אבל הוא מהפכה. כמו הברק ביער. פתאום יש לך את היום הזה, אתה אומר וואו, לאיזה עולם אני שייך, איזה זכות יש לי. הקדוש ברוך הוא מחובר אלינו, אוהב אותנו, יצר אותנו, בורא אותנו, מחובר אלינו, גואל אותנו, יהיה פה תיקון וודאי. ואני אשתדל תוך כדי תנועה לבוא ולסייע לקידום העולם, אבל זה שהעולם יגיע לייעודו ולטובתו זה דבר שהוא ברור. נזכה בעזרת השם להרבה ברכה ולעין טובה ולחג פורים מלא בטוב, מלא באור ושהנהגת הייחוד תתברר מהנהגת המשפט ונוכל בסוף הגלגולים גם לראות את כל הסדר האלוקי. חזק וברוך. תודה רבה.